רשות המסים סוגרת על בעלי החשבונות בחו"ל: מבול פניות של בנקים זרים לישראלים

עשרות ישראלים המחזיקים חשבונות בלתי מדווחים בבנקים ברחבי העולם החלו לקבל בחודשים האחרונים מכתבים מהבנקים, רגע לפני העברת המידע לרשות המסים • הרקע: הצטרפות ישראל להסכם חילופי המידע, שבמסגרתו היא תקבל מידע פיננסי על ישראלים מעשרות מדינות החל מיולי

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף

ס' עלתה לישראל מאוסטרליה לפני למעלה מ-30 שנה. מאז ועד היום היא לא סגרה את אחד מחשבונות הבנק שלה באוסטרליה, שבו החזיקה סכומי כסף גדולים במטבע זר. לפני זמן קצר היא הופתעה לקבל מכתב מהבנק האוסטרלי, שבו הוא מעדכן אותה שכיוון שהיא תושבת ישראל, הבנק עתיד להעביר בקרוב את המידע על החשבון והכספים בו לרשות המס בישראל. ס' מיהרה למשרדו של עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, וכיום מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות', במטרה להבין מה זה אומר. מה פתאום הבנק האוסטרלי מתנדב להעביר מידע עליה לרשות המסים בישראל ומה עושים עכשיו?

ופרנקל הסביר. ישראל עתידה לקבל בקרוב מידע פיננסי על תושביה מעשרות מדינות, במסגרת הסכם בינלאומי שעליו היא חתמה - הסכם ה-CRS. "ס' הייתה תושבת אוסטרליה לפני יותר מ-30 שנה, והיה לה חשבון בנק באוסטרליה, שהיא לא הייתה מודעת לכך שהיא צריכה לדווח עליו בהיותה תושבת ישראל. פתאום היא קיבלה טופס מהבנק האוסטרלי שמודיע לה שהוא מחויב לאשר את הסטטוס של התושבות הפיסקלית של הלקוחות שלו ולדווח עליהם למדינות התשובות", מסביר פרנקל. "אז הסדרנו לה את המעמד של הכספים הללו בהליך של 'גילוי מרצון', ובזה נפתר העניין (הליך גילוי רצון מאפשר לאזרחי המדינה לגלות את הונם ונכסיהם הלא-מדווחים לרשות המסים ולשלם מס בגינם, בלי שחרב הפלילים תונף על צווארם)".

ס' לא לבד. בחודשים האחרונים החלו אזרחים רבים בישראל לקבל מכתבים מבנקים ברחבי העולם, המבקשים לוודא את תושבותם "רגע לפני שהם מעבירים את המידע הפיננסי שלהם לרשות המסים בישראל". הסיבה לגל המכתבים הללו היא הצטרפותה של ישראל למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם - מערכת שבה חברות עשרות מדינות - במסגרת הסכם ה-CRS שיזם ה-OECD. התקנות שיאפשרו את העברת המידע בפועל לישראל ומישראל החוצה, עברו בוועדת הכספים של הכנסת בינואר השנה, ובמסגרתם נקבע כי החל מיולי השנה תתחיל ישראל לקבל מידע פיננסי של אזרחיה מעשרות מדינות. אז זה נשמע רחוק, אבל בחודשים האחרונים החלו הגלגלים להסתובב ועשרות מכתבים שוגרו לישראלים בעלי חשבונות בחו"ל.

מכתבים לאישור סטטוס

מדובר במכתבים לאקוניים וקצרים, כמעט תמימים למראה, שמבקשים לוודא את תושבותו של בעל החשבון בלבד. האם אתה אזרח ישראלי? שואלים הבנקים הזרים, והמסר מאחורי המילים הוא: אם כן, המידע עליך עובר או-טו-טו לרשות המסים בישראל. ולא רק הישראלים מתמודדים עם המכתבים הללו. עשרות מדינות חתמו על ההסכם לחילופי המידע, ולכן אזרחים בעשרות מדינות מקבלים היום מכתב דרישת שלום מהבנקים שלהם ברחבי העולם.

"המכתבים הם מאוד לאקונים. הם מבקשים 'רק תאשר לנו את הסטטוס של התושבות שלך', 'האם אתה בסטטוס תושבות ישראלית לצורכי מס, האם אתה בסטטוס תושבות דרום-אפריקאית?. זהו. מקבל המכתב רק צריך לאשר", מסביר פרנקל.

מה קורה אם מקבל המכתב מתעלם ממנו?
פרנקל: "אם מקבל המכתב לא משיב לו לאחר מספר חודשים, הבנקים מניחים שהמידע שיש להם על התושבות שלו, מה שהם שלחו לו במכתב, הוא נכון, והם פועלים לפי זה ומעבירים את המידע. מחדל של הלקוח לא ירפא רישום שגוי בנוגע לתושבות הפיסיקלית שלו, למשל. הוא חייב לפעול אם יש שגיאה. המידע יועבר בכל מקרה, אבל קודם כל הוא צריך לוודא שהמידע עליו נכון, ודבר שני, אם הוא מסתיר כספים או לא ידע שהיה צריך לדווח, עדיף לו למהר ולפנות ל'גילוי מרצון', כדי שהמידע עליו יועבר רק אחרי שחשף את כל הכספים בפני רשות המסים פה".

אילו טעויות עלולות להיות במידע שמחזיקים הבנקים?
"אם מקבלי המכתבים לא יהיו עירניים ולא ישימו לב, ולא יאשרו את הטפסים האלה שהבנקים שולחים אליהם, אז עלול להיווצר מצב שבו חלילה מידע לא נכון מועבר, והם חשופים להליכי שומה ואפילו להליכים פליליים במדינה שקיבלה את המידע. זאת, גם אם המידע שגוי. יש אנשים שעלו לישראל ממדינות זרות, ועדיין הבנק מסווג אותם בטעות כתושבי המדינות שמהן הם הגיעו ועלול לשלוח את המידע הפיננסי שלהם לאותן מדינות, שיפתחו בהליכי שומה נגדם. יכולות להיות פה תקלות מצערות, ולכן לא רצוי להתעלם מהמכתבים הללו".

עוד מוסיף פרנקל, כי "למרות שעברנו אין-ספור מבצעים של גילוי מרצון, לא כל תושבי ישראל דיווחו על אותם חשבונות שהם מחזיקים במדינות שונות, אז הם חייבים להקדים תרופה למכה. במקרה כזה, עדיף להם לא למלא את טופס התשובה לבנקים הזרים, עד שהם לא מגישים בקשה לגילוי מרצון, שעדיין פתוח בפניהם עד סוף 2019".

תושבות בהסתרה או עמומה

גם עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', מטפל לאחרונה בלא מעט לקוחות שקיבלו מכתבים מבנקים זרים. "מכתבי הבנקים בכל מדינות ה-OECD שאימצו את תקנות ה-CRS מלחיצים לקוחות רבים, הן תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנקים זרים במדינות בחו"ל שעדיין לא מדווחים, והן תושבים זרים, בעיקר יהודים בעולם, המחזיקים חשבונות בנק בישראל, ומזוהים עדיין במערכת הבנקאית באמצעות הפספורט. זאת, בלי שנתנו 'מספר TIN' שהוא מספר מזוהה ברשות המסים במדינת התושבות שלהם".

לדברי עו"ד נוימן, הגיעו אל משרדו לאחרונה לא מעט לקוחות שקיבלו את המכתב, חלקם תושבים חוזרים ועולים חדשים שיש להם חששות במדינות התושבות הזרות שלהם, וחלקם ישראלים שעזבו את ישראל, "אך ניתן להתווכח אם נותקה התושבות שלהם מהארץ או שהם בדרך להתנתק והמלאכה עוד לא הושלמה". לדבריו, "פגשתי לאחרונה איש עסקים צרפתי שעלה לישראל והחזיק בישראל עשרות מיליונים, שעם חלק גדול מהם קנה רכוש בישראל, ומכיוון שהוא מסתובב בכל העולם, קיים חשש ממשי שיהיה לו קושי להוכיח את תושבותו בישראל.

"בנוסף פגשתי גברת שביצעה אקזיט מחוץ לישראל בתחום הטכנולוגיה בסכום של למעלה מ-100 מיליון שקל, שלא היה חייב במס ובדיווח בישראל. היא עזבה את ישראל למדינה זרה, והיא במהלך רכישת תושבות מס באותה המדינה, וכעת נמצאות בדילמות שונות הן ביחס למקום ביצוע האקזיט והן ביחס לישראל".

עו"ד נוימן מחלק את קבוצת בעלי החשבון שמודאגים לשתי קבוצות: לקוחות שהתושבות שלהם ברורה ועדיין מסתירים כספים במדינות זרות; ולקוחות שתושבות המס "ניתנת לפרשנויות".

"הקבוצה הראשונה - של לקוחות שהתושבות שלהם ברורה, אך הם עדיין מסתירים כספים במדינות זרות", אומר נוימן, "היא קבוצה קטנה יחסית, והפתרון היחיד שלה בעיני הוא הגשת בקשה לגילוי מרצון במדינת התושבות. בישראל ניתן עדיין להגיש בקשה לגילוי מרצון ולהסדיר את ההון הבלתי מדווח. הגם שמדובר בבקשת גילוי מרצון שמית ולא אנונימית (מסלול הגילוי מרצון האנונימי הסתיים בסוף 2018), אנו מטפלים כעת במספר לא מבוטל של הליכים כאלה, וכל עוד שהגשנו את הבקשות לגילוי מרצון לפני שרשות המסים בישראל קיבלה מידע כלשהו דרך מערכות ה-CRS בחו"ל, ניתן יהיה לקבל חסיון בפלילים ולסגור את החשיפות בתשלומי מס סבירים ביותר".

באשר לקבוצה השנייה - של לקוחות שתושבות המס היא פוזיציה משפטית הניתנת לפרשנויות, אומר נוימן: "כידוע בעידן הגלובליזציה השאלה אם האדם הוא תושב ישראל שמבלה ועושה עסקים רבים בחו"ל או תושב חוץ שמגיע לחופשות לישראל, תלויה במספר רב של משתנים וחזקות, הן בישראל והן במדינות שבהן הוא חי ופועל.

"בעלי חשבונות אלה נדרשים להצהיר על מקום תושבותם לצורכי מס, ותקנות ה-CRS עשויות כמובן להוציא אותם לאור לבחינה בידי רשויות המס השונות בארץ ובעולם, וכמובן לדרוש מהם להתמודד עם הסטטוס הנוכחי שלהם, ועם השלכות  של סטטוס זה, שלעתים עשויות להיות משמעותיות מאוד גם ביחס לעבר. שאלת התושבות היא לעתים חסרת מובהקות, ואכן יש לקוחות רבים שהם תושבי מס ביותר ממדינה אחת".

נוימן מדגיש כי כאשר תושבים חוזרים או עולים חדשים עונים על המכתב לאישור תושבות שקיבלו מבנזק זר מחו"ל, עליהם לוודא שהם יכולים להצהיר שהם תושבי ישראל. זאת, מאחר שישנם כאלה שמספר ימי השהייה שלהם בארץ הוא מועט (מספר ימי השהייה בארץ הוא אחד המבחנים לתושבות), ויש סכנה ממשית לעצם קבלת התושבות כאן. זאת, אפילו שקיבלו תעודת עלייה/תושב חוזר והם בעלי תעודת זהות". 

ההסכמים הבינלאומיים לחילופי מידע מכחידים את מקלטי המס

חילופי המידע הבינלאומיים הם חלק מהמגמה העולמית של השנים האחרונות שבה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים. המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, ולאחר שסימנו את ההון השחור כמטרה, החלו לירות את החיצים ברחבי העולם. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות.

ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל-מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה. בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב. 

כעת השקיפות עולה מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות. בראשית השנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) - תקנות ה-CRS, ובכך הצטרפה למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם. תקנות ה-CRS הן השלב השני והאחרון בדרך להטמעה בדין הפנימי הישראלי של ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים שישראל לקחה על עצמה ואימוץ התקן הבינלאומי לחילופי מידע.

תקן CRS פותח על-ידי הארגון לשיתוף-פעולה כלכלי (OECD) לצורך קיום חילופי מידע אוטומטיים על בסיס שנתי למטרות סיוע הדדי באכיפת מס בין מדינות. לפי תקן CRS, ייאסף מידע על-ידי המוסדות הפיננסיים אודות חשבונות פיננסיים של תושבי מדינה זרה - יחידים וישויות. המידע יועבר לרשות המוסמכת במדינה (בישראל - רשות המסים), לצורך העברתו למדינת המושב של בעל החשבון.

המוסדות הפיננסים שיידרשו להעביר מידע לרשות המסים, כוללים גופים העוסקים בקבלת פיקדונות, בניהול נכסים פיננסיים, בהחזקה של נכסים פיננסים עבור אחרים ובהשקעה בהם - בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד. המידע שיימסר יכלול פרטים אודות החשבונות הפיננסיים ויכלול את פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון. המידע יועבר באמצעות מערכת ממוחשבת שאותה פיתחה רשות המסים.

יישום התקנות בישראל ייעשה בשני שלבים: ביולי השנה ישראל תקבל מידע מ-53 מדינות שאליהן היא גם תעביר ידע, וביולי 2020 תקבל ישראל מידע מעוד 69 מדינות וגם תעביר להן. בהתאם, נערכים כעת המוסדות הפיננסיים באותן מדינות להעברת המידע, תוך שליחת מכתבי "וידוא תשובות" לישראלים בטרם העברת המידע לרשות המסים.

בנוסף למידע שמקבלת רשות המסים בישראל מרשויות מס מקבילות ברחבי העולם, מחזיקה כיום רשות המסים שלל רשימות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, שעליהן הצליחה לשים את ידה בשנים האחרונות בדרכים "לא רשמיות", ובהן "הרשימה הגרמנית" שנחשפה ב"גלובס", רשימת לקוחות בנק UBS-שווייץ, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא-מדווחים ולהגשת מספר כתבי אישום בפרשה, רשימת החשבונות הסודיים בבנק HSBC-שווייץ ומסמכי פנמה.

האם יש עדיין מקומות חשוכים שבהם ניתן להחביא כספים? לדברי עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות', מעט מאוד מקומות בעולם אינם שקופים כיום. "יש מדינות שלא הצטרפו ל-CRS, אז תיאורטית, טכנית, אפשר להחביא שם כספים. למשל, מדינות במזרח אירופה, כמו אסטוניה, או במזרח הרחוק, ששקלו להצטרך להסכם ולא חתמו עליו. ויש מדינות שאין בכלל לו"ז לחילופי מידע איתן, אם יהיה בכלל, כמו קפריסין. גם באפריקה יש המון מדינות שלא הצטרפו לחילופי המידע. אבל חייבים להבין שאולי בשנתיים-שלוש הקרובות הן 'בטוחות' עבור כספים שחורים, אבל בטווח הארוך לא יהיה לאן לברוח". 

נוהל גילוי מרצון: הצהרה על הון לא מדווח בלי להסתכן בהליך הפלילי

צונאמי חילופי המידע הבינלאומי בין רשויות המס של מדינות ברחבי העולם הזה יצר את התנאים האידיאלים לפרסומם של נוהלי הגילוי מרצון בארץ, המעניקים "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים ל"הלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה, מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. הנוהל האחרון פורסם בדצמבר 2017 ויישאר בתוקף למשך שנתיים, עד סוף 2019. זאת, למעט "המסלול האנונימי" שחל למשך שנה בלבד, ותוקפו פג ב-31 בדצמבר 2018.

נוהל גילוי מרצון אינו חדש במחוזותינו, ובמשך שנים איפשרה רשות המסים מעת לעת לנישומים לדווח על הונם השחור, תוך הימנעות מהליך פלילי; אולם רק "הנוהל האנונימי" שהונהג בשנים האחרונות הביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות והגילויים. במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. מסלול זה - שהיה הסיבה המרכזית לפופולריות של נוהל גילוי מרצון שחשף עשרות מיליארדי שקלים - אינו קיים עוד.

כיום, בינתיים, עדיין פתוחה בפני הישראלים הדרך לגלות את נכסיהם להצהיר על הכנסותיהם שלא דווחו ולשלם את המס הנגזר מהן - ללא אנונימיות. זאת, בתנאי שיעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.