האם ענקיות האינטרנט מתכחשות לכוחן?

בסוף השבוע הצטרף אחד ממייסדי פייסבוק למבקרים את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, אך הן נשארות בשלהן: צוקרברג סבור כי גודלה של פייסבוק הוא יתרון, טים קוק משווה בין חנות האפליקציות לחנות ברחוב, ובגוגל נוקטים בצעדים שהיו רלוונטיים בתחילת שנות ה-2000 • ניתוח

מימין: מארק צוקרברג, טים קוק וסונדאר פיצ'אי / צילומים: רויטרס, Shutterstock
מימין: מארק צוקרברג, טים קוק וסונדאר פיצ'אי / צילומים: רויטרס, Shutterstock

"הממשלה האמריקאית צריכה לעשות שני דברים: לפרק את המונופול של פייסבוק ולפקח על החברה כדי לוודא שהיא פועלת באחריות כלפי העם האמריקאי". היה ניתן לחשוב שאת המשפט הזה יאמרו אחד מהפוליטיקאים או הרגולטורים, אלו שכלפיהם טוענים שהם לא מכירים את עולם הטכנולוגיה. ואולם מי שאמר את זה הוא כריס יוז, אחד ממייסדי חברת פייסבוק, שכתב טור חריף בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס".

בטור שאורכו מעל 6,000 מילה פירט יוז את עוצמתו של צוקרברג: "היכולת של מארק לפקח, לארגן ואפילו לצנזר את השיחות שמקיימים שני מיליארד איש היא חסרת תקדים. הוא יכול לקבוע מה אנשים יראו בניוזפיד, אילו הודעות ישלחו, איך להבחין בין תוכן אלים לפוגעני". על חוסר היכולת של מתחרים להתמודד מול הענקית כתב: "חברות שעשויות להתחרות בפייסבוק לא יכולות לגייס את הכסף לשם כך. משקיעים מבינים שאם חברה תתחיל לצמוח, פייסבוק תעתיק את החדשנות שלה או תרכוש אותה בתמורה לסכום צנוע יחסית".

יוז גם ביקר את רפיסות הממשל מול אותה עוצמה: "במשך זמן רב מדי התעלמו מחוקקים מהאחריות שלהם לוודא שהאמריקאים מוגנים ושהשווקים תחרותיים. הטעות הגדולה ביותר של רשות הסחר הפדרלית (FTC) הייתה שאישרה לפייסבוק לרכוש את וואטסאפ ואינסטגרם". זאת לא הפעם הראשונה שבכירים בפייסבוק לא מביעים שביעות רצון מהתנהלותה - מייסדי וואטסאפ ואינסטגרם עזבו את החברה, וחלק מהם אף יצאו נגדה בפומבי - ועדיין, ביקורת של אדם מבפנים, שמכיר את צוקרברג מקרוב, היא מעוררת עניין וחשובה.

דבריו של יוז מצטרפים לקריאות ומאמצים בכל העולם להגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה - האיחוד האירופי הטיל שלושה קנסות על גוגל בסך כולל של מעל שמונה מיליארד אירו בעקבות פרקטיקות שונות של ניצול מעמדה הדומיננטי של מערכת ההפעלה אנדרואיד; פקידים בממשלת צרפת אמרו בסוף השבוע כי הם מתכננים להעניק לרגולטורים סמכות גורפת לבקר ולקנוס חברות מדיה גדולות כמו פייסבוק, אם לא יסירו תכנים פוגעניים; רשות הסחר הפדרלית בארה"ב עומדת להטיל על פייסבוק קנס בגובה של עד 5 מיליארד דולר בגין הפרת פרטיות; ומחוקקים בכל העולם מגישים הצעות חקיקה חדשות בסוגיות של פרטיות, תחרות ועוד.

בעולם נשמעים קולות שכמוהם לא נשמעו לפני 4-3 שנים, אך למרות זאת - בכירי ענקיות הטכנולוגיה מודים כי קיימת בעייתיות עד גבול מסויים, נצמדים לחוקים באופן פורמלי, ובעיקר מנסים לנהל את המשבר כך שהחברה שלהם תיפגע כמה שפחות. מהצד שלהם זה לא נראה מופרך, אולם נדמה יותר שמדובר בהיתממות, מאשר הודאה אמיתית בבעיות.

פייסבוק: מונעים תחרות בתחכום

יוז קרא לפירוק פייסבוק ואמר שפירוק מונופולים הם חלק מהתרבות האמריקאית: "שתיים מתביעות ההגבלים העסקיים הגדולות האחרונות, נגד חברות AT&T ו-IBM בשנות השמונים, היו סביב הטענה שהן השתמשו בגודלן כדי לרמוס את החדשנות ולרסק את התחרות. עשר שנים אחרי הפירוק של AT&T ב-1984, ערכן של החברות שהמשיכו אותה שולש. ל-AT&Tהיה מונופול בתחום שירותי הטלפון וציוד הטלקום. הממשלה תבעה אותה בשל הפרת חוקי ההגבלים העסקיים, והתיק נסגר עם צו שדרש מהחברה לשחרר את הפטנטים שלה ולהימנע מהתרחבות לתעשיית המחשבים המתפתחת. התוצאה הייתה התפוצצות של חדשנות, וצמיחה גדולה ברישום פטנטים עוקבים, שהובילה לפיתוח המחשוב והמוליכים למחצה המודרניים. כנראה שלא היו לנו אייפונים או לפטופים ללא השווקים התחרותיים שנוצרו בעקבות אותה פעולה של הרשות להגבלים עסקיים".

התגובות מצידה של פייסבוק לא איחרו להגיע והן נעו בין דה לגיטימציה לדברי יוז ("אמירותיו מראות על חוסר הבנה של חוקי ההגבלים העסקיים") ועד אי הסכמה לגבי הפיתרון ("פירוק פייסבוק לא יעזור בדבר"). צוקרברג אף הרחיק לכת וטען כי גודלה של פייסבוק מהווה יתרון מאחר שבזכותו היא יכולה "להשקיע מיליארדי דולרים בכל שנה בבניית כלים מתקדמים שילחמו בהתערבות בבחירות. הרבה מזה נובע מכך שיכולנו לבנות עסק מצליח שיכול לתמוך בהוצאות האלו עכשיו".

צוקרברג הציג חזית מאוחדת עם ניק קלג, סגן ראש ממשלת בריטניה בעבר וסגן נשיא בפייסבוק לענייני יחסים בינלאומיים ותקשורת בהווה, שהגיב ליוז בטור דעה משלו בניו יורק טיימס תחת הכותרת "פירוק פייסבוק אינו התשובה". שניהם קראו לרגולציה מוגברת ולא לפירוק החברה. "כל מי שמודאג מהאתגרים עימם אנו מתמודדים בעולם האונליין צריך לתמוך בתיקון חוקי האינטרנט, ולא בפירוק חברות אמריקאיות מצליחות", כתב קלג, ופירט ארבעה תחומים בהם יש צורך ברגולציה מוגברת: הפחתת תוכן פוגעני, הגנה על בחירות, תמיכה בחוקי פרטיות אחידים והקלה על אנשים להעביר את הדאטה שלהם בין שירותים. אי אפשר להתעלם גם מכך שהמעמד של פייסבוק מאפשר לה לעצב את הרגולציה עם מחוקקים באופן שיפגע פה פחות, בניגוד לחברות קטנות שלא מוזמנות לשולחן המשא ומתן.

ביחס לחוקי ההגבלים העסקיים, ציין קלג כי רוב הכנסותיה של החברה מגיעות מפרסום דיגיטלי, ואילו נתח השוק המוערך של פייסבוק הוא 20% משוק המודעות אונליין בארה"ב. מטרת חוקי ההגבלים העסקיים אינה "להעניש חברה בגלל שאנשים לא מסכימים עם דרך הניהול שלה", טען קלג.

ייתכן שיוז הציג את הדברים באופן שגוי, או התמקד בנושאים הלא נכונים. ג’סיקה לסין, עורכת המגזין הטכנולוגי The Information, הצביעה על כשל דומה בדבריו של יוז, שהתמקד בטורו בכוח של צוקרברג ולא בכוחה של החברה - בעוד שמטרת החוקים היא לשמר את התחרות. אין ספק שגם העובדה שהשירותים שפייסבוק מציעה ניתנים בחינם מסבכים את הטענה שיש להפעיל נגדה את חוקי ההגבלים העסקיים בעקבות פגיעה בצרכנים, מאחר שכוחה המונופוליסטי לכאורה של פייסבוק לא מתבטא ביכולת לשמר מחירים גבוהים.

זה לא אומר כי אופן הפעולה של פייסבוק אינו פוגע בתחרות. לפי דיווחים, פייסבוק השיגה יתרון על מתחרותיה באמצעות אפליקציית אונבו הישראלית, שאספה מידע על המשתמשים ועזרה לפייסבוק לזהות טרנדים ואפליקציות מצליחות, מה שהוביל למשל להעתקה של הסטוריז של סנאפ, ולרכישת וואטסאפ. בהחלט יכול להיות שחוקי ההגבלים העסקיים במתכונתם הנוכחית לא תקפים מאחר שהנוסח שלהם מיושן ולא לקח בחשבון מקרים כאלה.

איסוף הדאטה הוא גם זה שהופך את פייסבוק לעוצמתית כל כך, למרות שהיא מחזיקה רק ב-20% משוק הפרסום הדיגיטלי האמריקאי. גוגל מחזיקה ב-37% מהשוק, אך פייסבוק מצמצת פערים, ובאופן כללי - שתי חברות שולטות בכ-60% מהשוק. היכולת שלהן לאסוף דאטה על המשתמשים הופכת את התחרות נגדן לכמעט בלתי אפשרית, במיוחד מצידן של שחקניות קטנות.

באפל מבקרים רק את המתחרים

אמירות מיתממות לא מגיעות רק מכיוונה של פייסבוק, כמובן. לאחרונה אמר מנכ"ל אפל טים קוק כי אפל קושרה בטעות לאמירות כלליות של מחוקקים ורגולטורים לגבי פירוק אפשרי של ענקיות הטכנולוגיה, רק מאחר שהם מתייחסים לסקטור הטכנולוגי כמקשה אחת. "סקטור הטכנולוגיה הוא לא מונוליתי. זה כמו להגיד שכל המסעדות הן אותו דבר. אבל אני לא חושב שמישהו היה קורא לנו מונופול", אמר בראיון ל-CNBC.

קוק אף הגיב באותו ראיון לביקורת נגד אפל בשל הכוח הרב שלה להחליט אילו אפליקציות יוכלו להגיע למכשיריה, באמצעות חנות האפליקציות עליה היא שולטת. "אני יודע שיש ביקורת נגדנו, אבל זה חלק מלהיות הבעלים של חנות. אם אתה הבעלים של החנות בפינה, אתה מחליט מה יימכר בה", הצהיר.

האמירה של קוק היא מדהימה, בלשון המטה, ביחס לכוחה של חנות האפליקציות של אפל (אפסטור). ביוני של השנה שעברה, קוק עצמו הכריז בוועידת המפתחים של אפל WWDC כי בחנות האפליקציות משתמשים 20 מיליון מפתחים רשומים שהרוויחו יחד מעל 100 מיליארד דולר (עד אותו מועד), וכי בחנות מבקרים 500 מיליון משתמשים רשומים מדי שבוע. ואולם אפל נהנית מיכולת חסרת תקדים: היא מסוגלת להשיק אפליקציות שפיתחה, ושיתחרו באפליקציות האטרקטיביות באפסטור. כך, טענו לאחרונה מפתחים של אפליקציות למעקב אחר זמן המסך של המשתמשים וילדיהם כי אפל חסמה את שירותיהם מחנות האפליקציות מאחר שהם התחרו בכלים שהיא עצמה מציעה.

תלונה נוספת הגיעה מצדה של חברת ספוטיפיי ולפיה, אפל משתמשת בדומיננטיות של חנות האפליקציות שלה כדי לקדם את שירות הזרמת המוזיקה שבבעלותה, אפל מיוזיק, ולפגוע בספוטיפיי שמתחרה בו. האיחוד האירופי צפוי לפתוח בחקירה בנושא. בשני המקרים, אפל הכחישה את הטענות והוסיפה כי היא מעודדת תחרות בריאה, גם במקרים בהם היא עצמה מציעה שירות מתחרה. היכולת לפגוע כך בתחרות רלוונטית לזירות מסחר נוספות, כגון זו של שירותי הענן של אמזון (AWS).

הניסיון של אפל להצמיח יותר ויותר את תחום השירותים שלה בעקבות המכירות המאכזבות של האייפונים רק מגביר את החששות מפני ניגוד העניינים האפשרי בין תפקידה כשומרת סף של חנות האפליקציות, לתפקידה כיצרנית שירותים שמתחרים באותן אפליקציות ממש.

התגובות של קוק בנושא מקוממות במיוחד מכיוון שהוא נחשב מבקר גדול ועקבי במיוחד של חברות טכנולוגיה אחרות, וקורא לצורך להחיל על הסקטור רגולציה. ואולם קוק מתמקד בתחום הפרטיות ואיסוף הדאטה, עליו לא מתבסס המודל העסקי של אפל, כך שהחברה לא צפויה להיפגע מהרגולציה.

גוגל לא דומה למיקרוסופט של פעם

בחברת גוגל מתמודדים גם כן עם קריאות בנוגע לפגיעתה בתחרות, והחברה ספגה כאמור קנסות בהיקף של מעל 8 מיליארד אירו מצדו של האיחוד האירופי. הקנס הגבוה מביניהם היה בהיקף של 5 מיליארד דולר, והוא הוטל בגלל פגיעה של חברת הענק בתחרות בשל ניצול הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד, שמותקנת ביותר מ-80% מהסמארטפונים בעולם. בין היתר, גוגל דרשה מיצרניות מכשירי אנדרואיד להתקין מראש אפליקציות ושירותים מתוצרתה, כתנאי לשילוב חנות האפליקציות גוגל פליי.

גוגל טענה בעבר כי המודל שלה, שאיפשר להציע את מערכת ההפעלה אנדרואיד בחינם, רק הגביר תחרותיות וחדשנות, וכי המשתמשים חופשיים למחוק את האפליקציות שלה מהמכשירים, אם הם לא מעוניינים בהן, וכן להוריד אפליקציות מתחרות שלא הותקנו במכשיר מראש. בפועל, כדי למחוק את האפליקציות של גוגל שהותקנו מראש במכשיר דרוש ידע טכני. ההתקנה מראש גם פגעה בתמריץ של צרכנים להוריד אפליקציות מתחרות.

בחודש מארס הודיעה גוגל כי היא מתכננת להציע לכל משתמשי אנדרואיד באירופה בחירה בין מנוע החיפוש של גוגל ודפדפן כרום לבין מנועי חיפוש ודפדפנים מתחרים על גבי הסמארטפון. המקרה הזה מזכיר את המלחמה של הרגולטורים נגד מיקרוסופט, שהתקינה בעבר את הדפדפן של החברה במערכות ההפעלה למחשבים וכך בלמה תחרות. מיקרוסופט הפסיקה לעשות זאת בעקבות דרישות רגולטוריות, ואכן הצליחו לקום לה מתחרות בתחום. ואולם רגולציה שהתאימה לתקופת האקספלורר כבר לא רלוונטית היום. בניגוד לאקספלורר, מנוע החיפוש של גוגל הפך להיות טוב יותר באמצעות אותה מניעת תחרות. גם אם היום גוגל תציע אלטרנטיבות, מנוע החיפוש שלה הוא עדיין הכי טוב בשוק, ויהיה קשה לערער את מעמדו. 

מאמצים חובקי עולם להגבלת הענקיות / וול סטריט ג'ורנל

● כמה פוליטיקאים בולטים, כולל הסנטורית אליזבת וורן, דורשים לפצל כמה חברות טכנולוגיה גדולות; לפני כמה שנים בלבד קריאות כאלה היו נראות מופרכות, אך כיום הן מתחילות לצבור תאוצה במסגרת המתקפה הרגולטורית

● כריס יוז, אחד ממייסדי פייסבוק קרא בשבוע שעבר לפיצול החברה. בטור דעה שפירסם בניו יורק טיימס כתב שפייסבוק צברה כוח "חסר תקדים ולא אמריקאי". יוז הזכיר את פיצולן של חברות סטנדרד אויל ו-AT & T בארה"ב

● בבריטניה הציעו באחרונה לכונן רגולטור חדש שיהיה בעל סמכויות לאלץ חברות לנקוט פעולה נגד מגוון רחב של תכנים לא חוקיים, החל ממידע מוטעה וכלה בבריונות רשת

● רשויות הפיקוח על התחרות בהודו פתחו בחקירה כדי לבדוק האם משתמשת חברת גוגל (שבבעלות אלפבית) במערכת ההפעלה הניידת שלה לחסימת מתחרות

● פקידים בממשל צרפת אמרו בסוף השבוע כי הם מתכננים להעניק לרגולטורים סמכות גורפת לבקר ולקנוס חברות מדיה גדולות כמו פייסבוק, אם לא יסירו תכנים פוגעניים

● הפרלמנט האוסטרלי אישר בחודש שעבר חוק שדורש מרשתות חברתיות להסיר ללא דיחוי תכנים אלימים שמועלים בפלטפורמות שלהן, ומטיל עונשים בגין אי-ציות, כולל קנסות גבוהים ועונשי מאסר

● בסינגפור אושר בשבוע שעבר חוק חדש שדורש מפלטפורמות מדיה חברתית להסיר או לפרסם תיקונים למאמרים או הצהרות שמועלות בהם, ושאותם מחשיבים שרי ממשלת סינגפור לכוזבים

● פקידים אמריקאים מגלים נכונות חדשה להשתמש בסמכויות הפיקוח שלהם: ועדת הסחר הפדרלית (FTC) משלימה את ההסדר שבמסגרתו יוטל על פייסבוק קנס של עד 5 מיליארד דולר בגין הפרת פרטיות הצרכנים

● האיחוד האירופי, ששימש מקור השראה למדינות ברחבי העולם באשר לפתיחת חקירות נגד חברות טכנולוגיה, קנס את גוגל ב-4.3 מיליארד אירו בטענה שהיא ניצלה את מעמדה הדומיננטי של מערכת אנדרואיד