לאחר הכישלון אשתקד: רשת פרשמרקט מכוונת לשווי של 750 מיליון שקל בניסיון הנפקה שני

רשת הסופרמרקטים של האחים יוסי ושלומי אמיר תגייס כ-250 מיליון שקל, ובידיה יש התחייבויות להשקעה בסכום גדול יותר • אלטשולר שחם צפוי להיות משקיע העוגן בהנפקה, שתכלול מוסדיים נוספי • הכנסות פרשמרקט צמחו אשתקד ב-17% לכמיליארד שקל, והרווח הנקי גדל ב-11% ל-55 מיליון שקל

מתחמם ניסיון ההנפקה השני של רשת הסופרמרקטים פרשמרקט, ולקראתו החברה פרסמה היום (ג') טיוטת תשקיף מעודכנת, אחרי שמהלך הנפקתה הראשון נכשל ביולי 2018. לאחר שנחשף כאן בשבוע שעבר כי הרשת מנהלת מגעים מתקדמים עם בית ההשקעות אלטשולר שחם להפיכתו למשקיע עוגן בהנפקה, כעת מתברר כי בעלי הרשת, האחים יוסי ושלומי אמיר (עמר), מנהלים מגעים גם עם קבוצת הביטוח והפיננסים מנורה מבטחים, להשקעה של עשרות מיליוני שקלים בהנפקה.

זאת, כאמור, בהמשך לסיכום עקרוני שאליו כבר הגיעו בעלי הרשת עם בית ההשקעות אלטשולר שחם, הצפוי על-פי ההערכות להיות הגוף הגדול ביותר בהנפקה, עם השקעה מוערכת בהיקף של כ-100-150 מיליון שקל.

מהפרטים שמציגה החברה לקראת המהלך עולה כי את ההנפקה תבצע פרשמרקט באמצעות "הצעה לא אחידה", שבמסגרתה תגייס כ-250 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 750 מיליון שקל "לפני הכסף", כך ששוויה בתום המהלך יעמוד על כ-1 מיליארד שקל.

בדרך של הנפקה באמצעות "הצעה לא אחידה", כל גוף המעוניין לקנות מניות מגיש את הצעתו עם סכום הרכישה שלפיו היה מעוניין לבצע את הרכישה, ובהתאם לסך הביקושים הכולל שיתקבל יחליטו האחים אמיר על הנתח הנמכר של מניות פרשמרקט לכל גוף.

בפרשמרקט ציינו היום כי החברה כבר קיבלה התחייבות מכמה גופים מוסדיים לרכישת מניות בהיקף כולל של כ-300 מיליון שקל, לפי השווי המדובר.

עוד ציינו בפרשמרקט כי לאחר השלמת ההנפקה, ובכפוף אליה, החברה תחלק דיבידנד של כ-220 מיליון שקל לכלל בעלי המניות שיחזיקו בה; וכי דיסקונט קפיטל חיתום, המובילה את ההנפקה, העניקה לחברה התחייבות להעמדת חיתום להנפקה בהיקף של עד 175 מיליון שקל.

השווי שמציינת פרשמרקט כעת דומה לזה שלפיו ביקשה לבצע את הנפקתה גם בניסיון הקודם, שכאמור נכשל. אולם במקרה ההוא, את עיקר המניות תכננו למכור האחים אמיר באמצעות הצעת רכש, וחלק קטן יותר באמצעות הנפקת מניות חדשות; ואילו כעת תנפיק החברה 25% ממניותיה.

הגופים המוסדיים הבולטים שהיו מוכנים לקחת חלק בהנפקה ביולי 2018, וכבר הזרימו ביקושים של עשרות מיליוני שקלים בשלב המוסדי שלה, נקבו אז בשווי חברה של כ-700 מיליון שקל - פער של כ-7% ממחיר מינימום, ששיקף שווי של 750 מיליון שקל לפני הכסף, שלפיו ביקשה פרשמרקט לבצע את ההנפקה (השווי הראשוני שבו נקבו בעלי הרשת עמד על כ-1 מיליארד שקל).

שווי החברה המתוכנן בהנפקה, ושיעור המניות שיונפקו, צפוי להכניס את מניית פרשמרקט להיסחר במדדים המובילים בבורסה.

עוד עולה מטיוטת התשקיף כי בסיכום שנת 2018, הכנסותיה של פרשמרקט צמחו בכ-17% והגיעו לכ-1 מיליארד שקל, עם עלייה של כ-8% במכירות חנויות זהות, לצד שיעור רווח גולמי של כ-33% ושיעור רווח תפעולי של כ-7% מההכנסות. בשורה התחתונה הרווח הנקי של פרשמרקט ל-2018 גדל בכ-11%, לכ-55 מיליון שקל.

בפרשמרקט ציינו כי החברה פועלת ללא חוב פיננסי נטו, וכי אף אחד מסניפיה אינו הפסדי.

בסך-הכול מפעילה פרשמרקט 31 סניפים בפריסה ארצית, גודלו של כל אחד מהם נע בטווח של 500-3,000 מ"ר, ובשטח כולל של יותר מ-22 אלף מ"ר, והיא מעסיקה כ-1,250 עובדים. לפי החברה, מרבית הסניפים הם סניפים "שכונתיים" הממוקמים בשכונות ובמרכזי ערים.

הקבוצה מפעילה חמישה תתי-מותג של רשתות מזון: פרשמרקט, מחסני מזון, היפר דודו, מחסני להב וטיפ טוב. שלומי אמיר מכהן כמנכ"ל הרשת ומוביל את תחומי הסחר והשיווק, ואחיו יוסי כיו"ר מוביל את הצד הפיננסי. בחברה החלו להפעיל מערך מכירות מקוון שמתחיל לפעול באופן הדרגתי.

חלק מגל ביטולים של הנפקות ראשוניות

כישלון הנפקתה של פרשמרקט היה חלק מגל של ביטולי הנפקות מניות ראשוניות (IPO) שקודמו בבורסה במהלך המחצית השנייה של 2018, על רקע תנאי שוק מאתגרים, בעיקר בשל פדיונות גדולים בקרנות הנאמנות. גל זה גרף מספר מהלכי גיוס שכבר היו בשלבים מתקדמים יחסית, אחרי פרסום טיוטות תשקיף, מצגות וסבב רוד שואו אצל הגופים המוסדיים. ביניהם היו אלה של חברת האינטרנט זאפ, רשת ה"עשה זאת בעצמך" אייס אוטו דיפו, חברת הטכנולוגיה סלטיק וחברת מסיעי שאשא.

הנפקת חברת שב"א מתחממת

לצד הנפקתה של פרשמרקט, התחממות נרשמת גם בהליך הנפקתה של חברת תשתיות התשלומים שב"א, וככל הידוע החברה מתחילה כבר בימים אלה סבב מצגות אצל הגופים המוסדיים כחלק מהליך הרוד שואו לקראת מכירת מניות הבנקים בחברה, הצפויה לצאת לפועל בזמן הקרוב.

הבנקים חייבים לרדת להחזקה של עד 10% בשב"א, בעקבות הוראות חוק שטרום. במסגרת זו מכרו הבנקים לאומי והפועלים 10% מהחברה כל אחד, לויזה העולמית ולמאסטרקארד העולמית, בהתאמה. העסקאות הללו נעשו במחירים שמשקפים לחברה שווי של כ-370 מיליון שקל. הפועלים ולאומי חייבים למכור עוד מניות של שב"א. בעבר מהלך להנפקת החברה לא צלח, בעקבות חילוקי דעות בין שני הבנקים.