הזינוק החד שחל ב-2018 בגירעון קופת חולים מאוחדת לעומת אשתקד, השלישית בגודלה בישראל - מעודף של 106 מיליון שקל לגירעון של 490 מיליון שקל - הוא הסיבה לגידול הכולל בגירעונות קופות החולים בשנה החולפת. מדובר בגידול של כמעט פי ארבעה: מ-94 מיליון שקל ב-2017 לכ-350 מיליון שקל ב-2018. כך עולה מדוח פעילות קופות החולים 2018, של האגף לפיקוח ובקרה על הקופות במשרד הבריאות, שפורסם היום.
הדוח מסביר את הזינוק בגירעון מאוחדת מ"גידול משמעותי בסעיפי ההוצאות, חלקן הוצאות חד פעמיות, אשר לא אפשרו לקופה להכיר בהכנסות בסך של 173 מיליון שקל מתמיכות הסכמי ייצוב (ההסכמים שחותמות הקופות מול האוצר מדי שלוש שנים לצורך כיסוי גירעונותיהן, בתמורה להתחייבות לעמידה ביעדים כלכליים)".
אלא שמאחורי התיאור הקונקרטי והיבש הזה, מסתתר הסיפור הכלכלי הגדול והמטלטל של מערכת הבריאות בשנה החולפת. כפי שחשפנו ב"גלובס" באפריל, במשרדי האוצר והבריאות נחשפו לגירעון העצום של מאוחדת בתחילת 2019, והוא הכה את אנשיהם בתדהמה.
רק חודשים קודם לכן, מאוחדת התחייבה לאיזון תקציבי, וחתמה על הסכמי הייצוב מול האוצר, תוך שהתחייבה לכך שתהיה מאוזנת תקציבית. לפי הערכות, ניסיונותיה של מאוחדת ומנכ"לה דאז, זאב וורמברנד, להדביק פערים מול "מכבי" ו"כללית" (שלכל אחת מהן בתי חולים משלה), למשל באמצעות רכישת 40% מרשת בתי החולים הפרטית נארא והשקעה כספים ניכרת בשיפורים טכנולוגיים, הם שהובילו לגירעון האסטרונומי.
עסקת נארא הייתה תלויה בחתימה על הסכמי הייצוב, ובאוצר חושדים שמאוחדת דיווחה על עמידה בהסכמים, למרות שידעה על הגירעון, כדי לקבל את ההיתר ולהתקדם עם תוכניותיה. גם בשנים הקרובות הגירעון של מאוחדת צפוי להיות בסדר הגודל של 2018 440-550 מיליון שקל בשנה - אתגר העומד לפתחה של המנכ"לית החדשה, סיגל רגב-רוזנברג.
לעומת מאוחדת, קופת חולים כללית - הגדולה בישראל - שלה גם 14 בתי חולים משלה, צימצמה משמעותית את הוצאותיה ב-2018, עד כדי כך שלראשונה זה עשור כללית סיימה את 2018 בעודף של 23 מיליון שקל. זאת, לעומת גירעון של כ-433 מיליון שקל בשנת 2017. גירעונותיה של כללית בעבר נבעו בעיקר מגירעונות בתי החולים. השנה, לפי משרד הבריאות, כללית ריסנה דרמטית את היקף הרכש מבתי החולים והפחיתה משמעותית בהוצאות הפיתוח - צמצום שאם יימשך, מזהיר המשרד, "יפגע ברמת השירות של הקופה למבוטחים". הצמצום בגירעון נובע גם מגידול בתמיכות שקיבלה מהמדינה.
בתי החולים של כללית סיימו את 2018 עם גירעון של כ-2.16 מיליארד שקל, ירידה של כ-180 מיליון שקל לעומת גירעון 2017, של כ-2.34 מיליארד שקל. "עיקר הירידה בגירעון נובעת מצמצום הוצאות הפיתוח", מוסבר בדוח. עם זאת, במצטבר ב-2016-2018 לכללית הגירעון הגדול ביותר מבין ארבע הקופות - קרוב ל-1.1 מיליארד שקל - בגלל גירעונות בתי החולים שלה.
מכבי, שבבעלות החברה הבת שלה (אסותא-מרכזים) מצוי בית החולים הציבורי-גירעוני אסותא-אשדוד, סיימה את 2018 עם עודף של 125 מיליון שקל, אחרי 137 מיליון שקל שהקצתה לכיסוי הגירעון שנצבר באסותא-אשדוד, כשנתיים בלבד אחרי הקמתו. את 2017 סיימה מכבי עם עודף של 206 מיליון שקל. קופת חולים לאומית, הרביעית בגודלה, סיימה את 2018 עם גירעון של 11 מיליון שקל, לעומת עודף של 27 מיליון שקל ב-2017.
זמן ההמתנה לניתוחים ירד
קופות החולים בישראל מתוקצבות מדי שנה דרך תקציב "סל הבריאות", שהיה ב-2018 51 מיליארד שקל, ומדי שלוש שנים מצטרפים כספים נוספים דרך הסכמי ייצוב לכיסוי גירעונות. ב-2018 קיבלו הקופות דרך הסכמים אלה עוד 1.6 מיליארד שקל, ל-2017-2019. הקופות גם תוקצבו ב-2018 בכמעט מיליארד שקל במסגרת התוכנית ל"קיצור תורים לניתוחים" שתכליתה להעביר ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית. הדבר הוביל להפחתה בתשלומים שמשלמים מבוטחים לביטוחים המשלימים (שב"נים) של הקופות בשנתיים האחרונות בשיעור מצטבר של כ-15%. לפי הדוח, בזכות התוכנית גם ירד זמן ההמתנה לניתוחים במערכת הציבורית.
כל הקופות הגדילו את הוצאות הרכש מבתי החולים: במאוחדת בכ-10%; ובמכבי, לאומית וכללית בכ- 8.7%, 4.0% ו-2.9%, בהתאמה. בכל הקופות גדל מספר המבוטחים, כאשר במכבי הגידול הכי גדול, של 3.5% לעומת אשתקד, בעיקר בכלל מעבר שביצעו מבוטחים למכבי מקופות אחרות. לפי נתוני ביטוח לאומי, ב-2018 הצטרפו "נטו" למכבי (מצטרפים פחות עוזבים) קרוב ל-28 אלף איש; והיא לכן הקופה היחידה הצומחת בישראל מזה כמה שנים. בשאר הקופות היה מספר העוזבים גדול ממספר המצטרפים. סך הכל, ב-2018 היו מבוטחים בכללית 4.5 מיליון אנשים; במכבי 2.2 מיליון אנשים; במאוחדת 1.2 מיליון אנשים ובלאומית כ-700 אלף אנשים בלבד.
בתגובה לדוח אמר סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי "סוגיית הגירעון שקופות החולים בישראל נמצאות בו נידונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה ואני מקווה שהסיכומים על תוספות התקציב יתממשו גם לאחר מערכת הבחירות". מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוסיף: "חשוב שהמשאבים לקופות יינתנו באופן מתוכנן ומראש ולא באמצעות הסכמים רטרואקטיביים שמונעים אפשרות ניהול ושיפור המערכת. אנחנו נמשיך לפרסם נתונים לציבור שיאפשרו לו להבין לעומק את מצב המערכת ולקדם את השיח הציבורי בנושא".
ממאוחדת נמסר: "בעשור האחרון נעשו בתקציב הבריאות שינויים בהקצאת המשאבים, באופן שגרע ממבוטחי מאוחדת סך של כ-498 מיליון שקל בשנה - סך אדיר מצטבר בשלוש השנים האחרונות לכדי 1.5 מיליארד שקל. כספים אלו שנגרעו ממאוחדת הועברו למימון קופות חולים כללית ולאומית. עיון בדוח מעלה עוד, כי כל נפש מבוטחת במאוחדת, זוכה לתמיכה בשיעור של רק 66% משיעור התמיכה שמעבירה המדינה למבוטחי לאומית.
"לולא עיוותים אלו הייתה מאוחדת ממשיכה להיות מאוזנת ואף עשויה הייתה להציג עודף של כ-57 מיליון שקל. עוד עולה מהדוח, כי מאוחדת ומכבי הן הקופות היחידות הגדלות במספר מבוטחיהן גם בשנת 2018".
מכללית נמסר: "הדוח מבטא באופן ברור את האפליה אותה נוקטת המדינה והיעדר תקצוב שוויוני של בתי החולים של כללית, אשר משרתים את כלל תושבי המדינה, לעומת בתי החולים הממשלתיים.
"הנהלת הכללית פועלת נמרצות על מנת לסיים עיוות משווע זה. על המדינה לפתור סוגיה זו באופן מידי, ויפה שעה אחת קודם".
ממכבי נמסר: "המצב התקציבי האיתן מאפשר לנו להיות הקופה היחידה שמעניקה תרופות יתום, שניצבת במקום הראשון במדדים החשובים ביותר ובהם מדד משרד הבריאות לנגישות לבתי החולים וסקר ברוקדייל לשביעות רצון ממערכת הבריאות.
"מכבי הפחיתה את הסכום הגדול ביותר מדמי החבר בביטוח המשלים - כ-400 מיליון שקל סך הכל; ואנו הקופה היחידה שצומחת במספר חבריה ושמגדילה את ההשקעה בפיתוח ובינוי מרפאות חדשות. אם הקופות היו גופים מסחריים הנסחרים בבורסה - המניה של מכבי הייתה מזנקת והיתר היו נופלות".
מלאומית נמסר: "לאומית סיימה גם את שנת 2018 בעמידה ביעדים ואיזון תקציבי זו השנה ה 12 ברציפות. לאומית תמשיך לנהוג כך גם בשנים הבאות, וזאת מתוך אחריות תקציבית רב שנתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
