נשים למען נשים: רשתות הקשרים החדשות בהייטק הישראלי

יזם או יזמת מצליחים צריכים שלל יכולות וכישורים: מחשיבה מחוץ לקופסה ומשמעת גבוהה ועד יכולת להניע אנשים ולהוציא רעיונות אל הפועל. דבר נוסף שיעזור להם להשיג את המטרות שלהם הוא יכולת ליצור קשרים, או במילה השכיחה - "נטוורקינג". דרך רשת הקשרים המקצועית שהיזמים יצרו הם יפגשו שותפים ומשקיעים, יגייסו עובדים ויגיעו ללקוחות פוטנציאלים. אי אפשר להעריך באופן מדויק את היתרון שהקשרים הללו נותנים, אך קשה להמעיט בערכם.

הרשת הזו היא גם מה שיאפשר להם לרכוש ידע מקצועי מאנשי מקצוע בשטח ולהתייעץ. על כן, בכל שבוע מתקיימים אינספור מיטאפים, כנסים, אירועים ומפגשים שונים של תעשיית ההייטק. חלק מהקהל מגיע אליהם גם בשביל התוכן המקצועי, אך מרביתו מגיע בשביל להרחיב את רשת הקשרים שלו.

"נטוורקינג זה הכלי הכי חשוב שיש ליזם כי ככה פוגשים משקיעים ושותפים. אתה לא יכול להיות יזם בלי לצאת כל הזמן ולראות מה קורה בתעשייה, כי אתה חלק מתעשייה דינמית ואם לא תצא לתוך התעשייה ותתחבר עם אנשים שהם כמוך לא תוכל לעשות כלום. נשים טובות בזה במיוחד - הן מייצרות קשרים ממש אינטימיים, אבל הרבה פעמים הן לא יודעות למנף את זה למקום מקצועי", אומרת הילה אוביל-ברנר בשיחה עם "גלובס". אוביל-ברנר הקימה את קהילת "יזמיות", המונה כ-5,000 נשים, במטרה לספק לנשים יזמות מרחב בו הן יוכלו להכיר וליצור קשרים מקצועיים ואישיים.

הבחירה להקים קהילה שמיועדת לנשים אינה מקרית - אחת הסיבות לקושי של נשים לצמוח ולהתפתח כיזמות קשורה ככל הנראה לעולם הזה. קיימות קהילות נשים רבות אחרות, חלקן לתת-מקצוע מסויים, כמו מוצר, תוכן, או פיתוח, וחלקן כלליות. כך למשל, נשים בהייטק היא אחת מקהילת הנשים הגדולות בהייטק, המתנהלת בקבוצת פייסבוק עם מעל ל-10,000 חברות, המקיימות דיונים ומסייעות זו לזו בשאלות מקצועיות. כמו יזמיות, גם הקבוצה הזו סגורה לנשים בלבד.

"ליזמות יש מעין חיסרון מובנה מול כל הקליקה של יוצאי 8200, שמאוד חזקים בנטוורקינג", אמרה ל"גלובס" משקיעת הון סיכון, שביקשה להישאר בעילום שם. "מבחינת רשת קשרים בסיסית, היזמים שאני משקיעה בהם מגיעים לרוב מרקע שמאוד מקל עליהם להגיע למשקיעים, ולעומתם - לנשים אין פרופיל כל כך סטנדרטי", היא מוסיפה.

עינת גז, מנכ"לית ומייסדת-שותפה של חברת פאפאיה גלובל, שעוזרת לארגונים לנהל את העובדים שלהם בחו"ל, אומרת כי "נטוורקינג זה משחק שאתה משחק והוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהיכולת שלך להיות בתוך האקוסיסטם הזה. יזם לא יכול לחיות בבועה, לא ללכת לאירועים ולא לפנות זמן להיפגש עם קרנות - גם כאלה שלא ישקיעו בו. זה עניין אסטרטגי. אולם אי אפשר להתעלם מכך שרוב האירועים הם בערב, ובטח בסיליקון ואלי שרוב האירועים הם ערבי ויסקי ובדיחות על בייסבול - שמראש ברור שזה יהיה 90% גברים. אני לא אלך שלוש פעמים בשבוע לאירועים, כי אני מעדיפה לחזור הביתה ולהיות עם הבת שלי".

המחקר שמזהה את הבעיה

כדי להבין טוב יותר את ההבדלים בין נשים וגברים ואת ההשפעה שלהם על ההתקדמות של יזמות, נערך באוניברסיטת הרווארד מחקר בנושא שפורסם בחודש שעבר. במסגרתו נבחנו קרוב ל-1,000 מקרים של יזמים ויזמות שהשתתפו בתחרות הסטארט-אפים של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד (HBS). התחרות כוללת הצגת פרנזטציה לשופטים, בהם משקיעי הון סיכון וגורמים בכירים בתעשיית ההייטק. ההנחה הרווחת הייתה כי חשיפה של נשים למשקיעים בשלבים מוקדמים יותר תעזור להם לפתח רשת קשרים, ובאופן ספציפי להשיג השקעות.

אולם, המחקר מצא שההנחה הזו שגויה: לפי הנתונים שאספו החוקרים, הסיכוי של היזמים הגברים לקבל השקעה למיזמים שלהם לאחר התחרות עלה ככל שנחשפו ליותר משקיעים בין השופטים. לעומת זאת, עצם החשיפה למשקיעים לא השפיעה על הנשים, אשר הסיכוי שלהן לקבל השקעה נשאר נמוך משל הגברים ללא קשר למספר המשקיעים אליהם הן נחשפו במהלך התחרות.

המחקר מסביר את הפער בהתבסס על תשובות של 172 משתתפים בתחרויות לסקר שבודק את האינטראקציה שיזמו עם השופטים. מהתשובות עולה כי לאחר התחרות, היזמים הגברים פונים למשקיעים מפאנל השופטים בשיעור הגבוה ב-81% משיעור הפנייה של הנשים. כלומר, גם הנשים שהשתתפו בתחרות השקיעו פחות ביצירת קשרים. הדבר אף בולט לאור העובדה כי בתחרות עצמה, נשים מקבלות מהשופטים דירוג גבוה יותר בממוצע מאשר גברים, ומחקרים קודמים מראים כי ציון השופטים תואם באופן כללי את הסיכוי של מיזם לקבל השקעה.

"בתוך עולם היזמות, אנחנו היזמות - כמו היזמים בדיוק - נדרשות למלא מגוון של תפקידים בתוך החברה, כי יש פחות כוח אדם בסטארט-אפים בתחילת הדרך. כשיש אירועים עולה השאלה - האם שווה לי להשקיע באירוע זמן, מה התועלת שזה יביא לי ואיך אמנף את זה. אצלי זה נוגע בשתי נקודות: האחת היא ניהול הזמן, והשנייה היא המקום שבו את שמה את עצמך במרכז ומציגה את עצמך לאנשים בתעשייה", אומרת ענת שפרלינג, מנכ"לית ומייסדת טויה, סטארט-טפ בתחום המשחקים. "יוזמות הנשים מאפשרות לנו מפגשים והיכרויות שאחרת לא היו אפשריים ומרחיבים את המעגלים שלנו באופן מובהק. אני מכירה עכשיו עשרות נשים יזמות שאני יכולה להתייעץ איתן ולהתחיל איתן דיבור מקצועי כמו שיש לגברים", היא מוסיפה.

גם החוקרים מהרווארד מציעים מספר הסברים אפשריים לכך שנשים לא יוזמות יצירת קשרים באופן פעיל באותה המידה כמו הגברים. אחד ההסברים הוא שלגברים ולנשים יש אמונות שונות לגבי נורמות נטוורקינג נאותות, וכיוון שבתחרות אין הזמנה ברורה ליצור אינטראקציות המשך עם השופטים - נשים בוחרות שלא לעשות זאת כדי לא לנהוג בחוסר נימוס.

"אני חושבת שיזמות לא מגיעות עם אותו הידע המקדים של יזמים, כמו הקונספט שאתה נפגש ומספר על עצמך ומי שאוהב יחזור אליך", אומרת גז בהתייחסות להבדלי הגישה ולהבדלים התרבותיים בין נשים לגברים. "לנשים יש פחות רשת תמיכה, אנחנו קהילה יחסית קטנה ומצומצמת, ולכן אנחנו צריכות להשקיע הרבה יותר זמן כדי להבין את כללי המשחק. אני לא מתנפלת על אנשים באירועים כי אני לא מרגישה שזה נעים או מכבד. כשאתה פרסונה מבוקשת באירוע, ניגשים אליך עשרות אנשים וכולם רוצים ממך בדיוק את אותו הדבר. בעיניי, כדאי לבדוק מראש ולשאול אם זה זמן טוב לדבר איתו באירוע. גם אני, אם אנשים קופצים עליי - לא ייצא מזה כלום", היא מוסיפה.

הסבר נוסף שהציעו החוקרים הוא הומופיליה - תופעה במסגרתה אינדיבידואלים מרגישים יותר בנוח לקיים אינטראקציות עם אנשים הדומים להם. הרי מרבית המשקיעים הם גברים, וייתכן שזו הסיבה שיזמות מרגישות פחות בנוח ליצור איתם אינטראקציות מאשר יזמים. הסבר שלישי שמציעים החוקרים הוא שנשים למדו לצפות להדרה, אפליה או אפילו הטרדה מצד המשקיעים, ולכן הן נוטות להימנע מאינטראקציה שעשויה להוביל לתוצאות מסוג זה.

כך הנשים יוצרות רשת קשרים מקצועיים

בדיוק בגלל הפערים הללו, בישראל פועלות יוזמות רבות שמטרתן לסייע לנשים בהייטק ליצור קשרים מקצועיים, ולקדם נטוורקינג מסוגים שונים. היוזמות הללו כוללות קבוצות פייסבוק מקצועיות בתחומים שונים, מפגשים קבוצתיים ומפגשים אישיים בסגנון חונכות. המטרה המוצהרת של רבות מהיוזמות הללו היא רכישה של ידע מקצועי, אך בפועל, הן עוזרות לנשים המשתתפות ליצור קשרים אישיים ומקצועיים עם נשות מקצוע אחרות בתחומן.

מרבית היוזמות מנסות להתעמת עם הבעיות הללו באופן ישיר או עקיף. כך למשל, מזה שלושה חודשים מאות יזמות ישראליות משתפות אחת את השנייה בסיכומי הרצאות בקבוצת פייסבוק חדשה בשם "המיטאפיסטיות". הקבוצה נועדה לשיתוף אירועים בתחומי ההייטק השונים, וסיכומים ותובנות של המשתתפות בהם. לצד שיתוף החומר המקצועי, הקבוצה מסייעת לחברות בה ליהנות גם מהצד החברתי של המפגשים המקצועיים.

"הרבה פעמים נשים לא אוהבות להיות בודדות בחדר, ומיטאפים טכנולוגיים הם לרוב 95% גברים ועוד 5% נשים. לכן, הנשים בקבוצה מפרסמות מיטאפים מקצועיים שיכולים להיות רלוונטיים לנשים בהייטק ושואלות 'מי באה למיטאפ הזה והזה בשש וחצי?'. הן כותבות את זה כדי לראות מי באה, וככה מאז שהוקמה הקבוצה אנחנו תמיד מינימום עשר נשים שמגיעות לכל מיטאפ", מספרת הילה בקשי, שהקימה את הקבוצה ביחד עם עדיה אוחנה.

"אנחנו מרגישות יותר בנוח כשאנחנו מגיעות בקבוצה. זה גורם לנו להרגיש שוות ולא מיעוט, וזה נותן לך ביטחון. אני לא הייתי איפה שאני עכשיו בלי להיות מוקפת בנשים שהן כמוני או בכירות יותר - זה נתן לי את הדחיפה שהייתי צריכה", היא מוסיפה. בקשי מבקשת להדגיש כי למרות שהקהילה נועדה לנשים היא פתוחה גם לגברים ולכל מי שמעוניין להצטרף; "השינוי ייעשה ביחד", היא ואוחנה כתבו בעמוד הקבוצה.

יוזמה נוספת הפועלת בישראל היא פורום היזמות WFF - Women Founders Forum, שנוסד ומנוהל על ידי סיון שמרי דהן, שותפה בקרן הצמיחה קומרה קפיטל, ומרב וינריב, מנהלת קוואלקום ונצ'רס ישראל. הפורום מפעיל תוכנית חניכה וליווי לסטארט-אפים המובלים על ידי נשים שהן יזמות ומנכ"ליות. התוכנית כוללת תשעה חודשי ליווי אישי של נשים מובילות מעולם ההון סיכון וההייטק, וכן מיטאפים וימי דמו. 35 המיזמים של בוגרות התכנית גייסו עד היום כ-90 מיליון דולר בסך הכול, ובימים אלה מגיע המחזור הרביעי שלה לסיומו.

יוזמות מנטורינג דוגמת WFF, כמו גם SHESHE של פייסבוק ו-The Leaky Pipeline של כמה מנהלות מחברת הביטוח הדיגיטלי למונייד, מאפשרות לנשים לפתח יחסים מקצועיים ואישיים עם נשים בכירות מהן. הקשרים הללו יכולים להיות לצורך העברת ידע מקצועי והדרכה, וכן לצורך חיבור עם רשת הקשרים שלהן. נטוורקינג בפורמט מצומצם, או אפילו אחת על אחת, נועד ליצור סיטואציה ניטרלית שמאפשרת לנשים לייצר קשרים משמעותיים יותר מאשר אלו שהן יוצרות בדרך כלל במפגשים מקצועיים מרובי משתתפים ובכנסים גדולים.

"הכשל הראשון שאני רואה הוא שיש פחות יזמות באופן כללי. הכשל השני הוא שרוב המיזמים הנשיים הם בתחומים שקשה לגייס אליהם הון ראשוני מלכתחילה - כמו מוצרים המופנים לצרכן הסופי, אפליקציות, זירות מסחר ומיזמים פחות טכנולוגיים. בתחומים הללו יש בארץ מעט מאוד משקיעים, שלרוב מתחילים להשקיע בשלבים בוגרים יותר. כמשקיעה בקרן גלובלית, גם אני משקיעה רק בטכנולוגיה עמוקה ואסור לי להשקיע באפליקציות לצרכן הקצה, או אפילו באפליקציות לארגונים", אומרת וינריב. "מבחינת יזמות שהן גם מנכ"ליות, בסייבר למשל מצאתי רק שלושה-ארבעה מיזמים בניהול נשי, מתוך ה-400 שפעילים בארץ בתחום. באחסון אין אף חברה בהובלת מנכ"לית ויזמת".

"כשל נוסף הוא שההשקעות הקלות ביותר הן ביזמים שלא מדובר בחברה הראשונה שלהם - וכמעט ואין נשים כאלה. גם כשמסתכלים על היזמות והמנכ"ליות שהביאו את המיזמים שלהן להצלחה בשנים האחרונות, אנחנו לא רואים אותן חוזרות ומקימות חברות נוספות. בפורום המייסדות אנחנו מנסות לייצר את הפעם הראשונה, בתקווה שזו תהיה ההתחלה של המעגל של יזמות שיחזרו לפעם שנייה", היא אומרת.

האם הפיתרון עובר בקהילות לנשים בלבד?

"אחד הדברים שאומרים לי הרבה הוא 'למה לא מזמינים גברים לאירועים שלכן?'", מספרת אוביל-ברנר, שעומדת בראש יזמיות, קבוצה שכאמור מיועדת לנשים בלבד. שאלות מסוג זה נובעות מחשש כי הדגש על נטוורקינג עם נשים עשוי לגרום לאובדן הזדמנויות ליצירת קשרים עם הגברים המאיישים את מרבית עמדות המפתח בתעשיית ההייטק.

למרות זאת, ברנר לא חוששת מכך שיצירה של קהילות הסגורות לנשים תוביל לבידוד. "אם את הולכת לאירוע ב'יזמיות' ופוגשת מישהי ואומרת לה שאת מחפשת כסף, והיא אומרת לך שבקבוצת המכרים שלה יש משקיע שמחפש השקעה כזו, אז את פוגשת גם גבר. לכן, כשאת הולכת לאירוע שלנו, את לא הולכת רק לפגוש נשים, אלא להרחיב את רשת הקשרים שלך - גם לגברים שיהיו רלוונטיים בעבורך".

לדבריה, עצם הביקורת על קבוצות הסגורות לנשים אינה הוגנת, משום שקיימות קהילות סגורות רבות בתוך תעשיית ההייטק. "יזמים אוהבים להיות בתוך קבוצות כאלה לפעמים, כמו בוגרי 8200, בוגרי חיל האוויר או בוגרי אוניברסיטת תל אביב. אנשים אוהבים להיות בתוך קבוצה שהם מרגישים בה יותר בנוח כי היא דומה להם, וזה בסדר גמור. המטרה של יזמיות היא גם לעשות נטוורקינג מקצועי עם נשים אחרות, כי אנחנו מחפשות את המכנה המשותף שגורם לנשים להרגיש יותר בנוח ולעזור אחת לשנייה".

האם הבעיה היא בכלל אצל המשקיעים?

במקביל ליוזמות השטח השונות, המבקשות לייצר הזדמנויות נטוורקינג עבור נשים בהייטק, יש המבקשים לפעול מזווית שונה. המחקר של HBS מוביל לשאלה מדוע נשים יזמות אינן פונות למשקיעים - אך לדברי ד"ר גלית דשא, מנהלת היוזמה הישראלית לגיוון והכללה (Power in Diversity), השאלה שיש לשאול היא מדוע המשקיעים לא פונים אל היזמות.

Power in Diversity הוא ארגון המאגד תחתיו מעל ל-30 קרנות הון סיכון, לטובת קידום גיוון, הכללה ושוויון הזדמנויות בתעשיית ההייטק בישראל. לצד פעילות להעלאת מודעות, היוזמה כוללת הדרכת חברות בפרקטיקות שונות לקידום גיוון והכללה, וכן שיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים לצורך מתן תמריצים ומחקר שנתי של התעשייה.

"מכל אוכלוסיות הגיוון, כולם יגידו לך שהם קודם כל רוצים נשים. אבל המלכוד הוא שבאותה מידה גם חווים נוכחות וכניסה של נשים כמשחק סכום אפס - אם הן יגיעו הן יתפסו מקומות של גברים. זה לא קורה כלפי אף אוכלוסייה אחרת. הנחת היסוד היא שמדובר בנשים שבאות מאותה קבוצה של גברים מסוימים - כלומר מניחים שהן בסך הכול דומות לגברים היזמים ושאין פער תרבותי וחברתי גדול כמו אל מול אוכלוסיות אחרות. לכן, מצד אחד אומרים שרוצים נשים, ומצד שני חוששים מפניהן ומפני נוכחותן - ולא מפעילים מספיק מהלכים אמיתיים שיביאו יותר נשים", אומרת דשא.

"הכל מתחיל ונגמר בזה שהנשים הן לא דמות היזם שאנשים מדמיינים. למשקיעים יש בתת מודע המון חששות בעלי אופי מגדרי - ההיריון, הלידה, הבן זוג. הם מסתכלים על מדדים כמו היכולת שלך להיות עם אש בעיניים ולרוץ קדימה 280 קמ"ש וכמה את נשכנית. יש למשקיעים הנחת יסוד שאנחנו יודעים לזהות מי האנשים האלה, וזה לא בהכרח נכון תמיד. בגלל שאין לנו תמיד כלים לזהות נכון בעין מגוונת, אז פונים למי שדומה לנו, או להשקעה קודמת. פונים לכל מה שמזוהה אצלנו עם הצלחה וכישרון. באוטוסטרדת החיים והאינפורמציה שבתוכה אנחנו דוהרים, ניטה לראות רק את מה שנצליח לזהות - וזה בדרך כלל המוכר והדומה", היא מוסיפה.

"מודעות ורצון טוב בלבד לא יתקנו את המצב. צריך כלים עבור המשקיעים, כדי שיוכלו לנתח את סיפור ההשקעה וללמוד להשקיע גם מנקודת מבט של גיוון. אני לא מצפה ממשקיעים להשקיע במיזמים לא טובים רק בשביל הגיוון - אני מצפה מהם לעשות שמיניות באוויר כדי למצוא את הטובים והטובות. מי שצריך עזרה ויבקש עזרה יקבל אותה. האחריות היא הדדית - כיזמת את לא צריכה לשבת ולחכות שיבואו אלייך, אבל מי שרוצה נשים צריך ללכת לחפש אותן, ולא בדרכים שהוא מחפש השקעה בדרך כלל".

לפי נתוני הסטרטאפ הישראלי ביזאבו, שמפתח טכנולוגיה לניהול כנסים ואירועים, אחוז הנשים אשר הגיעו לאירועי הייטק של למעלה מ-500 משתתפים בארצות הברית ובישראל, בין השנים 2017-2019, עמד 33.5% לעומת אחוז הגברים שעמד על 66.5%. מגמה מפתיעה היא עליה באחוז הגברים שמגיעים לכנסים באחוזים בודדים בשנים אלה. הפלטפורמה של ביזאבו מאפשרת למשתתפי האירועים לראות מי יגיע לאירוע, ולתכנן נטוורקינג מבעוד מועד.