הדבר הבא שיכול אוחנה לעשות נגד אפליית הורים להט"בים

שר המשפטים ביקש השבוע להוכיח שמינויו לא היה רק "פינק-ווש", והכריז על קידום חוק שיקל על להט"בים לאמץ ילדים • גם אם היוזמה רצינית, היא תשובה חלקית בלבד: אין בה פתרון לאלפים שזקוקים להכרה בילדים מפונדקאות ומהפריה מלאכותית, וגורלם מוטל היום על הכף • מה באמת יכול השר לעשות עבורם • המשרוקית של "גלובס"

סתיו שפיר ואמיר אוחנה / צילומים: כדיה לוי, לשכת עורכי הדין
סתיו שפיר ואמיר אוחנה / צילומים: כדיה לוי, לשכת עורכי הדין

בהצהרה חגיגית שפרסם ביום רביעי בערב ביקש שר המשפטים אמיר אוחנה להשיב למבקריו בקהילה הלהט"בית: הוא הודיע על פרסום תזכיר חוק שיאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ. "אני גאה שזכיתי שזה יהיה תזכיר החוק הראשון שאני מפרסם כשר משפטים", הוא כתב בפייסבוק. "אפעל כדי שלא יהיה האחרון בעניינים אלה". בו-בערב הוא קיבל גיבוי טלוויזיוני גם מראש הממשלה בנימין נתניהו.

ההצהרה התקבלה באי-אמון. מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב אוהד חזקי הזכיר שממשלת מעבר לא תוכל לקדם חקיקה, ושסיכויי היוזמה בממשלה הבאה תלויים בהרכב הקואליציה. אבל גם אם הממשלה הבאה תצליח לבטל את האפליה בתחום האימוץ, ההישג לא ישפיע על זוגות להט"בים אחרים שהורותם מוטלת היום על הכף.

הקבוצה הזו מורכבת מזוגות נשים שהרו בהפריה מלאכותית, ומזוגות גברים שנעזרו באם פונדקאית: אף שהם מטפלים בילדם מיומו הראשון, החוק היבש לא מאפשר להם להירשם כהורים. אלה נאלצים להישען היום על מעקפים משפטיים, וגם מדיניות חדשה שנכנסה לאחרונה לתוקף לא מספקת את הארגונים. "הדרישה מאנשי ונשות קהילת הלהט"ב 'להוכיח' לרשויות שהם כשירים להירשם כהורים לילדיהם מהווה פרקטיקה מפלה", הסביר אור קשת, מנהל קשרי ממשל של 14 ארגוני הקהילה הגאה, במכתב ששלח לאוחנה, לשר הרווחה חיים כץ וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

מעקפים על מעקפים במקום פתרון שלם

לפני חודש האשימה ח"כ סתיו שפיר את שר המשפטים בהזנחת הקבוצה הזאת. "לאוחנה יש היום הזדמנות מדהימה להפעיל את כוחו כדי להעביר נהלים חדשים שיאפשרו להורים להט"בים להירשם כהורים לילד שלהם", היא כתבה בפייסבוק, "הוא לא צריך את הקואליציה. לא צריך חוק. פשוט להחליט". לטענת שפיר, "משרד המשפטים בראשות השר הגאה הראשון" עומד לפרסם עם משרד הרווחה נהלים שיקלו על הליכי ההכרה בהורות שזוגות להט"ביים נאלצים לעבור, אבל "במקום להשתמש בכוח שלו, הנהלים החדשים ממשיכים את האפליה".

שפיר הספיקה מאז לבקר גם את הצהרת אוחנה בעניין האימוץ, "זריית חול בעיני האנשים שזה נוגע להם", בלשונה. אבל מהו הנוהל החדש שהיא מדברת עליו? באיזה מובן הוא משמר את האפליה? והאם אוחנה באמת יכול לשנותו "בלי רוב קואליציוני"? נעשה קצת סדר.

גבר ואישה שהביאו צאצא לעולם נרשמים כהוריו כבר בבית החולים. הומוסקסואל שהוריש מטען גנטי לבת שנולדה מאם פונדקאית אף הוא מוכר כאביה, וגם לסבית שהרתה מתרומת זרע. אבל במקרה של בן או בת הזוג שאינם הורה ביולוגי, משרד הפנים לא ירשום אותו כהורה, ולכך יש השלכות הן על זכויותיהם הסוציאליות, והן על חובתם החוקית לילד במקרה של פרידה. בעבר נהגו לעקוף זאת באמצעות הליכים ממושכים ויקרים שבהם בן הזוג האחר "אימץ" את בנו או בתו, מה שגרם, מלבד השפלה, לכך שההורות הוכרה רק מרגע האימוץ.

בעשור האחרון נמצא תחליף: צו הורות פסיקתי, שבו מורה בית המשפט לרשם האוכלוסין לרשום אדם כהורה לילד. כדי לקבל צו כזה צריך הזוג להגיש עתירה, והמדינה יכולה להתנגד. היועץ המשפטי לממשלה הודיע ב-2013 שהמדינה תסכים למתן צווים כאלה להומוסוקסואלים, וב-2015 השלים את הקביעה לגבי לסביות.

אבל המדינה גם דורשת מההורים "הוכחות": שהזוגיות נמשכה לפחות שנה וחצי, שיש "הסכם הורות", שמלאו להם 21, שלא הורשעו בעבירות מין ואלימות. אם עברו יותר משלושה חודשים מאז הלידה - המדינה התנגדה עד כה לרשום אותם בדיעבד כהורים מיום הלידה. זוגות גם נדרשו לעבור תסקיר של משרד הרווחה כדי לוודא שמובטחת טובת הילד. "חשבנו שמדובר בהליך קצר ופורמלי", סיפרה לפני שנה בכנסת נדיה אייזנר, שכבר הייתה שקועה תשעה חודשים בהליך משפטי לקבלת צו הורות על בת שילדה לה זוגתה. "יש לי חמישה ילדים מנישואים קודמים", היא אמרה בסרקאזם, "אני צריכה שעובדת סוציאלית תסביר לי מהי אחריות הורית?!"

יש מה לעשות בדרך לכנסת הבאה

הפסיקה גם לא הייתה עקבית: היו שופטים שהקלו יותר מהמדינה, היו שדווקא החמירו. באפריל 2018 הקימו משרד הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה צוות שגיבש המלצות לעדכון דרישות המדינה. השר כץ אימץ אותן בפברואר השנה, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לפני ארבעה חודשים שהוא מקבל אותן כלשונן.

והנה הגענו לימינו. בניגוד למה שכתבה שפיר, משרד המשפטים לא צפוי לפרסם בקרוב שום נוהל: ההמלצות שפורסמו כבר נכנסו לתוקף באופן מעשי. בין השאר, המדינה מסכימה לראשונה שההורים יגישו בקשה חודשיים לפני הלידה; שהם יהיו בני 18 בלבד; שהוותק שלהם יחד יהיה רק תשעה חודשים לפני ההפריה. היא גם ויתרה על תצהיר "מסוכנות" והקלה בעניין הסכם ההורות. כמו כן, היא המליצה לאפשר למאות הורים לילדים שנולדו לפני 2015 לבקש צו הורות בשנה הקרובה.

אבל התיקונים לא מספקים את נציגי הקהילה. קשת קרא להם "קוסמטיים", וכתב שההכרעות שהתקבלו הן "שמרניות". ומעבר לכך: הנהלים רק מקלים על קבלת צווי הורות שהוועדה עצמה, כמו היועמ"ש, רואה בהם טלאי עד להשלמת חקיקה.

אבל חקיקה היא משהו שאוחנה לא יוכל לקדם "בלי קואליציה". גם נוהל חדש אין בסמכותו להכתיב, כי מי שקובע את עמדת המדינה בבית המשפט היא הפרקליטות שכפופה ליועמ"ש. מה הוא בכל זאת יכול? לדבר בציבור, להטיל את כובד משקלו הפוליטי, אולי להקים ועדה חדשה שתגבש פתרון ממצה לאפליית הורים לא-ביולוגיים. חברי כנסת, אגב, עשו מעט מאוד בנושא: מרב מיכאלי מהעבודה הגישה ב-2013 וב-2017 הצעות שיאפשרו רישום הורים לא-ביולוגיים כבר בבית החולים, אבל הן מעולם לא עלו להצבעה. שפיר דרשה ב-2014 משר הפנים לאפשר להורים לא-ביולוגיים להירשם כהורי הילד מיד עם רישומו במרשם האוכלוסין.

מלשכת אוחנה נמסר: "מדובר בנוהל של היועץ המשפטי לממשלה ונמצא בסמכותו. אף על פי כן, מתקיימים דיונים בין הגורמים הרלוונטיים ללשכת השר על מנת לקדם את הנושא". 

האתגר הבא: הכרה בהורות להט"בית מרגע הלידה

1. הלקונה החוקית

■ לסבית שזוגתה הרתה בהפריה מלאכותית, והומוסקסואלים שהולידו ילד מפונדקאית, לא יכולים להירשם כהורים

2. האופציות של הזוגות

אימוץ הילד - לפי חוק האימוץ
הבעיה: תהליך סבוך וממושך, שאינו מתאים להורים שגידלו את הילד מיום לידתו

צו הורות מבית המשפט - לפי חוק הפונדקאות

הבעיה: המדינה היא צד בהליך, ומעלה דרישות שמעכבות את קבלת הצו

3. איפה זה עומד?

נוהל חדש לצווי הורות - שוועדה ממשלתית הגישה ליועמ"ש
הבעיה: לפי ארגוני להט"ב, הנוהל ממשיך להערים דרישות מיותרות

האופציות של אוחנה

■ לא יכול

שינוי נוהל ההכרה בהורות - עמדת המדינה לגבי צווי הורות תלויה בפרקליטות וביועמ"ש

■ יכול

לחץ ציבורי - לתבוע שהנוהל שהוועדה שהמליצה עליו יתוקן לפי דרישת ארגוני הלהט"ב
קידום החלטת ממשלה - לפעול שהממשלה תתחייב לשינוי החוק להכרה בהורות של להט"בים
תזכיר חוק - לנסח הצעת חוק של משרד המשפטים שתאפשר הכרה בהורות של להט"בים