אמור לי מה המספר שלך ואומר לך מי אתה. הרבה אומדנים, רחוקים מאוד זה מזה, מושמעים בכל הנוגע להמשך הפעלת שדה דב. רובם מבטאים עמדות של גורמים מעוניינים באוצר, שמנסים להלך אימים בתחזיות כמעט אפוקליפטיות.
בתחילת השבוע התפרסם מספר שיא: הפסדים של 60 מיליארד שקל אם פינוי השדה לא יחל בחודש הבא. התרחיש הזה קיצוני במיוחד, ולוקח בחשבון ביטול הקמת עשרות אלפי יחידות דיור (26 אלף, לפי מנהל התכנון באוצר) בתל אביב, הרצליה ורמת השרון. זאת לאחר שביום חמישי העריך נציג האוצר בוועדת הכספים שהנזק המיידי מדחיית הפינוי יהיה 8 מיליארד שקל.
רשות מקרקעי ישראל, יחידת סמך של האוצר, פרסמה "חזון יוחנן" נדל"ני משלה. "חזרתה של ממשלת ישראל מתוכנית פינוי שדה דב... תשלח מסר שלילי מאוד לשוק הנדל"ן... בזמנים רעועים אלו של עליות וירידות, לאיתות זה עשויה להיות השפעה ישירה על עליית המחירים ויש בכך בכדי לפגוע ביציבותו של שוק הנדל"ן", נאמר במכתב של רמ"י לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. שם הוערכו הנזקים ב-17.25 מיליארד שקל, לא כולל כל יחידות הדיור שהופיעו בפרסום מתחילת השבוע.
כל הפרסומים האלה מגיעים מאותו מקור: משרד האוצר, והשוני ביניהם הוא בעיקר סמנטי. עלויות כוללות או חלקיות, מיידיות או עתידיות, נזק כספי או פגיעה עקיפה בשוק הנדל"ן, הראש הוא אותו ראש והמסר אותו מסר: המשק לא יוכל לסבול את השארת השדה.
יתכן שהמסר נכון, ואולם ראוי שדיון ציבורי ייערך על סמך מידע שקול ולא מוטה. רוב המספרים שהופרחו הם תיאורטיים, שלוקחים בחשבון מצב תכנוני סטטי, קשיח ובלתי ניתן לשינוי - הדבר האחרון שניתן לומר על תכנון. עוד מגלמים המסמכים הללו הנחת יסוד, שרק הפעלת שדה דב מפריעה לדחפורים ולמנופים להציף את הסביבה. זה כבר הבל: מדובר בתוכניות לעוד שנים רבות.
תומכי השדה, ובראשם השר סמוטריץ', לא מדברים על הפעלתו לנצח, אלא על פינוי הדרגתי ודחוי, או על עיכובו במספר שנים. המספרים לא מסבירים מה הבעיה לקדם את התוכניות בנוגע לשדה דב וסביבתו במקביל להפעלתו, כי ממילא רובן לא ימומשו בעתיד הקרוב.
אז מה העלויות האמיתיות, היצוקות, של אי-פינוי השדה? מנהלי הגוש הגדול מדברים על כך שוויתרו למדינה על זכויות בנייה בשווי מוערך של 4 מיליארד שקל, ועכשיו ידרשו אותן בחזרה. הם מצרפים לכך פטור מדמי שימוש שהעניקו למדינה בגובה של יותר ממיליארד שקל, בתמורה להתחייבותה לפנות את השדה.
גם העלויות האלה נתונות לוויכוח, אך הן כבר מהוות בסיס אמיתי לאומדן ההפסדים הממשלתיים. בממשלה מעדיפים לדבר על טווחים, לרוב בין 5 ל-12 מיליארד שקל, כיוון שהחישובים כוללים הנחות יסוד שונות: מועדי פינוי השדה, שווי הקרקעות, גמישות התכנון, מקדמי דחייה, פיגורים בהעברת כספים לצבא ועוד. גם אלה סכומים גדולים מאוד, אבל הם לפחות לא מפליגים על כנפי הספקולציות.
אף אחד לא באמת יודע כמה יעלה לדחות את פינוי שדה דב
60 מיליארד שקל: לפי גורמים באוצר, בתרחיש מרחיק לכת שבו יבוטלו עשרות אלפי יחידות דיור
17.25 מיליארד שקל: לפי רשות מקרקעי ישראל, כולל אובדן הכנסות עתידי
14 מיליארד שקל: לפי אומדן שגובש בדיונים בין האוצר, משרד רה"מ והמועצה הלאומית לכלכלה, כולל אובדן הכנסות עתידי
5-12 מיליארד שקל: לפי הערכות של גורמים ממשלתיים, בתרחישים שונים המתחשבים בגמישות התכנון, כולל הפסדים עתידיים
12 מיליארד שקל: לפי בעלי הקרקעות, זהו הנזק המיידי מאי-פינוי השדה, לא כולל הפסדים עתידיים
5 מיליארד שקל: העלויות הישירות הנובעות מהפיצוי שידרשו בעלי הקרקעות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
