רימון יד בחצר הבית: ההתקפות על עוה"ד מטפסות מדרגה

שכונת צהלה היוקרתית בצפון תל-אביב. אתמול בבוקר התעוררו חלק מתושביה בבהלה לקול פיצוץ עז. אחת מהדיירים שהציצו החוצה מהחלונות בחשש, התקשרה למשטרה לדווח על האירוע, שהתברר  כאירוע פלילי שבו הושלך רימון הלם לאחת החצרות. עוד התברר, שמדובר בחצר ביתו של סנגור פלילי מוכר המתגורר בשכונה הצפונית. עורך הדין ומשפחתו לא היו בבית, היות שהם היו בדרכם חזרה לארץ מחופשה בחו"ל. רגע לפני שהם עלו למטוס, עודכן הסנגור טלפונית על האירוע, שבו לא היו נפגעים ולא נגרם נזק לרכוש.

המשטרה מניחה, כי השלכת הרימון בחצר בקרבת בית הסנגור קשורה לעבודתו. אולם העו"ד אמר להם, שהוא סבור שהאירוע אינו קשור אליו. הסנגור הידוע מייצג משפחות פשע ועברייני צווארון לבן, וחלק מתיקיו מתוקשרים ובעלי פרופיל גבוה. חלק מלקוחותיו הם אישי ציבור, ושמם של לקוחות אחרים נקשר למשפחות ולארגוני פשע. משרדו עוסק בייעוץ ובייצוג בתיקים פליליים במגוון תחומים, בהם דיני הסגרה, הלבנות הון, עבירות כלכליות, סמים, הונאה ומרמה, עבירות מחשב, משפט צבאי, עבירות אלימות ומין ועוד.

"נחצו כל הקווים האדומים"

האירוע שבו הושלך רימון לחצר ביתו של עו"ד, אינו בודד. באחרונה נדמה שאירועים שבהם מאוימים ומותקפים עורכי דין בשל עבודתם, בשל הלקוחות שאותם הם מייצגים, ואופן הייצוג - הולכים וגוברים.
כך, אחד מהסנגורים שמאוימים בימים אלה הוא עו"ד יאיר נדשי, המייצג את השוטר שירה בצעיר ממוצא אתיופי, סלומון טקה. בעקבות האירוע שעורר את המחאה הסוערת של הקהילה האתיופית, סופגים השוטר ומשפחתו איומים לחייהם, ונאלצים לישון במלונות, ולקבל הגנה סביב השעון. מתברר, שלא רק הם מצויים בעין הסערה, וגם עורך דינו של השוטר נקלע אליה. בפוסט שפרסם עו"ד נדשי בפייסבוק לפני מספר ימים, הוא חשף את הסיטואציה הקשה שאליה נקלע, רק בשל היותו מייצג בפרשה.

לדבריו, "הלילה נחצו כל הקווים האדומים עת הושמעו איומים על חיי בטלפון הנייד, והובטח לי שזמני קצוב, וזאת לאחר שכוניתי 'סנגורו של הרוצח' ו'מסייע בידי עוברי עבירה'". עו"ד נדשי הוסיף, כי "זו היא אך טעימה קטנה ממה שעובר על מרשי ומשפחתו בימים אלה, ויש בכך כדי להאיר במקצת את הסיטואציה שבפניה עמד מרשי בעת ששהה בחיק משפחתו בעת שנאלץ בלית ברירה לגונן על חייו וחיי משפחתו. אבקש לפנות לכל גורם בעל השפעה בבקשה לעצור את ההסתה הפרועה לפני שיהיה מאוחר מדי".

באחרונה נחשפנו לעוד שני מקרי הצתה של רכבו של עו"ד מוביל בתחום דיני המשפחה. הראשון אירע במאי השנה, לפנות בוקר, כשמכוניתו הוצתה בחניון הבניין שבו הוא מתגורר בצפון תל אביב. לא היו נפגעים, והמשטרה פתחה בחקירה. המקרה הזה אירע כחודש בלבד לאחר שמכוניתו של אותו עו"ד הושחתה וארבעת צמיגיה נוקבו.

אחד המקרים המפורסמים בהקשר לאלימות ולאיומים נגד עורכי דין, הוא רצח עו"ד הדין יורם חכם. ב-11 ביוני 2008 נרצח חכם בפיצוץ מטען חבלה שהוטמן מתחת למושב במכוניתו. כעשור, לא נמצא קצה חוט בנוגע לפרשה, אך באוגוסט 2017 הוגש כתב אישום בגין הרצח נגד העבריין אסי אבוטבול. המקרה הזה הפך לסמל לאלימות כלפי עורכי דין ולתמרור אזהרה מפני מה שעלול עוד לקרות.

האם האירועים הללו משקפים הסלמה באיומים ובאלימות כלפי עורכי דין, בעיקר אלה העוסקים בתחומים הפלילי ודיני המשפחה, שנחשבים לאמוציונליים ולמכריעי גורלות? הגם שהסנגור שלחצרו הושלך רימון ההלם, לא בטוח שהאירוע קשור אליו (ולדבריו: "עדיין נבדקים כל כיווני החקירה, והאם זה בכלל כוון אליי"), תשובתו לשאלה כן חיובית. "אנחנו ערים בשנים האחרונות לעלייה חדה בקרב ניסיונות פגיעה שונים ומגוונים כלפי עורכי דין, ומעשי אלימות, לרבות מקרי רצח שאירעו לא פעם".

לדברי העו"ד, "הגיעה העת להילחם בצורה קשה ומעמיקה בתופעה הזאת", ובין היתר להקים צוותי המשטרה לטיפול נקודתי בנושא, וכן לשנות את החקיקה כך שתגן על עורכי הדין. "אני קורא לשר המשפטים לתקן את חוק העונשין ולפחות להכניס את עורכי הדין תחת ההגדרה של 'פקיד ציבור', כיוון שבמקרה של תקיפת עובדי ציבור העונש חמור יותר. בנוסף, צריך לחוקק עבירה מיוחדת של תקיפה ואיומים כלפי עורכי דין, שהעונש לעבירות הללו יעמוד על 7-10 שנות מאסר. צריך שיהיה צוות משטרה שיבדוק במיוחד את הפגיעה באנשי ציבור, שנהיה חלק מהם". עם זאת, מודה הסנגור, כי "זה לא יבטל את התופעה הקשה, אך זה המעט שאפשר לעשות".

שבירת הקודים העברייניים

עו"ד ששי גז, מבכירי ותיקי הסנגורים בארץ, ומי ששוחה בזירה הזאת יותר מארבעה עשורים, אומר שלא מדובר בתופעה חדשה, אבל הוא עדיין מזהיר מ"שבירת הקודים" המוכרים עד כה. לדבריו, "אין התגברות של האיומים. היו גם בעבר איומים וגילויי אלימות, שחלקם פורסמו וחלקם לא, אבל במקביל תמיד היו קודים בין הלקוחות לעורכי הדין, 'שלא מאיימים על עורכי דין'. הקודים של העבריינים עדיין קיימים, אבל לצערנו לא תמיד שומרים עליהם. שוברים אותם מעת לעת".

עו"ד גז מתאר את הדינמיקה ואת אותם "קודים" בין עורכי הדין ללקוחותיהם. "עורכי הדין שומרים על כללים וקודים ברורים, שהראשון הוא לעשות עבודה נאמנה עבור הלקוח, לא להבטיח הבטחות שווא, ולומר את האמת בתיק. מה שיכול לקרות במקרים לא מעטים זה שהלקוח רצה תוצאה אחרת, ואז הוא עלול לאיים על עורך דינו שיפעל בכל דרך כדי להשיגה. זה מצב של פער בין המציאות לבין הציפייה של הלקוח - ושם יכולה להתעורר בעיה לעורך הדין. 

"קוד נוסף הוא, שאסור להתחבר עם הלקוחות ולהזדהות איתם. אם עו"ד מבלה איתם בערב, במסיבות ובאירועים משפחתיים, שלא יתפלא שבבוקר הם עושים נגדו אותם דברים שהם עושים לאחד משלהם. ברגע שעו"ד חורג מיחסי עו"ד-לקוח, הקו עלול להיחצות גם לצד הפחות חיובי מבחינתו. אולם כל עוד עו"ד לא עובר את הקווים, גם הלקוחות שלו לא יחצו את הקווים. אם תשמור על הקודים, הסיכוי שהם יפרו אותם קטן, אם כי קיים".

ועדיין, עו"ד גז, שלדבריו מעולם לא קיבל איומים מלקוחות, סבור כי מקצוע עריכת הדין, והסנגוריה בפרט, בטוחים יותר מהרבה מקצועות אחרים. "סנגוריה היא מקצוע מסוכן לעיתים, אבל עם כל הבעייתיות שבו, הוא עדיין פחות מסוכן ממקצועות אחרים, למשל מלהיות נהג מונית". 

בכל מקרה מוסיף גז, חייבים לטפל ביד קשה בתופעת האיומים והפגיעה בעורכי הדין. "בכל פגיעה באיש חוק - שוטר, עו"ד או שופט - צריך להקים צוות ולפתור את הבעיה, כך שידע כל אדם שמעשה כזה הוא חמור. ברגע שמפירים את הקודים הלא כתובים, שלא פוגעים באנשי חוק, פוגעים למעשה בשלטון החוק במדינה, ואסור לתת לזה להתפתח".

אגרוף בפנים באולם ביהמ"ש

לשכת עוה"ד מנסה לטפל בתופעות האיומים והאלימות כלפי עורכי דין זה שנים, בין היתר בעזרת המחוקקים. כבר ב-2011 הוגשה לכנסת הצעת חוק שיזמה הלשכה לתיקון חוק העונשין, הקובעת שתקיפות עו"ד ועובד-סוציאלי ייחשבו לתקיפת עובד ציבור, והעונש, שיוטל במקרה של תקיפתם יהיה  מחמיר - 5 שנות מאסר. "ציבור עורכי הדין, על מגזריו השונים, מתפקד כמייצג מערכת שלטון החוק, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. התופעה הגוברת של תקיפת עורכי דין על רקע ובקשר לתפקידם, עלולה להוביל לפגיעה באינטרס הציבורי לשמירה על שלטון החוק ויציבותו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "תופעה זו מחייבת אפוא התייחסות מחמירה ומיוחדת לעבירה, בנסיבות שבהן התקיפה מתבצעת בקשר למילוי תפקידו של עורך הדין". 

הצעת החוק לא קודמה, ובהמשך, ב-2017, נעשה ניסיון נוסף לקדם את החקיקה. ההצעה החדשה הוגשה בעקבות אירוע אלימות שבו הותקף עו"ד בני נוימן באולם בית המשפט. נוימן, מהסנגוריה הציבורית, הותקף על-ידי חשוד שאותו הגיע לייצג, באולמה של השופטת דנה עמיר בבית משפט השלום בת"א. הוא ספג אגרוף בפניו, התמוטט, ולאחר זמן קצר התאושש, ועזב את האולם.

ההצעה החדשה הוגשה גם בשל הרצח המזעזע של עו"ד נתן ז'ורנו, בעל משרד עורכי דין בירושלים ובתו, ימית ז'ורנו, שעבדה עימו במשרד, על-ידי לקוח לא מרוצה. את ההצעה החדשה יזם עו"ד יוסף ויצמן, שביקש שוב להשוות את הדין בתקיפת עורכי הדין לדין עובדי ציבור (ראו מסגרת). 

ראש לשכת עוה"ד, אבי חימי, הציב את נושא האלימות כלפי עורכי דין על סדר היום. לדבריו, "הלשכה רואה בחומרה כל ניסיון לפגוע או לאיים על עורכי הדין. זה מדיר שינה מעינינו. עורכי הדין הם חלק אינטגרלי ממערכות המשפט ואכיפת החוק, והם לא אמורים להיות חשופים לפגיעה ולאיומים במסגרת תפקידם. הם מייצגים את הציבור וצריך לראות פגיעה בהם כמו פגיעה במישהו ממערכות המשפט או  אכיפת החוק".

חימי מצהיר, שהלשכה תפעל שבכל פגיעה בעו"ד יוקם צוות חקירה מיוחד שכפוף למפכ"ל, שידווח ללשכה על התקדמות החקירה. לדבריו, הוא "דורש שהשר לביטחון פנים יקיים ישיבה בעניין הזה, ששם יוצגו כל האירועים שאירעו לאחרונה שרובם לא מתפרסמים ולא ידועים, ושיקים צוות שיטפל באופן שוטף בתופעה הזאת".

"לקבוע בחוק עונש מאסר של 3-5 שנים בגין אלימות כלפי עו"ד"

עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין וראש הוועדה להגנת המקצוע, מנסה להילחם בתופעה של אלימות כלפי עורכי דין כבר שנים. "הרצח של בני משפחת ג'ורנו זעזע אותי באופן אישי. אב ובתו מגיעים לעבודה במשרד עורכי דין, וצריכים להירצח בגלל עבודתם. זה מחריד. אחרי שפרסמתי פוסטים בעניין בפייסבוק, וגם חוזר מקצועי לעורכי הדין, הגיעו אליי פניות רבות של עורכי דין על מקרים רבים של אלימות ותקיפה נגד עורכי דין. קיבלתי עשרות פניות מעורכי דין שעברו חוויה דומה, ולא התלוננו מסיבות שונות. הם פחדו שייגרם להם נזק.

"למשל, מקרה שבו נתנו לעורכת דין סטירה אחרי דיון בבית הדין הרבני. היא הושפלה והותקפה, וזה דבר שהחוק חייב לתת עליו את הדעת. וזה לא חריג. מדובר באירועים יומיומיים ברמת הסטירה בביהמ"ש אחרי דיון, או הבעיטה או האיומים. לעורכת דין נוספת עשו נזק לרכב בחניית ביהמ"ש. בכל מקרה כזה פניתי בעצמי למשטרה, דיווחתי וביקשתי את הטיפול מטעם הלשכה; והמשטרה אכן התחילה לטפל בזה ולחקור יותר את המקרים הללו".

יש עלייה באלימות ובאיומים כלפי עורכי הדין?

ויצמן: "חד-משמעית כן. אחת לשבועיים אני מקבל תלונה על איום ברור ברצח כלפי עורך דין, ואחת לחודש אני מקבל תלונה על אלימות פיזית. אני מטפל בכל המקרים הללו. יש עלייה ברורה שמלמדת על הפקרת עורכי הדין. אנחנו נמצאים במקום מאוד לא טוב.

"היום, כשאני הולך לייצג בתיקים המורכבים אני מסתכל לצדדים כדי לוודא שהצד השני לא תוקף אותי, כי כבר היו מקרים שבהם הותקפתי, והיה גם מקרה שבו חייב בהוצאה-לפועל איים עליי באקדח. לצערי, למרות המצב משרד המשפטים לא רצה לקדם את הצעת החוק שיזמתי".

החוק יעזור לשנות את המצב בשטח?

"אני סבור שאם הצעת החוק תעבור והאלים הבא שירים יד על עו"ד תהיה בעניינו כותרת, שהוא ספג חמש שנות מאסר או אפילו שלוש זה יעצור את האלימות. היקף התופעה קטסטרופלי. היו כבר כמה מקרי רצח, ואני מוכן לתת את הרשימה הארוכה של המאוימים והמותקפים, שנמצאת אצלי, למשטרה ולמחוקק ולומר 'לפני מקרה הרצח הבא - תעצרו את זה'".