חמש שנים ברציפות: חריגות השכר בעיריית תל-אביב נחשפות

בשנת 2017 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב־93 גופים מתוקצבים ונתמכים - כך עולה מדוח חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2017 ודוח פעילות יחידת החקירות של אגף השכר ל-2018, שיגיש הבוקר (ג') הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן. מדובר בגידול של 20% לעומת שנת 2016, אז התגלו חריגות שכר ב-82 גופים.

מרבית החריגות התגלו בשלטון המקומי: חריגות נמצאו ב-54 רשויות ב-2017, לעומת 40 ב-2016. יתר החריגות התגלו בחברות ממשלתיות (13), בגופים נתמכים כמו אוניברסיטאות ומכללות (11), בתאגידים (7), בחברות עירוניות (6) ובמועצות דתיות (2).

בין הגופים הבולטים בעקביות בחריגות השכר: עיריית תל-אביב-יפו, הגוף היחיד בשלטון המקומי שבו נמצאו חריגות שכר חמש שנים ברציפות; ורשות שדות התעופה, שבה נמצאו חריגות ארבע שנים ברציפות.

במהלך 2018 פתחה יחידת החקירות של אגף השכר ב-22 חקירות חדשות, בדומה לשנת 2017. בין החקירות המתנהלות עדיין: חקירה בבית החולים הדסה עין-כרם בעקבות תשלום שכר חורג למנהל מחלקה בכיר בבית החולים על אף הנחיות מפורשות מצד נציגי הממונה על השכר; חקירה במרכז הירידים והקונגרסים שהעלתה כי בשכרן של סמנכ"לית הכספים וסמנכ"לית השיווק שפרשו במהלך שנת 2018 שולמה תוספת שכר חורגת בעודן מכהנות בתפקידן; חקירה במכללה האקדמית להנדסה אורט-בראודה שהעלתה חריגה בשכרה של ראשת המרכז לקידום ההוראה והלמידה במכללה; וחקירה בחברת נתיבי ישראל שנפתחה בעקבות תשלום בונוסים לעובדים הבכירים בחברה ללא אישור רשות החברות הממשלתיות.

במכללה המתקדמת להנדסה ירושלים (מכללת עזריאלי) שולם מענק פרישה שלא אושר על-ידי הממונה על השכר. בדוח השנתי של מבקר המדינה עלה כי במסגרת הסדרה בהסכמה עם העובדת נקבע כי היא תשיב סכום של רבע מיליון שקל. בעיריית באר-שבע נערך שימוע קיבוצי לכ־25 עובדי העירייה שנדרשו להשיב ביחד 204,966 שקל.

גוף שכיכב בדוחות עבר הוא האוניברסיטה העברית, שבה נתגלו חריגות משמעותיות בהפרשות לפנסיה תקציבית של חברי הסגל האקדמי והמינהלי. הממונה על השכר מציין כי בדצמבר 2018 נחתם הסכם גישור המסדיר סוגיות וחריגות נוספות בפנסיה התקציבית של עובדי וגמלאי הסגל המינהלי, ובימים אלה מתגבש הסכם קיבוצי המסדיר הסכמות אלה ונושאים נוספים. בהתאם להסכמות בין הצדדים, מגמלתם של גמלאי הסגל המנהלי המבוטחים בפנסיה התקציבית יופחתו תשלומים חורגים בסך של כ-17.5 מיליון שקל לשנה. כמו כן, כתוצאה מההסכם נחסך לקופת האוניברסיטה סכום חד-פעמי של כ־23 מיליון שקל. החיסכון העתידי עומד על כ־153 מיליון שקל בסך הכול.

חיסכון כספי משמעותי יותר, בגובה 467 מיליון שקל, הושג בזכות הסדרת חריגות השכר בחברת החשמל. במסגרת הסכם חריגות שכר שנחתם עם עובדי חברת החשמל בחודש ינואר 2017, הוחלט להפחית מהתוספת הפיקודית למנהלים בדרג מנהלי מחלקות ומעלה.

החיסכון הכספי שהושג בהסדרת חריגות השכר במועצת הלול נאמד ב-42 מיליון שקל, ובעיריית באר-שבע עומד הסכום על 17.9 מיליון שקל. סכומים קטנים יותר בהיקף מיליוני שקלים בודדים נחסכו מהרשות הארצית לכבאות, עיריית בית שמש, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל, עיריית פתח-תקווה, עיריית נצרת עלית, עיריית צפת, מועצה אזורית לב השרון, עיריית בני-ברק והמועצה המקומית פוריידיס.

סך החיסכון כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנת 2018 עומד על כ־275 מיליון שקל, מתוכו 37.3 מיליון שקל הושבו לקופות הגופים בהם התבצעה האכיפה, וכ־238 מיליון שקל מהווים חיסכון עתידי.

הדוח בדק האם ניתנו הטבות שכר, תנאי פרישה או תנאי עבודה מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה וללא קבלת אישור הממונה על השכר. הבדיקה נערכה בקרב 790 גופים מתוקצבים המעסיקים כ-380 אלף שכירים, שעלות שכרם הגיעה ב-2018 ל-75 מיליארד שקל. חריגות נמצאו ב-12% מסך הגופים הנבדקים, לעומת 10% מהגופים שבהם נמצאו חריגות ב-2016.

כחריגות שכר לכאורה מוגדרות הטבות חריגות שניתנו לעובדים לאחר 1985 ללא אישור הממונה. ב-1997 הוקמה יחידת אכיפה שפעילותה חסכה בשנים 2016-2018 סכום מצטבר של 1.9 מיליארד שקל.

"לצערי עדיין קיימים חסמים שמגבילים את יכולת האכיפה של האגף ומקשים עליו להתמודד עם תופעת חריגות השכר. כך לדוגמה, החלטת הממונה על השכר להפחית חריגות שכר, עלולה להוביל להכרזה על צעדים ארגוניים מצד נציגות העובדים", כתב הממונה על השכר בדוח.