האם היועמ"ש מנדלבליט חסם את נתניהו מלצאת למלחמה?

בשבוע שעבר רה"מ יצא לכנס בחירות באשדוד, אך נאלץ להתפנות למרחב מוגן עקב ירי רקטות על העיר • בהמשך אותו לילה הגיע נתניהו להתייעצות בקריה וקיים התייעצות ביטחונית, ובמהלכה - עפ"י הפרסומים - דחף ליציאה למבצע צבאי רחב-היקף • מה גרם לו לשנות את דעתו?

רה"מ בנימין נתניהו בהתייעצות בקריה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
רה"מ בנימין נתניהו בהתייעצות בקריה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

צמרת המדינה ערב בחירות 2019 מועד ב' הייתה על סף יציאה למלחמה - כך מתברר במהלך השעות האחרונות לקראת פתיחת הקלפיות מחר (ג'). 

בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא לכנס בחירות באשדוד, תוך שהוא מבשר ברשתות החברתיות ובשידורים חיים לאן מועדות פניו. 

במהלך האירוע, כאשר נתניהו נמצא על הבמה, ותוכן נאומו מועבר בשידורים חיים בפייסבוק, ירו ארגוני הטרור מתוך עזה שתי רקטות לעבר אשדוד. רקטה אחת יורטה על-ידי כיפת ברזל, והשנייה נפלה בשטח פתוח.

נתניהו ספג ביקורת פוליטית על המדיניות שלו אל מול עזה, על כך שבשנים האחרונות הפגין חולשה כלפי ארגוני הטרור בעזה ועל כך שזו הפעם הראשונה שהוא נמצא בשיאו של אירוע אזרחי עם מאות משתתפים, כאשר אל מול עיניו מופעלת האזעקה. נתניהו הובהל אל מחוץ לבמה, אך במקום לא היה מקום מוגן למאות המשתתפים.

בהמשך אותו הלילה הגיע נתניהו להתייעצות בקריה בתל-אביב וקיים התייעצות ביטחונית עם הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המל"ל מאיר בן שבת, ראש המוסד יוסי כהן, ראש השב"כ נדב ארגמן והמזכיר הצבאי תא"ל אבי בלוט.

הבוקר (ב') פרסם עיתון "הארץ" כי במהלך התייעצות זו דחף נתניהו ליציאה למבצע צבאי. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא נכח בפגישה בקריה. חלק מן הנוכחים בדיון הסתייגו מתקיפה שהיא בגדר מבצע צבאי, וביקשו את הסכמת הקבינט הצבאי-ביטחוני לפעולה, וזאת מפאת ההשלכות של אירוע רחב-היקף.

ביום רביעי יצא ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת לפגישה עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון חנן מלצר, והכין אותו לאפשרות של דחיית הבחירות בשל יציאה למבצע צבאי רחב-היקף.

גורמים המעורים בנושא מסרו כי פגישה חריגה זו, בין ראש המל"ל בן שבת ליו"ר ועדת הבחירות מלצר, התקיימה לאור בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה.

"גלובס" פנה למשרד המשפטים לשם אימות המידע וקבלת תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אך הם סירבו להגיב.

האפשרות של מהלך דחיית בחירות בעיתות מלחמה אירעה פעם אחת במדינת ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 אמורות היו להיערך בחירות, אך מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה גמורה והכניסה את המדינה לתקופה קשה ביותר, כאשר המשק מגויס כולו, וישראל נמצאת תחת מתקפה של מספר רב של מדינות. הכנסת כונסה, ובהסכמת כל סיעות הבית דחו את מערכת הבחירות ל-31 בדצמבר 1973.

מן הדיווחים היוצאים מהגופים הרשמיים של המדינה היום, כ-12 שעות לפני פתיחת הקלפיות, עולה כי נתניהו עשוי היה להוביל למהלך דומה: מלחמה או מבצע רחב-היקף והגעה למצב של דחיית בחירות.

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, הגיב הערב בחומרה לפרסומים שנתניהו שלח את ראש המל"ל בן שבת לשופט מלצר בכדי לדבר איתו על דחיית הבחירות: "נתניהו מחק את העמימות לצרכים פוליטיים. עכשיו הוא איבד את זה ורצה לגרור אותנו למלחמה כדי לדחות את הבחירות. תסריט שמתאים לבית הקלפים ולא למדינת ישראל. מחר יוצאים להצביע כחול לבן ושמים לזה סוף".

סגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן מן המחנה הדמוקרטי, מסר בתגובה: "נתניהו מונע מעלבון אישי? איבד את שיקול-הדעת הביטחוני. מה הביא את נתניהו לשקול מבצע צבאי רחב-היקף, ומה היטב את הכף לטובת תגובה מדודה? האם היה כאן שיקול-דעת ביטחוני טהור, עלבון אישי או רצון לשפר עמדות לפני בחירות? כנראה שלעולם לא נדע, אך אם להיסמך על האופן הציני בו נתניהו עושה שימוש בנושאים ביטחוניים לקידום קמפיין ההישרדות האישי שלו - שיקול-דעת ביטחוני טהור לא היה כאן". 

יצוין כי במערכת הבחירות 2019 מועד א' נתניהו אמר מספר רב של פעמים לכתבים מדיניים, צבאיים ופוליטיים כי הוא מודע לכך שישלם מחיר פוליטי יקר על כך שהוא לא רץ למבצע צבאי בתגובה לירי טיל על בית במושב משמרת בשרון.

בתגובה לפרסומים ולהתייחסות של גנץ, פרסם נתניהו הודעה: "בני גנץ תתבייש, לעשות פוליטיקה מענייני ביטחון. אתה מאשים אותי, ששומר בקפדנות על חיי חיילנו ואזרחנו, אתה, שהתגאית אחרי 'צוק איתן' שסיכנת חיי חיילנו למען פלסטינים. אנחנו התכוננו לכל תרחיש, כולל שיבוש הבחירות על-ידי הג'יהאד והאיסלם בירי רקטות, והכנו תגובה חריפה, אבל אני אבחר את מועד הכניסה למערכה במועד הנכון ביותר ולא דקה אחת קודם".