משטרית עד פולקמן: איך נראו ניסיונות העבר לבטל את יום השבתון בבחירות, ומה היו העלויות

מאיר שטרית הציע לבטל את יום השבתון כבר בשנת 2000, טומי לפיד שקל לקנוס את מי שלא יגיע להצביע, ורועי פולקמן ניסה לחסוך למשק מיליארד שקל • כך נראה המאבק הממושך לשינוי הפורמט של יום השבתון, ואלה הקשיים שמנעו את המהפכה • מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה 

הצבעה בקלפי בבחירות / צילום: רויטרס
הצבעה בקלפי בבחירות / צילום: רויטרס

בשנת 2001 נערכה בישראל מערכת בחירות חריגה. הכנסת, שנבחרה רק בשנת 1999, לא פיזרה את עצמה ובאותה עת נערכו רק בחירות ישירות לראשות הממשלה.

חבר הכנסת מאיר שטרית, שהיה אז חבר אופוזיציה מהליכוד, הגיש הצעת חוק פרטית לפיה יום החופש בבחירות יוענק רק לעובדים שיגיעו להצביע ויספקו הוכחה לכך למקום העבודה. ההצעה עברה קריאה טרומית ועברה לדיון בוועדת חוק חוקה ומשפט.

בדיון שנערך במליאה בדצמבר 2000, אמר שטרית: "כזכור לכם, העליתי הצעת חוק שעברה בכנסת בקריאה טרומית, שביקשה לקבוע כי מאחר שנותנים יום חופש לעובדים כדי לבוא להצביע, מי שלא יבוא להצביע, לא יקבל תמורה ליום עבודה. הרי נותנים לו חופש בשביל זה. בדיון בוועדת החוקה בהצעת החוק גילינו שהצעתי גוררת אחריה בעיות רבות. העלו בפני בעיות אחדות, כמו למשל מה קורה עם אדם ששמו לא מופיע בספר הבוחרים. הרי הוא יצטרך להוכיח שבאמת לא הופיע בספר הבוחרים, ובגלל זה הוא לא הצביע. מה קורה עם חייל שנמצא בפעילות מבצעית ולא יכול להצביע, אדם בחוץ לארץ, וכן הלאה וכן הלאה. דבר זה מפתח ביורוקרטיה שלמה של אישורים, ולכן נכון לעכשיו הקפאתי את הצעת החוק בוועדת החוקה ואינני מקדם אותה, אלא אם יימצא רעיון טוב יותר. נחשוב על רעיונות אחרים".

מערכת הבחירות ההיא הסתיימה בניצחון גורף של אריאל שרון, אבל המשק הישראלי הפסיד גם אז סכום עתק בגלל יום השבתון. בשנת 2002 שטרית כבר היה שר המשפטים בממשלת שרון והוא ניסה לקדם שוב את היוזמה, בין השאר בעקבות דיאלוג עם השופט מישאל חשין, שעמד בראש ועדת הבחירות המרכזית.

מנגנון בדיקה יקר ומסורבל

בראיון ל"גלובס" השבוע אומר שטרית: "נשמע לי מוזר ביותר שאנשים מקבלים יום חופש ולא באים להצביע - הצעת החוק שלי אמרה שצריך להביא אישור הצבעה כתנאי לקבלת יום חופש". אהוד שילת מי שהיה אז המפקח הארצי על הבחירות שיכנע אותי שהדבר לא ניתן לביצוע, ושהקמת מנגנון בדיקה שכזה תהיה יקרה ומסורבלת ולא תביא לחיסכון המקווה. לכן ירדתי אז מהחוק".

במהלך הבדיקה הצטרף ליוזמה גם יו"ר שינוי דאז, חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד. אחד הרעיונות שנבחנו באותה תקופה הוא לקנוס את מי שלא יבוא להצביע. גם לפיד נבהל מהביורוקרטיה כפי שהסביר אז בראיון עיתונאי: "תיפתח פה תסבוכת ביורוקרטית שאין לה התחלה ואין לה סוף. יש תמיד מאות אלפי אנשים בחוץ לארץ, אז צריך לבדוק לגבי כולם אם ביום הבחירות הם לא היו בחו"ל, כי אז ודאי אי אפשר להטיל עליהם קנס. בנוסף, בכל יום יש במדינה כמה עשרות אלפי חולים, אז אתה צריך להכריח אותם להביא תעודה רפואית".

מי שניסה לשכנע את לפיד טען בפניו כי יריביו החרדים מרוויחים מהשיטה הנוכחית שכן אצלם אחוז ההצבעה גבוה במיוחד. לדברי אותם גורמים, אם תונהג חובת הצבעה, יהיו יותר מצביעים למפלגות הגדולות והחילוניות, אבל הטיעון הזה לא הוביל לשינוי המצב.

אחד המתנגדים להצעה היה חבר הכנסת דאז שאול יהלום מהמפד"ל. הוא נימק את ההצבעה בכך שהיא בעצם סוג של כפיה: "אם נתחיל להכריח אזרחים להצביע, נגיע לכך שבשלב הבא נכריח אותם גם למי להצביע". שטרית נתן הסבר אחר. לדבריו באלקנה, מעוז הציונות הדתית הגיע שיעור ההצבעה ל-90% וליהלום לא היה רצון כל רצון לשנות את המשוואה.

שטרית לא התייאש. בכנסת ה-18 וה-19 הוא ניסה, הפעם במסגרת מפלגת קדימה, לחשב מסלול מחדש. במקום לבטל את יום החופש, לקנוס את מי שלא יגיע להצביע, ללא הסבר מספק, ב-500 שקל. "לצערי הממשלה הכשילה אותי פעמיים, וזו טיפשות ממדרגה ראשונה". גם כעת שטרית הוא תומך נלהב של התניית חופש בהצבעה או החלת חובת הצבעה.

"אם היה מתקבל שינוי כזה היה מתקבל", אומר שטרית, "המפה הפוליטית הייתה משתנה באופן דרסטי. כי היום במפלגות המגויסות מגיעים כמעט 100% מהמצביעים וביתר בקושי 60%, העלאת אחוז ההצבעה תביא בהכרח להקטנה בכוחן של מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה, ולגידול בהצבעה לגדולות. בנוסף אם אחוז ההצבעה יעלה, גם רף אחוז החסימה יעלה באופן ניכר, והדבר ידרבן הצבעה למפלגות הגדולות במקום לקטנות שספק אם יעברו את הרף. עד היום אני לא מבין למה הליכוד מתנגד לזה, הרי כוח הסחיטה של המפלגות החרדיות היה קטן בהרבה".

שטרית מוסיף כי ניתן לעקר בקלות את העילה המרכזית ליום החופש, באמצעות שינוי השיטה להצבעה דיגיטלית. "אנחנו מדינת הייטק עם שיטת הצבעה מפגרת. צריך לעבור להצבעה דיגיטלית, בהתאם להצעת חוק שהעברתי כשהייתי שר הפנים ב-2007."

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 התקיימו בחירות כאלה בעשר רשויות שבכל אחת עשרת אלפים מצביעים לפחות, וזה עבד מצוין. שטרית מסביר כי הצבעה הדיגיטלית תאפשר הצבעה מכל מקום, במחשב הביתי הנייד או בטלפון בסלולרי. בשיטה הזו מתקצר זמן ההכנה לבחירות, נחסכים מאות מיליוני שקלים על התהליך, אחוז ההצבעה יעלה, ובעיקר, לא יהיה צורך להוציא את המשק כולו לשבתון.

יו"ר התאחדות התעשיינים תומך

הבחירות לרשויות המקומיות בחורף 2018 היו הראשונות שגם בהן נקבע יום שבתון, והתוצאה עלייה מסוימת באחוז ההצבעה מ-51% ב-2013 ל57% ב-2018. עוד בטרם התקיימו הבחירות נענה לאתגר חבר הכנסת רועי פולקמן ממפלגת כולנו. פולקמן הציע שאם עובד לא ימציא למעביד אישור הצבעה, יוכל המעביד לנכות ממשכורתו יום עבודה או למחוק יום חופשה ממאזנו. מטרת המהלך כפולה - העלאת אחוז ההצבעה לצד הפחתת הנזק למשק ולמעסיקים, ובעיקר לעסקים הקטנים ולעצמאים.

הצעת החוק זכתה לגיבוי משרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, שפנה לשר הפנים אריה דרעי בבקשה שיתמוך בה. ברוש כתב כי הצעת החוק תחסוך למשק כמיליארד שקלים, עלות יום החופשה הניתן למי שלא טורחים להצביע.

פולקמן מסביר היום כי ההכרזה על הבחירות לכנסת קטעה את התהליך. "אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, התהליך היה מואץ, והיינו מביאים את הנושא לדיון כדי לחוקק את החוק הנכון הזה". לדבריו פולקמן, משרד הפנים צריך לבדוק את שעות ההצבעה כדי לבדוק האם החלת יום השבתון משפיעה על אחוז ההצבעה.

האם כדאי לקדם את החוק, בניסיון לבטל את יום השבתון כבר במערכת הבחירות הקרובה? פולקמן חושב שהתשובה שלילית. לדבריו, "כל דיון והצעת חוק כעת, לוקה בבעיה בשל האינטרסנטיות והפיכת כל הנושא לפוליטי לחלוטין. זה יעורר ויכוח לא ענייני. הדיון בשלב כה קרוב לבחירות ובמצב המורכב של בחירות כפויות בטווח כה קצר, היה גורם לכל מי שמאחוריו קבוצות הצבעה מאורגנות, לעמוד על הרגליים האחוריות. מה גם שאין לכך תשתית של נתונים ודיון".

עם זאת, פולקמן מבטיח שאם ייבחר לכנסת הוא ימשיך לקדם את הנושא."אני סבור שהקשר בין יום השבתון לבין אחוזי ההצבעה חלקי ביותר", אומר פולקמן, "אבל מחיר המשקי שלו גדול מאוד וניתן לצמצם אותו".

חלק מהמתנגדים ליוזמה, אז והיום, הם אנשי המפלגות החרדיות. אחד הנימוקים לכך, למרות שלא כולם יודו בכך, הוא אחוז ההצבעה הגבוה בקרב המגזר החרדי. בשנת 2002 טען חבר הכנסת מאיר פרוש מאגודת ישראל הביע התנגדות למהלך של חובת ההצבעה וטען שהוא כדי לפגוע בחרדים.

אחד מחברי הכנסת החרדים אמר לנו השבוע שלהצעת חוק ברוח זו אין סיכוי לעבור אם החרדים יהיו בממשלה. אם למפלגות המציעות את זה יש בעיה להביא את מצביעיהן, שיתאמצו יותר, אומר הח"כ.