תרעומת במגזר העסקי בעקבות החלטת משרד הפנים להעלות את הארנונה בשיעור של 2.58% לשנת 2020: בעקבות ההחלטה, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה לשר האוצר משה כחלון ולשר הפנים אריה דרעי בקריאה לפעול בדחיפות לשינוי השיטה שלפיה גובה הארנונה מתעדכן לפי נוסחה המתבססת על מדד השכר במגזר הציבורי ועל מדד המחירים לצרכן.
באיגוד לשכות המסחר נטען כי עיקר העלאת הארנונה ב-2020 צפוי בעקבות עלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 3.85%, ובאופן שייקר את הארנונה שישלם המגזר העסקי בשנה הבאה בעוד כ-760 מיליון שקל ויגיע לסכום כולל של יותר מ 30 מיליארד שקל שמשלמים העסקים לרשויות המקומיות.
לדברי לין, "אט-אט מתבהר כי ההתייקרויות של המוצרים והעלאת יוקר המחיה אינם פרי עשייתי של המגזר העסקי הפרטי, אלא חולשת הממשלה במאבקיה ובניסיונותיה לבלום את העלאת המחירים שמקורם בארגונים מונופוליים שבבעלות המדינה", אמר לין והוסיף: "בעוד שאנחנו נאבקים במחירה של משחת שיניים - כל עלויות התשתית בישראל, כמו חשמל, מים, תעריפי נמלים וארנונה, ממשיכות לעלות ולהניע את גל ההתייקרויות במשק".
דברי ביקורת דומים נשמעו גם מצדו של מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל. לדבריו, "הניהול הכלכלי של המשק הישראלי עקום לחלוטין: ממשלת ישראל מייקרת במו -דיה את המחירים לקראת החגים, ולאחר מכן היא צועקת בהיסטריה שהיא מנסה להוריד את יוקר המחיה".
לדברי גינל, "מחירי המים והארנונה בארץ הם מהגבוהים בעולם וממשיכים לעלות מבלי שמישהו יעצור את זה, ובמקביל אותה ממשלה יוזמת את הגדלת היבוא של מוצרים ממדינות שבהן מחירי תשומות הייצור נמוכים משמעותית - ובכך היא פוגעת ביכולותיה של התעשייה המקומית לקיים בארץ ייצור תחרותי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.