המשבר האקולוגי זה עניין של ימנים מול שמאלנים? הכירו את המצעים האקולוגיים של הרשימות לכנסת

הטרנד הירוק כובש את כדור הארץ. המפלגה הירוקה בפרלמנט האיחוד האירופי זכתה להישג חסר תקדים. הפעילים הירוקים בישראל, שמביטים במה שקורה בעולם, יכולים בקושי להוריק מקנאה.

האנרגיה המתחדשת מהווה רק כ-5% מהשוק וכ-80 אוטובוסים חשמליים בלבד נמצאים בשימוש בערים. בישראל פועלת מינהלת שאמורה להתמודד עם שינויי האקלים - אך צעדים רגולטוריים משמעותיים ומידיים אין. שיעור המיחזור אצלנו נמוך ומאידך אנחנו שיאנים בצריכת פלסטיק חד-פעמי. הציבור הישראלי אדיש: לפי סקר של PEW , רק 38% מהישראלים רואים בשינויי האקלים איום משמעותי, כאשר הממוצע העולמי עומד על 68%.

ישראל, ששוכנת לחוף הים התיכון, מתחממת במהירות. ההתייחסות המזדחלת לשינויי האקלים לא לוקחת בחשבון את הדוחות שמזהירים כי עד סוף המאה ה-21 הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלולה לעלות בעד 4 מעלות צלסיוס, כמות המשקעים צפויה לרדת בכ-20% עד שנת 2050, מהגרי אקלים עלולים להגיע לגבולות המדינה ואירועי אקלים קיצוניים כמו בצורת, פגיעה בחקלאות, שיטפונות ושרב יעלו בתדירותם, בנוסף לבעיות באספקת מים, מזון ושירותי בריאות. בדוח שחיבר המשרד להגנת הסביבה הובהר כי במידה ולא יינקטו צעדי מניעה לצמצום החשיפה להשפעות של שינוי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני, עלול המשק על ענפיו השונים להינזק באופן משמעותי.

יש השקעות ופעילות בתחום, אבל לא מדובר בנושא בחשיבות לאומית עליונה. המשרד להגנת הסביבה, שאמור לשאת את הדגל, הוא משרד קטן עם תקציב של חצי מיליארד שקל וכוחות דלים יחסית. מועסקים בו מעט עובדים, בהם אנשי מקצוע אידאולוגים ומסורים, אך השפעתו לא גדולה ולא אחת הוא נדחק כשמשרדים אחרים מנסים לגזול את סמכויותיו.

כשהציבור, התקשורת והממשלה לא מייחסים חשיבות קריטית לנושא, פוליטיקאים לא ששים לקבל את המשרד לידיהם. השר היוצא, לדוגמא, זאב אלקין, כיהן במקביל כשר לענייני ירושלים ואף הקדיש מזמנו למרוץ לראשות העיר. חברי הכנסת לא ממהרים לעסוק בנושאים הסביבתיים שלעיתים נראים מסובכים ולא מתגמלים ציבורית.

"התחושה שלנו בעבודה מול הכנסת היא שרוב הח"כים לא מבינים את הנושא ושיש חוסר עניין להקשיב וללמוד", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, "קשה לעניין אנשים במניעה של דברים שהם לא יכולים לדמיין. לא הייתה פתיחות לשמוע על כך שהרעיון של רווחים מידיים וקצרי המועד מול פוטנציאל של אסון כלכלי בטווח הארוך, הוא בעייתי. לצערנו, עיקר ההיענות לפניות שלנו הייתה מהאופוזיציה. בקואליציה שולי מועלם, נורית קורן ושרן השכל קידמו את הנושא. מי שביטחון מדינת ישראל חשוב לו, לא יכול לפספס את האיום האסטרטגי האמיתי: המשבר האקולוגי".

כשאת מסתכלת על ההיצע של המפלגות היום, את חושבת שהמצב ישתפר בכנסת הבאה?
"אני מאוד מודאגת. אני מאוד מקווה שמיקי חיימוביץ' ויעל כהן-פארן, שמובילות את הנושא, יהיו בעמדת השפעה. כשהתנועה הסביבתית נפגשה עם בני גנץ בסיור בחיפה, הוא אמר לנו: 'לא מן הנמנע שבפעם הבאה שניפגש, זה יהיה משני צדי המתרס'. בערב יוצא הדופן והחשוב שחיימוביץ' ארגנה, בוגי וגנץ הקדישו לו זמן, וגנץ דיבר שם על עזה. הוא נתן לנו להרגיש שזה עוד נושא אחד מיני רבים. יש חשיבות רבה לכך שחיימוביץ' שובצה במקום בכיר ברשימה, כשברור לחלוטין מה היא מייצגת, ושהיא רוצה להיות השרה להגנת הסביבה. זה מסר חשוב שאני מקווה שיקבל גיבוי בשעת האמת".

לא מעט מפלגות קיבלו מימון מיבואני רכב.
"יבואני הרכב דוחפים לנו מכוניות כמו פיסטוקים. יש מבצעי רכישת אוטו לכל פועל במחירים זולים. כשהם תורמים למי שרוצה להנהיג את המדינה, אני חוששת שהם עושים את זה כדי להבטיח שהם יוכלו להמשיך לפעול באין מפריע גם בעתיד. צריך לזכור שריבוי המכוניות בכבישים, על פני תחבורה ירוקה ויעילה, גוזלים שנים במצטבר מהחיים שלנו ועולים למשק מיליארדים באובדן שעות עבודה, הוצאות בריאות, תאונות דרכים ועוד. זיהום האוויר שנגרם מהרכבים זהה לזה הנגרם מהתעשייה. בעידן של משבר אקלים - זה צריך להיתפס כלא פוליטיקלי קורקט לקבל מהם תרומות".

"הנושא לא הצליח להכות שורש בצורה רצינית. גם אם יש למפלגות פרוגרמה סביבתית, זו לא הליבה", אומרת ד"ר גייל טלשיר, מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "בישראל, הנושא הסביבתי הוא אג'נדה אישית. אם יו"ר המפלגה הוא בעד מי שעוסק בנושא - הוא יבוא לכנס ויתמוך. אבל המפלגות לא מאמצות חזון סביבתי כחזון עיקרי שלהן".

חברי הכנסת מהימין, בהם משה גפני, נורית קורן, שרן השכל וזבולון כלפה תרמו לאיכות הסביבה ועדיין נדמה שרוב מי שמטפל בו הוא אנשי שמאל.
טלשיר: "תאצ'ר באנגליה הקימה משרד לעיסוק בנושא דווקא מתוך חשיבה שמרנית. אם אתה מבין שהסיפור של סביבה - אוויר, מים ומזון נקי דורשים יותר רגולציה והגבלות על מפעלים מזהמים, תעשיינים ועוד, זה מתקשר יותר למדיניות כלכלית של שמאל, שמדבר על יותר התערבות של המדינה ולא 'השוק יעשה את שלו'. השוק לא יכול לשמור על אוויר נקי. אם לא תהיה ענישה על זיהום - מפעלים ימשיכו לזהם. גם אם לא מדובר כרגע בנושאי ליבה של הימין האידאולוגי בישראל, יש צידוקים לעיסוק בנושא משני הצדדים, ואפשר לקשור אותו היטב לשמירה על הארץ. מנופי שינוי התודעה צריכים להגיע מהציבור. בלי זה, יהיה קשה להזיז דברים. אין סיבה שלא תהיה כאן פוליטיקה סביבתית חזקה, בימין ובשמאל". 

בעולם הבינו שהאדישות תיגמר באסון והפוליטיקאים "הירוקים" גורפים קולות

קיץ 2018, לב קופנהגן. החום הכבד שהיכה את המדינה נותן את אותותיו; במרכז העיר האגמים מתייבשים לאיטם, ועל התושבים נאסר להשקות את גינותיהם ולהבעיר מדורות בחג הלאומי. כרי דשא רחבי ידיים הצהיבו לחלוטין, והתושבים מעידים כי לא זכור להם קיץ כל כך חם. ברחבי היבשת האירופית שיאי שרב נשברו השנה בזה אחר זה, כשהם מאותתים לתושבים: ההתחממות הגלובלית כאן, וכדאי שתתרגלו למצב הקבוע החדש - החום הכבד עומד לשבש את חייכם ולהשפיע על הטבע, הערים והכלכלה. אף אחד לא יחמוק מכך.

 הפגנה של פעילי איכות סביבה בלונדון / צילום: רויטרס

המשבר האקולוגי הפך בשנים האחרונות מוחשי עבור תושבים במדינות רבות- מהתייבשות מאגרי מים בהודו ועד גלי חום כבדים באירופה והוריקנים בארה"ב, ועורר את התושבים לצאת לרחובות ולדרוש מהפוליטיקאים לשנות את סדר העדיפויות ולפעול, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. ברחבי אירופה האזרחים גדשו את הרחובות - הנערה השוודית גרטה טונברג דחפה צעירים לשביתות תלמידים המוניות, ותנועת המרד בהכחדה ארגנה הפגנות ומחאות ענק באנגליה.

במקביל למחאה ברחובות, זכתה המפלגה הירוקה בפרלמנט האיחוד האירופי להישג חסר תקדים בתולדותיה - 74 מושבים, לעומת 50 בבחירות 2014, מדינות ברחבי העולם החלו להכריז על "מצב חירום אקלימי" והבטיחו לקדם רגולציה ירוקה.

בסקר שנערך בסוף יולי בבריטניה, בסמוך לעלייתו של בוריס ג'ונסון לשלטון, העידו 71% מהבריטים כי טיפול במשבר האקלים קריטי יותר מאשר ענייני הברקזיט. עמיתיהם הגרמנים טוענים שצריך לנקוט בצעדים דרסטיים כדי להתמודד עם משבר האקלים - יותר מ-70% תומכים בהעלאת מחירי הטיסות, 60% מעוניינים להפסיק את השימוש ברכבים מונעי דלק פוסילי, ו-97% בעד הרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות.

גם בארה"ב גובר העניין; בסקר שביצע מכון המחקר PEW ופורסם בשבוע שעבר, נמצא כי 57% מהאמריקאים מאמינים שנושא האקלים הוא איום משמעותי, לעומת 40% בשנת 2013. בקרב הדמוקרטים 84% טענו כי מדובר באיום משמעותי לעומת 58% ב-2013, ובקרב הרפובליקנים 27% השנה, לעומת 22% ב-2013.

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו קורטז אימצה תוכנית שאפתנית בשם "גרין ניו דיל" - אדפטציה מודרנית לתוכניתו של הנשיא רוזוולט בשנות ה-30, שנועדה להוציא את ארצות-הברית מהמיתון הקשה באמצעות השקעה עצומה של הממשל הפדרלי בתשתיות.

התוכנית מציעה ארגון מחדש של הכלכלה, והפיכתה לנטולת פחמן וידידותית לסביבה ולאנשים. זוהי תוכנית בת 14 עמודים, המהווה צעד ראשון של הבנת הבעיה ומה שנדרש לעשות כדי לפתור אותה. היא מעלה את הצורך להפסיק לשרוף דלקים פוסיליים, לעבור לתחבורה חשמלית ולחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו משתמשים במשאבים.

מה מבטיחות המפלגות בנושא האקלים?

המחנה הדמוקרטי

לעבור לרכבים חשמליים

סתיו שפיר ויעל כהן-פארן חיברו תוכנית מפורטת, שמתייחסת לתחבורה ציבורית ומעבר לרכבים חשמליים, אנרגיה נקייה, פיתוח עירוני, מיסוי ירוק וצריכה בת קיימא. התוכנית מגדירה מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050, עם יעד ביניים של 37% ב-2030. המחנה הדמוקרטי היא המפלגה היחידה שמפרטת את ההוצאות התקציביות של כלל השינויים אותם היא מציעה.

כחול לבן

להתקין פאנלים סולאריים

המפלגה שואפת להפוך את ישראל למובילה סביבתית-טכנולוגית, ולהציע לעולם פתרונות למצב החירום האקולוגי. המפלגה מתחייבת להוביל מהלך לאומי-סביבתי, לאפס את פליטת גזי החממה עד 2050, לעודד שימוש באנרגיה מתחדשת באמצעות הקלת רגולציה והתקנת פאנלים סולאריים בנכסי המגזר הציבורי, לעודד בניה ירוקה ורוויה ולייצר תמריצים כלכליים להפרדת אשפה.

כחול לבן טוענת שתקדם חקיקה להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים ואריזות פלסטיק, הוצאת התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה, צמצום בזבוז מזון והתייעלות אנרגטית. המפלגה מתייחסת לפיתוח מאגרי הגז של ישראל כנושא בעל חשיבות לאומית, מבלי להתייחס לפגיעה הסביבתית שהם מסבים, אך מודה כי יש לבחון כלכלית ותהליכית את הרחקת האסדה מהחוף.

ימינה

לעודד אנרגיה ירוקה

במפלגה כותבים כי "הגנה ושמירה על הסביבה הם ערכים חשובים לשיפור איכות החיים והבריאות ולמען הדורות הבאים". המפלגה מתחייבת לפעול למיגור השריפות הפיראטיות, השלכת פסולת במקומות אסורים, הזרמת שפכים לנחלים ולים. ימינה מתחייבת גם לחזק את המשטרה הירוקה, לקדם התייעלות אנרגטית, לעודד שימוש באנרגיה ירוקה ולהפחית פליטה של גזי חממה מתעשייה ותחבורה. המצע עוסק גם בשמירה על שטחים פתוחים וחופים, העדפת פרויקטי פינוי בינוי, הגנה על משאבי טבע מפני ניצול יתר בלתי זהיר, הגברת פיתוח מגוון של אמצעי תחבורה ציבורית ושיתופית, צמצום שימוש באריזות פלסטיק, הגברת מיחזור וייעול הטיפול באשפה, הגנה על מקורות מים מפני זיהום וצמצום השימוש בחומרי הדברה.

העבודה-גשר

להגן על הים

המפלגה מתחייבת להרחיק את אסדות הגז מחופי ישראל כשהיא מתייחסת להיבט הבריאותי אך לא לנזק הסביבתי של האסדות. בנוסף מתחייבת המפלגה לקדם תוכנית חירום להבראת מפרץ חיפה ויצירת מקומות תעסוקה נקיים לתושבים, עדכון חוק אוויר נקי והחמרת הענישה בתחום, חקיקת חוק והקצאת משאבים לשיקום קרקעות מזוהמות, הכנת תוכנית ארצית להגנה על הים, הכנת תוכנית חומש והקצאת תקציבים משמעותיים לשיקום נחלי ישראל, קידום תוכנית חירום להצלת ים המלח, הרחבת תהליך הפחתת הפסולת המוטמנת, הגנה על המגוון הביולוגי, פיתוח תעשיית הקלינטק ועוד.

הרשימה המשותפת

להיאבק נגד התחממות

המפלגה מתחייבת להיאבק נגד ההתחממות הגלובלית ולמען צדק סביבתי, ומדגישה כי משבר האקלים פוגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות בכל חברה. הרשימה מתחייבת לפעול להקטנת הזיהומים והשימוש בדלקים מזהמים, לקידום חקיקה המגבירה את הפיקוח המדינתי על הסביבה, וכן לתמוך במעבר לאנרגיה מתחדשת, ולפיתוח כלכלה ותעשיה מקיימות.

יהדות התורה

לתמוך בכל יוזמה

למפלגה אין מצע אך אנשיה מבהירים כי "הסיעה תתמוך בכל יוזמה שתקדם סביבה ירוקה, תסייע לארגוני הסביבה ותקפיד לשתף פעולה עם מיזמים ופרויקטים שמטרתם עידוד הגנה על איכות הסביבה".

הליכוד

לצרף את טל גלבוע

המפלגה את האקטיביסטית טל גלבוע ליועצת לענייני בעלי חיים. הליכוד לא מפרסמת מצע אך אנשיה טוענים שהתחליף לכך הוא העשייה במהלך הקדנציה.