היועמ"ש: הלכת העליון לשינוי נטל המזונות לא תחול רטרואקטיבית על כל הליכי המזונות שהסתיימו

האם "מהפכת השוויון בנטל המזונות" שהוכרזה בביהמ"ש העליון ביולי 2017, ולפיה יתקיים שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות בנטל המזונות לילדים בני 6 עד 15, חלה גם על הסכמי מזונות ופסקי דין שניתנו לפני שניתנה ההלכה? לגישת מנדלבליט, התשובה לכך שלילית

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ

האם "מהפכת השוויון בנטל המזונות" שהוכרזה בבית המשפט העליון ביולי 2017, ולפיה יתקיים שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות בנטל המזונות לילדים בני 6 עד 15, חלה גם על הסכמי מזונות ופסקי דין שניתנו לפני שניתנה ההלכה? לגישת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התשובה לכך שלילית, ואין להחיל את הלכת העליון על תיקים שנסגרו לפני שההלכה ניתנה.

עמדתו זו של היועמ"ש הוגשה לבית המשפט העליון, לאחר שאל פתחו הגיע ערעורה של אם על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, לפיה יש להחיל את ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור מזונות, במקרים בהם יוכח קיומו של שינוי נסיבות עובדתי; וכן בטענה כי מבקש השינוי בשיעור המזונות התנהל בתום-לב.

האם מתנגדת לכך וטוענת כי אין להחיל את ההלכה רטרואקטיבית, אחורה, על תיקים שנסגרו בטרם היא ניתנה; וכעת כאמור מצטרף אל עמדתה זו גם היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב להליך בבית המשפט העליון. לעמדת מנדלבליט, הלכה משפטית זו אינה מהווה - לא כשלעצמה וגם לא בשילוב שינוי נסיבות - עילה לפתיחת הליכי מזונות שהסתיימו בפסק דין לפני שנפסקה ההלכה החדשה.

ביולי 2017 עשו שבעה שופטים של בית המשפט העליון היסטוריה. השופטים סאלים ג'ובראן, אסתר חיות, ד"ר דפנה ברק-ארז, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן (שכתב את פסק הדין המרכזי), נעם סולברג ומני מזוז ענו בחיוב על אחת השאלות החוקתיות הדרמטיות והמורכבות ביותר בסכסוכי גירושים: האם יש ליצור שוויון בנטל תשלומי מזונות הילדים בין האם לאב.

בפסק דין, המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו שופטי העליון כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום, ואם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו. מטרת ההלכה הייתה להביא לחלוקה הוגנת ושוויונית בין ההורים של מזונות הילדים, תוך הבטחת טובת הילד.

מאז חלפו שנתיים, והרבה הליכים משפטיים עברו בנהר שוויון הנטל במזונות. רבים מההורים ביקשו לפתוח מחדש את הסדרי המשמורת והמזונות שנקבעו להם וליישם את ההלכה התקדימית במקרה שלהם; וסכסוכים חדשים נדונים לאורה של ההלכה ועל ברכיה.

עם הזמן התברר כי היישום של ההלכה החדשה לא פשוט כלל, וכי בתי המשפט נדרשים להתמודד עם שאלות רבות הנלוות ל"מהפכת השוויון", ובהן השאלות - האם ההלכה של העליון חלה רטרואקטיבית? האם היא חלה רק במקרה של משמורת משותפת או גם במקרים שקרובים למשמורת משותפת ובמקרים אחרים? האם היא משפיעה גם על החלטות משמורת ומזונות של קטינים מתחת לגיל 6? ומה קורה בבית הדין הרבני, שלא תמיד מתחשב בפסיקות של בתי המשפט האזרחיים (בלשון עדינה)?

בתי המשפט עדיין עסוקים בפרשנויות לפסק הדין ובמענה לכל השאלות שעולות, אולם ההלכה קורמת אט-אט עור וגידים בפרשנויות המסבירות ומבהירות אותה, ובין היתר ניתנו הכרעות הקובעות כי ההלכה חלה גם על הסדרי מזונות קיימים, וכן נקבע כי ההלכה חלה גם במקרים שהמשמורת קרובה למשותפת אך אינה משותפת.

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו - שלא לומר הציפו - את בתי המשפט לענייני משפחה בשנתיים האחרונות, הייתה השאלה האם ההלכה חלה על הסכמי מזונות או שיעורי מזונות שנקבעו בפסקי דין שניתן בטרם נפסקה ההלכה. לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות רבות לפתיחת הסכמי מזונות שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה, הן במקרים שבהם הצדדים הגיעו להסכם בעניין המזונות, וזה קיבל את אישורו של בית המשפט, והן במקרים בהם בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים באשר לגובה המזונות. בתי המשפט השונים לא היו תמימי-דעים בשאלה זו, ובמשך הזמן ניתנו פסיקות סותרות בבתי המשפט השונים.

באחד המקרים הללו, בו האב הגיש בקשה להפחתת מזונות בהתאם להלכה האמורה, פסק בית המשפט המחוזי מרכז כי יש להחיל את ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור מזונות, במקרים בהם יוכח קיומו של שינוי נסיבות עובדתי; וכן כי מבקש השינוי בשיעור המזונות התנהל בתום-לב.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה החליט להתייצב להליך, שכן בקשת רשות הערעור מעלה סוגיה עקרונית וציבורית אשר נדרשת בה הכרעה ברורה של בית המשפט, ומשום שלעת הזאת קיים חוסר אחידות בפסיקה וחוסר ודאות משפטית המחייב פסיקה של בית המשפט.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד רות גורדין מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בחן היועץ המשפטי לממשלה את השאלה אם ניתן לפתוח הסכמי מזונות לאור ההלכה החדשה, וככל שחלות נסיבות המצדיקות זאת, מהו היקף פתיחת תיק המזונות ומהו הדין שיש להחיל על פסיקת המזונות.

בעמדה צוין כי בפסיקתו רבת-השנים החיל בית המשפט את הדרישה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי לצורך פתיחת תיק מזונות שהסתיים בפסק דין חלוט. במהלך השנים, ובטרם נפסקה ההלכה החדשה ב-2017, התערבו בתי המשפט בגובה המזונות במקרים חריגים בלבד. כך למשל, במצבים בהם חל שינוי מהותי בהשתכרות ההורים, בצורכי הילדים, במצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים וכן במקרים בהם חל שינוי במשמורת או בהסדרי שהייה.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ההלכה שנהגה שנים ארוכות - ולפיה בתי המשפט יידרשו לדון פעם נוספת בהסדר מזונות שנקבע בפסק דין חלוט רק מקום בו הוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי - צריכה להוסיף ולעמוד על כנה גם לאחר שנפסקה ההלכה החדשה ב-2017. המאטריה בה עוסקים דיני המזונות והחשיבות שבשמירה על טובתן של משפחות וטובתם של ילדים, בהנמכת גובה הלהבות בסכסוך המשפחתי, מובילה למסקנה לפיה יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר לפתיחת פסקי דין הקובעים מזונות.

עוד נאמר בעמדה כי החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור המזונות, עלולה להוביל להתדיינויות רבות ומיותרות בין הורים ולפגוע בטובתן של משפחות ושל ילדים, במקרים בהם המשפחות מקיימות את הסדרי המזונות בהצלחה במשך מספר שנים. זאת, משום שלא אחת מדובר בהסדרים שאליהם הגיעו בני הזוג לאחר תקופה של חוסר יציבות, במהלכה התקיימו ביניהם התדיינות קשה ומורכבת, משא-ומתן או הליכי גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה. פתיחת ההליכים המשפטיים מחדש בין הצדדים עלולה לערער את הרגיעה שנוצרה בעקבות השגת ההסכם או קבלת פסק הדין.

לפיכך, מנדלבליט סבור כי במקרה הנידון, בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי יש לבחון בצורה מקלה את קיומו של שינוי הנסיבות, במקביל לבחינת תום-לבו של המבקש בעצם הגשת הבקשה. זאת, בין היתר, משום שהסתפקות בראשית ראיה או בשינוי עובדתי שאינו מהותי, פותחת את הפתח כמעט לכל אדם לפתוח מחדש את פסק הדין שניתן, שכן בנסיבות החיים יהיה ניתן בנקל למצוא שינוי נסיבות כלשהו שיהווה "שער" לפתיחת ההליך שהסתיים.

ככל שאכן חל שינוי נסיבות מהותי, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי על בית המשפט לבחון באופן מתוחם את הרכיב שבו חל שינוי הנסיבות המהותי (לדוגמה: שינוי משמעותי בהשתכרות, לידה של ילדים נוספים), וביחס אליו יפסוק לפי העקרונות שנקבעו בהלכה החדשה, תוך חתירה לצמצום היקף ההתדיינות.

עם זאת, גם בהליכים אלה אין להחיל את ההלכה החדשה ביחס לכלל דמי המזונות שנפסקו בגין אותו ילד, ולא יישמעו טענות לפיהן יש להפחית את סכום המזונות או לבטלו כליל רק בשל השינוי המהותי שחל, וזאת הן מטעמים משפטיים והן מטעמים שבטובתן של המשפחות.