מה רוצים חוקרי המשטרה המצוינים מגל הירש - ולמה עכשיו?

חוקרינו המצוינים סוף-סוף מצאו במה להאשים את גל הירש, אחרי יותר מארבע שנות חקירה אינטנסיבית בארץ ובעולם • וגם: משטרת ישראל מתנצלת על שתילת רובה במרתף ביתו של תושב עיסאוויה, פרופ' ליאוניד אידלמן מדבר, והאם חיי מטופלים באמת כל-כך זולים? • השבוע שהיה

מנהיגים באחריות. הגירעון עולה (3.8% ב-12 החודשים האחרונים), הלמ"ס מדווח על גידול באבטלה (מ-3.7% ל-4.1%), מחירי הדיור עולים (דיווח אחרון ב-1.5%), אבל עיקר העיקרים: ביום 24.12.18 התקבלה בכנסת החלטה, פה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, "מתוך אחריות תקציבית ולאומית". מאז נעלמו עקבותיהם.

העיקר הבריאות. פרופ' ליאוניד אידלמן מדבר: "אני מבטיח שבתוך שנתיים משך ההמתנה לניתוחים ולבדיקות יירד ב-30% ובתוך 3 שנים ב-50%" ("כלכליסט", 8.8). האם הוא אומר את זה כמי שהיה עד לפני שנה ראש ההסתדרות הרפואית? כרופא מרדים? כמועמד ישראל ביתנו לתפקיד שר הבריאות?

משטרה מתנצלת. באמצע השבוע פרסמה משטרת ישראל הודעת התנצלות על כך ששוטרים שתלו רובה צהלי מסוג 16-M מקוצר במרתף ביתו של תושב עיסאוויה, תיעדו את החיפוש ולאחר מכן את מצהלות מציאתו. הם עשו זאת בעבור רייטינג, לצילומי הסדרה התיעודית "מחוז ירושלים". המשטרה הסבירה שהסדרה "סיפקה לצופים הצצה על פעילות המשטרה המורכבת ברחבי הבירה". אכן מורכבת. שותלים, מוצאים, לא מספרים למסכן שמצלמים את ביתו, אחר כך אומרים סליחה.

המשטרה ממליצה, היועמ"ש יחליט. ביום ג' הודיעה המשטרה על סיום החקירה נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ועל ההמלצה להעמידו לדין על שוחד, הפרת אמונים ועוד. ביום ד' נודע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, "יודיע" בימים הקרובים שהחליט להגיש כתב אישום נגד שר העבודה חיים כץ על מרמה, הפרת אמונים ושימוש במידע פנים. עוד נודע שהיועץ "יוותר" על עבירת השוחד וגם "יסגור" את החקירה על ההתנהלות בתעשייה האווירית. גם אם הכול מסודר וקפדני למהדרין, גם אם אין זו ארצם של שמאלנים-ימניים, גם אם יוכח שממש בנקודת הזמן, יום ושעה, המדויקת הזאת מוצו החקירות והסתיימו המהלכים שנמשכו שנים, אפילו שנים ארוכות במקרה של כץ - הרי העובדה שמדובר ב-40 יום לבחירות, והשניים פוליטיקאים בכירים, עלולה להעלות חשש של ניסיון התערבות בבחירות והשפעה על תודעת הבוחרים. השאלה היא לאיזה כיוון. הנגד או הבעד?

משטרת ישראל מצאה. חוקרינו המצוינים סוף סוף מצאו במה להאשים את גל הירש, אחרי יותר מארבע שנות חקירה אינטנסיבית בארץ ובעולם. אם לא שוחד או "שימון" עובדי ציבור זרים בגיאורגיה, אז שיהיו עבירות מס. לא סתם, אלא העלמות בעשרות מיליוני שקלים. ישמור אלוהים, רק שלא ניכנס ללופ שלהם.

צדק צדק תרדוף. עסקת טיעון והליך גישור הביאו "דין וצדק": עובד מרכז סיעודי השאיר לבדה במקלחת חוסה בת 86, תחת מים רותחים. כשראה כוויות בכל גופה, השכיב אותה במיטה וכיסה עד הסנטר. כשצרחה מכאב, שמע אותה מנהל המרכז אבל לא בא לבדוק. כשהגיע בעלה, אז בן 91, ושאל מדוע היא לא עונה, אמרו לו שהכול בסדר. רק כשמצבה החמיר העבירו אותה ליחידת כוויות בבית חולים, שם מתה בייסורים קשים. מנהל המרכז והעובד הועמדו לדין. עם המנהל, שאמר כי הוא חש אחריות אישית למקרה, והעובד, שאמר שאינו דובר עברית, נחתמו עסקות. השבוע, שש שנים אחרי, "גזר" שופט בפתח תקווה על המנהל מאסר על תנאי ועל העובד חודשיים מאסר שהומרו בעבודות שירות. הודעה למנהלי ולעובדי מרכזי טיפול לחוסים, קשישים, נכים, מוגבלים: חיי מטופלים זולים, הכול מותר.

השבוע נפתח ביאיר לפיד. בסרטון מתחכם שהפיץ בטוויטר ניסח בעצמו רב-שיח דמיוני שבו מככבים "השותפים הטבעיים סופי". מוצגים בו מעללי מסמך הנאמנות של דוד ביטן, והעיקר - תאוות הבצע של בצלאל סמוטריץ', יעקב ליצמן ואריה דרעי. "החרדים". התגובות הפוליטיות פרצו מהר ושטפו את הארץ. גם הטקסט המצויץ ("בדיחה", קרא לזה הלפיד), כמו התגובות, עטורי רוע, הסתה, שנאה, איבה, ארס, הרס, אנטישמיות והסתה. איכשהו קורה שדווקא בעלי המילים הקשות משני הצדדים הם גם הצדקנים הגדולים שזועקים-מתייפייפים על "שנאת החינם" שפשטה בארץ ומאיימים על אחרים בחורבן בית שלישי.

1949 שנים לאחור. "ירושלים של סוף בית שני הייתה עיר אלימה, קשה, קנאית רודפת בצע ושופכת דמים. כיסי טרור מילאוה וכל כת ביקשה להראות שהיא קנאית יותר מזולתה. הקולות המרסנים נבלעו ברעש נורא של קנאים שערבבו בצע כסף, לאומנות קיצונית ושחיתות כלכלית. החיבור האידיאולוגי עם המצוקה הכלכלית פעל היטב. אש הקנאות בערה בכל מחוזות הארץ והגיעה לתוככי ירושלים. כך התגלגלה ירושלים לחורבנה בשנת 70 לספירה" (הרב בני לאו, "ישראל היום", 2.8).

יהודה משי זהב. "שכן, שים לב אם אני חסר", קמפיין חדש של ארגון זק"א החרדי הוותיק ו"אשת לפידות", הארגון הנשי שהקים ב-2018 ("הדבר הטוב ביותר לאחוז בו בחיים זו אחת את השנייה", אודרי הפבורן. כך בדף הבית). "זה יכול להיות השכן או השכנה של כל אחד מאיתנו, ואיש מאיתנו לא מתעניין בשלומם משך תקופה ארוכה. לא תמיד השכן הבודד שהתמוטט יכול להזעיק עזרה, אך אם נעקוב אחריו ונתעניין בשלומו, אנחנו נוכל להזעיק עזרה בעוד מועד ופשוט להציל חיים!"