חרסה נסגרת, פניציה מדממת וגם אמיליה קוסמטיקה בסכנה. מה עובר על התעשייה הישראלית

ברשימת המפעלים שנמצאים בימים אלה במצוקה ניתן לכלול גם תעשיות אחרות שנתונות מזה תקופה ארוכה לקושי בעקבות החלטות וקביעות של משרדי ממשלה, כמו מפעלי הארגז, מרכבים ותעשיית המלט • אז איך מתמודד משרד התעשייה והכלכלה עם הגל עכור שפוקד את התעשייה הישראלית?

עובדי מפעל חרסה בכניסה לחברה-האם "חמת" באשדוד / צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות
עובדי מפעל חרסה בכניסה לחברה-האם "חמת" באשדוד / צילום: באדיבות אגף הדוברות בהסתדרות

בין המפעלים שעלו בימים האחרונים לכותרות בהקשר של סגירה או משבר עמוק אין חוט מקשר: בין המקרה של חרסה מבאר שבע שצפוי להיסגר בקרוב תוך פיטורי 115 עובדים, למקרה של פניציה, יצרנית הבקבוקים מירוחם שנתונה לחרם חרדי בשל פעילותה בשבת - אין קווי דמיון.

חרסה דיממה במשך תקופה ארוכה, במהלכה היא הפסידה מיליוני שקלים בשל קשיי התחרות שלה עם יבוא מתחרה של כלים סניטריים מטורקיה ומסין, בין השאר בשל מדיניות הממשלה להסרת מכסי מגן.

היום, הצטרפה לגל המפעלים שנתונים למצוקה גם אמיליה קוסמטיקס שמשתייכת לקבוצת אמיליה פיתוח שבשליטת איש העסקים עודד פלר: החברה הודיעה כי היא בוחנת את סגירת המפעל שלה בירוחם, שמעסיק כ-250 עובדים בשל הפסדים כבדים שצבר, בין השאר עקב עלויות יצור גבוהות ובעיקר בשל התייקרות המים - חומר גלם שנחשב מרכזי בתהליך היצור של תמרוקים ושל מוצרי טואלטיקה.

עדיין לא ברור אם בסופו של דבר מפעל אמיליה קוסמטיקס ייסגר, או שמדובר בניסיון לייצר לחץ על העובדים במסגרת המשא ומתן שהנהלת החברה מקיימת איתם לקראת השגת הבנות שיובילו לחתימה על הסכם קיבוצי: במפעל שבירוחם ניכרת במהלך השבועות האחרונים תסיסה בין ההנהלה לבין ועד העובדים שאף הובילה להכרזה על סכסוך עבודה, בנימוק שההנהלה גוררת רגליים במו"מ המתקיים.

גם גורמים ממשלתיים בירושלים שעוקבים אחר ההתפתחויות באמיליה לא מוציאים מכלל אפשרות שמדובר בעשיית שריר מצד הנהלת החברה בניסיון לרכך במעט את דרישות העובדים לקראת גיבוש הסכם קיבוצי.

אותם גורמים מעריכים שגם המשבר שפוקד מפעל אחר בירוחם, פניציה, עשוי להיפתר בימים הקרובים: מקורו ביוזמה של קבוצת פעילים קטנה מחסידות גור שמפעילה לחץ על יקבים להחרים את התוצרת של פניציה בשל פעילותה בשבת. כאן יוזכר כי אין מפעלי זכוכית שמשביתים פעם בשבוע את כבשני היצור שלהם - שכן מדובר ביצור תהליכי. מה גם שבשבתות ובחגים שבהם התנור ממשיך לפעול - הוא מופעל באמצעות עובדים מהמגזר הבדואי, שלא מחללים את קדושת השבת.

ברשימת המפעלים שנמצאים בימים אלה במצוקה ניתן לכלול גם תעשיות אחרות שנתונות מזה תקופה ארוכה לקושי בעקבות החלטות וקביעות של משרדי ממשלה: מפעלי הארגז ליד קריית מלאכי ומרכבים שבאור עקיבא שעוסקים בהרכבת אוטובוסים, מזהירים מזה תקופה ארוכה מהשלכותיה של מדיניות משרדי האוצר והתחבורה להרחיב יבוא של אוטובוסים לארץ בלי לחייב את היצרניות שלהם בחו"ל לקיים במשק הישראלי רכש גומלין.

מדובר בהליך שבו יצרניות זרות מחויבות לקיים במשק הישראלי רכש גומלין בהיקף של כ-30% מגובה ההתקשרות איתן - במקרה שהגורם המתקשר הוא גוף שנתמך בכספי ציבור, כמו חלק מחברות התחבורה הציבורית. במשרדי התחבורה והאוצר רוצים להשתחרר מהחובה הזאת, כדי לאפשר הצטיידות מהירה יותר באוטובוסים, ובטענה שהחלת חובת רכש הגומלין על היצרניות הזרות תוביל לייקור העסקאות וכך - לייקור תעריפי השימוש בתחבורה הציבורית עבור הציבור הרחב.

לאלה, מתווספת גם תעשיית המלט הישראלית, נשר ומלט הר טוב שנאנקות מייבוא של מלט בתנאי היצף מטורקיה ומיוון: הרווחיות של נשר צנחה בעקבות יבוא המלט בעשרות אחוזים ומלט הר טוב נאנקת מהפסדים כבדים מזה תקופה ארוכה, וראשיה הזהירו בעבר כי יסגרו את המפעל שליד בית שמש - תוך פיטורי 120 עובדיו. בתוך כך, כפי שדווח אתמול ב"גלובס", גם נשר בוחנת צמצום של פעילות שתלווה בפיטורים של עשרות עובדים וסגירת מפעל ליד חיפה.

הסוף לשכר המינימום?

אף שבין מקרי המצוקה בתעשייה לא ניתן לזהות בשלב זה מכנה משותף, בהתאחדות התעשיינים מציינים כי בעשור האחרון יוקר היצור בישראל עלה בשיעור של 20% - מה שבכל מקרה לא תורם לסביבת היצור בישראל. כך, תעריף הארנונה זינק בעשור האחרון ב 25% וגם מחירי המים והחשמל עלו - מה שממילא לא עוזר לתעשיינים שמתמודדים עם תחרות עזה בשווקים.

במשרדי הממשלה עוקבים אחר המשבר בתעשייה, ומזכירים שבמרץ חלה ירידה של 0.2% בשיעור האבטלה במשק שעומד כעת על 3.9%. שיעור האבטלה בדרום ירד ל 4% לעומת 4.6% ברבעון המקביל אשתקד וזאת - בזמן שהמשק דורש לפחות 13 אלף עובדים.

חרף מה שנראה כגל עכור שפוקד את התעשייה הישראלית, במשרד הכלכלה והתעשייה מדווחים על עשרות אישורים שנתנו מצד רשות ההשקעות למענקי מדינה לקראת הקמה או הרחבה של מפעלים חדשים בדרום, רבים מהם באזור אופקים וירוחם, ורובם הגדול ישלם לעובדיו העתידיים שכר גבוה יותר משכר מינימום.