האנושות פוגעת באדמה - וכולנו עומדים לשלם את המחיר הכבד של ההחרבה

דוח חדש של האו"ם מצביע על כך שבני האדם מחריבים באופן שיטתי את הקרקע • האם ניתן לשנות את המצב, ולמה הדרך לפתרון עוברת דרך הצלחות של כולנו?

בצורת / צילום: shutterstock
בצורת / צילום: shutterstock

חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה. לראשונה בהיסטוריה, ים הקרח באלסקה נמס לחלוטין, ביום אחד איבדה גרינלנד 12.5 מיליארד טונות של קרח, גל חום קיצוני הכה מדינות רבות עד כדי שבארה"ב נהרסו שדות, ובצרפת צפויה ירידה של 13% בייצור היין בשל פגיעה ביבול.

באירופה התרחש טורנדו, אירוע נדיר למדי, ובעיר ההודית צ'נאיי ממשיך הציבור לסבול ממשבר מים חריף. החודש החולף ממחיש את האיום החריף תחתיו נמצאות המערכות האקולוגיות בעולם, כשמשבר האקלים פוגע ביכולתו של כדור הארץ לקיים את האנושות. דוח מעורר דאגה של הפאנל הממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) שנכתב על ידי 103 מדענים מובילים בעולם ופורסם בשבוע שעבר, קובע כי ההתחממות הגלובלית מגבירה את הבצורות, שחיקת האדמות והשריפות, תפוקת היבול נמצאת בירידה וחוסר הביטחון התזונתי גובר.

גלי החום ברחבי העולם יהפכו בהמשך לארוכים, חמים ושכיחים יותר. האזורים המדבריים מתרחבים, בעוד אזורי מזג אוויר קר יותר מצטמצמים. תדירותן ועוצמתן של סערות אבק, למשל, עלו בעשורים האחרונים גם באזורנו כתוצאה משימוש בקרקע, מה שמשפיע גם על בריאותינו. התחממות נוספת תוביל לתנאי אקלים חסרי תקדים, עד כדי מצב שבו עסקים - במיוחד אלה הפועלים בתחום המזון - לא יוכלו להסתמך על שרשראות האספקה הקיימות, אתרי הייצור ומקורות המים.

לפי הדוח, המשאב ההכרחי להתמודדות עם פליטת גזי החממה הוא האדמה. אותו משאב בלתי ניתן לייצור, ממנו אנחנו גוזלים עוד ועוד לתועלתנו. בני אדם מנצלים כעת 72% משטח האדמה נטול הקרח בכדור הארץ בכדי להאכיל, להלביש ולתמוך באוכלוסיית בני האדם הגדלה.

במקביל, החקלאות, בירוא היערות ושימושים אחרים בקרקע, מייצרים כמעט רבע מכלל פליטות גזי חממה. האדמה מספקת לנו את המזון, המים המתוקים החמצן ומשאבי הטבע שבלעדיהם החברה האנושית לא תוכל להתקיים.

אך האדמה נמצאת תחת לחץ אנושי הולך וגובר; שימוש אנושי בקרקע משפיע על כ-60%-85% מהיערות וכ-70%-90% מהמערכות האקולוגיות הטבעיות האחרות. בנוסף השימוש שלנו בקרקע גרם לירידה של כ-14% במגוון הביולוגי העולמי, לפי הדוח. נציין כי עד שליש משטח האדמה בעולם וכמעט 75% ממשאבי המים המתוקים מוקדשים כיום לייצור יבולים או בעלי חיים למאכל. מדובר בניכוס חסר תקדים של מערכות אקולוגיות מרובות.

משבר האקלים עצמו נובע ומחמיר בשל הדרך בה אנחנו משתמשים בקרקע. כ-23% מפליטות גזי החממה אותם יוצר האדם מגיעים מחקלאות בלתי מקיימת ובירוא יערות. פינוי יער לצורך הקמת חוות לגידול בקר לשחיטה או גידול מזון עבור חיות לשחיטה, מניע את הפליטות כלפי מעלה. כמחצית מכלל פליטות המתאן, אחד מגזי החממה המזיקים ביותר, מקורה משדות בקר ואורז, בעוד בירוא יערות ופינוי אדמות יוצרים רמות משמעותיות נוספות של פליטת פחמן. אגב כך, לפי הבנק לפיתוח אסיה, כמות האורז בדרום הודו עשויה להצטמצם ב-5% בשנת 2030 וביותר מ-14% בשלושת העשורים הבאים.

הדוח מבהיר כי האנושות עומדת כיום בפני בחירה בין מעגל אכזרי של אסונות אקלים, לבין תיקון ויצירת ערך. פעילות אנושית גורמת נזק משמעותי לקרקע וכעת יש לנקוט בפעולות כדי להפסיק את בירוא היערות שמספקים לנו חמצן, לרסן את שחיקת האדמה ולהפסיק את הרס בתי הגידול הטבעיים.

האדמה היא משאב יקר ערך ומועט, ועלינו להפוך אותה לכלי למלחמה באסון האקלים. בעיות באדמה עלולות להעצים את עצמן בקלות, ולכן עלינו לפעול במהירות. ככל שהאדמה מתחממת יותר, אידוי המים מהקרקע מאיץ, אזורים אקולוגיים שלמים מתייבשים והופכים פגיעים.

לא ניתן יהיה להגביל את עליית הטמפרטורה ולהילחם בהתחממות הגלובלית, מבלי לשנות באופן מהותי את הדרך בה העולם מנהל אדמות ומייצר מזון. "חלון ההזדמנויות, התקופה בה ניתן לבצע שינוי משמעותי, להגבלת שינויי האקלים בגבולות נסבלים, הולך ומצטמצם במהירות", אומרים המדענים, ועל כן, הדוח קורא להפיכת מערכות מזון מחקלאות תעשייתית לניהול קרקע ברת קיימא.

למרות שתעשיית החקלאות היא חלק מהבעיה, היא יכולה להפוך לחלק מהפתרון; צורות יעילות ובנות קיימא לייצור מזון יכולות להפחית את הפליטות, ולשחרר אדמות בהן ניתן להשתמש לאגירת פחמן - חקלאות בלתי מקיימת הגבירה את שחיקת האדמה, וכעת, קרקעות סופגות אחוז אחד מכלל הפחמן הכולל של כדור הארץ, לעומת 7% בעבר.

בנוסף, גובר הצורך בנטיעת עצים על שטחים נרחבים. לפי מחקר של אוניברסיטת לונדון, אם נכסה 2.2 מיליארד דונם מהאדמה בעצים, נוכל להתמודד עם שני שלישים מכלל פליטת גזי החממה. מדובר בשטח בגודל ארה"ב, וכשמסתכלים קדימה, בשל השימוש שלנו בקרקע, אין מספיק שטח פנוי - אלא אם כן נשנה את הרגלי התזונה שלנו.

שינוי הרגלים ישפר את המצב

קובעי מדיניות ברחבי העולם נדרשים לפעול בדחיפות וליישם פתרונות למשבר האקלים, אך נקודת האור בדוח טמונה דווקא ביכולת של כל אחת ואחד להאיץ את השינוי; אוכלוסיית העולם צפויה להכיל 9.6 מיליארד בני אדם עד שנת 2050, מה שיוביל לגידול של 61% בייצור המזון.

אם מביאים בחשבון שמערכת המזון מובילה להרס קרקעות ופליטה של 37% מגזי החממה (כולל תהליכי שרשרת הייצור והאספקה, כגון אריזה ושינוע), עולה כי להחלטות האישיות שלנו יש משקל גבוה בהתחממות הגלובלית. שינויי תזונה אותם יכול כל משק בית לעשות, הינם קריטיים לשם הבראת הקרקעות והפחתת ההתחממות. בשינוי הרגלי התזונה שלנו, נגרום לפינוי שטחים עצומים של אדמה, בהם נוכל להשתמש לטובת פתרונות שיעזרו בהפחתת פליטת גזי החממה וטיפול באלו הקיימים כעת.

מחקר שביצעה אוניברסיטת קליפורניה גילה כי פליטת גזי החממה של משקי בעלי החיים המיועדים למאכל, אחראי על פליטות גזי חממה רבים יותר מאשר כלל המכוניות על פני כדור הארץ. גז המתאן אותו פולטות הפרות, מסוכן פי 25 מאשר פחמן דו חמצני, והוא מחמיר את אפקט החממה. תזונה טבעונית היא הבחירה המוסרית ביותר והטובה ביותר לקרקעות ולכדור הארץ, אך מחקרים מצביעים על כך שגם הפחתה בצריכת הבשר יכולה להוביל לשינוי.

כדי להאכיל את חיות המשק המופנות למאכל, נדרשים מיליארד טון של דגנים בשנה, איתם היה אפשר להאכיל 3.5 מיליארד בני אדם. במילים אחרות; אילו נאכל את אותם דגנים בעצמנו, נמנע גזי חממה רבים. הפחתה של כ-80% בצריכת הבשר, תשפיע דרמטית על מצב האקלים. אפילו בארוחת צהריים שבה נפחית את כמות הבשר מ-300 גרם ל-200, כמות גזי החממה תופחת בכמעט 50%. נכון, לא כולנו יכולים לקנות מכונית חשמלית או להתקין פאנלים סולריים על הגג, אך כולנו יכולים לשנות את התזונה באופן שישפיע על המשבר האקולוגי.

לפי אוניברסיטת קליפורניה, מנה אחת של סטייק מייצרת 330 גרם של גזי חממה - כמו לנסוע 6 קילומטר במכונית, לעומת 52 גרם שמייצרת מנת עוף, 40 גרם מנת דג, 14 גרם מנת ירקות ו-2 גרם בלבד של גזי חממה שמייצרת מנת עדשים.

עוד לפי המחקר, אימוץ הרגלי תזונה בריאים ומופחתי בשר, מוריד את הסיכון למחלות לב, סרטן וסוכרת ב-20%-40%. בנוסף, הוצאות הבריאות השנתיות בארה"ב צפויות לרדת ב-77-93 מיליארד דולר בשנה וכן פליטת גזי החממה תרד בעד 826 קילו לאדם בשנה. מעבר לתזונה שאיננה מכילה בשר אדום או מעובד, עתידה לחסוך עד 230 מיליארד דולר למערכת הבריאות האמריקאית. לפי מחקר של אוניברסיטת הרווארד, מעבר לתזונה טבעונית יפחית 70% מפליטת גזי החממה של תעשיית המזון.

מחקר נוסף שביצע ד"ר אלון שפון, חוקר בהרווארד ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מגלה כי יעילות ההמרה של בשר בקר נמוכה מאוד - על כל 1,000 קלוריות שאוכלת הפרה, נקבל כ-30 קלוריות בסטייק. כלומר, יעילות המרה של 3%. 97% מהאנרגיה אותה מקבלת הפרה, נפלטת בתור זיהום סביבתי. יעילות המרה אנרגטית כל כך גרועה, מעידה על הזיהום הסביבתי הרב שנוצר בתהליך גידול הפרה: צריכת מים, דישון, פליטת גזי חממה וכמובן שטחי קרקע - בהם עוסק הדוח של ה-IPCC. בעוף, ביצים וחלב, הנתון עומד על 15%.

ההמבורגר הטבעוני צובר תאוצה

לאחרונה הכריזה רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, על שילוב המבורגר טבעוני בתפריט. היא מצטרפת לברגר קינג ולרשתות רבות אחרות שמצטרפות למהפכה שמתרחשת בעולם; צמיחה מהירה בביקוש למוצרים נטולי בשר, עד כדי כך שחברות הענק ביונד מיט ואימפוסיבל פודס מתקשות להיענות למלאי ההזמנות, כשרק בארה"ב 20 אלף מסעדות מציעות תחליף בשר של שתי היצרניות. לפי נילסן, מעל ל-20% ממשקי הבית בארה"ב רוכשים תחליפי בשר, ובשנה שעברה מכירות התחליפים בסופרמרקטים עמדו על סך 893 מיליון דולר. הרווח הנקי של אותה ביונד מיט, שההמבורגר הצמחי שלה גם נמכר בישראל, קפץ ברבעון הראשון של 2019 ב-215%, ועלה ל-40 מיליון דולר. אימפוסיבול פודס גייסה כסטארט-אפ 500 מיליון דולר, והיא איננה היחידה.

ממפיס, המגדלת בשר מתורבת במעבדות, גייסה 20 מיליון דולר והיא מתכננת לשווק את מוצריה עד 2021. ולאור מצבה הקשה של הדגה בים, כשבתי הגידול נהרסים בשל דייג יתר ודגים רבים נכחדים, ישנם גם מיזמים לחלופות מזון ימי; חברת גודקצ' פודס האמריקאית, שמייצרת טונה, סרטן וקציצות דגים מן הצומח, גייסה כבר 9 מיליון דולר, וזו רשימה חלקית. גם מנכ"ל חברת הענק טייסון פודס, שפועלת בשוק הבשר, מבין כי השינוי מתדפק על הדלתות; "חלבון צמחי הוא שוק שצומח בנקודה הזו מהר ממזון מן החי, וכך זה ימשיך", אמר, בעת שהזרים השקעה של 55 מיליון דולר לביונד מיט, וגם השקיעו על הדרך בחברה הירושלמית Future Meat Technologies.

סין, צרכנית הבשר הגדולה בעולם שצריכת הבשר בה בעלייה בשל התרחבותו המשמעותית של מעמד הביניים, הודיעה ב-2017 על עסקה בסך 300 מיליון דולר לייבוא ​​בשר שגודל במעבדה משלוש חברות ישראליות, כחלק מתוכנית רחבה יותר להפחית את צריכת הבשר במדינה ב-50%. 

"ברמה הלאומית אנחנו מעודדים צריכת מזון מן החי וזה גורם נזק"

המשרד להגנת הסביבה מזהיר שישראל תהפוך בשנת 2050 למדינה הכי צפופה בעולם המערבי. במצב כזה צריך לתכנן מחדש את השימוש בקרקעות ובמשאבים המצומצמים. המדינה צריכה לשמור על שטחים פתוחים ולטפח את החקלאות, בעידן שבו תחרות על משאבי מזון ומים עלולה להיות מאתגרת.

לצד זה, נדרשת חשיבה מחודשת על צריכת מזון מן החי. צריכת הבשר בישראל לא עוצרת. למרות פריחת המסעדות הטבעוניות והתנועה הערה בתחום, חל ב-2108 גידול של 4% בצריכת הבשר של הישראלים. ישראל היא המדינה ה-4 בעולם בצריכת הבשר לנפש, וצריכת הבקר בלבד עומדת על 16.3 קילוגרם בשר לנפש בשנה.

הרכב הצריכה של בשר בקר בישראל עומד על 53% בשר קפוא מיבוא ו-47% בשר בקר טרי, שרובו מיובא היות שהגידול המקומי לא מספק את הביקוש. מחצית מהישראלים מעדיפים בשר טרי וישנה עלייה של 28% בסגמנט הזה. הביקוש הזה אחראי לכך שלישראל מגיעים בכל שנה מאות אלפי בעלי חיים במשלוחים חיים שכרוכים בסבל רב לבעלי החיים.

"כשאנחנו קוראים את הדוח של האו"ם, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לדאוג. ההתנהגות שלנו, כצרכנים, מובילה לזה שאנחנו אוכלים את הכדור, תרתי משמע, ואנחנו עוד נאכל אותה על זה בעצמנו", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "אנחנו מבזבזים משאבים כאילו אין מחר וגורמים לשינוי האקלים, כאילו שאנחנו לא רוצים שלילדים שלנו יהיה טוב כאן. הפתרונות כבר קיימים ואנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, רק צריך ליישם".

לפי הדוח, אנחנו צריכים לשנות את הרגלי התזונה שלנו.
"מזון שבריא לאדם גם בריא לסביבה, ולהפך. בוודאי שהכי טוב זה לעבור לטבעונות, לקנות רק תוצרת מקומית ולגדל את המזון בעצמנו כשאפשר - אבל זה לא תמיד ניתן ליישום. הדבר המשמעותי שאפשר לעשות הוא להפחית את צריכת המזון מן החי. כל אחד יכול בקלות להפחית את צריכת הבשר שלו. הסך הכול שלנו יהיה משמעותי בעולם".

מה חלקה של המדינה במשבר?
"ברמה הלאומית, אנחנו עדיין מעודדים צריכת מזון מן החי, וזה גורם נזק גם לבריאות וגם לסביבה. בימי הצנע בשנות ה-50 של המאה שעברה, אכלו 50 גרם בשר למשפחה בשבוע, והיום הנתון המעודכן ביותר לגבי בקר, הודו ועוף ביחד - 82 קילוגרם לאדם לשנה. הטבעונים מקזזים את הפלאו, שאוכלים בשר רב. אנחנו עדיין על ממוצע של יותר מקילוגרם בשר ועוף לאדם בכל שבוע, כשההמלצות בתזונה הים תיכונית נעות בין 300 ל-500 גרם בלבד. אנחנו אוכלים פי 2-3 כמות של בשר ועוף לעומת הכמות המומלצת, ופחות מדי ירקות.

"מועצות הבקר, החלב והלול מתוקצבות גם מכספי המיסים שלנו, כשהמטרה שלהן היא לעודד אותנו לצרוך עוד מוצרים מן החי. לא ברור לי למה המדינה ממשיכה לתמוך בגופים שמעודדים אותנו לתזונה גרועה ופגיעה בסביבה. מה שבאמת צריך לעודד זו צריכת פירות וירקות - אבל מועצת הצמחים, שאחראית על התחום, אינה מתוקצבת באותו אופן, ותקציבי הפרסום של משרדי החקלאות והבריאות לעידוד צריכת ירקות ופירות נמוכים עד כדי גיחוך".

ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה / צילום:  האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
 ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה / צילום: האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

אולנובסקי מוסיפה כי "משרד הבריאות ממליץ על תזונה ים תיכונית, שהיא גם טובה יותר לסביבה. כשההמלצות הוכרזו ב-2017, וכתבו במפורש שאין צורך לאכול מנה בשרית בכל יום, גורמים בעלי אינטרס מסחרי התנפלו על מומחי התזונה במשרד הבריאות, עד שהם שינו את ההמלצה שלהם למשהו מעורפל בסגנון 'להפחית צריכת בשר ועוף'.

"ברמה הלוקאלית, מי שאחראי על התזונה בצהרונים זו הרשות המקומית או משרד החינוך. כבר היום אמור להיות יום אחד בשבוע שהוא צמחוני, ואם זה היה תלוי במשרד הבריאות או בתזונאיות של הרשויות המקומיות - היו לפחות יומיים או שלושה כאלו. אבל ההורים מרגישים שחוסכים עליהם כסף ובהרבה מקומות הם נלחמים ולא מסכימים לוותר אפילו על יום אחד של בשר. אנחנו גורמים נזק לסביבה וגם לבריאות של הילדים שלנו. הלוואי שהדוח של האו"ם ישנה סופסוף את התנהלות משרדי הממשלה".