רוצים להשקיע בתחום עם יחס הסיכוי-סיכון (כנראה) הכי משתלם?

כשהתחלתי לכתוב את הטור הזה לפי כחצי שנה, המטרה היתה למצוא את הפרמטרים השונים בתעשיות שונות שעליהם יש לתת "משקל יתר'' לפני שמחליטים האם להשקיע או לא. חלק מאותם פרמטרים, לא תמיד ניתן לראות בדוחות של החברות אלא במבט מאקרו רחב ומתקדם יותר הכולל הבנה של התפתחות הענף, הסביבה וההזדמנות הקיימות בו.

אבל זו לא הסיבה לכתוב על סקטור הגז והנפט - לא הסביבה, לא הטכנולוגיה ולא ההתפתחות. הסיבה היא כי הוא פשוט זול ביחס לאלטרנטיבות. תשואות הדיבידנד מפתות, בזמן שבחינה ארוכת-טווח של תשואות מניות חברות הגז והנפט בעולם, מראה שהסקטור מפגר במאות אחוזים אחרי שאר הסקטורים.

העשור האחרון היה אחד היותר חלשים של תעשיית הגז והנפט בעולם, כאשר התנודתיות במחיר הנפט והגז הצליחה לרסק לא מעט חברות בתחום, משקיעים ואפילו כלכלות ומשטרים. בעוד שמדד ה-S&P 500 הצליח לייצר תשואה של 245% ב-10 שנים וסקטורים כמו טכנולוגיית מידע וצרכנות הניבו כמעט פי 2 מזה, סקטור האנרגיה נתן תשואה עלובה של כמה עשרות אחוזים. ואם נרד לרזולוציות עמקות יותר, אז חברות המספקות ציוד ושירותים בתחום האנרגיה סגרו את העשור עם תשואה אפסית.

אפשר למצוא לא מעט סיבות להשקיע בסקטור הגז והנפט בעולם:

■ הוא עדיין אחת הסחורות היקרות בעולם.

■ ביקושים של 100 מיליון חביות ביום בקצב גידול שנתי של 1.5%, וצמיחה כלכלית גלובלית.

■ שווקים מתעוררים שהופכים לצרכני אנרגיה אגרסיביים יותר.

■ הכנסה פאסיבית.

■ טכנולוגיות משופרות שהגדילו את ההסתברות להצלחה בהשקעות אקספלורציה.

■ קורלציה נמוכה יותר לשוק המניות והאג"ח.

■ מיסוי נוח המתחשב בהוצאות פחת מואצות וכו'.

■ ואם זה טוב ליצחק תשובה, אז למה לא לתיק ההשקעות שלנו?

■ ועדיין זו אחת ההשקעות הגרועות של העשור האחרון.

מחיר הנפט נסק, אבל הסקטור נשאר מאחור

מסוף שנת 2018, או אם לדייק, מה-24.12.2018, שוק המניות התאושש מהקריסה של אוקטובר, כאשר מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של 25%. אבל גם הפעם סקטור האנרגיה לא מצליח להדביק את הפער ומפגר מאחור עם עלייה של כ-20%. אפילו פחות מזה, אם נתחשב בעליית מחירי הנפט, שרשמו התאוששות פנומנלית של יותר מ-50% מאותה נקודת זמן. בפעם האחרונה שמחירה של חבית נפט נסחר ברמתו כיום, כ-70 דולר לחבית, שווי סקטור האנרגיה הכללי, S&P Energy היה גבוה ב-7% ומדד מניות הנפט גז הקטנות יותר, S&P 600 Energy היה גבוה ב-30%.

המסקנה המתבקשת היא שהמשקיעים פשוט סקפטיים לגבי היציבות של מחירי הנפט, או לגבי התמחור שלו - והאמת שדי בצדק. מחירו של הנפט מווסת על ידי גופים כמו אופ"ק וזה כמו תמיד על השולחן. אחרי שהזהב השחור התרסק שוב לאזור של 40 דולר לחבית, צמצום התפוקות של קרטל אופ"ק ובנות בריתה (רוסיה) במקביל לסנקציות של ארה"ב על איראן וונצואלה (שהובילו לקריסה טוטאלית של ונצואלה) הצליחו להרים את המחירים שוב כלפי מעלה. המשקיעים בשלב זה חוששים שהוויסות המונופוליסטי והגיאו-פוליטי לא יחזיק מעמד לאורך זמן. גם החשש מפני האטה בצמיחה הגלובלית ופגיעה בביקושים משפיע לרעה. אמנם שוק המניות שובר שיאים למרות החששות, אבל אפשר לראות שמחיר הנפט מתקשה בינתיים לחזור לרמות של 75-80 דולר לחבית בהן נסחר ב-2018, כאשר ההערכות היו שהצמיחה הגלובלית תימשך ואף תואץ.

"היד המכוונת" לטובתנו

את מחירי הנפט, בוודאי לטווחים קצרים יותר, קשה מאוד לחזות, בטח כשהם לא מצויים במחירי קיצון (נמוכים עד הפסד, או גבוהים עד פגיעה מהותית בכלכלה). רמות התמחור היום הן סבירות, אבל היד המכוונת רוצה יותר. נשיא ארה"ב פועל בעוצמה לבלום את ייצוא הנפט מאיראן כליל, מה שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הנפט בעולם, גם אם לתקופה קצרה יותר. במקביל, באופ"ק היו מעדיפים לראות מחיר נפט גבוה יותר ב-10-20 דולר, בטח עבור הנפקת חברת הנפט הממלכתית של סעודיה, ארמקו, שכבר נדחתה מספר פעמים.

עליית מחירי הנפט היא תמיד סיבה טובה לרכוש מניות אנרגיה, אבל היא ספקולטיבית מדי. בשלב הזה הייתי מוכן להסתכן ולומר ש"היד המכוונת" לפחות תפעל לשמור על מחיר הנפט בסביבה זו, כך שהסיכון בהשקעה מוגבל. בנוסף, הדרך הטובה ביותר לפוגג את הסקפטיות של המשקיעים לגבי יציבות התמחור של חבית נפט הוא הזמן. ככל שעובר הזמן והמחיר נותר לפחות יציב, כך החשש מפני קריסה שלו יפחת, מה שיגביר מחדש את התשוקה של המשקיעים למניות האנרגיה.

כשהכל יקר פשוט מחפשים זול יותר

שוק המניות שבר שיאים בשבוע האחרון והשלב הבא אחרי שיא הוא השיח הכלכלי המתבקש על יוקר ההשקעה. המשקיעים יחפשו לנצל את המומנטום החיובי בשוק על ידי השקעות זולות יותר, או בשפה פשוטה יותר, "מה עוד לא עלה מספיק ומי הבא בתור". סקטור האנרגיה נסחר במכפילים צנועים יותר, בטח בהשוואה לחברות צריכה, אינפורמציה ועוד, ולכן בהסתברות גבוהה הוא יעלה על הכוונת של המשקיעים.

חברות אקספלורציה וקידוח, כמו אקסון מובייל עם תשואת דיבידנד של 5%, או קונוקו פיליפס שנסחרת במכפיל רווח של 10 - יכולות להוות אלטרנטיבת השקעה טובה למשקיעים. אחרים יחפשו הזדמנויות בתמחורים הנמוכים עוד יותר המאפיינים את חברות הציוד והשירותים בתחום, שהתקשו להתאושש מאז הקריסה שהיתה במחיר הנפט. גם תשואת הדיבידנד הנדיבה של 4.5%-6.5% עשויה לקרוץ למשקיעים, כאשר האלטרנטיבה היא תשואה ברמה של 2.5% שמוצעת בשוק האג"ח הממשלתי בארה"ב.

אהה, ויש גם הבטחה טכנולוגית - מאז שנת 2016, ענקיות הקידוח ואספקת הנפט משקיעות מיליארדים בבינה מלאכותית, אוטונומיות וביג דאטה. את היתרונות של טכנולוגיות אלו בעיבוד מידע והסקת מסקנות אנחנו מביאים לא פעם בטור זה. למרות שבתחום הגז והנפט, השימוש בטכנולוגיות מתקדמות אלה עדיין נמצא בחיתולים, היתרונות שלהן הם טבעיות ואינטואיטיביות ביותר, הן בקידוחי אקספלורציה, בהם יש לנתח ולהשוות מיליוני נתונים ופרמטרים שונים במקביל, הן בסקרים תת ימיים למשל שנערכים על ידי צוללות אוטונומיות, והן בעיבוד מידע שוטף מקידוחים פעילים ובעיקר בניתוח ותחזיות לגבי ביקושים לציוד, למלאי ועוד. השימוש בטכנולוגיות הללו, שאמורות לקבל דחיפה משמעותית משנת 2020 ועד 2023, צפוי לשפר את הרווחיות של החברות, מעבר לשיפור שהובילו השיפורים הטכנולוגיים המכניים והקיצוצים בכוח האדם שהתעשייה הזו הובילה בשנים האחרונות.

בשורה התחתונה - כשהמשקיעים יחפשו מה עוד נשאר לקנות בשוק שעולה ללא הפסקה, הם יפגשו את סקטור הגז והנפט שרחוק משיאו, יסתמכו על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, על הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן ועל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שישמרו על המחיר הנפט גבוה, ויתנחמו בכך שאולי הקורלציה הנמוכה יותר של הסקטור לשוק המניות והאג"ח, עשויה להוות סוג של הגנה בתיק ההשקעות. 

הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.