חיות לנתניהו: הצהרת שצריך בית משפט חזק ועצמאי. מה השתנה?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, פתחה הבוקר (ב') את המאבק הרשמי, והגלוי, של מערכת המשפט נגד יוזמות החקיקה המאיימות על מעמד בית המשפט העליון. לאחר ששמרה על ממלכתיות החליטה הנשיאה חיות להסיר את הכפפות ולהבהיר כי תם עידן השתיקה.

בנאום שנשאה נשיאת בית המשפט העליון בטקס פתיחת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, שיגרה השופטת חיות מסר ברור לעבר ראש הממשלה והפוליטיקאים כי מערכת המשפט תילחם על מעמדה. "האם על הרשות השופטת להתמיד בשתיקתה גם כאשר מנסים לשנות מן היסוד את מערך היחסים בינה ובין הרשויות האחרות ולפגוע פגיעה משמעותית בסמכויותיה?", אמרה. 

הנשיאה אף ניצלה את הבמה כדי לפנות ישירות אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושאלה אותו: "מה השתנה מאז הצהרת כי 'דבר אחד שלא משתנה - ואסור שישתנה - זה הצורך בבית משפט חזק, עצמאי, ישר וחסר פניות'".

וכך אמרה חיות על רקע הניסיון לחוקק את פסקת ההתגברות שנועדה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון לבטל חוקים: "בטקס שהתקיים ביום 26 באוקטובר 2017 במשכן נשיאי ישראל, הצהרתי אמונים כנשיאה ה-12 של בית המשפט העליון בישראל וכרָאשָת אחת משלוש הרשויות - הרשות השופטת. ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, כיבד את הטקס בנוכחותו ובדברים שנשא במהלכו אמר, בין היתר, כי הוויכוחים ביחס לתיחום שבין שלוש הרשויות מלווים וימשיכו ללוות את החיים הדמוקרטיים שלנו. אך הוא הוסיף והדגיש באותו מעמד כי 'דבר אחד שלא משתנה - ואסור שישתנה - זה הצורך בבית משפט חזק, עצמאי, ישר וחסר פניות. זה לא השתנה, זה גם לא ישתנה'.

"עוד אמר ראש הממשלה כי 'הנקודה המהותית היא לא עצם הוויכוח, שהוא בלתי נמנע - אלא איך יוצרים דו-שיח אפקטיבי בין הרשויות, מתוך גישה מאוזנת וכבוד הדדי... אולי מוגזם לצפות שהרשויות השונות תאחזנה זו בידה של זו, אבל אין זה מוגזם כלל וכלל להאמין בהידברות מכובדת'. ראש הממשלה סיים את דבריו באומרו 'אני דוגל בהידברות: הידברות פתוחה, הידברות סדירה, הידברות כנה. במקום ליצור תהום - נבנה גשרים'". 

לברי חיות, "אכן, הדבקות בעקרונות החשובים הללו שעליהם עמד ראש הממשלה בנאומו - השמירה על בית משפט עצמאי ובלתי תלוי וקיום הידברות פתוחה, סדירה וכנה בין הרשויות המתאפיינת בכבוד הדדי - היא אחת הערובות החשובות לקיומם של חיים דמוקרטיים במדינת ישראל.

"מאז אותו הטקס בבית הנשיא חלפה כשנה וחצי, ואני מבקשת לשאול מה נשתנה במהלך תקופה זו?! האם אירע מאז דבר מה המצדיק סטייה מעקרונות חשובים אלה?! לטעמי התשובה לכך שלילית, אך אני מעלה את השאלות הללו מפני שלצערי רב המרחק בין הידברות מכובדת ובין השיח הבוטה, העולב ומשולח הרסן אשר אפיין את מערכת הבחירות לכנסת ה-21 ואשר ממשיך ללוות גם עתה את המגעים להרכבת הממשלה. בשיח זה בלטו וממשיכות לבלוט בחומרתן התבטאויות מצד גורמים שונים המופנות כלפי הרשות השופטת בכלל וכלפי בית המשפט העליון בפרט. בין התבטאויות כאלה ובין 'גישה מאוזנת וכבוד הדדי' והידברות, שעליהם דיבר ראש הממשלה בטקס הצהרת האמונים שהזכרתי - אין ולא כלום".

עוד הוסיפה חיות כי "הרשות השופטת אמונה על ניטרליות, עצמאות מחשבתית ואי-תלות פוליטית. על כן, סברתי כי במהלך תקופת הבחירות אין זה מן הראוי להגיב על אותן התבטאויות חמורות שהזכרתי, וגזרתי על עצמי שתיקה גם בימים שבהם היו מי שהרחיקו לכת עד כדי הצגת הרשות השופטת והשופטים כ'אויבי העם' ממש".

לדברי חיות, על-מנת לשמור על מעמדה של הרשות השופטת כרשות ניטרלית וא-פוליטית, ראוי לה, ככלל, שלא להיגרר אל השדה הפוליטי, גם כשהגורמים הפוליטיים עוסקים לאחר תום מערכת הבחירות במלאכת הרכבת הממשלה, "אך האם על הרשות השופטת להתמיד בשתיקתה גם כאשר מנסים לשנות מן היסוד את מערך היחסים בינה ובין הרשויות האחרות ולפגוע פגיעה משמעותית בסמכויותיה?".

חיות הוסיפה: "אומר מיד - מי שמצפה לשמוע ממני כאן היום התייחסות מפורטת למה שמכונה בשיח הציבורי 'הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט' - נכונה לו אכזבה. אין בכוונתי לעשות כן, וזאת מכמה סיבות. ראשית, כשופטים אנו נזהרים מאוד שלא להביע דעה או עמדה, אלא לאחר שכל העובדות נהירות לנו ומוצגות באופן מוסמך ומהימן. עד כה כל אשר שמענו לעניין אותן 'הרפורמות' לא היו אלא ידיעות ואמירות כלליות בתקשורת. לידיעות ואמירות כלליות כאלה - מטרידות ככל שתהיינה - עדיין מוקדם להתייחס.

"שנית", אמרה נשיאת העליון, "אני מאמינה, ואולי יש מי שיאמר במידה לא מבוטלת של תמימות, כי שתי הרשויות האחרות לא ייקחו על עצמן לחולל שינויים מהותיים במערך היחסים שבין שלוש הרשויות במדינת ישראל מבלי לקיים 'דו-שיח אפקטיבי' עם הרשות השופטת, כלשונו של ראש הממשלה, ובלא 'הידברות פתוחה, סדירה וכנה' ו'מתוך גישה מאוזנת וכבוד הדדי', כדברים שציטטתי מפיו".

חיות הוסיפה והדגישה כי "שאלת מעמדה וסמכויותיה של הרשות השופטת בכלל ושל בית המשפט העליון בפרט - איננה שאלה פוליטית. השינוי ביחסי הכוחות שבין שלוש הרשויות במדינה נוגע בבסיס התשתית המשטרית שלנו. אכן, בית המשפט איננו כל-יכול, ואסור שיהיה כל-יכול, אך גם כל אחת משתי הרשויות האחרות איננה כל-יכולה, ואסור שתהיה כזו. על-מנת להבטיח עקרונות אלה דרושה מערכת ראויה של איזונים ובלמים, והאחריות הציבורית לקיימה מוטלת על כל אחת מרשויות השלטון באופן שווה".

לדברי חיות, "ביסוד השיח הביקורתי המתנהל כיום כלפי בית המשפט עומד תיאור שגוי של המצב המשפטי ושל המדיניות השיפוטית ששררו כביכול בישראל עד ראשית שנות ה-90, תוך התרפקות בערגה על אותן שנים ורצון להשיב 'עטרה ליושנה'. אני מבקשת לומר בהקשר זה כי הטענה לפיה לא הייתה ביקורת שיפוטית אקטיבית ואפקטיבית על פעולתן של הרשויות האחרות טרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוטאת למציאות המשפטית כהווייתה וכופרת שלא בצדק באבני-היסוד של שלטון החוק בישראל ובהישגים של המשפט הישראלי כפי שעוצבו ופותחו כבר מתחילת שנות ה-50 באופן מדורג ומדוד על-ידי דורות של שופטים". 

חיות התייחסה גם לתפקידה של לשכת עורכי הדין בהגנה על מערכת המשפט ואמרה כי "תפקיד חשוב בשמירה על שלטון החוק מסור גם ללשכת עורכי הדין, ויש הרואים בכך אפילו חובה המוטלת עליה. בין יתר, השאלות שהוצגו לחמישה הם נתבקשו להגיב על הטענה שהלשכה נמנעת מלנקוט עמדה בנושאים העומדים במוקד החיים הציבוריים בארץ. הם נשאלו האם הטענה נכונה ואם כן האם יש הצדקה לכך?".

בעניין זה ציטטה חיות מדבריו של עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל, מגדולי עורכי הדין שהיו בישראל ומי שכיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, שאמר: "מאז ומתמיד גרסתי שלשכת עורכי הדין אינה רק גוף מקצועי צר-מידות השוקד על האינטרסים של חבריו, אלא גוף ציבורי בעל יעוד מובהק בנושא שלטון החוק. מתפיסה זו נגזרת גם חובתה להשמיע קולה בנושאים ציבוריים בעלי אופי משפטי. הנושאים שבהם הייתי מצפה שהלשכה תדריך את דעת הקהל נוגעים לזכויות האזרח, מעמדו של שלטון החוק, שמירת מעמדה של מערכת המשפט וכיוצא באלה עניינים אשר בהם מוסמכת הלשכה לחוות דעתה, מכוח הכשרתה וניסיונה".

על דברים אלה אמרה חיות: "אני מקווה ורוצה להאמין כי תפיסה ערכית וחשובה זו, שאותה הביע עו"ד גולדנברג והביעו האבות המייסדים של הלשכה, תוסיף לעמוד לנגד עיני ציבור עורכי הדין וראשי הלשכה ומוסדותיה כמורשת וכמגדלור המאיר את הדרך".

"לסיום", אמרה נשיאת בית המשפט העליון, "אני מבקשת לומר כי אני גאה מאוד לעמוד בראש מערכת בתי המשפט שלנו, המונה מאות שופטות ושופטים, רשמות ורשמים וכן אלפי עובדי מינהל וסגל - יהודים לצד ערבים, דתיים לצד חילוניים, מוסלמים לצד נוצרים ודרוזים - הממלאים כולם את תפקידם במסירות רבה כמשרתי ציבור מתוך תחושת שליחות ובמטרה להגן על ולקדם את ערכי היסוד שעליהם מושתתת החברה הישראלית.

"כנשיאת בית המשפט העליון עשיתי ואמשיך לעשות כל שביכולתי על-מנת שהרשות השופטת תמשיך למלא את התפקיד המוטל עליה ללא מורא ותשמור על מעמדה כרשות עצמאית ובלתי תלויה, ניטרלית וא-פוליטית. אני מצפה שהמערכת הפוליטית תקפיד מצדה לשמור את בתי המשפט מחוץ לשיח הפוליטי". 

עו"ד חימי: "הניחו לשלטון החוק" 

עוד לפני נאומה של חיות, עו"ד אבי חימי, נשיא לשכת עורכי הדין הזמני, פתח את הכנס ואמר כי "מערכת המשפט איננה יכולה ואיננה צריכה להיות חסינה מביקורת. להפך. מערכת המשפט צריכה לעמוד מול שאלות ולעשות חושבים בכל הנוגע לירידה המתמידה שרוחש לה הציבור, וכולנו צריכים לשאול את עצמנו כיצד אפשר לשנות את המצב הזה".

לדברי עו"ד חימי, "הרוח של השינוי היא רוח שמאיימת לא רק על עולם המשפט אלא גם על חוסנה של המערכת הדמוקרטית. את הרוח הרעה הזאת אנחנו צריכים לעצור".

עוד הוסיף חימי כי לשכת עורכי הדין תשמור על נאמנות בראש ובראשונה על שלטון החוק. אנו מחויבים לשמור על שלטון החוק. אני פונה לכל הגורמים המעורבים - הניחו לשלטון החוק. לשכת עורכי הדין תוביל את המשימה להיות גורם מקשר ומתווך בין משרד המשפטים ומערכת המשפט". 

 עו"ד אבי חימי בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: ליאב פלד

בהמשך, לאחר שעלו לבמה ראשי מערכת המשפט בישראל - בהם נשיאת העליון, שרת המשפטים, היועמ"ש ופרקליט המדינה - דיבר בטקס הפתיחה של כנס אילת גם ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, אשר פתח את דבריו בשאלה: "מה תפקידינו כעורכי דין? וכנגזרת מהשאלה הזו מה תפקידה של לשכת עורכי הדין?", ועל כך השיב: "מה שמייחד אותנו כעורכי דין הוא היותנו פרופסיה שיש לה ידע ושליטה משמעותית על משאב חברתי חשוב, שאם משתמשים בו בתבונה, כסגולה טובה ולטובת הכלל, יש לו תפקידים מרכזיים - הגנה על זכויות הפרט, הגנה על שלטון החוק וקידום צדק חברתי".

לדברי ספיר, "המשפט, ושלטון החוק מבטיחים את ההגנה על זכויות האדם. מי שזכויותיו נפגעו בידי הרשות רשאי לבקש סעד מבית המשפט, אשר בכוחו לאזן ולהגביל את צעדיה של הרשות, כאשר זאת חורגת מסמכויותיה או פועלת שלא כדין. ברור הוא כי מול זכויות הפרט ניצבים לא פעם אינטרסים ציבוריים חשובים, ואך טבעי הוא שהרשות הממונה על אינטרסים אלה לא תמיד תעניק את המשקל הראוי להגנה על זכויות הפרט. בדיוק מן הטעם הזה במסגרת תורת האיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי, יכול האזרח להביא באמצעות עורכי דינו את ריבו בפני בית המשפט, המהווה גורם אובייקטיבי המאזן בין הזכויות לבין האינטרסים שעל כפות המאזניים".