התנועה לטוהר המידות, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ושחר בן-מאיר, פנתה היום (א') ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה שיורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע מצירוף עוד ועוד שרים לממשלה, בדרך שתגדיל את הרכב הממשלה בעת תקופת המעבר הנוכחית.
חוק יסוד: הממשלה, כפי שתוקן בשנת 2013, מגביל את מספר השרים ל-19. ב-2015 חקיקה זו הושעתה למשך ארבע שנים באמצעות הוראת שעה, אך למן הרגע שהכנסת ה-20 פוזרה, ויצאו למערכת הבחירות (מועד א') ב-9 באפריל 2019, פקעה גם הוראת השעה, והממשלה הייתה אמורה לשוב ולהיות מוגבלת ל-19 שרים בלבד. השר אמיר אוחנה, שמונה לשר המשפטים במקומה של איילת שקד, הוא השר ה-20.
במקום לפטר, ממנים יותר: כך עוקף נתניהו את מגבלת 19 השרים הקבועה בחוק יסוד
בפנייתם של עורכי הדין יועז ובן-מאיר, הם מציינים כי אחרי הבחירות ב-9 באפריל, הממשלה ה-34 הפכה ל"ממשלה זמנית בכנסת שהחליטה על התפזרותה ועתידה להמשיך ולכהן עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות לכנסת ה-22. מי שמחזיק היום בתפקיד ראש הממשלה (ממשלה שכוננה כאמור בכנסת ה-20) כשל בתפקידו לכונן ממשלה חדשה שתקבל את אמון הכנסת ה-21".
משרד המשפטים הודיע ב-2 ביוני כי לפי חוק יסוד: הממשלה ניתן למנות שרים מבין חברי הכנסת המכהנים, ללא צורך באישור הכנסת. אך גם עניין זה שנוי במחלוקת, כי הסעיף הרלוונטי "אינו חל עוד, משהכנסת עצמה בחרה להתפזר, ובכך שינתה את מעמד הממשלה".
השניים מדגישים כי גם אם יש לנתניהו סמכות למנות שרים בשלב הזה, הדבר לוקה בחוסר סבירות בסיטואציה שבה הממשלה היא ממשלת מעבר מיוחדת שקיבלה אמון רק בראשית הכנסת ה-20, ביוני 2015, וגם כיוון שהכנסת ה-21 החליטה על התפזרותה כיוון שראש הממשלה נתניהו כשל בניסיון להרכיב ממשלה.
"'מיוחדות' זו של ממשלת המעבר צריכה ואמורה לטעם להחיל מ'קל וחומר' את הפסיקה האוסרת (מבחינת סבירות על אף קיומה של סמכות) על שינויים משמעותיים ועל מינויים נרחבים בממשלה מסוג זה", כותבים עורכי הדין.
"בהתאם לפרסומים, מתעתד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לצרף לממשלה שרים נוספים, ובכך להגדילה עוד, מעל ומעבר למגבלת מספר השרים הקבועה בהוראת הקבע בחוק היסוד. כמו כן, ראש הממשלה העביר מכהונתם שני שרים, את שרת המשפטים הגברת איילת שקד ואת שר החינוך מר נפתלי בנט. נוסיף ונציין כי תכלית השימוש שעושה ראש הממשלה בסמכותו ליזום מינוי שרים בממשלת המעבר היא במטרה לשמור על האינטרסים שלו במאבקו המשפטי".
עוד הם כותבים כי "מתעורר צורך מיוחד לוודא קיומם של 'איזונים ובלמים' על עבודת הממשלה בעת הזו, נוכח המצב המיוחד שבו הממשלה מכהנת בלא אמון הכנסת ובלא מתן דין וחשבון לכנסת, וזאת בניגוד לעקרונות היסוד של משטרנו הפרלמנטרי".
המצב בה ניתן לנתניהו פטור מראש מהמגבלה על מינוי שרים, עשוי להוביל למצב אבסורדי, בו ראש הממשלה יוכל לפטר את כל השרים, להחליט על הוספת שרים ללא אישור הכנסת ולהרחיב את מספרם ללא כל מגבלה. "גם מכונני החוקה של מדינת ישראל לא התכוונו ולא שיערו כי לראש ממשלת מעבר בישראל יהיו סמכויות בלתי מוגבלות במינוי שרים בממשלה אשר מכהנת רק מכוח עיקרון הרציפות ושלא זכתה לאמון הכנסת הנבחרת על-ידי העם", הם כותבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
