הדס שטייף נגד נתן זהבי - סיבוב נוסף: הפרקליטות מערערת

הפרקליטות הגישה, מטעם כתבת גל"צ הדס שטייף, ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום שקיבל את תביעת הדיבה של נתן זהבי נגדה וחייב אותה לשלם לו פיצוי בסך 390 אלף שקל • "גם אם ביהמ"ש סבר, לטעמנו בשגגה, כי שטייף לא עשתה את מלאכתה העיתונאית - אין משמעות הדבר כי הנשים שיקרו בעדותן"

הדס שטייף, נתן זהבי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי
הדס שטייף, נתן זהבי / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי

"בבית משפט השלום העידו 7 נשים אמיצות שהתייצבו בגבורה רבה אל מול נתן זהבי, אף שאינן צד להליך, ואין להן עניין בתוצאותיו, אשר פגע בהן - עדותן הונחה בפני בית המשפט ולא נסתרה. למרות זאת, בית המשפט קבע כי חלק מהאירועים לא התרחשו. על-מנת להוכיח את האמת שבפרסום, הוגשו לבית המשפט 8 תצהירים של 8 נשים שונות אשר גוללו בפירוט רב את סיפורן. שבע מתוכן הגיעו באומץ רב להעיד. פרקליטו של זהבי בחר שלא לחקור אותן על האירועים עצמם, ומכאן שגרסתן העובדתית לא נסתרה - ויש לקבלה" - כך כתבה היום (ד') פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי מטעמה של כתבת גלי צה"ל הדס שטייף על פסק דינו של בית משפט השלום שקיבל את תביעת הדיבה של נתן זהבי נגדה.

נזכיר כי ב-7 באפריל חייב בית משפט השלום בתל-אביב את שטייף לשלם לזהבי פיצוי בסך 390 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע. במרכז פסק דינו של בית משפט השלום עמדו מספר פרסומים של המערערת שתיארו את התנהגותו הבוטה והמטרידה לכאורה של זהבי כלפי מספר נשים.

השופטת אושרי פרנקל-פרוסט מצאה את העבודה העיתונאית של שטייף רשלנית וכתבה כי "קמפיין ME TOO והעלאת המודעות לתופעת ההטרדות המיניות הם חשובים וראויים, אך דווקא לאור הקמפיין ו'רוח התקופה', על עיתונאי ותיק ומקצועי לבדוק היטב כל ידיעה שמגיעה אליו בנושא זה. הדס שטייף לא פעלה כעיתונאית סבירה ואחראית".

בערעור שהגישה היום הפרקליטות על פסק הדין, היא מוסיפה וטוענת כי "הפרסומים של שטייף לא ייחסו ביצוע עבירות פליליות לזהבי, אלא הביאו את סיפורן של אותן נשים. בית משפט השלום ניתח את ההגנות העומדות לשטייף על-פי חוק איסור לשון הרע, תוך ניתוח הראיות וקביעת ממצאים כאילו היה מדובר בהליך פלילי, שבו נדרש בית המשפט להכריע האם העובדות מגלות עבירה פלילית, ולקבוע ממצאים באשר לאשמתו או חפותו של המשיב. בית משפט השלום ביצע ניתוח פלילי של עבירות, במקום לדון ולנתח את ההגנות הקבועות בחוק. עמדת המערערת היא כי דרך ניתוח זו אינה נכונה".

עוד כותבת הפרקליטות בערעורה כי בפסק דינו, בית משפט השלום קבע קביעות ביחס לאירועים שהובאו בפניו אך לא היו חלק מהפרסומים שבגינם הוגשה התביעה. "אירועים אלה הובאו רק לשם ההוכחה כי בפני שטייף הובאו מספר סיפורים של מספר נשים. בית המשפט ניתח את אותם סיפורים משל מדובר בהליך פלילי, וקבע כי לא בוצעה עבירה. גם על כך תטען המערערת כי דרך ניתוח זו אינה נכונה".

לפי הערעור, "על אף האמור, בפסק הדין נקבע כי אין להעניק לעדותן של הנשים משקל כלשהו. בית המשפט העדיף את עדותו של המשיב, ושל שניים מחבריו, אשר הרבה לא לזכור, אף שהוא בעל העניין הראשי בהליך".

עוד על-פי ערעור הפרקליטות, "גם אם בית המשפט סבר, לטעמנו בשגגה, כי שטייף לא עשתה את מלאכתה העיתונאית, אין משמעות הדבר כי אותן נשים שיקרו בעדותן - ואולם פסק הדין מרמז, גם אם לא באופן מכוון, למסקנה זו. בנסיבות העניין, הדבר מהווה עוול של ממש לאותן נשים ישרות-הדרך, ועלול אף לגרום לקורבנות עבירות מין לסכור את פיהם מלהשמיע את קולם ולהתלונן".

עוד נכתב בערעור כי בית המשפט קבע כי רוח התקופה עלולה "לעוות" את ההליך. "רוח התקופה ומהפכת metoo# שגרמה לנפגעי ולנפגעות עבירות מין להעז ולחשוף את סיפורם לראשונה, אינם גורמים שניתן להתעלם מהם בהליך זה. הם היוו את הרקע לפרסומים נשוא התיק, ומשכך יש בהם כדי ללמד על העניין הציבורי, אותו חייב בית המשפט לבחון כאשר הוא בוחן את ההגנות הקבועות בחוק. מהעדויות שנשמעו בבית המשפט עלתה החשיבות הציבורית הראשונה במעלה שבפרסומים נשוא התביעה והשינוי התפיסתי שהתחולל בחברה ביחס למעשים ראויים ולמעשים בלתי ראויים".

בא-כוחו של נתן זהבי, עו"ד ליאור אפשטיין, מסר: "זכות הערעור קדושה ומוגנת, והיא עומדת לגברת שטייף במלואה. למקרא כתב הערעור עולה בפירוש כי הגברת שטייף ויתרה על קו הגנתה במשפט, ואינה טוענת עוד להגנת העיתונאות האחראית או תום-הלב. אם כך, הובהר סופית כי פרסומיה אינם במסגרת העולם העיתונאי, וכך יש להתייחס אליהם מהיום. המשפט עסק בחובת העיתונאי בטרם פרסום, ופסק הדין חצב מסלול ברור להתנהגות מי שהמקלדת שלו מחוברת לתשומת-הלב של הציבור כולו. 

"ערעור במשפט אזרחי אינו תעלולי דוברות, תוך הפרכת ססמאות על עדים, כאילו הם מקשה אחת, כאילו די בהתייצבות בבית משפט או במגדרו של העד כדי להגיע למסקנה קבוע מראש. מהמדינה מצופה ליותר, ולמצער דרך זו אינה מכבדת את שיטת המשפט שלנו ומייצרת תדמית לא נכונה לעדים בכלל ולעדות בפרט ובטח לעצם ההליך הפרטני והארוך. 

"גם משפט וגם עיתונאות הם עיסוק בפרטים ולא בהפרכת כותרות לגיוס תמיכה בשיח הציבורי. את זה אמרה כבוד השופטת אושרי פרוסט בפסק דינה. פסק דין אמיץ וחשוב בשאלות חובות העיתונאי.

"נתן זהבי ימשיך להרכין ראש בפני החוק ויתיצב בפני ערכאת הערעור. כולם יודעים ששם יינתן לו מלוא האפשרות לשטוח את עמדתו ולהגן בנימוקים ראויים ובטוב טעם משפטי על פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט בישראל".