החקלאים המפתיעים של גדרה: חלקת הירקות של הפנסיונרים האתיופים

זאת העונה השישית שבה קוטפים את תוצרי הגינה החקלאית בגדרה • 6 דונם מתוך 20 שהוקצו ע"י עיריית גדרה מעובדים ומטופלים ע"י חקלאים וחקלאיות יוצאי אתיופיה, רובם בגיל פנסיה, שלראשונה מאז שעלו לישראל, מממשים את העיסוק שלהם: חקלאות מסורתית אתיופית.  פרויקט ערים מיוחד ליום העצמאות 

גדרה גינה חקלאית אתיופית/ צילום:  באדיבות חברים בטבע
גדרה גינה חקלאית אתיופית/ צילום: באדיבות חברים בטבע

הגינה בגדרה היא סיפור על העצמת קהילות בעיר. המיזם נולד על-ידי "חברים בטבע" - מעגל קהילות של משפחות ישראלים יוצאי אתיופיה, שחברו לישראלים אחרים וייסדו עמותה, בגיבוי ארגון ארץעיר.

לכתבות נוספות בפרויקט:

איך משאירים כסף בתוך העיר? בירושלים גורמים למוסדות גדולים לרכוש מעסקים קטנים

תושבי אילת מייצרים את החשמל שלהם בעצמם ועוזרים לעיר להפוך ל-100% סולארית

תל-אביב? ברלין? תנועת תרבות רוצה להפוך את עפולה לאבן שואבת לאמנים

ארנונה הפוכה: עיריית תל-אביב נותנת לתושבים כסף כדי לממש מיזמים חברתיים

מוזיאון מורשת לעדה האחמדית צפוי לקום בשכונת כבאביר בחיפה

חינוך מעורר השראה: בית הספר בערד שהפיק הצגה דו-לשונית עם התלמידים הבדואים

ההתארגנות מחולקת לפי שכונות. כמאה מתושבי שכונות שפירא וסטרומה שבפאתי גדרה יוצאים שלוש פעמים בשבוע עם נעלי עבודה וטוריות לחלקות - מרחק 20 דקות הליכה מביתם - שם הם מגדלים תירס אתיופי, מנגולד אתיופי או חומוס אתיופי.

"הקמנו את הגרעינים הקהילתיים של יוצאי אתיופיה כי הבנו שאף אחד לא יעשה את זה בשבילנו", אומרת יובי תשומה-כץ, יו"ר עמותת חברים בטבע. "הבנו שהאחריות על העתיד היא שלנו ושאנחנו צריכים לקחת יוזמה. האנשים שגרים בשכונות הללו חיים חיי יומיום לא פשוטים, הקהילתיות הזאת היא זו שהחזיקה אותנו באתיופיה 2,500 שנה. אנחנו מבינים שהיא יכולה להצליח גם בישראל".

מה זה אומר חקלאות אתיופית מסורתית?

"השיטה המסורתית היא אורגנית לגמרי. שומרים את הזרעים בפריחה עד לעונה הבאה. בהתחלה הם קיבלו שתילים וזרעים כמו חצילים או פטרוזיליה, אלא שחצילים לא ממש אוכלים באתיופיה והם שאלו מה עושים עם הדבר הזה. עם הזמן, התחברנו למישהי שיש לה חנות שבה היא מייבאת מוצרים מאתיופיה והתחלנו לקנות אצלה זרעים. אתיופיה היא ענקית, כל אחד מהמשתתפים הגיע מאזורים שונים ויודע לגדל משהו אחר, ורואים איך הם משתפים ידע שהביאו מהבית והוא מצטבר".

בארץ הם עסקו עד עכשיו בחקלאות?

"הם לא התעסקו כאן בחקלאות ולא מצאו את עצמם. הרבה מהם, הכי הרבה שהם עשו זה לקחת מטאטא ולטאטא את הרחוב. להיות בן או נכד של מישהו כזה זה אחרת עכשיו, פתאום הסבא הזה הוא מדריך בגינה. רצינו לייצר מרחב שבו הם יביאו את הידע שלהם, אבל במקביל קורים דברים מדהימים כמו חיזוק תא משפחתי, כי גם הנכדים באים, ופתאום סבא מוציא מלפפון, עגבניות ותפוחי אדמה. אנחנו גם מביאים קבוצות ללמוד את השיטה".

אנקויהוש קסה, בת 65, עסקה באתיופיה בחקלאות. תשומה-כץ מתרגמת את דבריה: "בגינה אני מגדלת את התבלינים והירקות שאני צריכה לבית. למשל, העונה שתלתי שום, בצל, גומן - שזה מעין רוקט אתיופי, תפוח אדמה וגם חיטה. בגינה יש מפגשים שבהם אנחנו מזמינים את תושבי גדרה לבוא, מבשלים ביחד מהגידולים בגינה ויש גם נשים שמוכרות ירקות ואוכל אתיופי. אני מדריכה חוג לילדים בגינה, אז יוצא לי לפגוש את הילדים שהם לא יוצאי אתיופיה ולא מהשכונה שלי. ככה אני גם פוגשת את ההורים שלהם, שכנים שלי בעיר".