די כבר, קרצייה! בעידן של הפרעות קשב, הכירו את האישה שתשלמו לה כדי שתנג'ס לכם

מבחינת הילה מיכוביץ'-סיטון, כשמכנים אותה "קרצייה" - זו מחמאה. זה בדיוק הייעוד שהיא כיוונה אליו בהיותה "הקרצייה מפולניה".

כהגדרתה, היא "מתקרצצת" ל"מקורצצים" שהם דחיינים של דברים. כל מיני דברים, פרויקטים בלימודים, משימות ביורוקרטיות, חלומות של קריירה, שאיפה לכתוב תסריט או ספר שירים (גם למגירה) או של כל דבר שכולנו אומרים לעצמנו שנעשה מחר. או מחרתיים.

מיכוביץ'-סיטון גילתה שהיא לא במקרה פולנייה באמת. היא הצליחה להניע חברה לשנות קריירה אחרי שעבדה במשהו ש"ממש לא התאים לה", והכול באמצעות ניג'וסים. לחברה הזו יש היום עסק עצמאי מצליח. ולא רק לה. כשהבינה מיכוביץ'-סיטון, עוד כשהייתה עורכת וידאו, שהניג'וסים האלה יכולים להפוך למקצוע של ממש, היא הקימה אתר, מיתגה את עצמה עם משקפי "הקרצייה מפולניה" ויצאה לדרך.

יש תפריט של "התקרצצות", על בסיס קבוע או זמני, ומעטים המקרים ש"הקרצייה מפולניה" מרימה בהם ידיים, אם בכלל. אגב, באופן כללי נשים הם מהזן שבנוי יותר לשיטה הזו. ובגלל שהרוב נעשה בשלט רחוק, "המקורצצים" יכולים לגור בכל מקום, גם בחו"ל.

הניג'וסים מתחילים בהודעות וואסטאפ שגורמות כנראה ל"מקורצצים" לאי-נוחות: "נו, צילצלת כבר??", "למה לא עכשיו?", "נו, אמרת שתעשי את זה הבוקר, מה קורה עם זה?". במקרים קיצוניים עוברים לשיחת נזיפה טלפונית, אבל מי רוצה להגיע למצב כזה?

גם אם לא ממש אכפת להם אם יגישו עוד היום את הניירת לעירייה, והם עושים את זה כי הם רק רוצים שהקרצייה תרד מהם - לה זה לא משנה, כל עוד המשימה בוצעה, המטרה הרי מקדשת את האמצעים. זו "הקרצייה מפולניה" שבנתה קריירה יוצאת דופן ויצאה מגבולות ה-08:00 עד 17:00 במשרד הממוזג, והכול על כישרון שבמובן מסוים הוא כנראה מולד.