הצרות של עד המדינה לשעבר ב"פרשת הצוללות", איש העסקים מיקי גנור, ממשיכות להיערם: זמן קצר לאחר שבוטל הסכם עד המדינה שנחתם עימו על רקע שינוי גרסתו, ולאחר שחזר למעמד של "חשוד" בפרשה, מגישים עורכי הדין שייצגו אותו במהלכי החתימה על ההסכם תביעת שכר-טרחה נגדו.
פירמת עורכי הדין גולדפרב-זליגמן הגישה נגד גנור תביעת שכר-טרחה בהיקף כ-980 אלף שקל, לאחר שלטענתה גנור לא שילם את שכר-הטרחה בעבור ייצוגו בפרשה. המשרד טוען כי ב-19 ביולי 2017 נחתם עם גנור הסכם שכר-טרחה, במסגרתו התחייב גנור לשלם למשרד 250,000 אירו בתוספת מע"מ בתמורה לייצוגו במגעים לחתימת הסכם עד המדינה (למעלה ממיליון שקל), אך עד כה גנור שילם רק 41 אלף אירו מתוך סכום. לטענת המשרד, גנור התחייב לשלם את מלוא הסכום בתוך חמישה חודשים - מועד שחלף זה מכבר.
במסגרת חקירת "פרשת הצוללות" נחקרו ההליכים שקדמו וסבבו את רכישתם של 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות. גנור היה נציג טיסנקרופ בארץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו העיד בחקירה מספר פעמים, וכך גם צמרת הממשל באותה תקופה - ובהם ח"כ יאיר לפיד והשר לשעבר משה (בוגי) יעלון.
ב-17 ביולי 2017 חלה תפנית דרמטית בחקירת הפרשה, כאשר גנור, אז אחד החשודים המרכזיים בתיק, החליט לקיים מגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסכם עד מדינה. הדרמה התעצמה כאשר סנגורו של גנור עד אז, עו"ד נתי שמחוני, הודיע כי הוא מתפטר מהייצוג בשל התנגדותו למהלך של גנור להפוך לעד מדינה. גנור מיהר לשכור את שירותיהם של עורכי הדין אילן סופר ואלי זהר מפירמת עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, כדי שיקדמו את המשא-ומתן עם המשטרה והפרקליטות ויחתמו על הסכם עד מדינה מטעמו. וכך הם עשו.
גנור חתם על הסכם עד המדינה והיה אמור להעיד נגד ועל אנשי-מפתח בפרשה, בהם מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום; סגן ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף; עו"ד דוד שמרון, מקורבו ועורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; וחשודים נוספים.
בנובמבר אשתקד הגישה המשטרה המלצות להגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד רוב המעורבים בפרשת הצוללות, ביניהם תא"ל (במיל') אבריאל בר-יוסף, אליעזר (צ'ייני) מרום ועו"ד דוד שמרון.
ואולם בהמשך המהלכים החליף גנור את עורכי דינו ושכר את עו"ד בעז בן-צור לייצגו, וחזר בו מעיקרי העדות שמסר כעד מדינה. ב-19 במרץ השנה הגיע גנור למשרדי להב 433 וביקש לשנות מהגרסה המפורטת שמסר במהלך חקירת הפרשה ובמסגרת הסכם עד המדינה עימו. גנור חזר בו מהגרסה, שלפיה מיליוני השקלים שעברו בין המעורבים בהליך רכש הצוללות היו כספי שוחד; והחל לטעון כי מדובר בכספים ששולמו עבור עבודה. בתגובה החליטו בפרקליטות ובמשטרה לעצור את גנור ולחקור אותו באזהרה, ובהמשך כאמור בוטל הסכם עד המדינה עימו והוא חזר לסטטוס של חשוד מרכזי בפרשה.
כפי שפורסם ב"גלובס", נראה היה כי עשרות מיליוני שקלים שמחזיק גנור בחו"ל ולא מצליח להביאם לארץ למרות הסכם עד המדינה שחתם עם הפרקליטות, היו הסיבה לכך שגנור החליט היום לחזור בו מהסכם עד המדינה.
גנור אף הגיש לאחרונה תביעה לבית המשפט, במסגרתה הוא מבקש כי ישוחררו החסימות שהטיל בנק הפועלים על חשבונות הבנק שלו ושל בני משפחתו, כדי שיוכלו לקבל לחשבון ולהשתמש במיליוני אירו שמגיעים להם מהשכרת נכסים בחו"ל באמצעות חברות קפריסאיות שבבעלות בני משפחת גנור. בתביעה ציין גנור כי בעקבות החסימות הוא נקלע לחובות כבדים.
תביעתו של משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן מתחברת לדברים אלה.
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000), ובהם מיקי גנור, הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, עומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
