ממשלת לבנון צפויה להכריז על מצב חירום כלכלי

ללבנון יש את נטל החוב מהגדולים בעולם, עם חוב ציבורי של 150% מהתמ"ג שלה • המטרה בהכרזה היא זירוז רפורמות שיעזרו לאושש את הכלכלה

ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס
ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס

לבנון עומדת להכריז על מצב חירום כלכלי, במטרה לזרז רפורמות כדי להציל את הכלכלה שלה.

ראש הממשלה סעאד חרירי חזר על חשיבות צמצום הגירעון הלאומי של המדינה באוזני עיתונאים אתמול (ב'), אחרי פגישה בין הקבינט שלו ומנהיגים פוליטיים. הפגישה התנהלה בצל המתיחות הביטחונית בין ישראל וחיזבאללה בדרום המדינה. זה לא היה כנס רשמי של קבינט אלא מפגש להשגת קונצנזוס בקבינט.

"האנשים שקיימו את המפגש בארמון אינם הממשלה הרשמית שיכולה לקבל החלטות לפי החוקה, אך הם מנהיגי רוב הקהילות הדתיות בלבנון, שמיוצגות בממשלה", אמר סרקיס נעום, פרשן פוליטי ובעל טור ביומון א-נהאר, ל"CNBC". "זו הסיבה שההחלטות שלהם טובות ומשפיעות יותר, ואולי גם מבטיחות יותר מהדיונים של מועצת השרים", הוא הוסיף.

ללבנון יש את נטל החוב מהגדולים בעולם, עם חוב ציבורי של 150% מהתמ"ג שלה, לפי קרן המטבע הבינלאומית. המדינה הקטנה, שגובלת בישראל ובסוריה, העבירה תקציב מדינה ביולי, בתקווה שצעדי צנע חדשים יפחיתו את הגירעון וישחררו סיוע זר בסך 11 מיליארד דולר שנחוץ להשארת המשק בחיים. פרטים על התקציב החדש לא פורסמו לציבור אך ייתכן שהוא כולל הקפאה של שכירת כוח עבודה ממשלתי, מס של 2% על מוצרי יבוא והעלאת המס על הכנסה מריבית. לא הושג הסכם ספציפי על צמצום הגירעון, והפרשן סרקיס נעום אמר שנחוצים דיונים נוספים.

"הם שכנעו את עצמם שיש להם שישה חודשים לנסות לעשות משהו", אמר נעום. הוא הוסיף שיש פערים פוליטיים וכלכליים שיש להתגבר עליהם.

בעיה אחת שמאיימת לשתק את כלכלת המדינה היא השחיתות, הוא הוסיף. "השיעה באופן כללי, בהובלת חיזבאללה ויו"ר הפרלמנט נביה ברי מתנגדים להפרטה. בקהילות הנוצרית, הדרוזית והסונית יש קונצנזוס שאנחנו זקוקים להפרטת נכסי מדינה כי השחיתות קיימת בכל מקום", אמר נעום.

במדינה של שישה מיליוני תושבים קיימות 18 קהילות דתיות שונות בשל מתיחת גבול שרירותית על יד גנרלים צרפתים שהקימו את לבנון ב-1926.

לבנון זכתה בעצמאות ב-1943, ושמרה על מערכת של דמוקרטיה פלורליסטית בהשראה צרפתית. ממשלת הקונצנזוס הייחודית שלה, שמייצגת את רוב הקהילות, נשענת על חלוקת כוח שבה ראש הממשלה, הנשיא ויו"ר הפרלמנט באים משלוש הקהילות הדתיות הגדולות ביותר: הסונים, הנוצרים המרונים והשיעים בהתאמה.