המהלך הסיני לפיחות בשער היואן לא עבר בשקט, כצפוי. המסכים בשווקי העולם נצבעו אדום. את מירב תשומת-הלב תפסה התגובה של משרד האוצר האמריקאי לפיחות החד בשער המטבע הסיני - ההכרזה על סין כמניפולטורית מטבע.
כך נראית האבולוציה שיצרה את מערכה החדשה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - מלחמת המטבעות. מערכה שהחלה בעקבות האיום האחרון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכס של 10% על סחורות ומוצרים סיניים, בהיקף 300 מיליארד דולר.
כמה שאלות מרכזיות עולות בעקבות ההתפתחות האחרונה בגזרת ארה"ב-סין, אבל העיקרית שבהן היא זאת: האם ניתן לעצור את ההידרדרות ממלחמת סחר עולמית, דוגמת זו שהובילה להתרסקות הכלכלה העולמית בשנות השלושים של המאה הקודמת?
הידרדרות מהירה ומאיימת מהצפוי
להכרזה האמריקאית מאמש אחראית מחלקה במשרד האוצר הפדרלי, שתפקידה לעקוב אחר מדינות המבצעות מניפולציות כאלה במטרה לתמוך בסחר שלהם - אקט הנחשב להפרת כללי המערכת המוניטרית הבינלאומית שנקבעו לאחר מלחמת העולם השנייה.
המשמעות המעשית של הכרזה כזו היא חשיפת סין לסנקציות אמריקאיות בתום תקופת מבחן של כשנה.
בכירי הפרשנים לא מיהרו היום לצדד באמריקאים, וציינו כי טכנית המהלך הסיני היה הפוך מהתערבות: הבנק המרכזי של סין שהיה אחראי בשנים האחרונות לייסוף מלאכותי בשער המטבע הסיני, הפסיק למעשה אתמול את התערבותו ואפשר בכך לשער היואן-דולר לפרוץ את המחסום הסמלי של 7 יואן לדולר - לראשונה מאז 2008, בשיאו של משבר האשראי העולמי.
"ממשל ארה"ב מספק לנו הגדרה חדשה ויצירתית מהי מניפולציית מטבע: לא להתערב בתנועות השוק", צייץ למשל אוליבייה בלנשארד, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומי.
אבל מעבר לסרקזם, ההסלמה של הימים האחרונים במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מעוררת דאגה אמיתית. "זהו הרגע המסוכן ביותר מאז המשבר העולמי של 2009", הגדיר זאת לארי סאמרס, לשעבר יועצו הכלכלי הבכיר של הנשיא אובאמה. פול קרוגמן, הפרשן הכלכלי הבכיר של הניו יורק טיימס (חתן פרס נובל לכלכלה ומבקר חריף של הנשיא טראמפ), השווה את הנזק הפוטנציאלי לסחר העולמי של ההכרזה האחרונה של טראמפ להתנקשות ביורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד ב-1914, שהציתה את מלחמת העולם הראשונה. "הזהרתי מפני אסקלציה, אבל ההידרדרות הייתה מהירה מכפי שצפיתי", כתב אתמול בחשבון הטוויטר שלו.
החשש הגדול: חזרה ל-1929
פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית, שעמד בראש חטיבת המחקר בבנק ישראל בתקופת הנגידה קרנית פלוג, סבור כי ההשוואה שערך קרוגמן איננה מופרכת. "המהלך הסיני שאיש לא צפה אותו הוא סוג של הכרזת 'תמות נפשי עם פלישתים'", אומר זוסמן. "כמו במלחמת העולם הראשונה, גם הפעם העולם עשוי להידרדר לסיטואציה מיותרת לחלוטין, שאף צד איננו רוצה בה, ושהשלכותיה יהיו הרסניות לכל הצדדים", אמר ל"גלובס" זוסמן.
נתן זוסמן /צילום:תמר מצפי
זוסמן התמחה בחקר משברים פיננסיים במאה ה-19. אבל תרחיש האימים הפעם, לדבריו, הוא חזרה על מה שהתחולל בעולם בשנות השלושים של המאה הקודמת. זה התחיל בקריסה המפורסמת של וול-סטריט ב-1929, שגרמה לנשיא ארה"ב להטיל מכסי מגן על יצוא ב-1930. שנה לאחר מכן הכריזה בריטניה הגדולה על נטישת בסיס הזהב, צעד שחולל פיחות חד בשער הליש"ט ואפקט דומינו בקרב שותפות הסחר של בריטניה, שפתחו במירוץ של פיחותי מטבע (Competitive devaluation).
"כל מדינה ניסתה להגן על החלק שלה בעוגת הסחר העולמי", מסביר זוסמן, "אבל התוצאה של כל הצעדים האלה הייתה הקטנת העוגה. הסחר העולמי התרסק בתוך מספר שנים".
את המירוץ הזה בדיוק נועדה למנוע מערכת הכללים והמוסדות הבינלאומיים שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה. "מדינה שעושה שימוש ברזרבות המט"ח שלה או מתערבת בדרך אחרת בשער החליפין באופן יזום כדי לקדם את הסחר הבינלאומי שלה - זה ה-Big No-No של הסדר הכלכלי העולמי", אומר זוסמן. "מוסדות בינלאומיים, כמו קרן המטבע וגם הממשל האמריקאי, עסוקים כל הזמן בלבדוק מה עומד מאחורי כל מהלך מוניטרי, האם הוא הגנתי או התקפי".
בנק ישראל, למשל, התערב בשנים האחרונות בשווקי המט"ח כדי למנוע את התחזקות השקל, אך בבנק הקפידו מאוד שהמהלך יתפרש כצעד הגנתי, ככזה שנועד לנטרל תנודות קיצוניות (ספקולטיביות) בשער השקל שאינן קשורות לשינויים במצב הכלכלה הריאלית. גם הסינים טוענים כי ביצעו מהלך הגנתי, וכזה המאפשר לשער המטבע שלהם לשקף את הפגיעה הקשה הצפויה ביצוא הסיני בעקבות הטלת המכסים על-ידי ממשל טראמפ.
לדעת זוסמן, קשה מאוד לראות בפיחות הסיני צעד הגנתי מול מטבעות של מדינות אחרות, שלא נקטו בצעדים כלשהם נגד הסחר עם סין.
המבחן הגדול של קרן המטבע
מי שחשופים במיוחד לפיחות הסיני, הם האיחוד האירופי ויפן - יכולתם להגן על המטבעות שלהם במלחמת מטבעות היא מוגבלת מאוד, בגלל שאחרי שכבר הפעילו ריבית שלילית וההרחבה כמותית לא נותרה לבנקים המרכזיים שלהם כמעט תחמושת. כל המדינות האלה, מלבד ארה"ב, שומרות בינתיים על שתיקה. אפשר להניח שמאחורי הקלעים הן מנסות למנוע הידרדרות בכל כוחן.
העיניים בעולם מופנות לקרן המטבע הבינלאומית, הגוף שהוקם אחרי מלחמת העולם השנייה בדיוק כדי לשמש מבוגר אחראי ולמנוע את המשך ההידרדרות במלחמת המטבעות. הבעיה היא שקרן המטבע מגיעה לשעת המבחן הגדולה שלה ללא הנהגה - נשיאת הקרן בשנים האחרונות כריסטין לגארד נבחרה לאחרונה לנגידת הבנק המרכזי האירופי, וטרם הסתיים הליך מינוי המחליף או המחליפה (היורשת המסתמנת היא מועמדת האיחוד האירופי כריסטלינה ג'ורג'ייבה).
למרות ההסלמה, יש עדיין הסתברות שתרחיש אופטימי יתממש בכל זאת. בתרחיש הזה, קרן המטבע וגופים אחראים נוספים יצליחו להרגיע את ארה"ב וסין ולעצור את כדור השלג של תגובות ותגובות נגד. גם האמריקאים והסינים מכירים את התקדימים ההיסטוריים ומבינים היטב שאף צד לא ייצא מנצח ממלחמת סחר עולמית.
יש מספיק זמן למהלכים שיעצרו את השעון. המהלכים האמריקאים - גם הטלת המכסים וגם ההכרזה על סין כמניפולטורית מטבע - הם בהתראה מראש של שנה, מה שמשאיר עדיין את האפשרות להשגת הסכם בין ארה"ב לסין שעשוי להחזיר את השפיות והיציבות לכלכלה הגלובלית.
גם המגמה בבורסות עשויה להתהפך במהירות. תחזיות הצמיחה לכלכלה העולמית הונמכו אמנם מספר פעמים, אך הפגיעה בסחר העולמי עדיין איננה בלתי הפיכה: על-פי הנתונים האחרונים, נמשך הגידול בסחר העולמי אם כי מורגש איבוד מומנטום. ברבעון הראשון של השנה נרשם גידול של 2.6% בלבד בסחר העולמי (על פי ארגון הסחר העולמי), לאחר גידול של 3% ב-2018.
לדעת כלכלנים, כמו זוסמן, בהחלט ייתכן שהמשבר הנוכחי הוא רק סימפטום לתהליך עמוק יותר של מאזן כוחות חדש בכלכלה העולמית. גם אם עדיין מוקדם לדבר על מעבר ההגמוניה הכלכלית מארה"ב לסין, ברור שהדומיננטיות של ארה"ב בכלכלה הגלובלית נחלשה במידה ניכרת. השינויים הטקטוניים האלה במאזן הכוחות העולמי יכולים להסביר לא רק את המשבר הנוכחי, אלא גם את האירועים שהובילו למשבר העולמי של 2008-2009. וייתכן שגם רעידות אדמה עתידיות, שימשיכו לזעזע את השווקים בשנים הקרובות.
כרוניקה של מלחמת הסחר: ששת הקרבות בין ארה"ב לסין
הקרב הראשון: פאנלים סולריים ומכונות כביסה
באוקטובר 2017 מחלקת הסחר הבינלאומית של ארה"ב מזהירה כי בעקבות עליה ביצוא של מכונות כביסה ופנלים סולריים, בעיקר מסין, המפעלים המקומיים נפגעו באופן קשה
הקרב השני: פלדה ואלומיניום
באפריל 2017 מורה הנשיא טראמפ על חקירה שנועדה לבדוק האם יבוא פלדה מחו"ל עלול לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב
הקרב השלישי: טכנולוגיה ו"נכסים אינטלקטואליים"
באוגוסט 2017 ארה"ב מתחילה לבדוק האם סין "גונבת" מהאמריקאים נכסים אינטלקטואליים, ומכריחה חברות אמריקאיות לחשוף בפניהם יכולות טכנולוגיות
הקרב הרביעי: חברות ההייטק
כחלק מהמאבק על טכנולוגיה ונכסים, נכלל גם הקרב בין שתי המדינות על חלקן בשוק ההייטק העולמי
הקרב החמישי: תעשיית המכוניות
במאי 2018 מורה הנשיא טראמפ לבדוק האם היצוא המוגבר של רכבים גורר תלות ביצוא, ומאיים על יציבות הכלכלית
הקרב השישי: מלחמת מטבעות
באוגוסט 2019 מאפשרת סין פיחות במטבע שלה - היואן, במהלך שמעלה מדרגה את מלחמת הסחר
כל הטלות המכסים במלחמת הסחר
המהלכים של ארה"ב
22.1.2018: ארה"ב מטילה מכסים על יבוא מכונות כביסה ופאנלים סולריים
8.3.2018: ארה"ב מודיעה על הטלת מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום
15.6.2018: ארה"ב מודיעה על הטלת מכסים (25%) בסך 50 מיליארד דולר על סחורות
10.5.2019: העלאת המכסים ל-25% (מ-10%) על סחורות בהיקף של 200 מיליארד ד'
1.8.2019: ארה"ב מודיעה על הטלת מכסים בשיעור 10% על סחורות בשווי 300 מיליארד דולר
סה"כ מכסים:
מטילה מכס בשיעור ממוצע של 18.3% על כל המוצרים הסינים; מאיימת להעלות את שיעור המכס הממוצע ל-27.8%. שיעור המכס הכולל הוא על סחורה בשווקי 550 מיליארד דולר
המהלכים של סין
2.4.2018: הכרזה על הטלת מכסים על סחורות בשווי 3 מיליארד דולר
15.6.2018: בתגובה לצעד האמריקאי - הטלת מכסים (25%) על סחורות בשווי 50 מיליארד דולר
13.5.2019: העלאת מכסים (25%) על סחורות נוספות בשווי 60 מיליארד דולר
5.8.2019: סין מאפשרת פיחות בשער המטבע המקומי, היואן, של עד 10%
סה"כ מכסים:
שיעור מכס של 25% על סחורה אמריקאית בשווי 110 מיליארד דולר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
