כדי להיות הורה, צריך מגוון מיומנויות: הכנת ארוחת צהריים בעשר דקות, הקפצת בקבוק המים שנשכח בבית לבית הספר בין פגישות צפופות, וצפייה בעונה הרביעית של הסדרה "כפולה", בכיכובה של נועה קירל, שהצעירה בבית עוקבת אחריה באדיקות.
באחד הפרקים הופיעו דמויות חדשות של שני אחים מפוקפקים, רוג'ר ושימי הנדריקס, אחד מהם יושב בכלא, השני סוכן שחקנים. גילם אותן, בכישרון יוצא דופן לפלטפורמה, שחקן שנראה מוכר, אבל לא היה לי מושג מיהו. חודש וחצי אחר כך ראיתי אותו שוב, מבריק בתפקיד אסיר בסדרה "שב"ס" ב"כאן 11". תחקיר קצר ומביך מבחינתי, העלה שמדובר בשחקן מפורסם, שמופיע כבר מעל 15 שנים - אביעד בנטוב, מהצמד "אודי ואביעד", "גור ואוח", כוכב "הקלמרים". בקיצור, כוכב ילדים ענק.
בנטוב מקבל את הקומפלימנטים בהתרגשות מאופקת. עם כל הכבוד להתגלות שלי, מדובר בשחקן מנוסה עם קילומטראז' מרשים, שהתמסר לעולם הילדים במודע, אבל הגיע אליו במקרה, מקריירה שכוונה לאזור החיוג הקומי למבוגרים. החזרה לשם, אחרי כל-כך הרבה שנים, עכשיו גם במופע החדש שהוא שותף לו, "הגן של ציקי", מרגישה לו בתזמון הנכון ובבשלות אולטימטיבית של גיל 44.
"אחרי 15 שנים שהשתוללתי והתפרעתי בחופש מוחלט בעולם הילדים", הוא כותב לי בווטסאפ אחרי הפגישה שלנו, כדי לדייק את מה שאמר לי קודם, "הרגשתי תחושה של מיצוי, צורך להתפתח ולעבור לשלב הבא, ליצירות ולתפקידים שירגשו אותי. לפי התגובות שאני מקבל מאנשי מקצוע בתעשייה, מלהקים ובימאים בתיאטרון ובטלוויזיה פתאום מגלים אותי, אחרי 20 שנים בתחום, מפרויקט לפרויקט בלי יום חופש. כנראה השילוב שבין קומיות מוטרפת וחסרת גבולות ועומק דרמטי, מצליח לעבור לקהל וזה משמח אותי".
עם ניסיון של 20 שנות משחק, מדהים שאתה נחשב ל"תגלית".
"זה מגניב ונדיר לשחקן בגילי להיות עתיר ניסיון ולא שחוק בתודעה".
הקריירה שלו אף פעם לא התנהלה לפי הספר. הוא התחיל אותה בנתניה כשהשתתף כילד בחוגים של בית הספר לדרמה "בוסתן" והיה ב"צעירי נתניה" ובתיאטרון הילדים המקומי "אלמוג". יצא שאת השירות הצבאי שלו בחיל הקשר הוא עשה עם אחד, אסי כהן. הם נפגשו והתחילו לעבוד על מופע נונסנס, שלקראת סוף השירות עלה במסיבת החנוכה בבסיס ואחר כך העלו כמה הופעות בנתניה שזכו להצלחה מטורפת.
יכולת להיות גורי אלפי.
"הייתה לנו כימיה מעולה והגענו לערב פתוח בדומינו גרוס. זה היה פנומנלי. קיבלנו הצעה לחתום על חוזה לחמש שנים. לא הסכמתי".
השתגעת לוותר על הזדמנות כזאת?
"לא הייתי בשל להתחייב לחמש שנים".
אתה בטח מצטער על זה.
"ממש לא. החלטנו להפסיק להופיע יחד, חילקנו בינינו את המערכונים ומיד טמירה ירדני החתימה אותי לתוכנית ‘פרה פרה' של הקומדי סטור ששודרה בערוץ הילדים, שהיה אז בשיא תפארתו. לא למדתי בבית ספר למשחק כי לא היה לי צורך, עבדתי. ואז התחלתי ללמוד במקביל תקשורת במכללה למנהל, כי ההורים רצו תואר. פרסתי אותו על חמש שנים ולא סיימתי אותו בגלל עבודה אחת, אבל הכרתי את אשתי".
פחות או יותר אז, פגש במקרה בקולנוע בקניון השרון בנתניה את אודי גוטשלק, חבר ילדות שחִלטר איתו כליצן ושאל אם הוא פנוי לקשר מקצועי. במקביל, התקבל ל"התרנגולים חוזרים" - המופע שביימה והפיקה נעמי פולני בפדנטיות המפורסמת שלה, עם הופעות בכל הארץ ובפסטיבל ישראל.
"הנטייה שלי הייתה להופיע למבוגרים, אבל בקומדיה, כי זה כישרון מולד. תמיד הייתי המצחיקן, וכשהבנתי שאפשר לעשות מזה קריירה וכסף, בקלות יחסית, כנגד כל הסיכויים וההורים, האמנתי בעצמי והלכתי על זה. הייתי צריך להחליט במה להתמקד כשחקן - תיאטרון או בידור - ואז קראתי ראיון עם שייקה לוי מהגשש. הוא סיפר שבתחילת הדרך התלבט אם ללכת לתיאטרון או לבידור ומישהו אמר לו, 'אם חשובה לך הפרנסה, לך לבידור'.
"הידיעה שבבידור הפרנסה יותר בטוחה הייתה שיקול. תוך כדי זה, עבדתי עם אודי, וטמירה ייצגה אותנו. הופענו בקומדי קלאב שלוש פעמים בשבוע והאמנו שזה יתפוס. ואז דודו טופז לקח אותנו לפינה אצלו והתחרט אחרי ארבע פעמים ועולמנו חרב, עד שיצפאן לקח אותנו לתוכנית שלו בערוץ עשר. במופע הסטנד-אפ שלנו עשינו דמויות של גור ואוח, וקיבלנו הצעה בפוקס קידס לכתוב סדרה בכיכובן".
היה לכם אומץ.
"ההתלבטות שלנו לא הייתה בגלל הכתיבה, אלא הפחד להיכנס לעולם הילדים, אבל הבטיחו לנו חופש אמנותי מוחלט. לקח זמן עד שזה תפס בטירוף, ומכאן נסחפנו לפסטיבלים, מחזות זמר, מופעים, סדרות בכל ערוצי הילדים, שמונה עונות של ‘הקלמרים', ארבע עונות של ‘גן חיות' שהסתיימו בסרט ותוכנית יומית ‘סבבה בנט', כשאנחנו עשינו הכול בעצמנו. אנחנו בשליטה על הכול עד המילה האחרונה. לשנינו יש גישה לעסקים, אודי יותר טכנוקרט מסודר ואני יותר פרי ספיריט".
בנטוב מדבר הרבה ב"אנחנו", "החלטנו", וכשאני מפנה את תשומת לבו שהוא מתייחס אל עצמו רק כחלק מהצמד, הוא נבוך קצת.
"אנחנו בזוגיות של 20 שנה, ותמיד עשינו דברים בנפרד. אני הופעתי ב'קאמבק' בערוץ הבידור, אודי מביים וכותב לאחרים, מתוך אמונה שכל אחד מאיתנו בנפרד הוא שגריר של הצמד. אנחנו כל-כך הרבה שנים בתחום הילדים, שרצינו משהו אחר, ובשנתיים האחרונות קרו דברים שהזיזו את המהלך".
זה התחיל כשארז דריגס, שהכירו מההופעות בצוותא, ביים מחזה של רועי חן בשם "המשתמט" לפסטיבל תיאטרון קצר והציע להם לשחק בו. בסוף ההצגה, שעוסקת בגבר בן 40 שהשתמט מהצבא וצה"ל גייס אותו עם עוד כמה משתמטים מבוגרים כמוהו, הקהל יצא מדעתו. הם הבינו שיש לה פוטנציאל לרוץ באופן עצמאי ודחפו את חן ודריגס להעלות אותה כמחזה שעדיין מופיע על הבמות. "כל אנשי המפתח בתיאטרון באו לצפות בנו ולא האמינו מאיפה צצנו פתאום. שחקנים בני 44 שהם לא מכירים".
בלי לפגוע, לא ממש לוקחים ברצינות בברנז'ה שחקנים שעושים הומור נונסנס לילדים. פרנסה טובה הייתה לכם, אבל שילמתם מחיר מקצועי.
"זה לא מחיר, לדעתי. אף פעם לא עשינו משהו שאנחנו לא רוצים, ולא היינו מתוסכלים לרגע. להגיד שחשבנו שנחזור לבידור למבוגרים? תמיד יש ספקות, אבל סמכתי על עצמי שנגיע למקומות אחרים".
אחרי ההצלחה של "המשתמט", ולצד קבלת התפקידים ב"כפולה" ו"שב"ס", שהצילומים לשתיהן היו במקביל, השניים התחילו לחפש חומרים לסטנד-אפ. כשראו ביוטיוב את הסרטונים הוויראליים של ורד פלדמן וטל לוי, על הגן של ציקי הגננת, יצרו איתן קשר והתחילו לעבוד על מופע משותף. במשך שנה עבדו יחד על המערכונים - כתבו, ביימו, חיברו מוזיקה, הפיקו ומימנו הכול מכיסם - ובתחילת אוגוסט העלו בצוותא בפעם הראשונה את "הגן של ציקי", מופע סטנד-אפ למבוגרים.
בנטוב לא מסתפק רק בזה. "אני רוצה לעשות תיאטרון, דרמות וסדרות למבוגרים. יש לי מגירה עם המון חומר".
וכמה אתה דוחף את עצמך לשם?
"לפני כמה שנים יצאתי לטיול של חודשיים לניו זילנד ואוסטרליה עם אשתי ושלושת הילדים וחזרתי משם אחר באיך שאני תופס את סדר העדיפויות בחיים. הבנתי שאנחנו במרדף סיזיפי שלא ברור למה הוא מוביל וצריך לדעת לאזן. אז אני מנסה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
