השתתפות בליגת האלופות מניבה, אבל אפשר גם בלעדיה

דוח חדש של גוף המחקר CIES שופך אור על מצבו הפיננסי של הכדורגל האירופי • ליגת האלופות אומנם הפכה למפעל הצומח ביותר בעשור האחרון, אבל 90% מהכנסות רוב המועדונים הגדולים מגיעים ממקורות אחרים • אז למה בכל זאת הם משלמים מאות מיליונים על שחקנים כדי להשתתף בה?

גארת בייל, ריאל מדריד / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גארת בייל, ריאל מדריד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בימים האחרונים אנחנו נמצאים עמוק בתוך עונת הצייד והספקולציות של הכדורגל האירופי. כך למשל שחקנים הולנדים בני 19 או 20, אחרי עונה אחת מצוינת באייאקס, מבוקשים ביבשת ומחירם נאמד בכמעט מאה מיליון אירו. בניגוד לעבר, מאה מיליון אירו הם כבר סכום סטנדרטי עבור שחקנים צעירים ומבטיחים. לשם השוואה, עד 2016 היה רק שחקן אחד בכל ההיסטוריה שהושקע בו סכום בן תשע ספרות באירו - גארת' בייל שנמכר לריאל מדריד עבור 101 מיליון אירו.

אלא שלהבדיל מהעבר, המועדונים הגדולים בהחלט יכולים להרשות לעצמם את התענוג. דוח מקיף של ארגון CIES המתמחה בדמוגרפיה ובחקר הכלכלה של הכדורגל, מראה שמצב המועדונים מאפשר להם להוציא הוצאות שוטפות כבדות. רק שני תנאים בסיסיים ידועים יש לעניין הזה: הראשון - השתייכות לאחת מחמש הליגות הגדולות באירופה (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת); השני - השתתפות פחות או יותר על בסיס קבוע בליגת האלופות של אופ"א.

השאלה המרכזית שעליה מנסה המחקר לענות היא - מה ההשפעה של הופעה בליגת האלופות על היכולות הפיננסיות של המועדונים. לצורך המחקר נבחרו רק מועדונים שהוגדרו כ"מצליחים", כאלו שהופיעו בגמר ליגת האלופות ב-10 עונות האחרונות. אליהם צורפו המועדונים מחמש הליגות הגדולות שזכו בעונה שעברה באליפות.

אינטר למשל, שלא נחשבת למועדון-על ביבשת בשנים האחרונות, נכללת ברשימה מתוקף זכייתה בגמר ליגת האלופות ב-2010. הרשימה המלאה של 12 הקבוצות הנכללות במחקר היא זו: מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, ליברפול, צ'לסי (אנגליה); ברצלונה, ריאל מדריד, אתלטיקו מדריד (ספרד); באיירן מינכן, דורטמונד (גרמניה); יובנטוס, אינטר (איטליה); פריז סן ז'רמן (צרפת).

אלו ממצאי המחקר:

1 אנגליה הכי רווחית, אך הפער מצטמצם

הקבוצות האנגליות נהנות בעשור האחרון מסכומי עתק שהן מקבלות מהסכמי זכויות השידור שמוכרת הליגה בבריטניה וברחבי העולם. הפערים הם עצומים - לפי דוח של דלויט, בעונת 2016/17 הסתכמו ההכנסות של קבוצות הליגה האנגלית ב-5.29 מיליארד אירו, לעומת 2.85 מיליארד אירו של קבוצות הליגה הספרדית, המדורגת במקום השני מבין הליגות המכניסות ביבשת.

על פי הדוח, הצמיחה השנתית הממוצעת של הליגה האנגלית בעשור האחרון עומדת על 8.1%. נשמע טוב, אבל כבר מזמן לא הליגה הכי צומחת - דווקא ליגת האלופות של אופ"א מציגה נתוני צמיחה מרשימים יותר. זה מלמד על הפוטנציאל שלה להאפיל על הליגות המקומיות גם במונחים כספיים. לפי הדוח, התמלוגים המשופרים שחילקה אופ"א בעשור האחרון לקבוצות הם תוצר נלווה של צמיחה ממוצעת בשיער של 11% בשנה.

אם מחפשים עסק שנמצא בנסיגה קשה, זו ללא ספק הליגה האיטלקית - עם ממוצע צמיחה של 4% בלבד בעשור האחרון. ואם מחפשים עסק שהולך ומתאושש בצעדי ענק, משאיר מאחוריו תקופה איומה של חובות, זו הליגה הספרדית. מנתונים שפרסמה הליגה השבוע עולה כי ההכנסות בעונת 2017/18 של שתי הליגות הבכירות בספרד הסתכמו ב-4.47 מיליארד אירו - צמיחה של 20.5% בתוך שנה אחת.

הפוטנציאל הלא נגמר של ליגת האלופות והגדלת סכומי הפרסים המחולקים, הם המנוף שבו משתמשת אופ"א כלפי ראשי הליגות הגדולות. כך היא מקדמת מולם את סגירת שערי ליגת האלופות לקבוצות הקטנות והבינוניות של היבשת.

בשורה התחתונה: אם ליגת האלופות תמשיך לצמוח בקצב הזה ולחלק יותר ויותר כסף, אין כוח בעולם שימנע מאופ"א לנהל את המפעל הזה כמו שהיא רוצה - לסגור אותו לקבוצות גדולות בלבד, לשחק בסופי שבוע, להעלים ממנו את מי שלא מתאים לה.

2 הגדולות לא תלויות בליגת האלופות

ליגת האלופות חילקה בחמש השנים האחרונות 2.9 מיליארד אירו ל-12 המועדונים שנבחנו בדוח. עלייה של 81% לעומת 1.6 מיליארד אירו שחולקו בחמש השנים שלפני כן. חלק מהקבוצות הפכו את ההשתתפות בליגת האלופות למרכיב מרכזי בהכנסה שלהן - יובנטוס היא המועדון שגרף הכי הרבה בחמש השנים האחרונות מהופעה בליגת האלופות - 405.8 מיליון אירו, למרות העובדה שלא הצליחה להניף את הגביע. הרבה יותר מריאל מדריד שמדורגת במקום השני עם הכנסה חמש-שנתית מצטברת של 359.7 מיליון אירו מליגת האלופות. פריז סן ז'רמן (298.7 מיליון אירו), באיירן מינכן (284.1 מיליון) ומנצ'סטר סיטי (276.8 מיליון) סוגרות את החמישייה הראשונה.

אבל למען האמת, רוב המועדונים הגדולים לא נשענים על ליגת האלופות. הם מפזרים סיכונים והכנסות, ומרכיבי ההכנסה כמו מכירת כרטיסים, זכויות שידור והסכמי חסות, מהווים את הרוב המכריע מהמחזור.

כך למשל, אצל ריאל מדריד, אף שהניפה את הגביע האירופי שלוש פעמים ברציפות בין 2016-2018, מהווים כספי ליגת האלופות בחמש השנים האחרונות רק 11.5% מהמחזור. אצל ברצלונה, ליגת האלופות מהווה רק 9.4% מהמחזור מאז 2013, ואצל מנצ'סטר יונייטד - מועדון הכדורגל בעל השווי המוערך הגבוה בעולם, 4.1 מיליארד דולר. לפי "פורבס" - ליגת האלופות היא מרכיב מזערי בלבד ומהווה 5.5% מההכנסה הכוללת בחמש השנים האחרונות.

למי חשוב הכסף של ליגת האלופות
 למי חשוב הכסף של ליגת האלופות

אבל לא כל המועדונים הם כאלו. שני מועדונים בינוניים-גדולים עדיין חייבים את ההצלחה בליגת האלופות כדי לעלות למדרגה הבאה או להישאר בצמרת - באתלטיקו מדריד מהווים הכספים מליגת האלופות 25.5% מההכנסה הכוללת בחמש העונות האחרונות, ואצל יובנטוס 22.9%.

עם זאת, השתתפות בליגת האלופות היא קריטית ביכולת למשוך שחקנים זוהרים. הם לא ימהרו להצטרף למועדונים שלא שם. מנצ'סטר יונייטד צפויה להרגיש את זה בקיץ הקרוב, והיא תידרש לשלם "פרמיה" כבדה בצורת שכר שנתי, כדי למשוך שחקנים למועדון שלא ישחק בעונה הבאה במפעל היוקרתי של אירופה.

ויש עוד עניינים נלווים שלא נכללים בכספי ליגת האלופות, אבל הם מושפעים בעקיפין - הבונוסים שמשלמים הספונסרים למועדונים עבור זכייה בליגת האלופות ונכנסים לקופת המועדון; או היכולת העתידית להציג את ההצלחה בליגת האלופות במו"מ עם ספונסרים. וכמובן הצלחה בליגת האלופות שנותנת לגיטימציה למועדון להעלות את מחירי הכרטיסים והמנויים.

3 השתוללות הגיונית בשוק ההעברות

בימים הקרובים, כאמור, נהיה עדים להעברות שחקנים בסכומים אדירים. יש יותר מדי מועדונים גדולים שאחרי עונה משברית או תקופה ארוכה של משבר, שייצאו מדעתן כדי לחזק את הסגל - מנצ'סטר יונייטד עומדת לפי הערכות בפני קיץ חסר תקדים, גם ריאל מדריד שהחזירה את זינאדין זידאן צפויה להשתולל; באיירן מינכן, שלא הייתה תחרותית באירופה ובקושי זכתה באליפות המקומית, חייבת לעשות משהו יוצא דופן, גם במונחים השמרניים שלה. גם אתלטיקו מדריד, שאיבדה את גריזמן, תוציא לא מעט בצד השני כדי למנוע נזקים ונפילות. האנגליות יתרמו למאמץ את חלקן הקבוע והלא צנוע.

אבל ההשתוללויות הללו הן לא נעדרות היגיון. הדוח מראה כי הקבוצות שמוציאות מאות מיליוני אירו על רכש הן רווחיות. אם לוקחים את שש העונות האחרונות - בין 2012/13 ועד 2017/18 - הרי ש-12 המועדונים שנבדקו בדוח סיימו את התקופה הזו ברווח נקי מצטבר אחרי מס של 1.04 מיליארד אירו. בעונה האחרונה שנבדקה בדוח, 2017/18, עמד הרווח הנקי אחרי מס של 12 הקבוצות הללו על 327.6 מיליון אירו.

ליברפול למשל, שאמונם לא מחזיקה באצטדיון ענק במונחים אירופיים (54 אלף מקומות - האצטדיון ה-50 בגודלו בלבד באירופה כיום) סיימה את עונת 2017/18 ברווח אחרי מס של 106 מיליון ליש"ט.

4 אוהדים יכולים להיות בעלים מוצלחים

הדוח מראה גם כי כל מודל בעלות יכול להצליח ולהוביל להעפלה לגמר ליגת האלופות או לדומיננטיות בליגה. המועדונים המוחזקים 100% בידי אוהדים (ברצלונה וריאל מדריד) מצליחים על המגרש וגם כלכלית. מודל מצליח נוסף מקובל בגרמניה, שם הקבוצות מעניקות אחוזי בעלות לספונסרים הגדולים כחלק מהתחייבות ארוכת טווח - באיירן מינכן חילקה 25% בין אאודי, אדידס ואליאנץ; דורטמונד חילקה 25% בין הספונסרים פומה, סיגנל איידונה ואווניק.

חלק מהקבוצות, בעיקר האנגליות, מעדיפות בעלות זרה. אצל אחדות בעל הון אחד מחזיק ב-100% (מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ליברפול), בעוד אחרות מחלקות את הבעלות בין מספר משקיעים (אתלטיקו מדריד) ולעיתים זורקות נתח מסוים לבורסה (מנצ'סטר יונייטד).

מה יותר טוב? לפחות לגבי השנה יש תשובה: בשבוע הבא יתמודדו בגמר ליגת האלופות שתי אנגליות - אחת עם בעלות אמריקאית (ליברפול) ואחת בבעלות שני אנשי עסקים בריטים (טוטנהאם).