"דיני הגנת הפרטיות של ישראל מיושנים ולא מתאימים לשיח העולמי"

לפני מספר שנים נכנסה גם ישראל למרוץ הבלתי נגמר להגנה על פרטיות הציבור. הרשות להגנת הפרטיות אוכפת את חוק הגנת הפרטיות שנחקק בראשית שנות ה-80' ומנסה להתאים אותו לעידן החדש. זאת, בין היתר, על-ידי פרסום עמדות שמתאימות אותו לעידן הדיגיטלי, ובהן למשל העמדה כי כתובת המייל של אדם מהווה "מידע אישי", שמסירתו עלולה להיחשב פגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.

בנוסף, הותקנו תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) המחייבות כל גורם בכלל מגזרי המשק בישראל, ציבורי ופרטי כאחד, המנהל מידע אישי, לקיים דרישות אבטחת מידע בהתאם לרמת הסיכון שיוצרת פעילות עיבוד המידע אצלו בארגון, והוגברה אכיפת אירועי אבטחת מידע חמורים.

האם זה מספיק? לדברי פרופ' עומר טנא, שותף מייסד המכון הישראלי לטכנולוגיה, התשובה לכך שלילית. לטענתו, "דיני הגנת הפרטיות של ישראל מיושנים ואינם מתאימים לשיח הקיים כיום בעולם. החוק הישראלי בנושא נחקק ב-1981, לפני מהפכת המחשוב האישי, שלא לדבר על האינטרנט, הסלולר, הענן והבינה המלאכותית. כך יוצא שחברות ישראליות מוגבלות בהעברות מידע לחו"ל מכוח תקנות ארכאיות שאינן מכירות במציאות הטכנולוגית והעסקית של הענן". 

עוד טוען פרופ' טנא כי "הרגולטור הישראלי מוחלש, ובניגוד לעמיתיו באירופה ובארה"ב אינו מוסמך להשית עונשים על חברות המפרות עקרונות פרטיות והגנת מידע מקובלים. ישראל אומנם זכתה לפני כעשור בהכרה אירופית כמדינה עם הגנת מידע ראויה, אך יתרון עסקי זה עלול להישמט בקרוב בעקבות ביקורת מחודשת של האיחוד האירופי, העלולה לגלות כי ישראל לא עמדה בהבטחותיה על-פי ההסדר הקיים".

לדברי טנא, הפתרון לאתגרים אלה עובר דרך קידום חקיקה ורגולציה, "לאו דווקא על-פי הפורמט האירופי הביורוקרטי והנוקשה (תקנת הגנת הפרטיות האירופית - GDPR)". לגישתו, "יש לאמץ מדיניות המאפשרת שימושים חשובים במידע אישי למטרות שונות, כגון מחקר רפואי, תחבורה חכמה ובנקאות פתוחה, במקביל להגנת ציפיות לגיטימיות לפרטיות של אזרחים, צרכנים ועובדים.

"זאת ועוד, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם לא רק בפיתוח טכנולוגיות מעקב וסייבר אלא גם בפיתוח כלים חדישים להגנת פרטיות. טכנולוגיות כאלה, כגון 'הצפנה הומומורפית' ו'פרטיות דיפרנציאלית', מבטיחות לאפשר שימושים במידע תוך שמירה על אנונימיות של נושאי המידע. המחוקק הישראלי צריך לעודד פיתוחים עסקיים אלה הן למטרות הגנת מידע בישראל והן למטרות יצוא טכנולוגי".