המכרז למשנה לפרקליט המדינה: האם יישארו מתמודדים מלבד בן-ארי?

לאחר שנציבות שירות המדינה הקפיאה לפני כחודש את המכרז בעקבות תלונה אנונימית כי הוא "נתפר" לעו"ד ליאת בן־ארי, חמישה פרקליטים בכירים החליטו להתמודד על התפקיד • בינתיים חלקם פרשו מהמרוץ: "בן-ארי הבהירה כי שי ניצן ביקש ממנה להתמודד לתפקיד. הפרקליטים מבינים שאין להם סיכוי מולה"

עו"ד ליאת בן-ארי / שלומי יוסף
עו"ד ליאת בן-ארי / שלומי יוסף

עו"ד איתי פרוסט, ממונה וראש צוות כלכלי בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי); עו"ד שלום שיפר, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז דרום (פלילי); עו"ד דן בהט, פרקליט בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי); ועו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה - אלה הם ארבעה מחמישה פרקליטים שהתכוונו להתמודד מול עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), במכרז שהוקפא לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) - כך נודע ל"גלובס". 

לפי המידע שבידינו, לאחר שהמכרז הופשר בשבוע שעבר על-ידי נציב שירות המדינה, והתברר כי הוא ייצא לפועל בכל זאת בקרוב, חלק מהפרקליטים הללו מתלבטים אם להתמודד בו. כמה מהם כבר הסירו את מועמדותם על רקע ההבנה שבן-ארי עומדת לזכות במכרז. ברור כי עו"ד בהט, שנבחר לאחרונה ליועץ המשפטי של רשות העתיקות, לא יתמודד.

עו"ד ליאת בן-ארי נחשבת למועמדת המועדפת על פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שגם צפוי לשבת בוועדת המכרז. גורמים המעורים בנעשה במכרז אמרו לנו כי "ליאת בן-ארי הבהירה כי שי ניצן ביקש ממנה להתמודד לתפקיד. המשמעות היא ברורה לכל שאר הפרקליטים. הם מבינים שאין להם סיכוי בהתמודדות הזאת".

לטובתם של ניצן ובן-ארי נציין כי בן-ארי היא בעלת הניסיון הרב ביותר בתחום האכיפה הכלכלית, ויש קונצנזוס בפרקליטות כי היא אשת מקצוע מעולה.

בן-ארי עומדת בראש צוות הפרקליטים שמלווה את חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000. היא צפויה לסיים את תפקיד כפרקליטת מיסוי וכלכלה במאי 2020, ואם לא תיבחר לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה, או לחלופין תמונה לפרקליטת המדינה אחרי פרישת ניצן בדצמבר - היא תיאלץ לפרוש מהפרקליטות. לעומת זאת, אם יימצא לבן-ארי תפקיד מתאים, היא תישאר בפרקליטות ותוכל לנהל את משפטו של ראש הממשלה נתניהו, אם יוגש נגדו כתב אישום. 

הפרשייה החלה לפני כחודשיים: כשנה אחרי שעו"ד יהודה שפר פרש מתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, פרסמה הפרקליטות מכרז פנימי לתפקיד. ואולם ב-24 ביוני הקפיאה נציבות שירות המדינה את המכרז עקב תלונה אנונימית שהתקבלה בשם "פרקליטות ופרקליטים". 

בתלונה נאמר כי התפקיד לא מאויש זה כשנה, ולכן יש לבדוק מדוע פורסם מכרז לתפקיד דווקא לאחר פיטוריה של שרת המשפטים איילת שקד וטרם כניסתו לתפקיד של השר אמיר אוחנה. עוד נטען כי לא תקין שפרקליט המדינה שי ניצן, שצפוי לסיים את תפקידו בדצמבר, ישפיע על מינוי המשנה - שממונה לכהונה של שמונה שנים. בתלונה נטען כי "ניצן ניצל את העיתוי כדי לקבוע עובדה בשטח", וכי "התפקיד נועד לבן-ארי, וניצן רוצה שהיא תישאר במערכת, כי הם מחזיקים יחד את הקו התקיף מול היועמ"ש אביחי מנדלבליט בתיקי ראש הממשלה נתניהו".

לאחר ההקפאה פנה נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ', למנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור (שפוטרה בשבוע שעבר בידי שר המשפטים אמיר אוחנה) וביקש ממנה הבהרות.

פלמור דחתה את הטענות האנונימיות שלפיהן המכרז נתפר לליאת בן-ארי, וכתבה כי לא נפל כל פגם בקידום הליכי המכרז ובמועד. היא כתבה שמדובר בהחלטה מקצועית ועניינית, שאושרה בידי כלל הגורמים ובראשם נציבות שירות המדינה. "סוגיית מינוי פרקליטים בשירות המדינה אינה סוגיה המובאת בפני שרי המשפטים, ואישור השר אינו נדרש למכרזים", כתבה פלמור.

לדברי פלמור, אין כל משקל לסיום תפקידו של ניצן בעוד חצי שנה: "תפקיד המשנים אינו משרת אמון אלא מינוי מקצועי. לראיה: באותו יום שבו הוקפא המכרז של המשנה לאכיפה כלכלית, נבחר במכרז אחר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שהוא בעל דרגה זהה".

בתוך כך עתר ארגון הפרקליטים לבית הדין לעבודה ודרש את הפשרת המכרז והוצאתו לפועל. הארגון העלה חשש כי מאחורי המהלך להקפאת המכרז עומדים גורמים פוליטיים, ו"אלמנטים נקמניים הקשורים לחקירות ראש הממשלה". יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין, אמרה כי "החלטת הנציב נעשתה בניגוד לכללי מינהל תקין, והתחושה היא כי הוא פעל בחוסר סמכות ומשיקולים זרים".

בשבוע שעבר (ה'), כאמור, הודיע הנציב הרשקוביץ' על החלטתו לאשר את המשך המכרז, אך מתח ביקורת חריפה על פלמור ועל גורמים במשרדה, בשל "הניסיון לשוות למכרז גוון פוליטי" ובשל קשירת שמה של ליאת בן-ארי למכרז. 

הרשקוביץ' הפשיר את המכרז אבל מתח ביקורת נוקבת על משרד המשפטים

ביום חמישי האחרון נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', שם קץ לחרושת השמועות באשר לגורל המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. הרשקוביץ' הודיע על החלטתו לאשר את המשך קיום הליכי המכרז ומתח ביקורת נוקבת למדי על מנכ"לית משרד המשפטים היוצאת, אמי פלמור, ועל גורמים במשרדה, בשל מה שהוא מכנה "הניסיון לשוות למכרז גוון פוליטי" ובשל קשירת שמה של ליאת בן-ארי למכרז.

הנציב כתב לפלמור: "מפתיע מאוד כיצד בתגובתך הנך מאזכרת פעמים רבות את גברת בן-ארי. אני מוחה על עצם העלאת הנושא במכתבך, העלאה שיצרה הקשר פוליטי פסול שלא קיים. טוב היה לו נושא זה לא היה בא לעולם".

הגם שאישר את המשך הליכי המכרז, הרשקוביץ' מתח ביקורת על האופן שבו נערך המכרז, בעיתוי תמוה לדבריו, יותר משנה לאחר פרישתו של המשנה הקודם שמילא את התפקיד, עו"ד יהודה שפר. "לעניין אי-איוש המשרה מיום 1 באפריל 2018", כתב הנציב, "בתגובתך ציינת שקיימתם דיונים פנימיים במשך תקופה ארוכה. ביקשתי פרוטוקולים/תיעוד על הדיונים/מחשבות/תובנות, אך לא התקבל שום תיעוד, ולא נמצא כל פרוטוקול".

"במילים אחרות", המשיך הנציב, "בראייתי, לא נעשה במשרה זו שום שינוי, לא במיקום המשרה במבנה הארגוני ולא בתוכן או במהות התפקיד. לפיכך, תמוה בעיניי כיצד משרה כה מרכזית וחשובה לטענתכם לא אוישה דרך קבע במשך תקופה כה ארוכה, ואף לא נעשה כל ניסיון לאיישה".

הרשקוביץ' לא כתב זאת באופן מפורש, אך בין השורות של דבריו ניתן לקרוא רמיזה שייתכן כי המכרז פורסם בעיתוי האמור כדי לסלול את הדרך למינוי פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי, החברה בצוות המטפל בתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועדת המכרזים שתבחר במשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית תכלול ארבעה חברים: נציג משרד המשפטים, שככל הנראה יהיה פרקליט המדינה ניצן; נציג של נציבות שירות המדינה, שהוא בדרך-כלל יועץ משפטי של אחד ממשרדי הממשלה; נציג ציבור, שצפוי להיות שופט בדימוס או עורך דין בכיר; ונציג של ארגון הפרקליטים, ככל הנראה היו"רית אורית קורין. הואיל ובוועדה חברים ארבעה, ליו"ר הוועדה, נציג נציבות שירות המדינה, יש קול כפול, שיכריע על זהות הזוכה במקרה של תיקו בין חברי הוועדה.