שיכון ובינוי ושרי אריסון בדרך לכתב אישום בפרשת השוחד באפריקה: התיק יועבר לפרקליטות

היחידה הארצית לחקירות הונאה ורשות ני"ע מצאו כי יש תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד שיכון ובינוי ושורה של בכירים לשעבר בחברה, ובהם בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון, המנכ"ל לשעבר משה לחמני, היו"רית לשעבר רוית ברניב וכן אפרת פלד ועופר קוטלר ובכירים נוספים

שרי אריסון / צילום: עינת לברון
שרי אריסון / צילום: עינת לברון

נמצאה תשתית ראייתית להעמדתה לדין של אשת העסקים שרי אריסון, בעלת השליטה בקבוצת אריסון, בפרשת השוחד לכאורה לעובדי ציבור זרים באפריקה ובמדינות נוספות בקבוצת שיכון ובינוי . עוד נודע כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין של משה לחמני, יו"ר שיכון ובינויהיור"ית לשעבר רוית ברניב; רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט, ששימש כרואה החשבון המבקר בחברה; וכן אפרת פלד ועופר קוטלר ובכירים נוספים בחברות השונות בקבוצה.

פרשת שיכון ובינוי סובבת סביב החשדות כי החברה הציבורית הפעילה מנגנון שוחדי שיטתי לשימון גלגלי השלטון במספר מדינות זרות, בעלות משטרים ועובדי ציבור "נוחים להשפעה" כספית. החקירה הייתה אחת המורכבות שנחקרו סביב עבירות השוחד לעובדת ציבור זר, וכללה ריבוי חשודים בכירים - 50 במספר - שהפכו ל"אורחים" מוכרים בחדרי החקירות של יחידת לה"ב 433 בלוד, וכן חשד שהשחיתות טיפסה לה עד מעלה הפירמידה, תוך זימון בכירי-הבכירים והבכירות בחברה לחקירות באזהרה, בהם שרי אריסון ואפרת פלד, מנכ"לית קבוצת אריסון, מהטעם שלכאורה ידעו או היו אמורים לדעת על המנגנון שמכניס לחברה עסקאות ששוות מאות מיליוני דולרים; ידעו, הסתירו ונהנו מהכסף. מהחקירה עולה כי בקניה בלבד מדובר בתשלומי שוחד לכאורה של עשרות מיליוני שקלים, שהניבו עסקאות של מאות מיליוני שקלים עבור שיכון ובינוי.

היום (א') הודיעו היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 ובמחלקת חקירות של רשות ניירות ערך כי חקירת הפרשה - המכונה גם "תיק 1445" - הסתיימה, נמצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין של חלק מהנחקרים בה' והתיק הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה לשם הכרעה האם להגיש כתב אישום ונגד מי. לחשודים מיוחסות עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות.

בהודעה המשותפת של המשטרה ורשות ניירות ערך צוין כי "הפרשה עוסקת בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות אפריקה השונות, ובקניה בפרט, על-ידי חברת שיכון ובינוי בע"מ (שו"ב) - הרשומה למסחר בבורסת תל-אביב - בין במישרין ובין אם באמצעות חברות-בנות ו/או נכדות, ביניהן חברת AG SBI International, חברה שוויצרית פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי בע"מ".

בהודעה גורמי החקירה צוין כי "מדובר בחקירה מסועפת, מורכבת ומאומצת, אשר במהלכה בוצעו מאות פעולות חקירה בארץ ובעולם. נחקרו כ-50 חשודים, ונגבו עדויותיהם של כ-34 עדים. במקביל למעבר לחקירה גלויה, בוצעו שני חיקורי דין בשיתוף היחידה למלחמה בשחיתות בקניה (EACC), ובוצעו חיפושים ומעצרים בניירובי, במהלכם נחקרו 19 עובדי ציבור קנייתים".

על-פי הראיות שנאספו, בקניה לבדה, בה התמקדה החקירה, הועברו בתקופה הרלוונטית תשלומי שוחד לכאורה בסכום כולל של עשרות מיליוני שקל, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים. "סך התפיסות הכלכליות אשר בוצעו במסגרת החקירה על שלביה השונים עומדים על סך של כ-420 מיליון שקל", נכתב בהודעה.

הפרשה התפוצצה לשיכון ובינוי בפנים בפברואר אשתקד, כאשר בכירי החברה זומנו לחקירה ונחקרו במשך מספר שעות. בין היתר נחקרו בפרשה משה לחמני, יו"ר חברת הנדל"ן שיכון ובינוי; מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר; יו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב; ומנכ"ל SBI - סולל בונה ארצות חוץ, רוני פאלוך. חשודים נוספים שנחקרו בפרשה הם רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט, ששימש כרואה החשבון המבקר בחברה; יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל SBI - סולל בונה ארצות חוץ מקבוצת שיכון ובינוי; מחליפו, רוני פאלוך; ומנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש.

לחשודים מיוחס חשד לביצוע עבירות לכאורה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות לפי חוק ניירות ערך וכן עבירות נוספות.

בתחילת החקירה דובר על מנגנון שוחד שהופעל בעיקר באפריקה, ואולם בהמשך התרחבה החקירה, ונחקרים חשדות למתן שוחד על-ידי שיכון ובינוי, הבונה בארץ וברחבי העולם, לנציגי ממשל זרים במדינות נוספות ברחבי העולם, ובהם דרום אמריקה.

חקירת הפרשה החלה כסמויה בעקבות פנייה של הבנק העולמי לגורמי האכיפה בישראל, לאחר בדיקות שערך הבנק בנוגע לפעילות חברות-בנות של שיכון ובינוי באפריקה ובדרום אמריקה; ובמסגרתה עובד החברה שי סקף ועובד נוסף סיפקו למשטרה חומרים המבססים לכאורה את טענותיו, ובהם הקלטות, מסמכים ויומנים. המידע הוביל להתפתחות דרמטית בחקירה, למעצרים של בכירי החברה ואף בהמשך לחקירות של מי שעמד בראש הפירמידה בחברה - בעלת השליטה, אשת העסקים שרי אריסון; ויד-ימינה, מנכ"לית קבוצת אריסון, אפרת פלד. כל החשודים מכחישים את הטענות נגדם.

מספר חודשים לאחר פרוץ החקירה הגלויה, כפי שדיווחה החברה, גם הרשויות בקניה פתחו בחקירה בחשד לתשלומי שוחד על-ידי מי מעובדי החברה שם לעובדי ציבור במדינה.

בהודעת הרשויות מתואר בקצרה הרקע של תיק החקירה: "עיקרי החשדות נסובו ביחס לתקופה שבין השנים 2008-2016. על-פי החשד, בתקופה זו העבירה חברת שיכון ובינוי בע"מ באופן מאורגן תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים ביבשת אפריקה במטרה להגדיל את רווחיה של החברה.

"החקירה הגלויה בפרשה החלה בפברואר 2018, אז עוכבו לחקירה עובדיה הבכירים של שיכון ובינוי בעבר ובהווה, ובמקביל בוצעו חיפושים במספר זירות, נתפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. החקירה החלה לאחר אישור של פרקליט המדינה ובוצעה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, בשיתוף-פעולה עם מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך בפיקוח ראש אח"מ וראש להב, ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה".

עוד צוין כי "עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל ורשות ניירות ערך היא כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה לביסוס החשדות נגד חברת בינוי ושיכון בע"מ ובנותיה ונגד שורה של בכירים בחברות, לרבות רואה חשבון מבקר, בעבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות".

מעורכי הדין פנחס רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את קבוצת שיכון ובינוי, נמסר בתגובה: "החקירה נסובה על חשדות לפעילות משכבר השנים של חברה-נכדה זרה באפריקה. מאז האירועים הנחקרים שינתה החברה כליל את פניה ואת בעליה. הדברים יובהרו לפרקליטות וכמקווה יפלו על אוזניים קשובות. החברה מכחישה כל מעורבות לפעילות בלתי חוקית ואף נוקטת צעדים קפדניים כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים בתחומי הציות והתנהלות תאגידית תקינה". 

עו"ד נתי שמחוני, המייצג את שרי אריסון ואת אפרת פלד, מסר: "אנו סמוכים ובטוחים כי כאשר הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם, היא תגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותן של שרי אריסון ואפרת פלד - ותורה על סגירתו של התיק".

*** חזקת החפות: החשודים בפרשה לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.