שר הפנים בבקשה ליו”ר ועדת הבחירות: להחריג את העובדים הזרים מיום השבתון בבחירות לכנסת

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בשאלה האם בסמכותו להכריע בסוגיה שנוגעת למתן יום שבתון בתשלום לעובדים שאין להם זכות הצבעה.

בפנייה שעשה השופט מלצר אתמול (ב') אל היועץ, הוא ביקש ממנו את עמדתו על הסוגיה עד סוף החודש, וזאת בעקבות פנייה שקיבל באחרונה בנושא משר הפנים אריה דרעי שטען כי "השבתון ביום הבחירות נקבע על-מנת לעודד בעלי זכות בחירה להשתתף בבחירות, ולכן אין הגיון בהחלתו גם על עובדים כגון עובדים זרים, שאין להם זכות בחירה בבחירות אלה".

בפנייתו ליו"ר ועדת הבחירות כתב השר דרעי כי קביעת ימי השבתון כימי חופשה בתשלום מקשה במיוחד על מטופלים סיעודיים שבשל מצבם הבריאותי הם מעסיקים עובדים זרים, ולפיכך יש להחריג עובדים שאין להם זכות הצבעה מהזכות לקבל חופשה בתשלום ביום הבחירות.

לפי החוק, כל עובד שנדרש לעבוד ביום הבחירות זכאי לשכר כפול ממעסיקו, ובכלל זה מהמטופלים הסיעודיים או בני משפחותיהם שמעסיקים עובדים זרים. השר דרעי מזהיר כי מטופלים רבים מתקשים להוסיף שכר לעובדיהם בגין יום זה, כמו גם מעסיקים אחרים של עובדים זרים בחקלאות.

השר דרעי הוסיף כי מעסיקים של עובדים זרים בחקלאות נאלצים לעבוד ביום זה במקומם - ובכך הם מתקשים לממש את זכותם להגיע לקלפיות ולהצביע, או שהם נאלצים לשלם לעובדיהם שכר כפול.

עוד טרם פניית שר הפנים ליו"ר ועדת הבחירות, פנה אל השופט מלצר נשיא המגזר העסקי, שרגא ברוש, וביקש את התערבותו למען קידום תיקון בהוראת שעה שלפיו ליום השבתון יהיו זכאים רק בעלי זכות הצבעה שיממשו אותה ויצביעו.

במגזר העסקי מתרעמים מיום השבתון שצפוי בבחירות הנוספות שיערכו ב-17 בספטמבר, שכן מדובר ביום השבתון השלישי במשק בתוך פחות שנה. זאת, לאחר שהיו ימי שבתון גם בבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר ובבחירות לכנסת ה-21 שהתקיימו באפריל.

לפי נשיאות המגזר העסקי העלות של כל יום שבתון למעסיקים במגזר הפרטי היא כ-1.5 מיליארד שקל, ולדברי ברוש, "המגזר העסקי לא יוכל להמשיך ולספוג עלויות אלה, וקיים חשש ממשי שהן יגולגלו לעלויות המוצרים והשירותים הגבוהים ממילא בשל יוקר עשיית העסקים בישראל".

במענה על פנייתו של ברוש בנושא זה מלפני כחודש, כתב אז יו"ר ועדת הבחירות מלצר כי אין בידיו להיענות לבקשתו בנושא, כי לא ניתן לקדם תיקון חקיקה בתקופה זו בסמוך למועד הבחירות.

השופט מלצר הוסיף כי בבואו של המחוקק לתקן את החוק ברוח הבקשה של ברוש, להתנות תשלום על יום עבודה בהצבעה, זה יידרש להתמודד עם שאלות שנוגעות לחשש של פגיעה בחשאיות ההצבעה, שכן אז המעסיק ידע מי מעובדיו הצביע ומי לאו. בנוסף נשאלת השאלה האם מצב זה יפגע בעיקרון השוויון שמוזכר בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת וזכות שלא לבחור ובכלל, והאם ניתן לקיים בחירות ארציות במתכונתן הנוכחית - תוך הנהגת שבתון חלקי בלבד.

עוד הוסיף השופט מלצר במענה שלו לברוש כי "אין משנים את 'כללי המשחק הדמוקרטי' תוך כדי 'משחק'" וציין כי קיום תיקון חקיקה כמבוקש מחייב ליבון של סוגיות חוקתיות ומנהלתיות רבות, שקשה גם מעשית אם לא בלתי אפשרי, למצותן בתקופה הקצרה שנותרה עד יום הבחירות.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש, מסר בתגובה כי "הגיע הזמן לעצור את הטירוף הכלכלי של יום הבחירות. כשהחליטו על מתן יום שבתון בבחירות, לא לקחו בחשבון מציאות של עובדים זרים רבים שאינם בעלי זכות הצבעה. עלות העסקתם ביום הזה בלבד עומדת על 80 מיליון שקל. לא ייתכן, למשל, שקשישים סיעודיים ישלמו 200% למטפלים זרים שאין להם בכלל זכות הצבעה".