כמעט 20 שנה חלפו מאז העסקה לרכישת 20% ממניות בזק על-ידי איש העסקים גד זאבי, ורק השבוע הסתיימה סאגת דמי התיווך שזאבי נדרש לשלם לזאב רום בגין תיווכו בעסקה.
בשבוע שעבר משכו זאבי ורום את הערעורים ההדדיים שהגישו לבית המשפט העליון. זאת, על חיובו של זאבי בבית המשפט המחוזי לשלם עוד 1.5 מיליון דולר לרום, תמורת יצירת הקשר עם איש העסקים מיכאל צ'רנוי, לעסקה שבה רכש זאבי, בשנת 2000, 20% ממניות חברת בזק. בעקבות משיכת הערעורים ישלם כעת זאבי לרום עוד 1.5 מיליון דולר - בנוסף ל-5.5 מיליון דולר שכבר שילם לו בשנת 2000.
דמי תיווך חלקיים
רום הגיש לבית המשפט המחוזי את התביעה נגד זאבי לקבלת דמי תיווך בגין עסקת בזק בגובה של 1.5 מיליון דולר בשנת 2007. רום טען כי הכספים מגיעים לו מכוח הסכם שנכרת בין השניים בשנת 2000. לפי ההסכם, זאבי התחייב לשלם לרום דמי תיווך בסך 7 מיליון דולר, אך בפועל שולמו לו רק 5.5 מיליון דולר. רום זכה בתביעה ב-2012, ונקבע כי זאבי יצטרך לשלם לו את הסכום הנתבע.
בכך דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו של זאבי, שלא כפר בקיומו של ההסכם עם רום, אך טען כי ההתחייבות לשלם 1.5 מיליון דולר לרום בגין העסקה אינה התחייבות שלו אלא של התאגיד הזר "זאבי קומיוניקיישן" שבבעלותו. המחוזי קבע כי זאבי אחראי באופן אישי להתחייבות "זאבי קומיוניקיישן" שבבעלותו לשלם לרום סך כולל של 7 מיליון דולר, בגין מעורבותו בעסקת בזק.
לפי פסיקת של המחוזי, יש לייחס לזאבי אחריות אישית לתשלום לרום, בין שבדרך של "הרמת מסך" (וליתר דיוק התעלמות מהמסך) בין התאגיד לבינו; ובין שמכוח דיני השליחות. "רום עמד בנטל להוכחת טענותיו בנוגע להצדקה להתעלמות ממסך ההתאגדות (הרמת מסך מדומה), ומן העבר האחר לא עלה בידי זאבי להראות שההסכם בכתב הוא התחייבות של התאגיד, ושמשום כך יש לדחות את תביעת רום נגדו", קבע המחוזי.
זאבי ורום ערערו לעליון על הכרעה זו (רום ערער על גובה הריבית), והעליון החזיר את הדיון למחוזי. אולם המהלך לא הועיל לזאבי. ב-2017 קבע המחוזי שוב כי על זאבי לשלם את 1.5 מיליון הדולר שמגיעים לרום כדמי תיווך.
הניצחון של רום, אגב, הוליד מלחמה חדשה עבורו - מלחמה על המס שיצטרך לשלם בישראל בעקבות הכנסותיו מהעסקה. רום הפסיד בהליך המס האזרחי שהתנהל בינו לבין רשות המסים, כאשר נקבע כי הכנסות שצמחו לו בשל פעולות שעשה לקידום עסקת בזק - חייבות במס בישראל.
הליך פלילי שהסתיים בזיכוי
העסקה לרכישת מניות בזק בידי זאבי עמדה במרכזו של הליך פלילי שניהלה המדינה בשנים 2004-2015 נגד ארבעה אנשים - זאבי, רום, צ'רנוי ועו"ד מיכאל קומיסר. המדינה טענה כי זאבי וצ'רנוי הסתירו מהרשויות ומהבנקים שמימנו את העסקה את העובדה שצ'רנוי מימן את זאבי לצורך רכישת 20% ממניות בזק. זאת, לפי האישום, מחשש שצ'רנוי לא יצליח לקבל היתר לעסקה משר התקשורת דאז. באותן שנים נחשד צ'רנוי בעבירות שונות על-ידי הרשויות בבולגריה, ולפיכך טענה המדינה כי הרקע של צ'רנוי הקים חשש שהוא לא יקבל את אישור שר התקשורת לשליטה בבזק, לו היה נכנס לעסקה כשותף מלא וגלוי.
זאבי קיבל מצ'רנוי את הערובה הנדרשת להשלמת עסקת בזק, בדרך של הלוואת סכום של כ-125 מיליון דולר, שתנאיה כללו אופציה לפירעון ההלוואה באמצעות המרת החוב ל-50% מהמניות שרכש זאבי. האופציה הותנתה בקבלת האישורים הרגולטוריים לכניסתו של צ'רנוי לבזק.
אולם מהלך רכישת השליטה בבזק כשל בסופו של דבר במבחן העסקי. ב-2001 החליטו הבנקים להעמיד את ההלוואה שנטל זאבי לפירעון, ולחברותיו מונה כונס נכסים. זאת, עוד בטרם מומשה האופציה של צ'רנוי. במקביל הפכה החקירה שנוהלה נגד זאבי וצ'רנוי לגלויה.
באוקטובר 2015 - 16 שנה לאחר העסקה ו-11 שנה לאחר שהחל המשפט הפלילי - זיכה שופט המחוזי בתל-אביב, עודד מודריק, את כל ארבעת הנאשמים, וקבע כי ההסכם היה חוקי וגם לא הסתיר שליטה בפועל של צ'רנוי בחברות שרכשו את השליטה בבזק.
ניסיון רכישה שני
שמו של זאבי עלה לפני כמה חודשים שוב לכותרות, כמי שמנסה לרכוש את השליטה בבזק. באפריל השנה הגיש זאבי הצעה לרכישת השליטה בבזק באמצעות רכישת 100% ממניות חברת אינטרנט זהב, המחזיקה בחברת בי קומיונקיישנס, המחזיקה בגרעין השליטה בבזק - וזאת תמורת 300 מיליון שקל. עוד הציע זאב כי סכום ההשקעה בתוספת 50 מיליון שקל מקופת אינטרנט זהב, יושקעו בחברת בי קומיונקיישנס במסגרת גיוס הון.
עם זאת, מחזיקי האג"ח של בזק לא קיבלו את הצעתו של זאבי והעדיפו את הצעתה של קרן סרצ'לייט האמריקאית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
