"פייר-פליי"? התקנות הכלכליות של אופ"א מנציחות את מעמד המועדונים הגדולים ביבשת

בתחילת השבוע לקראת המשחק בליגה נגד בני יהודה, בחר מאמן מכבי ת"א ולדימיר איביץ’ להקדיש חלק מרכזי מדבריו לעונה הבאה. זה לא מפתיע. מלאכת הרכבת הקבוצה לקראת העונה הבאה היא משימה קשה, בהתחשב באתגרים הצפויים לה במפעלים האירופים, אבל גם בגלל הרגולציה הפיננסית של אופ"א. "יש לנו בעיות עם הפייננשל פייר-פליי, ונצטרך כנראה למכור מישהו מהשחקנים", אמר איביץ’ במסיבת עיתונאים בהתייחס לאפשרות שהקבוצה תיאלץ להיפרד משניים מהכוכבים שלה - אלי דסה והשוער פדראג ראיקוביץ’. "אנחנו ערוכים לכל תרחיש בגלל הפייננשל פייר-פליי, ונגיב מיד לאחר שנמכור שחקן כזה או אחר".

איביץ’ מתאר סיטואציה שלפני עשור כלל לא הייתה קיימת. למשל, כשארקדי גאידמק היה בעלי בית"ר ירושלים, הוא הקריב מאות מיליוני שקלים מכיסו בלי שהוגבל על ידי אף אחד. כך גם היה כשרומן אברמוביץ’ רכש את צ’לסי ב-2003 ויצא למסעות רכש במאות מיליונים ביבשת, בפאונדים. אבל עולם הכדורגל השתנה מאז שאופ"א החליטה לשים סוף לבזבזנות שהובילה לקריסה של קבוצות לפני שנים אחדות.

כך נקלע מיטש גולדהאר, הבעלים הקנדי של מכבי ת"א שהונו מוערך לפי "פורבס" ב-2.7 מיליארד דולר, לסיטואציה לא נוחה. אם הוא חולם להוביל את המועדון קדימה בזכות השקעה מסיבית, הוא נאלץ לעשות זאת תחת עינה הבוחנת של אופ"א.

בקיץ האחרון הודתה מכבי ת"א כי "עלתה בחכה" של אופ"א, אחרי שהפרה את תקנות "הברייק-איבן". מלבד קנס של 200 אלף אירו, המשמעות העיקרית היא שהמועדון הוגבל ברכש שחקנים ונמצא תחת עין בוחנת של התאחדות הכדורגל האירופית לגבי כל הוצאה כספית. בהצהרה שפרסם המועדון ביוני האחרון נכתב, כי עליו לעמוד בחריגה המותרת בסך 30 מיליון אירו, עד תום עונת 2020/21.

המשמעות של דבריו של המאמן איביץ’: רוצים לקנות שחקן? תמכרו שחקן בתמורה; רוצים להעמיד תקציב גבוה מאוד כדי להעפיל לליגת האלופות או אפילו לליגה האירופית? תשכחו מזה, זה יהיה צריך להיות מקביל פחות או יותר לרף ההכנסות שלכם. גם אם בעל הבית רוצה להוציא עוד ועוד.

 שוער מכבי ת"א שעומד למכירה / צילום: רויטרס

כך נבלמות הקבוצות הקטנות

תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א יוצרות מצב בעייתי בעיקר לקבוצות הדרג השלישי והרביעי באירופה כמו מכבי ת"א. כל עוד אין להן הכנסות טבעיות גבוהות - הן לא יכולות להעמיד תקציב גבוה מאוד, גם אם הן מוחזקות בידי בעל בית בעל הון משמעותי.

העניין הוא שמדובר במעגל קסמים שלכאורה לא ניתן לצאת ממנו. קבוצה שמגיעה להישגים במפעלים האירופים זוכה בכסף גדול, אבל כדי להגיע לשם צריך להשקיע סכומים גבוהים. אם קבוצות כמו מכבי ת"א לא יורשו להעמיד תקציב גבוה, הן יתקשו להיכנס למפעלים האירופיים הנחשבים, ודאי עכשיו כשאופ"א מקשיחה את רף הכניסה לקבוצות מהדרגים הנמוכים.

מה הפתרון לקבוצות כאלו? שיטה אחת היא להמר בגדול. כלומר, להעמיד בקיץ תקציב גבוה מאוד עם שחקני רכש יקרים, שמשמעותו חריגה מעל הגג שאופ"א מתירה (החריגה המותרת - עד 10 מיליון אירו בעונה, ועד 30 מיליון אירו בשלוש עונות).

הרעיון: קבוצה חזקה עם שחקנים יקרים מגדילה את הסיכוי לעבור את שלבי המוקדמות. אם הקבוצה מצליחה לעבור את שלבי המוקדמות של הליגה האירופית או ליגת האלופות - מצוין, יש הכנסה מובטחת מעונה אירופית. אם זו ליגת האלופות עוד יכול אפילו להישאר כסף גדול בקופה. אבל זוהי שיטה בעייתית ומסוכנת.

אם ההימור נכשל - כמו שקרה למשל השנה להפועל ב"ש - צריך להתחיל בשחרור שחקנים סיטונאי במהלך העונה, בחיפוש אחר קבוצות שיסכימו לקלוט את השחקנים היקרים ואת החוזים שלהם ולקוות לעיסקאות שיניבו הכנסות גבוהות בחלון העברות של חודש ינואר. למזלה של ב"ש, היא הצליחה למכור בינואר האחרון את דיא סבע לסין, תמורת הצעה שאי אפשר לסרב לה - כ-5 מיליון אירו על-פי פרסומים.

אפשרות נוספת היא לפעול באופן יצירתי ולנסות לעקוף את הכללים, אבל צריך לזכור שאופ"א כבר נכוותה במהלך השנים והיא מכירה את רוב השיטות. למשל, השקעה בנוער ובתשתיות - וכך לגלגל חלק מהתמיכה של הבעלים בתוך הקבוצה על סעיפים אלו.

מה עוד מותר? להגדיל הכנסות באמצעות ספונסרים שנחשבים להכנסה טבעית. במכבי ת"א חיפשו במשך שנים ספונסר חולצה רציני שיכניס כסף ולא מצאו. אבל בקיץ האחרון הודיעו כי חתמו על חסות ראשית עם החברה הקנדית PenguinPickUp, שבבעלות מיטש גולדהאר. כך יכול גולדהאר באופן מעשי להעביר כסף לא תחת הזרמת בעלים שנחשב בספירה "האסורה" של הפייננשל פייר-פליי, אלא ככספי חסות שהם בבחינת הכנסה טבעית מותרת.

אין שום בעיה עם זה כל עוד הסכום סביר והגיוני. הבעלים של מכבי חיפה, יעקב שחר, מעביר באותו אופן כסף לקבוצתו באמצעות האימוץ של חברת הונדה, ששחר הוא היבואן שלה בישראל.

הסוסים ברחו לפני שאופ"א התעוררה

במי לא מצליחה הרגולציה לפגוע? בעשירים כמובן. ואפילו במתעשרים החדשים. זה מתחיל במועדונים שרוצים תוך יום אחד להפוך למפלצות ששולטות ביבשת. לדוגמה, מנצ’סטר סיטי ופריז סן ז’רמן. בעלים מאבו דאבי (מנ. סיטי) ובעלים קטארים (סן ז’רמן) שמגובים במיליארדים ולא הצליחו לעמוד בסבלנות הדרושה כדי להגדיל את ההכנסות ממועדון בינוני למועדון גדול, והדרך לעמוד בתקנות של אופ"א עוברת בדרכים יצירתיות - הסכמי חסות מנופחים, הצגה של השקעה מוגזמת בתשתיות, השקעה ברכישת קבוצות בת וכו’.

עד שאופ"א התעוררה, חילקה אזהרות, ניהלה פינג פונג משפטי מול יועצים משפטיים ורואי חשבון מבריקים, אפילו השיתה קנסות - הזמן חלף ועבר, והמועדונים הללו כבר התחמשו בשחקנים גדולים ויקרים. כאן זה כבר היה מאוחר מדי.

הקפיצה בתקציב הובילה להצלחות, לזכייה באליפויות, לחיזוק המותג ולכסף שזורם, ופתאום הוא כבר מצדיק את השווי המופרך של הסכמי החסות.

בעידן שבו ריאל מדריד חותמת עם אדידס על הסכם של 1.6 מיליארד אירו (ל-12 שנים), מישהו יכול להגיד שחוזה חסות של פריז סן ז’רמן או מנצ’סטר סיטי, כמעט בכל סכום, הוא מופרך?

ובאופן פרדוקסלי, תקנות הפייננשל פייר-פליי במתכונתן הנוכחית לא פוגעות בקבוצות שמייצרות מגה-הכנסות שנתיות כמו מנצ’סטר יונייטד (750.9 מיליון אירו), ברצלונה (690 מיליון אירו), או באיירן מינכן (629 מיליון). הקבוצות הללו רווחיות מאוד ברובן המכריע.
מנצ’סטר יונייטד, ליברפול, אפילו טוטנהאם, מרוויחות בשנים האחרונות עשרות מיליוני אירו בעונה, ויותר - ליברפול סיימה את השנה החולפת עם רווח שיא בכל הזמנים למועדון כדורגל, 125 מיליון ליש"ט לפני מס. במלים אחרות, כשמנצ’סטר יונייטד או ריאל מדריד מכוונות בקיץ לאירועי רכש מכוננים בסכומים שלא נראו - הפייננשל פייר-פליי של אופ"א הוא לא מה שיעצור אותן.

וכך, אנחנו עתידים לצפות בקיץ הקרוב בשני עולמות שלעולם לא ייפגשו, בחסות הרגולציה של אופ"א: בצד אחד של העולם יספור מיליארד קנדי, מבעלי ההון הגדולים שנחתו בספורט הישראלי, שקל לשקל כדי לא להוציא יותר מדי; בצד השני של העולם המטרה תהיה להוציא כמה שיותר, להתחמש במה שצריך וגם במה שלא.

כל מה שצריך לדעת על המגבלות הכלכליות שמציבה אופ"א

מה המטרה של המגבלות הפיננסיות?
למנוע מבעלים עשירים להשקיע הרבה מעבר להכנסות הקבוצה

מה הסכום המירבי שמותר לבעלים להשקיע מכיסו?
עד 30 מיליון אירו במשך שלוש שנים

מהן מקורות ההכנסה של הקבוצות?
בדרך כלל מדובר במכירת שחקנים, מכירת כרטיסים, זכויות שידור, נותני חסויות ומכירת מרצ’נדייז

ומהן ההוצאות העיקריות?
בעיקר רכישת שחקנים ממועדונים אחרים ושכר השחקנים, אבל גם הוצאות לוגיסטיות כמו מגרשים ואנשי צוות. הוצאות על פיתוח נוער לא נחשבות במגבלה של אופ"א

מה הסנקציה במקרה של הפרה?
יש כמה רמות של סנקציות: החל מאזהרה בלבד, דרך קנס כספי ומגבלה על רכישת שחקנים ועד להורדת נקודות בפועל והרחקה מתחרויות