להקים קלפי בנתב"ג, לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע: כך יגדלו אחוזי ההצבעה גם בלי יום שבתון

יום השבתון בבחירות אינו הכרחי והקשר בינו לבין שיעור ההצבעה בבחירות אינו מובהק. כך מצהירים שלושה חוקרים שעוסקים בתחום מדע המדינה.

ד"ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר שיום שבתון נחשב לתופעה חריגה בדמוקרטיות המתקדמות. קניג מספר שרוב הדמוקרטיות מקיימות את הבחירות בשבת או בראשון, שהם ימי חופשה רגילים. במדינת שבהן הבחירות מתקיימות באמצע השבוע, למשל ארה"ב וקנדה, אין יום שבתון מלא שמשתק את המשק. קניג מספר שמי שיוצאות מהכלל הן דרום קוריאה, דרום אפריקה וכמובן ישראל.

אחת הסוגיות שאנשי האקדמיה עוסקים בה היא הגלדת שיעור ההצבעה בבחירות. פרופסור גידי רהט מהאוניברסיטה העברית הציע בעבר שורה של אמצעים שיתמכו בכך. רהט הציע להצמיד את הבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות. מהלך כזה אמור להגביר את המוטיבציה להצביע, משום שהבחירות לרשויות משפיעות באופן יומיומי על חיי האזרח.

הצעה נוספת שהעלה רהט היא לעבור לשיטה של בחירות אזוריות שנהוגה למשל באנגליה. במקרה כזה האזרחים יוכלו להציע לנציגים מקומיים שאותם הם מכירים טוב יותר. אופציה אחרת שנהוגה בארה"ב היא "להצמיד" לבחירות משאלים על נושאים שקרובים ללב התושבים - למשל האם כדאי לסלול כביש חדש או להקים בית ספר בשכונה.

מה קרה ב-2018? לא מה שחשבתם

תומכי יום השבתון חוששים שביטולו יובל לצניחה בשיעורי ההצבעה, אבל קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שהטענה הזאת לא מחזיקה מים. הוא מצטט שורה של נתונים ומחקרים, מהארץ ומהעולם, מהם עולה שאין קורלציה בין קיום יום שבתון לבין הצבעה בבחירות.

קניג מתייחס גם לבחירות המקומיות בשנת 2018 שבהן טיפס שיעור המצביעים, במקביל לכך שיום הבחירות הוגדר כיום שבתון. הוא טוען שניתן להסביר את העלייה הזו במגוון דרכים אחרות. לדבריו שיעור המצביעים הושפע מהצטרפות דור חדש של מצביעים וגם משורה של מאבקים צמודים במספר ערים גדולות.

קניג מצביע על היבט נוסף שמייחד את ישראל ביחס למדינות העולם - שעות הפתיחה הארוכות של הקלפיות. לדבריו, "אין עוד מקום בעולם שהקלפיות בו פתוחות 15 שעות משבע בבוקר עד עשר בלילה. לכל מי שרוצה להצביע, גם אם הוא היה בעבודה באותו יום, אין בעיה לעשות את זה". הוא מוסיף כי ברוב הדמוקרטיות בעולם הקלפיות נפתחות בעשר בבוקר ונסגרות בשמונה בערב. בפרמטר של זמן, ישראל היא שיאנית הנגישות לקלפי.

האם כדאי להעלות את שיעור ההשתתפות בבחירות על ידי חובת הצבעה? מחקר של ד"ר חן פרידברג, גם היא עמיתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בחן את ההשלכות של מהלך כזה.

מי שתומכים בהטלת סנקציות נגד הלא המצביעים גורסים שלאקט ההצבעה יש השפעה חיובית על רמת המודעות הפוליטית של אזרחים. אם אזרחים יודעים שהם חייבים להצביע, הם יטרחו ויבררו מעט על החלופות הקיימות ובתוך כך יצברו ידע פוליטי. בהקשר הזה אפשר לטעון שחובת ההצבעה תתרום למעורבות פוליטית ולחינוך דמוקרטי של הציבור.

מנגד עולה הטיעון שחובת הצבעה לא תגביר את מעורבות האזרחים אלא תמאיס עליהם את הפוליטיקה ותיצור תחושת ניכור. אם קיימות בחברה תחושות של אדישות, ניכור, חוסר אמון ואכזבה מהמערכת, אין טעם להשתמש באופן מלאכותי במנגנון שיכפה על האזרחים להשתתף ובכך לנסות, באופן מלאכותי, לנסות להעלים את הבעיה.

אזרחים מצביעים כדי להשפיע על מדיניות הממשלה ושיעורי הצבעה נמוכים יכולים ללמד על חוסר שביעות רצון מהשחקנים הפוליטיים וגם על התחושה שאין קשר משכנע בין ההצבעה לבין המדיניות בפועל. העלאה מלאכותית של שיעורי ההצבעה לא תטפל ברצינות בתחושות האלה, אלא תיצור מסך עשן שיטשטש אותן.

פרופ' רהט אומר שהבחירה לא להצביע מבטאת חוסר שביעות רצון ולא חוסר אכפתיות. הוא מאמין שהחלת חובת הצבעה עשויה לגרום למי שיחויבו לבוא להצביע לנקוט הצבעת מחאה נגד המערכת כולה - פתקים לבנים ופסילת קולות מכוונת. מחאה כזו, אומר רהט, עלולה לאיים על יציבות המערכת הפוליטית יותר מאשר אי השתתפות. שנית, בקביעת חובת הצבעה יש משום פגיעה בעיקרון הליברלי שהשתתפות בבחירות היא וולנטרית.

מה קורה בעולם בהקשר הזה? חובת הצבעה נהוגה כיום ב-29 מדינות, בצורות שונות. יש מדינות שאימצו חובת הצבעה, אך זנחו אותה לאחר שנים אחדות, למשל שוויץ, ספרד ואיטליה. מדינות אחרות מחייבות את האזרחים להצביע בבחירות, רשימה שכוללת בין השאר את לוקסמבורג, בלגיה, אוסטרליה, צ'ילה, וברזיל. מדינות מסוימות נוקטות באכיפה אקטיבית. הן דורשות ממי שלא הצביע לספק הסבר למעשיו, מטילות קנסות, שוללות את הזכות למלא תפקידים ציבוריים ובמקרים חריגים מטילות עונשי מאסר. בחלק מהמדינות יש חובה פורמלית להצביע, אך בפועל ההחלטה לא נאכפת.

זכות הצבעה לישראלים בחו"ל

איך דואגים לכך ששיעור ההצבעה לא יירד אם השבתון יבוטל? קניג מצביע על שורה של אפשרויות שאת חלקן ניתן ליישם בקלות. הוא מדבר על כך שכל מצביע חייב להגיע לקלפי באזור מגוריו, בהתאם לכתובת שמופיעה בתעודת הזהות. מדוע לא לאפשר הצבעה גם בקלפיות כלל ארציות, שזה יהיה יעודן וכך לסייע למי שמתגורר הרחק ממקום מגוריו הרשמי? אופציה נוספת היא להציב קלפיות בנמל התעופה בן גוריון. לדברי קניג, כחצי אחוז מבעלי זכות ההצבעה לא מצביעים מאחר שהם טסים סביב יום הבחירות.

ומה לגבי מי שלא נמצא בארץ? למה לא לאפשר הצבעה מוקדמת למי שאמור להיעדר מהארץ בדיוק ביום הבחירות? לדברי קניג, אין קושי מהותי להשתמש בפיתרון הזה. שינוי נוסף שקניג מציע הוא להעניק זכות הצבעה לישראלים שנמצאים בחו"ל באופן זמני, סטודנטים או עובדים שנמצאים במדינות אחרות במשך תקופת זמן קצובה. האפשרות הזאת כבר עלתה בעבר בכנסת והליכוד הכניס סעיף כזה להסכמים הקואליציוניים בכל הממשלות האחרונות שהקים, אך המהלך מעולם לא יושם.

מה לגבי הצבעה דיגיטלית? קניג מסתייג מהאפשרות הזאת. לדבריו, "חוץ מאסטוניה הנושא לא נבחן בעולם הדמוקרטי בצורה מספקת. הולנד, שבחנה את הפורמט, חזרה לשיטה המסורתית של הצבעה בפתקים. בקנדה ובבריטניה נהוגה הצבעה דיגיטלית בכמה רשויות מקומיות, אך לא בבחירות הכלליות. הסיבה העיקרית היא חשש מהטיית הבחירות באמצעות פריצה לנתוני ההצבעה וכנראה שהסיכון לכך גבוה מדי". עם זאת, קניג מעריך שכך כנראה ייראו הבחירות העתיד.

כל החוקרים מסכימים שמה שיכול להגביר את שיעורי ההצבעה, מעבר לאספקט הטכני, הוא פוליטיקאים שיגבירו את רמת האמון במערכת. החוקרים תומכים גם בהצעה של חבר הכנסת ושר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית, לשלול את השכר ממי שלא יצביע. 

לבטל את השבתון, לשמור על אחוזי ההצבעה

■ להקים קלפיות שיאפשרו לאנשים להצביע גם הרחק מהכתובת שלהם בתעודת הזהותם

■ להקים קלפי בנתב"ג ולאפשר למי שטסים או חוזרים מחו"ל לא לוותר על ההצבעה

■ ישראל היא המדינה היחידה שבה האזרחים יכולים להצביע במשך 15 שעות

■ ניתן לאפשר לישראלים שמתגוררים בחו"ל באופן זמני להצביע בבחירות

■ באקדמיה ממליצים "להצמיד" את הבחירות המקומיות לבחירות לכנסת