איבדו את העצמאות אך הרוויחו הרבה כסף: השנה בה נמכרו חברות ישראליות ציבוריות בכ-100 מיליארד שקל

מבדיקת "גלובס" בנוגע לעסקאות הרכישה הגדולות של השנה האחרונה, עולה כי מכירתן של 9 חברות לרוכשות אמריקאיות, שבהן שולמה לבעלי המניות פרמיה נדיבה על מחיר השוק, הניבה תמורה אדירה של קרוב ל-26 מיליארד דולר • פרויקט מיוחד

איל וולדמן, אורי יהודאי, יצחק נקר / צילום: כדיה לוי, איל יצהר, תמר מצפי, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
איל וולדמן, אורי יהודאי, יצחק נקר / צילום: כדיה לוי, איל יצהר, תמר מצפי, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השנה החולפת הייתה יוצאת דופן בכל הקשור לאקזיטים של חברות ציבוריות ישראליות, עם מספר גדול מהרגיל של עסקאות, כולל כאלה בהיקף כספי גדול במיוחד.

ביום העצמאות השנה, יש מספר נמוך יותר של חברות ישראליות גדולות ועצמאיות הנסחרות בבורסות, לאחר שהושלמו העסקאות למכירתן של אורבוטק, פרוטרום, סודהסטרים ואחרות; עסקאות אחרות, שהוכרזו אבל עדיין לא הושלמו, יקטינו את המספר בהמשך. 

רק אתמול נוספו לרשימה שתי חברות שהעסקאות למכירתן הושלמה: חברת התוכנה אטיוניטי, שנמכרה לקליק האמריקאית תמורת 560 מיליון דולר; וחברת התוכנה טופ אימאג', שנמכרה לקופאקס ב-16 מיליון דולר.

היו, כאמור, גם עסקאות גדולות הרבה יותר: תמורת מלאנוקס ופרוטרום שילמו הרוכשים יותר מ-7 מיליארד דולר לכל אחת. מבדיקת "גלובס" בנוגע לעסקאות הרכישה הגדולות של השנה האחרונה, עולה כי מכירתן של 9 חברות לרוכשות אמריקאיות, שבהן שולמה לבעלי המניות פרמיה נדיבה על מחיר השוק, הניבה תמורה אדירה של קרוב ל-26 מיליארד דולר (כ-92 מיליארד שקל). 

אי-אפשר להצביע על סקטור אחד שכיכב באקזיטים. החברות הנרכשות מגיעות ממגוון של תחומי פעילות. אפשר אמנם לקטלג את רובן כחברות טכנולוגיה, אבל גם שם הן מגיעות מכיוונים שונים - החל בסייבר, דרך פתרונות תוכנה, ציוד תקשורת, פתרונות טלמטיקה וטכנולוגיות לתחום הייצור.

מזור, שנמכרה למדטרוניק, היא חברת מכשור רפואי, ואילו סודהסטרים ופרוטרום הן חברות תעשייה - פרוטרום מייצרת תמציות טעם לתעשיית המזון, וסודהסטרים מייצרת מערכות להגזת מים.

חלק גדול מהחברות שנמכרו בחודשים האחרונים, עשו זאת כשהמניה נמצאת במגמה חיובית ואף קרובה לשיא. כך למשל, מחיר מניית אטיוניטי זינק - וקליק נאלצה לשלם יותר מאשר תכננה בתחילה, ומקרה דומה היה גם בסודהסטרים. 

אורבוטק

רוכשת: KLA-Tencor
היקף העסקה: 3.26 מיליארד דולר (במזומן ומניות KLA)
סטטוס העסקה: הושלמה
פעילות: מספקת טכנולוגיות לשימוש בתהליכי הייצור של מוצרי אלקטרוניקה
פרמיה ביום הדיווח: 15%
המרוויחים: בעלי המניות הגדולים - קובי ריכטר, Renaissance Technologies וכלל ביטוח, שהחזיקו כל אחד בכ-5% מהמניות. המנכ"ל אשר לוי קיבל בונוס של 2 מיליון דולר, וכל עובדי החברה קיבלו 24 מיליון דולר כבונוס.
כמה מלים על העסקה: אורבוטק היא חברת טכנולוגיה ישראלית ותיקה. היא הוקמה ב-1992 כתוצאה ממיזוג בין שתי חברות, שפעלו עוד קודם לכן באופן עצמאי, אורבוט ואופטרוטק. עם מייסדי אורבוט נמנה גם קובי ריכטר, שבזמן העסקה היה בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בחברה. בראיון ל"גלובס" סיפר ריכטר ש-KLA ניסתה לרכוש את אורבוט (לפני המיזוג) "בנזיד עדשים" עוד בשנות ה-80. עסקת אורבוטק הוכרזה במארס 2018, אבל הסגירה שלה התעכבה יותר מהצפוי, בשל קשיים שהערים הרגולטור הסיני על רקע מלחמת הסחר. העסקה הושלמה בפברואר 2019.
ציטוט: ריכטר בראיון לגלובס: "אורבוטק היא חברה שעובדת 35 שנה, שמרוויחה, שמייצאת ושיצרה בסיס כזה שאין שום סיבה לחשוב של-KLA יהיה יותר משתלם להפעיל אותה במקום אחר חוץ מאשר ביבנה. בעיני, זו מכירה שמתלכדת עם מקסימום ערך שמוחזר למשק".

ד"ר קובי ריכטר, מדינול / צילום: תמר מצפי
 ד"ר קובי ריכטר, מדינול / צילום: תמר מצפי

מלאנוקס 

רוכשת: אנבידיה
היקף העסקה: 7.36 מיליארד דולר
סטטוס העסקה: טרם הושלמה
פעילות: מספקת ציוד תקשורת להעברת נתונים מהירה
פרמיה ביום הדיווח: 14%
המרוויחים: המייסד והמנכ"ל, איל וולדמן, יקבל סכום של כרבע מיליארד דולר תמורת המניות שלו ועוד "מצנח זהב" בהיקף של עד 31.5 מיליון דולר. קרן סטארבורד, שניהלה מאבק אקטיביסטי נגד החברה, מימשה את ההחזקות שלה בחברה ברווח של יותר מרבע מיליארד דולר.
כמה מלים על העסקה: מלאנוקס נמכרת לאנבידיה, שהציעה את המחיר הגבוה ביותר במסגרת הליך תחרותי במיוחד, שכלל 7 מתעניינות, בדרגות שונות של רצינות. בין המתמודדות האחרות על רכישת החברה היו אינטל ו-Xilinx. מכירת החברה נראתה כתרחיש בעל סבירות לא מאוד גבוהה עד לפני כשנה וחצי-שנתיים, אלא שאז סטארבורד נכנסה להשקעה במלאנוקס והעלתה דרישות לצורך הצפת ערך לבעלי המניות. אמנם המאבק שלה הסתיים בפשרה לפני כשנה, אבל נראה כי הוא זה שהניע את התהליך, שבסיומו נחתמה העסקה למכירת החברה.
ציטוט: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה: "זה היה תהליך מאוד מאוד תחרותי, הבנקאים אמרו שלא ראו דבר כזה. איל מנהל מו"מ מאוד קשוח. הייתי צריך להתקשר אליו כל יום להגיד לו שאני אוהב אותו".

אטיוניטי 

רוכשת: Qlik
היקף העסקה: 560 מיליון דולר
סטטוס העסקה: הושלמה ביום ב'
פעילות: מספקת פתרונות תוכנה לגישה, ניהול, שיתוף והפצת נתונים
פרמיה ביום הדיווח: 18%
המרוויחים: יו"ר ומנכ"ל החברה, שמעון אלון, הוא גם בעל המניות הגדול, וקיבל תמורה של 41.1 מיליון דולר.
כמה מלים על העסקה: מניית אטיוניטי טסה בנאסד"ק וטיפסה בעשרות אחוזים במהלך 2018, עוד לפני שדווח על מכירתה. בין אטיוניטי לקליק נוצר קשר עוד בפברואר 2018, ולאורך התקופה עד לדיווח על המכירה בפברואר האחרון, קליק נאלצה להעלות את מחיר המניה בהצעה, על רקע עליית מחיר המניה.
ציטוט: שמעון אלון בראיון לגלובס: "הם לא לוקחים את הטכנולוגיה של אטיוניטי ואומרים 'חבר'ה, תודה רבה'. הם רואים בנו חברה פנומנלית, עם צמיחה מדהימה, חברה שעברה למודל עסקי של מכירת רישיונות לתקופות קצרות ויש לה הכנסות חוזרות. הם אומרים 'יש משהו בחברה הזאת שאנחנו חייבים ללמוד'. הם קונים טכנולוגיה, אבל גם מתחברים אלינו, כדי שיחד נזוז יותר מהר".

שמעון אלון / צלם: איל יצהר
 שמעון אלון / צלם: איל יצהר

פרוטרום

רוכשת: IFF 
היקף העסקה: 7.1 מיליארד דולר (כולל חוב; 6.4 מיליארד דולר בניכוי החוב)
סטטוס העסקה: הושלמה
פעילות: יצרנית חומרי גלם ותמציות טעם לתעשיית המזון והמשקאות
פרמיה ביום הדיווח: 12%
המרוויחים: משפחת פרבר (ג'ון, מיה וסנדרה) החזיקה ב-36% ממניות החברה, ופידליטי החזיקה ב-7.3%. מנכ"ל החברה, אורי יהודאי, קיבל עם השלמת העסקה בונוס של 20 מיליון דולר, אף שאסיפת בעלי המניות לא אישרה את הקצאת הבונוס, לאחר שדירקטוריון החברה אישר אותו פה אחד.
כמה מלים על העסקה: לאורך השנים התפרסמה פרוטרום כרוכשת סדרתית. היא רכשה שורה ארוכה של חברות קטנות ממנה בתחומה, וכך צמחה בהכנסות וברווחים. בחמש השנים שלפני מכירתה, היא הניבה למשקיעים בה תשואה של קרוב ל-600%. לאחר השלמת העסקה, נרשמה IFF למסחר בבורסת ת"א במקום פרוטרום, שנמחקה ממנה.
ציטוט: יהודאי: "יש כאן סיפור מצוין לכלכלה הישראלית וגם לבורסה הישראלית. תיסחר כאן חברה תעשייתית גלובלית, עם שווי שוק של קצת פחות מ-20 מיליארד דולר, בדומה לטבע".

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'
 אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

סודהסטרים

רוכשת: פפסיקו 
היקף העסקה: 3.2 מיליארד דולר
סטטוס העסקה: הושלמה
פעילות: יצרנית מערכות ביתיות להגזת מים
פרמיה ביום הדיווח: 11%
המרוויחים: בעלי המניות הגדולים ביום הדיווח על העסקה כללו בעיקר גופים מארה"ב (פידליטי, Renaissance). המוסדיים הישראלים החזיקו במניה, שהייתה חלק ממדד ת"א-35, ונהנו מעלייה של מאות אחוזים במחיר המניה בשנים שבין רישום המניה למסחר בת"א לבין הדיווח על המכירה. התגמולים למנכ"ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום, מגיעים עד 95 מיליון דולר: 34 מיליון דולר בגין התחייבות להישאר בחברה ו-61 מיליון דולר שווי המניות והמניות החסומות שהיו לו. עובדי סודהסטרים קיבלו בונוסים בסך כולל של 23.5 מיליון דולר, כשכל עובד עם ותק של שנה ומעלה קיבל מענק של כ-5,000 דולר.
כמה מלים על העסקה: סודהסטרים עמדה רק ב-2007 על סף פשיטת רגל, ונרכשה על ידי קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו, בראשותו של יובל כהן, שהביאה לחברה את בירנבאום והובילה אתו תהליך התייעלות (פורטיסימו מכרה את חלקה בחברה ברווח כמה שנים לפני האקזיט). ב-2010 סודהסטרים הונפקה בנאסד"ק, אבל לאחר תקופה חיובית היא צללה לשפל ב-2016, על רקע אכזבת השוק מתוצאותיה. אז החליטה החברה לשנות אסטרטגיה: במקום לשווק עצמה כתחליף לקולה ומשקאות מוגזים, ללכת על הטרנד הבריאותי ולשווק מים מוגזים בטעמים עדינים. האסטרטגיה הניבה פירות - ומניית החברה זינקה. במקביל, זה המהלך שהעלה שוב את סודהסטרים על הרדאר של פפסיקו.
ציטוט: יובל כהן: "יש פעם בכמה זמן שאתה יודע שאתה הולך לשחק אותה, הולך להצליח. הייתה לנו הרגשה כל כך חזקה שזאת חברה שיכולה להצליח בגדול, ויש את זה במעט מאוד עסקאות".

דניאל בירנבאום - מנכ"ל סודהסטרים / צילום: איל יצהר
 דניאל בירנבאום - מנכ"ל סודהסטרים / צילום: איל יצהר

אימפרבה

רוכשת: Thoma Bravo
היקף העסקה: 2.1 מיליארד דולר
סטטוס העסקה: הושלמה
פעילות: ספקית פתרונות סייבר לארגונים
פרמיה ביום הדיווח: 30%
המרוויחים: בעלי המניות הבולטים בחברה ביום הדיווח היו גופים מוסדיים אמריקאים, ובהם קרן אליוט, בלקרוק, Eminence Capital ו-Vanguard. שלמה קרמר, ממייסדי החברה, מכר את מניותיו בה כשנה לפני העסקה, בסכום המוערך ב-90 מיליון דולר.
כמה מלים על העסקה: אימפרבה לא נחשבה רשמית לחברה ישראלית, אבל מייסדי החברה הם ישראלים: יזם ההייטק הישראלי שלמה קרמר, ממייסדי חברת צ'ק פוינט, שהקים והשקיע בחברות סייבר נוספות, עם שותפיו עמיחי שולמן ומיקי בודאי. לחברה יש גם כמה מאות עובדים בישראל (שמספרם צומצם לאחר הרכישה). מכירת אימפרבה לא הגיעה בהפתעה: אימפרבה הייתה "על המדף" כשנתיים, מאז שהקרן האקטיביסטית אליוט נכנסה להשקעה בה ודרשה לבצע שינויים, על רקע דוחות מאכזבים. אימפרבה הודיעה אז (בקיץ 2016) שהיא בוחנת אפשרות להימכר, וכבר אז התחילה לדון באפשרות לעסקה עם קרן הפרייבט אקוויטי Thoma Bravo, אבל העסקה לא יצאה לפועל. כעבור כשנה, חודש הקשר עם הקרן ולאחר כמה חודשים סוכמה העסקה.
ציטוט: מנכ"ל אימפרבה, כריס היילן: "זהו פרק חדש עבור אימפרבה, ואנו מצפים לשותפות שלנו עם Thoma Bravo. לא יכולנו לבקש שותף אסטרטגי טוב יותר".

שלמה קרמר, עשור לחברת "אימפרבה" / צילום: דניאל בבצ'יק
 שלמה קרמר, עשור לחברת "אימפרבה" / צילום: דניאל בבצ'יק

פוינטר 

רוכשת: I.D. Systems
היקף העסקה: 140 מיליון דולר במזומן ומניות
סטטוס העסקה: טרם הושלמה
פעילות: מספקת שירותי טלמטיקה וניהול משאבים ניידים, כמו ניהול ציי רכב
פרמיה ביום הדיווח: 13%
המרוויחים: חברת ההשקעות הפרטית DBSI, של יוסי בן-שלום (יו"ר פוינטר) וברק דותן, היא בעלת המניות הגדולה בפוינטר, שמחזיקה במניות החברה עוד משנת 2002, כשהחברה נקראה נקסוס. לאורך השנים היא הובילה בחברה תהליכי השבחה, והיא מוכרת כעת את מניותיה בפוינטר ברווח מכובד ותישאר בעלת כ-6% ממניות החברה הממוזגת.
כמה מלים על העסקה: שתי החברות, שגודלן דומה, מתמזגות בעסקה שבה פוינטר היא הנרכשת. החברה הממוזגת תיקרא PowerFleet ותמשיך להיסחר בנאסד"ק ובבורסה של תל אביב. מנכ"ל פוינטר, דוד מחלב, שמנהל אותה ב-8 השנים האחרונות, יישאר בחברה כמנכ"ל הפעילות הבינלאומית והאחראי על הטכנולוגיה. בפוינטר מסבירים את המכירה ברצונה של החברה לפרוץ בשוק האמריקאי - עובדה שתהיה קלה יותר כחלק מחברה שבסיסה בשוק בארה"ב.
ציטוט: יוסי בן-שלום: "אני מלווה את פוינטר הרבה מאוד שנים, עוד כשהייתה נקסוס, שמכרה ב-4 מיליון דולר והפסידה אותו סכום. עשינו עסקה שהצילה אותה מפשיטת רגל, לאורך השנים ביצענו תהליך ארוך עם הרבה השבחה. כמו תמיד, כשאני עוזב, אנשים חושבים שאני שמח על הצ'ק, אבל אני עצוב על העזיבה".

יוסי בן שלום / צילום: תמר מצפי
 יוסי בן שלום / צילום: תמר מצפי

מזור

רוכשת: מדטרוניק 
היקף העסקה: 1.64 מיליארד דולר
סטטוס העסקה: הושלמה
פעילות: מפתחת מערכות רובוטיות לניתוחים בעמוד השדרה
פרמיה ביום הדיווח: 11%
המרוויחים: בעל המניות הגדול במזור (מלבד מדטרוניק, שכבר החזיקה ב-11% מהמניות עוד לפני כן), היה ז'ק שולר מקרן אוראקל, ששווי החזקתו ביום הדיווח על העסקה היה 82 מיליון דולר - רווח של כ-2,600% על השקעתו במניה. מגדל ומנורה היו בין המוסדיים הישראלים שהחזיקו במניה. אורי הדומי, מנכ"ל החברה, החזיק במניות בשווי כ-22 מיליון דולר.
כמה מלים על העסקה: מזור הוקמה ב-2001 על בסיס טכנולוגיה שפיתח פרופ' משה שהם בטכניון. הרובוט שפיתחה, ממקם את כלי הניתוח בניתוחי עמוד שדרה ומשפר את הדיוק בניתוח. מכירת מזור למדטרוניק היוותה סכום שיא לאקזיט של חברת ביומד ישראלית, אחרי נוירודרם, שנמכרה ב-1.1 מיליארד דולר שנה קודם לכן. עוד לפני העסקה, מדטרוניק שיווקה את המוצר המוביל של מזור והשקיעה בחברה, עד שהגיעה להחזקה של 11% בה לפני הרכישה. אמנם בעבר תכננה מזור לפתח מוצרים רובוטיים נוספים שלא בתחום עמוד השדרה, ולשווק אותם באופן עצמאי, אבל לבסוף החליטה להימכר ולהפוך לחלק ממדטרוניק.
ציטוט: הדומי בראיון לגלובס: "בתחום העסקי, ובפרט בתחום הביומד, הסוף כל-כך לא צפוי, ולכן אני מאמין שאי-אפשר להתמודד אם לא נהנים מהדרך. מכיוון שלא יודעים לאן הדרך תביא אותך, חשוב לדעת בכל רגע שלפחות הדרך עצמה היא טובה ונכונה".

אורי הדומי צילום: איל יצהר
 אורי הדומי צילום: איל יצהר

טופ אימאג'

רוכשת: Kofax
היקף העסקה: 16 מיליון דולר
סטטוס העסקה: הושלמה ביום ב'
פעילות: ספקית פתרונות לניהול תוכן ארגוני, תהליכים עסקיים ועיבוד תוכן
פרמיה ביום הדיווח: 65%
המרוויחים: למרות הפרמיה הגבוהה, קשה להגדיר את בעלי המניות בטופ אימאג' כמרוויחים, וזאת על רקע נפילה של 86% במניה בשש השנים שקדמו לעסקה. בעלי המניות הגדולים בחברה כוללים את המייסד יצחק נקר, ששווי מניותיו בעסקה כ-1.6 מיליון דולר, וקרן Trident Capital, שהחזיקה במניות בשווי 2 מיליון דולר.
כמה מלים על העסקה: טופ אימאג' נוסדה ב-1991 ונסחרה בנאסד"ק עוד משנת 1996. בשנים האחרונות, על רקע משבר בביצועי החברה, מנייתה איבדה את רוב השווי שלה. בשנתיים האחרונות התחלפה הנהלת החברה וצומצם מספר העובדים, כך שהחברה הצליחה לייצב את פעילותה, אבל עדיין התקשתה לחזור לצמיחה ולרווחיות. הרוכשת, Kofax, התחילה להתעניין ברכישת טופ אימאג' ב-2017, ובדיונים שנערכו בתקופה שחלפה מאז ועד הדיווח על העסקה בפברואר האחרון, ירד המחיר המוצע בעסקה בעשרות אחוזים.
ציטוט: אנליסט המסקר את החברה, ריצ'רד בלדרי מ-Roth Capital: "לאור האתגר בהחזרת החברה לצמיחה, והעובדה שהחברה מציגה הפסדים תפעוליים ברבעונים האחרונים, אנחנו מאמינים שלא סביר שניתן היה לדרוש פרמיה גבוהה יותר". 

איציק נקר - יו"ר טופ אימאג' / צילום: תמר מצפי
 איציק נקר - יו"ר טופ אימאג' / צילום: תמר מצפי