מנדטים באוויר

770 אלף מבעלי זכות הבחירה הם יוצאי בריה"מ לשעבר. איך לפנות אליהם?

אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

"מיליון עולים שהגיעו מברית-המועצות הצילו את מדינת ישראל: דמוגרפית, כלכלית ופוליטית" - כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, וידע על מה הוא מדבר. בזכות העלייה מחבר המדינות הוא נמצא בשלטון, כמו כל ראשי הממשלה מאז 1992.

מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה, 770 אלף הם יוצאי ברית-המועצות לשעבר שעלו לישראל מאז שנות ה-90. במרכז מערכת הבחירות הנוכחית עומד הקרב על הקול הרוסי, או במלים אחרות - הקרב בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן. האם יש רק שני מחנות במגזר הרוסי? יש עוד אחד והוא יקבע את גורל הבחירות הנוכחי.

"המחנה השלישי" מורכב מאנשים אשר לא הצביעו בבחירות או לחלופין הצביעו למפלגות אחרות. מספר העולים מברית-המועצות שלא הצביעו בקלפי באפריל 2019 עומד על 50%, שווה ערך ל-8 מנדטים.

תחת הסיסמה "ליברמן, אין לו מלה" מנהלת "המחנה הדמוקרטי" קמפיין במגזר הרוסי. מטרת הקמפיין כפולה: במישור הגלוי, רשימת השמאל מנסה לגייס מצביעים חילונים דוברי רוסית שאינם מגדירים עצמם ימנים ושמתכוונים להצביע לישראל ביתנו. הבעיה שלמחנה הדמוקרטי אין נציג של מגזר הרוסי, הם גם לא קיימים בתקשורת הרוסית. נכון רוב העולים מזדהים עם המצע הליברלי שלה, בגלל זה מפלגת מרצ קיבלה בבחירות בשנת 1992 11% מהמגזר הרוסי. בגלל הבטחה ל"מהפכה אזרחית" ו"עם אחד גיוס אחד" נבחר אהוד ברק ב-1999 לרשות הממשלה. נבחר ושכח. מאז לחילוני רוסי, שמאלני וליברלי אין "מרצ" לרוץ לקלפי. דוגמה הפוכה היא מפלגת זהות בראשותו של משה פייגלין שקיבלה חצי מנדט בבחירות הקודמות מהמגזר הרוסי, כי יש לה גם נציג ברשימה וגם פעילות בשטח הרוסי.

פעמיים מפלגת העבודה הגיעה לשלטון בזכות הקול הרוסי בשנת 1992. היא קיבלה מהמגזר 47.1% ובשנת 1999 הפילה את בנימין נתניהו. אבל מאז, היא עשתה כול מאמץ כדי להיעלם מהשטח. בבחירות הקודמות היא קבלה רק 2.3%, הרבה פחות ממפלגת זהות.

היום רשימת עבודה גשר רצה עם הסיסמה "בן אדם מעל הכול", כנראה בגלל זה ויקטור מנתניה נמצא רק במקום ה-25 ויו"ר המפלגה עמיר פרץ לא זוכר את שמו. רק עם סיסמאות בלבד אי אפשר ללכת למכולת ורק עם סיסמאות בלבד אי אפשר למשוך קולות.

בחודש יולי פורסם בעיתון "ישראל היום" שמנתוני סקר "הגל החדש" לרשימת כחול לבן ישנה סיבה לדאגה. בכחול לבן מאבדים לטובת ישראל ביתנו והליכוד כשליש מקולות דוברי הרוסית, שהצביעו להם בבחירות האחרונות. באותו חודש אמר ח"כ בני גנץ, יו"ר כחול לבן, לתקשורת הרוסית, "הקול רוסי מאוד חשוב לנו, יהיו לנו ברשימה שני נציגים לכנסת". אבל השאיר את הרשימה ללא שינוי עם נציג רוסי אחד כמו בבחירות הקודמות. היום מופיע בתקשורת הרוסית רק ח"כ יאיר לפיד. מאז 1992 לא נבחר אף מנהיג לרשות הממשלה ללא תמיכת המגזר הרוסי. כנראה בכחול לבן חושבים בצורה אחרת.

הפופולריות של הליכוד וישראל ביתנו בבחירות האחרונות לא נבעה מהצלחתן להיטיב את מצבם של דוברי הרוסית בארץ, אלא הייתה תוצר של ריבוי נציגים מקרב עולי ברית-המועצות בכנסת ובממשלה, וגם עקב כישלונן של המפלגות המתחרות.

פעם אמרו שהרוסים הם שמאלנים כי הם הביאו לשלטון את יצחק רבין ואהוד ברק; אחר-כך החליטו שכמעט כל הרוסים ימנים; והיום טוענים כי הם לא ימין ולא שמאל.

בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור דובר הרוסית. אנשים שלא הצביעו אינם נמצאים בכיס של אף מפלגה. הם יכולים בקלות לשנות את המאזן הבין-גושי. הם מרגישים שממשלת הימין "דפקה" אותם ושמפלגות המרכז שמאל התעלמו מהם. מי שיקבע את תוצאות הבחירות הבאות הוא "המחנה השלישי" של הרוסים, אלה שלא הצביעו או אלה שמחליפים זהויות פוליטיות. אני יושב על הגדר, ואומר לפונים אלי: תנו לפוליטיקאים להזיע, אולי זה ילמד אותם שאנחנו לא שקופים.

הכותב הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים