צרפת ובריטניה יכפילו את הסכום שהן מעבירות לקרן הירוקה של האו"ם ל-3.5 מיליארד דולר

צרפת, בריטניה וקנדה הודיעו על המהלך בפסגת ה-G7 • הקרן הוקמה כדי לסייע למדינות מעוטות יכולת להתמודד עם משבר האקלים, ועד כה הקצתה לשם כך 5.2 מיליארד דולר • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נעדר מהדיון בנושא משבר האקלים בוועידה

מנהיגי ה-G7 בעת הוועידה בקנדה / צילום: Steffen Seibert, משרד המידע הגרמני
מנהיגי ה-G7 בעת הוועידה בקנדה / צילום: Steffen Seibert, משרד המידע הגרמני

בצל השריפות ביער האמזונס וכן השריפות שיצאו מכלל שליטה בסיביר ובדרום אפריקה, ומקץ שנה של מחאות בנושא משבר האקלים - הודיעו צרפת, קנדה ובריטניה בפסגת ה-G7 כי יצטרפו לנורבגיה וגרמניה, ויכפילו את הסכום שהן מעבירות לקרן הירוקה של האו"ם. התחייבותה של צרפת לתרום 1.71 מיליארד דולר לקרן הדגל של האו"ם הגיעה לאחר שגם בריטניה הבטיחה להכפיל את תרומתה ל-1.75 מיליארד דולר. במהלך פגישת ה-G7 הודיעה קנדה כי תספק לקרן 224 מיליון דולר - מימון שיינתן בהתאם להתחייבותן הקודמת של המדינות.

הקרן, המבקשת כעת מן המדינות לסייע לה למלא את קופתה מחדש, הוקמה כדי לסייע למדינות מעוטות יכולת שאינן אחראיות היסטורית לשינויי אקלים, להתחייב לפעול לבלימת משבר האקלים במסגרת הסכם פריז, ש-187 מדינות שותפות לו. הקרן מיישמת פרויקטים של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, וכן היערכות לעליית ערכי הקיצון של הטמפרטורות וגובה פני הים. ב-2014 הבטיחו המדינות העשירות כי יזרימו לקרן הון התחלתי של 10.3 מיליארד דולר, אך תנודות מטבע והעובדה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המטיל ספק בנושא שינויי האקלים, מסרב לספק 2 מיליארד דולר בהתאם להתחייבות הממשל האמריקאי, הובילו לכך שהעברת הכספים לקרן התכווצה ל-7 מיליארד דולר.

חידוש התרומות ל-(CGF (Green Climate Fund עמד בסדר העדיפויות הגבוה של פסגת המדינות, ונמצא גם על סדר היום של ועידת האקלים של האו"ם, שתתכנס בניו יורק בחודש הבא. המדינות המבוססות התחייבו לגייס 100 מיליארד דולר עד 2020 כדי לסייע למדינות פגיעות להתמודד עם שינויי אקלים - יעד שעדיין רחוק מלהתקיים.

עד כה הוקצו יותר מ-5.2 מיליארד דולר לפרויקטים שיסייעו למדינות פגיעות להפחית את הפליטות ולהסתגל להשפעות שינויי האקלים. הכסף הוקצה ל-111 פרויקטים אקלימיים ב-99 מדינות, בהם מתן אשראי לנשים בגאנה העובדות בחקלאות חכמה ומקיימת, קידום שיקום יער בהונדורס והגנה על אספקת מי השתייה מפני בצורת באיי מרשל, וכעת היא מבקשת מהמדינות לאפשר לה להמשיך בפעילותה ואף להרחיבה, בשל הנחיצות לפעול באופן מיידי כדי לעצור את שינויי האקלים.

בפסגת ה-G7 נערך דיון של מנהיגי המדינות בנושא משבר האקלים והפגיעה במגוון הביולוגי בעולם, ובמסגרתו שוחחו המנהיגים על דרכי התמודדות עם השריפה המשתוללת ביער האמזונס בברזיל ויישום פתרונות להורדת פליטות הפחמן במדינות. כיסאו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נותר ריק בדיון. כששאלו אותו העיתונאים מדוע העדיף להיעדר מן הדיון, ענה: "אנחנו נקיים את הדיון בקרוב" והתעלם מהעיתונאים שציינו בפניו כי הדיון כבר התקיים.

בשנת 2017 ביטל טראמפ את התחייבויותיה של מדינתו להסכמי פריז, ובהתבטאויות שונות הבהיר כי נושא ההתחממות הגלובלית אינו נמצא בסדר העדיפויות של הממשל שלו. בנובמבר האחרון, לדוגמה, עם צאת דוח של הממשל האמריקאי שבו נכתב כי שינוי האקלים יעלה לארה"ב מאות מיליארדי דולרים בשנה ובריאות הציבור תהיה בסכנה, אמר טראמפ כי איננו "מאמין לכך", ובאוקטובר אמר ל"פוקס ניוז" כי הוא לא משוכנע שבני אדם הם הגורמים לעליית הטמפרטורות. זאת, למרות ההסכמה בקהילה המדעית בנוגע להתחממות הגלובלית והסיבות לה.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אישר כי טראמפ נעדר מן הדיון אך ציין כי צוותו נכח במקום. עוד ציין כי שוחח עם טראמפ על השריפות ביער הגשם בברזיל והתרשם כי הוא שותף למטרות של המדינות ומחויב למאמצי ה-G7 לסייע לברזיל להילחם באש. מקרון התייחס למצב החירום האקלימי כנושא הנמצא בלב הוועידה, עוד טרם פרצו השריפות באמזונס.

כל המדינות החברות ב-G7 - ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה, בריטניה וקנדה - התחייבו להעניק סיוע כספי וטכני למאבק בשריפות יער הגשם, בסכום של 20 מיליון דולר, ולפתח תוכנית גלובלית ארוכת טווח להגנה על יער הגשם. נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, התנה את קבלת כספי הסיוע בהתנצלות נשיא צרפת ובכך שמדינתו תחליט כיצד להשתמש בכספים. במסגרת הדיונים ציין מקרון כי נבחנות אפשרויות סיוע גם לדרום אפריקה על רקע השריפות המתחוללות ביערות האזור.