"אל תשכחו, אתם עומדים למות": כך משנה כלכלת החרדה את שוק העבודה

שיעור העובדים המדווחים על חרדה הולך ועולה, ותעשיית ה-Wellness פורחת • מבעלי מקצוע חדשים שעוזרים לאנשים לפענח מה הם רוצים, דרך תוכניות להכשרת מועסקים בזיהוי סימני חרדה אצל קולגות ועד שיתופי פעולה בין חברות איפור למכוני כושר - השוק מנסה לענות על הצרכים של העובדים החדשים

לחץ מתח / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
לחץ מתח / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בשנת 2016 יצא צמד יזמים בפרויקט מימון המונים צנוע של 15 אלף דולר. כל מה שהם רצו לקדם זה קובייה קטנה חסרת תכלית, עם כפתורים לחיצים רנדומליים. התומכים זרמו, והיזמים גייסו במהירות 6.4 מיליון דולר. "הקובייה נועדה לאפשר להרגיע חוסר מנוחה באופן דיסקרטי", הסבירה הקריינית בווידיאו שנועד לקדם את הפרויקט והציג אדם שלא מצליח לשבת בשקט. כעבור שנה הגיע הספינר, צעצוע למבוגרים שמותג ככלי להפגת מתחים, חרדה וחוסר מנוחה, והפך לאחד המוצרים הנמכרים ביותר באמזון. כשהטרנד הזה גווע, נולד אחד חדש - שמיכות משקל טיפוליות, מוצר שפותח אחרי שמייסדי האתר Futurism שמו לב שהכתבות הנקראות ביותר קשורות לשינה וללחץ. המוצרים האלה הם רק קצה הקרחון של "כלכלת החרדה", שמשנה את תעשיית ה-Wellness, הרווחה האישית, ומולידה מקצועות ותחומי התמחות חדשים.

בוגרים שדיווחו על חרדה
 בוגרים שדיווחו על חרדה

"אם אתם רוצים להתעשר, תפתחו תרופות נגד חרדה", אומרת ד"ר צופי מרום, פסיכולוגית קלינית, לשעבר ראש תחום טיפול קוגניטיבי במרכז בריאות הנפש גהה. "במדינות עשירות לעד יהיו יותר אנשים שסובלים מחרדה ודיכאון לעומת היכולת לתת טיפול".

2.6 מיליון מקומות עבודה בתעשייה חדשה

לחלל שנוצר בין התגברות החרדה ליכולת לתת לה מענה נכנסו הזדמנויות עסקיות חדשות. לצד ספרי העזרה העצמית הוותיקים ואמצעי הטיפול החדשים בסקייפ ובאתרים מקוונים, הגיחו לעולם מקצועות כמו יועץ לשליטה בכעסים, טכנאי לבריאות התנהגותית, רופא הוליסטי ואסתטיקן. וזה עוד בלי לדבר על מקצועות חוסכי דאגות כמו דוג-ווקרים, מבקרי קברים, בוחרי שמות עם מזל (nameology) או wantologist, כלומר, בעל מקצוע שמפענח יחד איתנו מה אנחנו רוצים באמת, תמורת כ-200 דולר בשעה. מקצועות שמציעים פתרונות קסם להרגשה טובה, אך יעילותם לא נבדקה או הוכחה, ולא ברורה השפעתם.

במפקד האוכלוסין האמריקאי האחרון זוהו 42 מקצועות חדשים בין 31 אלף קיימים. חלק הארי ביניהם - יותר אפילו ממגזר הטכנולוגיה הגועש - היו שייכים לתעשיית הבריאות והרווחה האישית (Wellness).

מעסיקים שמציעים תוכניות מקוונות לניהול לחצים
 מעסיקים שמציעים תוכניות מקוונות לניהול לחצים

העובדה שחלק ניכר מהמקצועות החדשים הם מתעשיית ה-Wellness אינה מקרית. היא בבואה של חוסר איזון בין העבודה לחיים הפרטיים וחששות מהעתיד הכלכלי והתעסוקתי, מהרובוטים שייקחו לנו את העבודה, מהתחממות כדור הארץ, מהברקזיט, מהטרור, מהחובות, מדונלד טראמפ, והרשימה עוד ארוכה. לפי סקר עולמי, שגם ישראל השתתפה בו, אחד מכל שישה ישראלים סבל מחרדה לפחות פעם אחת בחייו (17.6%). בארה"ב, שיעורם עומד על 33%.

סקר של איגוד הפסיכולוגים בארה"ב מ-2018 מחדד את התגברות התופעה בקרב דור העובדים החדש: 54% מהבוגרים בני דור ה-Z דיווחו על תחושות חרדה לפחות פעם אחת בחודש שחלף. זאת לעומת 40% מקרב בני דור ה-Y, ו-35% מקרב בני דור ה-X.
"היציאה לשוק העבודה בדרך כלל מתחילה בראיון עבודה", מסבירה מרום, "וראיון עבודה הוא אימה מבחינת אנשים עם חרדה חברתית. לא רק זאת, היום שוק העבודה יותר ויותר גלובלי, יש נסיעות לסין או הודו, צריכים להציג בפני דירקטוריון או בפורומים, ולאנשים רבים זה קשה מאוד. בכירים שחוששים לנסוע לחו"ל או להיות מנהלים אסרטיביים עשויים לסרב להצעות עבודה אטרקטיביות. הרבה אנשים עם קווים כפייתיים לא מצליחים להיות מספיק גמישים בעולם עמוס שמצפה מאיתנו להיות זמינים כל הזמן".

לדברי מרום, האחוזים הגבוהים של המדווחים על חרדה לאו דווקא מעידים על עלייה בשיעור הסובלים ממנה באוכלוסייה אלא על קבלה חברתית של בעיות שפעם היו אפופות בושה והבנה שבעיות נפשיות הן שכיחות ומובילות להפרעות תפקודיות.

"ככל שאנו חרדים יותר, מבודדים ומקופחים בזמן, כך גדל הסיכוי שנפנה לשירותים אישיים בתשלום", כתבה הסוציולוגית ארלי הוכצ’יילד בספרה "The Outsourced Self: Intimate Life in Market Times", שיצא לאור ב-2012. "כדי לממן את השירותים הנוספים האלה, אנחנו עובדים שעות ארוכות יותר. זה משאיר פחות זמן לבלות עם המשפחה, חברים ושכנים. הסיכוי שנקרא להם בשעת צרה והם יקראו לנו הופך פחות ופחות סביר. ככל שאנו נסמכים יותר על השוק, כך אנו מתמכרים להבטחות שהוא מגלם".

התלות שעליה כתבה הוכצ’יילד הפכה בשנים האחרונות לתעשייה משגשגת, שנהוג לכנות אותה היום "כלכלת החרדה". היא כוללת את כל המקצועות והעיסוקים שנועדו להרגיע אותנו או לעזור לנו לנווט בין התסמינים השליליים של החיים המודרניים.

בעבר, המושג Wellness היה ברור למדי והתייחס לכל פעילות שנועדה לקדם רווחה פיזית ונפשית. היום חוסה תחת המושג הזה שוק עם גבולות מטושטשים שמוערך ב-4.2 טריליון דולר, לפי Global Wellness Institute - 5.3% מהתוצר הכלכלי העולמי.

GWI כולל בשוק הזה תעשיות כמו טיפוח אישי ויופי (1.082 טריליון דולר), תזונה וירידה במשקל (702.1 מיליארד דולר), תיירות בריאות (639.4 מיליארד דולר), כושר גוף ונפש (595.4 מיליארד דולר), כלכלת ספא (118.8 מיליארד דולר) ובריאות במקום העבודה (47.5 מיליארד דולר).

עד כמה התקופה האחרונה מייצגת את ההתחזקות של כלכלת החרדה? לפי GWI, ב-2018 לבדה הוקמו או נמצאים בהקמה 740 מרכזי Wellnes לטיפולי בריאות הוליסטית, ומאז 2007 הוכפל מספר מכוני הספא מ-71 אלף ברחבי העולם ל-149 אלף. אלה יצרו 2.6 מיליון מקומות עבודה. אך זו רק דוגמה אחת וברורה למדי כשחושבים על כלכלה מבוססת מוצרים שנועדו לרווחה אישית.

"אל תשכחו, אתם עומדים למות"

תעשיות מסורתיות של Wellness ממהרות גם הן לרכוב על הגל כדי לא לפספס את הטרנד המהותי כל כך לליבת העשייה שלהן. כך נוצרים שיתופי פעולה מעניינים. רשת המלונות היאט הייתה אולי הראשונה שזיהתה לאן הרוח נושבת. בשנתיים האחרונות היא רכשה שני מותגי מיינדפולנס מצליחים - Miraval ו-Exhale - המספקים שירותי בוטיק בכל הקשור לספא, כושר, טיפולי בריאות וסגנון חיים. הם העניקו לרשת עשרות נקודות טיפול נוספות ברחבי העולם, במסגרת פרויקט הרשת Life In Balance.

גם חברות איפור חברו למכוני כושר כדי לשווק איפור למתעמלות (athleisure makeup) וכך להצטרף לטרנד הבריאות. נכון להיום מספר האפליקציות הקשורות לבריאות הנפש והגוף בחנויות של אפל וגוגל עומד על 325 אלף. ביניהן אפליקציות למדיטציה והשמעת צלילים של יערות גשם או רעש לבן מרגיע. יש אפילו אפליקציה (WeCroak) שכל תכליתה היא לשלוח חמש פעמים ביום אותה תזכורת: "אל תשכח, אתה עומד למות". כדי שתהיה לנו קצת פרופורציה.

תעשיית ה-wellness מחייבת גם ארגונים להרחיב את התייחסותם לרווחת העובדים. בכתבה שפורסמה ב"וול סטריט ג’ורנל" לאחרונה, מובאת חברת הייעוץ PwC כדוגמה לארגון המעודד מועסקים לדון בבעיות הקשורות בבריאות הנפש בפתיחות, בין השאר על ידי העלאת פודקאסטים פנימיים שעוסקים בקבלת עזרה. כמו כן, 13,500 מעובדי החברה השתתפו במפגש מדיטציה מקוון, והחברה מכשירה מנהלים בניהול פגישות שיעודדו את כל המשתתפים בהן לדבר. חברת עיצוב הרהיטים הרמן מילר הציבה עובדים סוציאליים במתקניה כדי לספק ייעוץ דיסקרטי והכשירה 110 עובדים מתנדבים במתן עזרה נפשית ראשונה לקולגות שזיהו אצלם סימני חרדה.

"בעידן הזה יש הרבה פחות עוני והרבה יותר התכווננות ל-wellness", אומרת מרום. "בשכבה מסוימת של העולם מדברים על מה יקרה אם שעות העבודה יצטמצמו, היכן יהיו המשמעויות לחיים. אז אנחנו הולכים לחוגים ושומעים מוזיקה, אבל הם לא שינו את התדירות של הפרעות חרדה, הם לא הביאו לשינוי באומללות".

תעשיית השינה משגשגת על חשבון עובדים עייפים

"אני כבר אשן בקבר", נהוג לומר, וזה כנראה לא כל כך רחוק מהמציאות. לפי מחקר שפורסם בינואר האחרון על ידי הרשות לבקרה ומניעת מחלות (CDC) בארה"ב, 70% מהאמריקאים ישנים פחות ממספר השעות הרצוי בלילה (שבע שעות) והמחסור בשינה הפך למשבר בריאותי של ממש במדינה. בישראל, הלמ"ס מצא בסקר החברתי ש-54% חשים עייפות במהלך היום, 26% מתקשים להירדם או לישון לילה שלם ו-12% דיווחו כי דאגות מפריעות להם לישון.

לאור הנתונים, לא מפליא שתעשיית השינה - ממזרנים ועד סדנאות שינה או כריות לנמנום בעבודה - גלגלה ב-2017 בין 30 ל-40 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר מקינזי. מתוך המצוקה עלתה תופעה תרבותית חדשה: "שינה כסגנון חיים", שמתבטאת בשורה של סטארט-אפים המטפלים בכל צורכי השינה לעובדים החרדים, הטרודים והעייפים.

אולי המצליח והמוכר מכולם הוא קספר, שגייס עד היום 250 מיליון דולר והוא אחד המותגים האהובים לקניית מזרנים אונליין. Spa Lé La מציעה חללי נמנום תמורת 25-40 דולר בלוס אנג’לס, Nap York מציעה שירות דומה בניו יורק, Eight מוכרת מזרנים "חכמים" עם אפליקציה לטיפול בבעיות שינה ו-Brooklinen הוא הסטארט-אפ הלוהט ביותר בכל מה שקשור לסדיני יוקרה במחירים נגישים. Dreem פיתח רצועת ראש הכוללת חיישנים שמשדרים אותות כדי לשפר את השינה ו-Sleepace בנה את ה-IoT של חדרי השינה, כולל מזרן וכריות חכמים, וסת טמפרטורה ולחות, ומנגנון אוטומטי לשליטה באור החדר.

"צריך לראות אם זה סתם טרנד נעים ונחמד וכיפי או שזה באמת עוזר", מכניסה לפרופורציות ד"ר צופי מרום. "אם אני לא ישנה טוב ואני לא רגוע, הייתי רוצה לקנות מוצר שישפר את השינה שלי רק אם הוא הוכח ככזה. טוב שאנשים עושים דברים שעושים להם טוב, אבל להגיד שזה הדבר שתורם לבריאות נפשית - זה לא אחראי. האופנות האלו לא בהכרח נותנות פתרון אמיתי. בדומה לאנשים שמעדיפים תכשירים טבעיים כביכול כדי להקל על מצוקות נפשיות אך בפועל אלה מוצרים שלא הוכחו כמסייעים".