הכלכלן הראשי של גוגל: "לא צריך לדאוג מאיסוף המידע שלנו"

הדברים נאמרו במסגרת פאנל בנושא מונופולים וחברות דומיננטיות בכנס באוניברסיטת ת"א • האל וריאן דיבר גם על תופעת האקווה-היירינג - רכישה של חברה שנעשית בעיקר כדי להעסיק את כוח-האדם שבה • "רוב הסטארט-אפים יגידו שלמצוא מהנדסים מוכשרים זו הבעיה הכי גדולה עבורם"

גוגל / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

האל וריאן, הכלכלן הראשי של גוגל ופרופ' מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, טען היום (ד') כי החשש מסוגיית איסוף הדאטה של גוגל על משתמשיה מוגזם. וריאן אמר את הדברים במסגרת פאנל בנושא מונופולים וחברות דומיננטיות, בכנס באוניברסיטת תל-אביב שעסק בהגבלים עסקיים, כלכלה דיגיטלית ובשאלה אם ניתן לרסן את כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה. וריאן הדגיש שהוא מבטא את דעתו האישית בלבד בנושא, ואמר כי "רוב ההכנסה של גוגל מגיעה ממודעות חיפוש. אין שם איסוף דאטה אלא רק בחירה של מילת מפתח - למשל מוכר מחבתות רוצה להראות את המוצר שלו למי שחיפש מחבת".

בהמשך, וריאן תיאר סוגים נוספים של מודעות בגוגל, בהן "מודעות שמוצגות לפי הקשר, למשל מודעה למחבתות שתופיע ליד סיפור על ציוד לבישול במגזין ייעודי. סוג המודעה היחיד שמשתמש בדאטה הוא הטרגוט ההתנהגותי - כשמודעות עוקבות אחרי משתמש כמה ימים אחרי שהסתכל על משהו בנושא".

לדבריו, "זה מעצבן אבל אפקטיבי. אנשים נלחצים מזה כי זה לא נוגע למשהו שהם עושים עכשיו, אבל זה לא משהו שצריך לדאוג ממנו לדעתי. אם תבדקו מה תחומי העניין שגוגל הגדיר עבורכם בחשבון שלכם, שנמדדו על בסיס הפעילות, תראו שאין שם משהו מביך כי אנחנו לא מאשרים את זה. אם אתם לא אוהבים את זה, תכבו את זה. אבל אז תקבלו מודעות שלא נוגעות לתחומי העניין שלכם ואולי זה אפילו גרוע יותר". וריאן לא התייחס בדבריו לאיסוף דאטה על מיקום המשתמש, למשל.

וריאן התייחס בדבריו גם לתופעת האקווה-היירינג - רכישה של חברה שנעשית בעיקר כדי להעסיק את כוח-האדם שבה. "קל יותר לרכוש חברה שיש בה חמישה מהנדסים מאשר להצליח להעסיק חמישה מהנדסים בנפרד", אמר. "לא רק גוגל עושה את זה, אלא גם פייסבוק, מיקרוסופט וכולם. זה גם קל יותר מפני שהצוות כבר עובד יחד, וניתן לראות את מה שהם יצרו ולדעת שהם מוכשרים".

וריאן דיבר על כך שהקושי העיקרי היום בתחום ההייטק הוא בהעסקת מהנדסים, גם עבור חברות קטנות, בשל המחסור בתעשייה. "רוב הסטארט-אפים יגידו שלמצוא מהנדסים מוכשרים זו הבעיה הכי גדולה עבורם. ושהבעיה הכי קטנה זה לקבל מימון. זו המגבלה במערכת, שיש מספר מוגבל של אנשים. חברות מקבלות יותר מימון, נשארות עצמאיות למשך יותר זמן, וגם הקמת החברה היא קלה יותר. בשנות ה-90 היו הרבה עלויות קבועות שהיו קריטיות בהקמת חברת טכנולוגיה וכניסה לשוק - היה צריך לשכור דאטה סנטר, ציוד, לרכוש תוכנה שמוגנת בזכויות יוצרים. היום כשרוצים להתחיל עסק טכנולוגיה עושים הסכם ענן עם גוגל, מיקרוסופט או אמזון כדי לקבל את כמות כוח המחשוב לפי מה שהחברה צריכה ואפשר לייצא הרבה תהליכים עסקיים לצד שלישי - לגייס כספים דרך קיקסטארטר, להשכיר משרד מווי וורק, להשתמש בתוכנת קוד פתוח ולנהל אותה בגיטהאב. אבל כשרון זו המגבלה המרכזית".

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, הפנתה לוריאן שאלה מהקהל ושאלה האם צריך להמשיך לאפשר לגוגל לעשות אקווה-היירינג במצב כזה. וריאן השיב כי "יש היום פי חמש יותר רכישות מהנפקות בעולם ההון סיכון. 50% מהסטארט-אפים מאמינים שהכי סביר שהחברה שלהם תירכש בסופו של דבר ורק 15% מאמינים שהאופציה הסבירה היא שתונפק. אם רגולטורים יתחילו למנוע רכישות מסוג אקווה-היירינג, יהיו לזה השלכות שליליות על המוטיבציה של אנשים להקים עסקים. בתחום הבינה המלאכותית הוקמו 630 חברות בשנה וחצי האחרונות אבל לא יהיו 630 הנפקות, זה יהיה מגוחך. כנראה שרובן יכשלו, ואלו שישרדו ירכשו. לא בהכרח ע"י הענקיות אלא גם ע"י בתי חולים, חברות ביוטק, וחברות מתחומים שונים שבינה מלאכותית נוגעת אליהם ושיש בה צורך".

פרופ' אברהם וויקלגרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת טקסס שהשתתף אף הוא בפאנל אמר בהמשך לדבריו של וריאן כי "אנחנו צריכים לחשוב איך הרכישות משפיעות לא רק על התמריץ להקים חברות אלא גם על סוג החברות שאנשים מקימים. אם חברות מוקמות מתוך ציפייה לרכישה, ייתכן שהן מוקמות רק בתחומים קיימים, ולא בתחומים חדשניים, בהם יש אי ודאות גדולה יותר לגבי עתיד החברה, אבל התועלת החברתית עשויה להיות טובה יותר".

וריאן התייחס בדבריו גם לדברי מקאן דלרחים, התובע הבכיר האחראי על הגבלים עסקיים במחלקת המשפטים של ארה"ב, שנשא דברים בכנס אמש ואמר כי גוגל הצליחה להיכנס לשוק בזכות פעולות ההגבלים העסקיים של ממשל ארה"ב נגד מיקרוסופט. "לדעתי זו לא הסיבה, אלא שמיקרוסופט פישלה. בתחילת שנות האלפיים, האיום הפוטנציאלי מצד מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, ווינדוס מובייל, הייתה הסיבה שגוגל הקימה את אנדרואיד. אבל ווינדוס מובייל לא יצאה בזמן ולא רצה על מערכות של אחרים כראוי. גם מנוע החיפוש בינג לא היה מתוקצב מספיק".

וריאן אמר כי "לפעמים מגיעה טכנולוגיה חדשה וחברה שמתמחה בה יכולה 'להדיח' את החברה המובילה בשוק. אובר עשתה את זה לתעשיית המוניות, גוגל פיתחה טכנולוגיית חיפוש חדשה ויקרה שהדיחה את מנועי החיפוש האחרים שהיו באותה תקופה, כמו יאהו ו-AOL, וקודאק נפלה בגלל שינוי טכנולוגי. הייתה לה עמדה מובילה בתחום הצילום, הפיתוח, וכל האקוסיסטם. בעבר הייתי מייעץ לקודאק - והם ראו את הקרחון, הם ידעו שהוא שם, אבל לא הסכימו להזיז את הספינה. לדעתי זה נכון לגבי הרבה חברות שהיו גדולות פעם, ולדעתי שינוי טכנולוגי הוא האיום הגדול על חמש הענקיות, לא שמישהו יתחרה בטכנולוגיה שיש להן היום, אלא שינוי בטכנולוגיה שתהפוך אותה לזולה יותר, למשל, או שייצא משהו חדש שאנשים ירצו. בויקיפדיה יש עמודים שמוקדשים לכשלונות של כל אחת מהענקיות - אפל, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון. חשוב לזכור שזה קורה כל הזמן ואם מפשלים יותר מדי זו יכולה להיות בעיה אמיתית".