היוונים הצביעו בעד החלפת השלטון, אבל לא בטוח שזה יספיק כדי לשפר את כלכלתם

מפלגת השמאל "סיריזה" הודחה ואת מקומה תפסה "דמוקרטיה חדשה" • רה"מ החדש: "מבטיח להוריד מסים, להגדיל את ההשקעות וליצור עבודות חדשות"

קיריאקוס מיצוטאקיס. כבר הכין רפורמה כלכלית מקיפה / צילום: רויטרס
קיריאקוס מיצוטאקיס. כבר הכין רפורמה כלכלית מקיפה / צילום: רויטרס

חילופי שלטון ביוון: המפלגה השמרנית זכתה ברוב הקולות בבחירות שהתקיימו אתמול במדינה, והדיחה את מפלגת השמאל "סיריזה" מהשלטון לאחר ארבע וחצי שנים. המפלגה, "דמוקרטיה חדשה", שבראשה עומד קיריאקוס מיצוטאקיס, קיבלה כ-40% מהקולות וזכתה לרוב מוחלט בפרלמנט היווני. הפוליטיקאי היווני (51), בן לאחת השושלות הפוליטיות הידועות במדינה, כבר הושבע לתפקיד ראש הממשלה במקום אלכסיס ציפראס, והתחייב לפעול במהירות כדי להציב את המדינה על מסלול של צמיחה כלכלית.

"אין לי זכות לבקש שום תקופת חסד", אמר מיצוטאקיס בימים שלפני הבחירות, "כל יום חשוב". הוא הודיע כי יבטל את חופשת הקיץ המסורתית בת שלושת החודשים של הפרלמנט היווני, שירכיב ממשלה מצומצמת מבחינת מספר השרים, וכי כבר הכין רפורמה כלכלית מקיפה, והוא מכוון להביא אותה לאישור הפרלמנט - שיושבע רק בשבוע הבא - בתחילת אוגוסט. "אני מבטיח להוריד מסים, להגדיל את ההשקעות וליצור עבודות חדשות, ליזום צמיחה שתעלה את השכר ואת הפנסיות ולייעל את המגזר הציבורי", סיכם מיצוטאקיס את מדיניותו.

המדיניות הניאו-ליברלית של ראש הממשלה היווני החדש, שניצחון מפלגתו בבחירות היה צפוי, עוררה אופטימיות בשווקים בחודשים האחרונים. מדד המניות המובילות באתונה עלה ב-20% מאז שהוכרז על הקדמת הבחירות במאי, והתשואה על אג"ח ממשלתיות יווניות לעשר שנים נחתכה בחצי מאז תחילת השנה, ל-2%.

על פני השטח, מצבה של יוון היום טוב יותר מזה שהיה לפני שציפראס החל לכהן כראש ממשלה, בינואר 2015. המנהיג הכריזמטי (44) הוביל קואליציה שמאלית-פופוליסטית, שעלתה לשלטון על מצע של התנגדות לתוכניות החילוצים (Bailout), לאיחוד האירופי ולאירו. הוא היכה בהלם את בריסל כשהודיע כי יערוך משאל עם על צעדי הצנע הכרוכים בתוכנית החילוץ הפיננסית, ואז היכה בהלם את תושבי ארצו כשהתעלם מתוצאות המשאל ובחר להמשיך במשא ומתן עם האיחוד.

פחות תלויה בנושים

כעת, לאחר שתוכנית החילוצים האחרונה הסתיימה בשנה שעברה (אך על יוון עדיין מוטלות התחייבויות הכרוכות בה) - האבטלה נמצאת במגמת ירידה, יוון תלויה פחות בנושיה, ורשמה צמיחה צנועה של 1.5% בשנה שעברה.

אך למעשה, מצבה הכלכלי של המדינה ממשיך להיות החמור ביותר בגוש האירו, ויהיה אתגר רציני לראש הממשלה החדש. החוב של המדינה הוא הגבוה בגוש האירו (180% מהתוצר), למרות מגמת הירידה, האבטלה היא הגבוהה בגוש (18%, וכפול מזה לצעירים) והצמיחה החמיצה באופן עקבי את התחזיות הגבוהות יותר, ומחווירה לעומת הצמיחה שרשמו מדינות המשבר האחרות - פורטוגל, ספרד ואירלנד.

לכן, הנושא הכלכלי עמד במרכז מערכת הבחירות, כאשר מיצוטאקיס מאשים את אנשי סיריזה בכך שהשיתו עוד ועוד מסים על התושבים במקום לבצע רפורמות במגזר הציבורי (פיטורים והתייעלות), בכך שמינו מקורבים לתפקידי מפתח, ובכך שניהלו פרויקטי הפרטה בחובבנות או הקפיאו אותם.

מיצוטאקיס, שלמד בהרווארד ובסטנפורד, ושעבד בעבור בנקים באירופה לפני שנכנס לפוליטיקה ב-2004, הבטיח לציבור מדיניות שתחזק את מעמד הביניים, תוריד מסים, תצמצם את ההוצאה הציבורית ותקצץ בתשלומי הרווחה. הממשלה גם צפויה להפריט את כל מה שנשאר עוד להפריט ביוון (שנקטה בדרך זו כבר מ-2008 בניסיון לגייס כסף, והפריטה למשל את שדות התעופה שלה). הוא הודיע כי יעד הצמיחה השנתי שיכוון אליו יהיה 4% וכי ינסה למשוך השקעות של 100 מיליארד אירו בשנה.

ברמה האירופית, מיצוטאקיס צפוי לפתוח במשא ומתן מחודש עם נושיה של יוון על שיעור החוב המותר לה, בניסיון להגדיל אותו ולעודד צמיחה. המנהיגים האירופיים שיבחו את שיתוף הפעולה שלהם עם ציפראס, שכעת יעבור להוביל את האופוזיציה, אולם מיצוטאקיס - ששיתף פעולה עם גוש המפלגות השמרניות בבחירות לפרלמנט האירופי - הוא שותף טבעי יותר מאשר ציפראס, שהוביל מרד סטודנטים קומוניסטי והוא בן למשפחה ממעמד הביניים באתונה.

מעבדה פוליטית

רבים רואים ביוון מעין מעבדה פוליטית להבנת הרוחות המנשבות באירופה, כמי שחוותה את המשבר כתוצאה מגוש האירו בצורה החמורה ביותר. גם מיצוטאקיס הצטרף לדעה זו, ואמר כי מדיניותו הכלכלית והלאומית מסמלת את העידן שאחרי הריאקציה למשבר הכלכלי. "יוון הייתה המדינה הראשונה בגוש האירו שניסתה את הפופוליזם כדרך שלטון, והיא תהיה המדינה הראשונה בגוש בעידן הפוסט-פופוליזם", אמר.

בתוך כך, מי שחזר לפוליטיקה היוונית - בראש מפלגה קטנה שעברה בקושי את אחוז החסימה - הוא חברו ושותפו לשעבר של ציפראס, שר האוצר לשעבר יאניס וארופאקיס. הפוליטיקאי היווני התפטר אחרי חצי שנה בלבד בתפקיד על רקע עימות עם בריסל. כעת הוא מנסה להוביל מיוון חזית אנטי-איחוד, בראש מפלגה ששמה "החזית האירופית לאי-ציות ריאליסטי".