ביום שישי הקרוב יפורסם הסקר האחרון למערכת הבחירות לכנסת ה-22. החוק אינו מרשה לפרסם סקרים בחמשת הימים האחרונים לפני ההצבעה בקלפיות, מתוך החשש שהסקרים ישפיעו על דעת הקהל באופן תעמולתי.
גם אם הסקר האחרון יהיה קרוב במידת מה לתשובות שייתן הציבור הישראלי ביום שלישי, הרי שבמהלך חמשת הימים האחרונים לפני פתיחת הקלפיות יש תזוזות רבות בדעת הקהל.
רוב הסקרים בישראל אינם מסוגלים לשקף את העמדות של הציבור שטרם קיבל החלטה ומתחבט בשאלה במי לבחור - לעתים עד לרגע הגעתו לקלפי. צריך להבין: המתלבטים העשויים להחליט לילה קודם או מאחורי הפרגוד למי להצביע, והחלטתם יכולה להטות את הכף לכאן או לכאן.
ב"גלובס" אוספים מידע רציף על הסקרים שהתפרסמו בכלי התקשורת האחרים ואפשר לראות שיש פער גדול בין הסקרים שפורסמו ביום שישי 5 באפריל, ובין תוצאות האמת בקלפיות.
הפער הבולט ביותר הוא בהערכת המנדטים של המפלגות הגדולות. הסקרים העריכו את כחול לבן ב-28-32 מנדטים ואת הליכוד ב-26-28, אך בקלפיות שתי המפלגות קיבלו 35 מנדטים. דירוג הליכוד בסקרים במספרים נמוכים מתוצאות האמת, מלווה את מדינת ישראל בכל מערכות הבחירות בעשור האחרון. יועצים בכירים לליכוד בקמפיינים של 2013 ו-2015 סיפרו בעבר לכלי התקשורת כיצד בישורת האחרונה מתרוצצת הנחיה בקבוצות פעילים, לספק תשובות שקריות לסוקרים וזאת כדי לייצר שאננות אצל המחנה האחר.
הסקרים לא מצליחים לפצח את הבוחר הישראלי
בימים האחרונים אפשר לראות את ראש הממשלה נתניהו מציג גרפים לא מדויקים באירועי בחירות. נתניהו מראה לתומכיו ולציבור הצופים ברשתות כיצד הליכוד עומדת להפסיד, כיוון שהמשבצת שלצד שם הליכוד נמוכה משמעותית מהמשבצת של כחול לבן. לא בטוח שיש כלל פער לטובת כחול לבן, כיוון שבחלק מן הסקרים הליכוד עם תוצאות טובות יותר, וגם אם יש פער קטן, הרי שמדובר בתחום סטיית התקן. אף על פי כן, כדי להמריץ את הבוחרים ולהמחיש את מצב החירום, נתניהו מנופף בסקרים המזיקים לו.
כאשר בוחנים את הסקרים של 5 באפריל 2019 במקרה של מפלגת העבודה, הסקרים ציינו כי יש להם 9-11 מנדטים, ובפועל התוצאה עמדה על שישה מנדטים בלבד.
הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין עמדו בסקרים על 5-6 ו 5-7 בהתאמה, ותוצאת האמת הייתה כמעט ארבעה מנדטים לימין החדש, כלומר 0 מנדטים, ואילו איחוד מפלגות הימין קיבלו חמישה מנדטים בלבד.
מה שהסקרים לא יכלו לחזות הוא את סחף הרגע האחרון של הבוחרים ממפלגות הלוויין לכיוון המפלגות הגדולות. בנוסף, כאשר הסקרים חוזים בין 4-5 מנדטים, הרי שהפער בין תוצאה שכזו לבין 0 (אפס) מצטמצם וזאת בשל אחוז החסימה הגבוה מאוד.
במפלגות חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד, כולנו וישראל ביתנו הפערים בין הסקר האחרון לבין תוצאות האמת לא היו גדולים. הן זכו ל-6, 4, 4 ו-5 מנדטים, בהתאמה, כפי שחזו הסקרים האחרונים.
לעומת זאת, את תוצאות האמת של המפלגות החרדיות הסקרים לא הצליחו לחזות. יהדות התורה עמדה בסקרים על כ-6-7 מנדטים וש"ס עמדה על חמישה מנדטים. שתי המפלגות הגיעו לקו הסיום עם שמונה מנדטים.
המנגנון מאחורי הסקרים: מה צריך לדעת כשקוראים סקר / בר לביא
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959, מגדיר במפורש מה נחשב לסקר בחירות: סקר שנערך 90 יום לפני הבחירות ובודק את דפוסי ההצבעה או נושאים שקשורים במי שמתמודד.
החוק גם קובע מספר אלמנטים שחייבים להיות מוצגים בזמן הצגת הסקר: מי הזמין את הסקר, מי ערך אותו, התקופה שבה נערך, האוכלוסייה שנסקרה, מרווח הטעות ואת השאלות שנשאלו בסקר.
מי מפקח על ביצוע החוק?
מבקר המדינה. מי שעורך סקר בחירות במהלך 90 הימים שקודמים להן חייב לדווח למבקר המדינה על כל הפרטים הנדרשים, בדגש על מי מימן את הסקר ואת פרטי העסקה. הדיווח חייב להיות 20 ימים לאחר הבחירות, לכל היותר.
האם גם סקר שמפורסם ברשת מחויב לעמוד בכללים?
כן. החוק חל על כל סקר שמוצג בכלי התקשורת המשודרים, בעיתון או באינטרנט.
האם הסקרים המוצגים בכלי התקשורת הם אובייקטיביים ונטולי אינטרסים?
בעיקרון כן. אבל, וזה אבל גדול, מכוני הסקרים הגדולים עובדים לרוב גם עם מפלגות ומועמדים כאלו ואחרים שמזמינים מהם סקרים, ולעתים האינטרסים מתנגשים.
למה בימים שלפני ההליכה לקלפי לא מוצגים סקרים בכלי התקשורת?
החוק קובע שאסור לפרסם תוצאות של סקרים חדשים שנערכים בארבעת הימים שקודמים לבחירות. כלי התקשורת רשאים לדווח על הסקרים שנערכים ביום הבחירות, או בשלושת הימים שלפניו, רק לאחר סגירת הקלפיות.
בבחירות לנשיאות ארה"ב, בבחירות האחרונות בישראל ובבחירות לברקזיט הסקרים החטיאו בגדול. למה זה קורה?
יש לכך מספר סיבות: בסקרים נשאלים על אותו רגע - "אילו הבחירות היו נערכות היום" - ואנשים יכולים לשנות את דעתם; לא כולם מעוניינים לומר למי הם מתכוונים להצביע; לעתים אנשים מטעים את הסוקרים בכוונה תחילה; יש אוכלוסיות שקשה יותר לדגום אותן - בעיקר מיעוטים שאינם שולטים בשפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
