קליש רותם מסכמת שנה כראשת העיר חיפה: "יש גורמים שלא אוהבים את המעורבות שלי. לצערי, זה רק מתחיל"

המאבק במפעלים המזהמים, המלחמות בוועדת התכנון והבנייה, והקרב על הגדלת שדה התעופה בחיפה • עינת קליש רותם מסכמת שנה סוערת בראיון לגיליון 50 המשפיעות של 'ליידי גלובס', וטוענת: "אני עוסקת בעצירה לא בשביל לעצור ולהרוס, אלא בשביל לבנות משהו שצריך להיבנות מחדש"

עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר
עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר

בסוף 2018 עשתה עינת קליש רותם היסטוריה, כשנבחרה לראש עיר ראשונה בישראל באחת משלוש הערים הגדולות. אחרי עשור של פעילות אופוזיציה נמרצת, שבה נלחמה על הגנת הסביבה, נגד מפעלים מזהמים ואיכות האוויר והמים בחיפה, היא הצליחה לצעוד לעירייה, כשהיא מקימה קואליציות מקומיות עם הירוקים, הערבים והחרדים.

דוח מבקר המדינה על המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, שפורסם ביוני האחרון, נתן תוקף רשמי לרבות מטענותיה בשנים האחרונות, והציב את הנושא בליבת העיסוק שלה בשנה החולפת. בנוסף זכתה עיריית חיפה בעתירה לבג"ץ נגד תוכנית הבנייה (תב"ע) להרחבת בתי הזיקוק. "אני לא חושבת שניתן בחיים שלמים לתאר את מה שהלך בשנה הזו", היא אומרת בראיון ל'ליידי גלובס'.

"לפעמים בעלי (בעז קליש) שואל אותי בערב איך עבר עליי היום, ואני אפילו לא מצליחה להיזכר מה היה בבוקר. כמות המידע והאירועים המתרחשים ביממה אחת כה גדולה, עד שקשה מאוד להכיל אותם. הסערות והאירועים בחיפה הם מדהימים, ואני מרגישה שהתברכתי בחוויה שמעט מאוד אנשים יכולים לחוות. ככל שעובר הזמן, אני מתמלאת יותר אנרגיות והבנה איך אני רוצה לעשות את הדברים".

היית באופוריה אחרי הניצחון באוקטובר 2018? כולנו זוכרים את התסבוכת הגדולה עם כמעט פסילה בעליון.

"האופוריה נמשכה כמה שבועות, בין השאר כי חשתי שפתאום כל העולם רוצה לקבוע פגישה איתי. הפסקתי להיות אלמונית, עצרו אותי בכל מקום ברחוב, בסידורים, במכולת. אם הייתי לוקחת שקל על כל סלפי שעשיתי בשנה האחרונה, זה יכול היה להיות מקור הכנסות נאה לעיריית חיפה, ואני אומרת זאת בצחוק, כמובן.

"בסך הכול, נחתתי בחזרה ונכנסתי לפוקוס מהר מאוד. את הפגישות והזמן שלי אני מקדישה לנושאים שאני בוחרת לקדם, וזה אומר שפגישות רבות עם אנשים מעניינים אני דוחה. אני נאלצת לומר לאנשים: 'המטרות שלי הן כך וכך, אני אפגוש אותך, אבל לא כרגע'. לאנשים קשה מאוד לקבל את זה".

הרבה מהשינויים שאת מובילה הם מסוג הבלימה: לא להרחבת בתי זיקוק, לא לבנייה פרועה בלי תכנון ארוך טווח, בנושא הנמל החדש אליו התנגדת בעבר, יש לך השגות כי את מעוניינת בהרחבת שדה התעופה. השנה הראשונה שלך היא המון 'לא'.

"אני עוסקת בעצירה לא בשביל לעצור ולהרוס, אלא בשביל לבנות משהו שצריך להיבנות מחדש. יש נושאים רבים בתחום הבנייה ומדיניות האכיפה בחיפה שנוהלו, לדעתי, בצורה לא נכונה, וגם הציבור מודע לכך שקרו פה דברים לא טובים.

"יש אנשים שחושבים שאפשר לעבור ממציאות אחת למציאות שנייה תוך זמן קצר, אבל זה לא עובד ככה, כי לכל החלטה יש השלכות רבות, ואנשים שחייהם יושפעו. יש השלכה על הכנסות העירייה, על יצירת מקומות עבודה. את השינויים שאוביל צריך לעשות בהדרגה.

"אנשים חוזרים מפריז או מערים אחרות בעולם בעיניים נוצצות מקנאה על התחבורה הציבורית שם, אבל אם אני אגיד פה בחיפה שצריך להוביל שינוי, הם לא ירצו לסטות מההרגלים שלהם. הם רוצים שינוי, אבל שלא יקרה לידם".

זה לא נכון שעצרתי תוכניות לבניית אלפי דירות. אני מעוניינת לבצע הסדרה". עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר
 זה לא נכון שעצרתי תוכניות לבניית אלפי דירות. אני מעוניינת לבצע הסדרה". עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר

זה מאבק איתנים

בסוף אפריל דווח כי קליש עצרה תוכניות לבניית אלפי דירות בחיפה. היא, כמובן, מתרעמת על הפרסומים האלה. "זה לא נכון. הייתה כאן בנייה בכל מקום, ולכן היו מלחמות קשות בוועדת התכנון והבנייה. אני מעוניינת לבצע הסדרה. תוכנית המתאר של חיפה קיבלה תוקף אחרי שנכנסתי לתפקיד. אימצתי אותה, על אף הביקורת שיש לי עליה. לא עצרתי תהליכים שכבר החלו, אבל כן הודעתי שהמדיניות עומדת להשתנות".

חיפה הפכה כלי משחק בין סין לארה"ב. הנמל החדש נבנה על ידי הסינים, האמריקאים דואגים מכך, ואת לא מקבלת גיבוי ממשרד התחבורה. מי מושך בחוטים?

"נכון שיש לנו קשיים מול משרד התחבורה, ולכן מגיעות גם כתבות מטורפות עליי, כאשר אני יודעת מי הגורמים שעומדים מאחוריהן. מדובר בגורמים שאינם אוהבים את המעורבות שלי בנעשה במפרץ חיפה, ולצערי, אני יודעת שזה רק מתחיל. זה מאבק איתנים".

את רוצה להאריך את מסלול הנחיתה וההמראה בחיפה, וזה צריך לבוא על חשבון מיקום שער הכניסה לנמל.

"זה לא מאבק שלי נגד הנמל, אלא שאיפה להאריך את מסלול ההמראות והנחיתות כדי שמטוסים ממקומות רבים יותר יוכלו להגיע ישירות לחיפה. סביב הנושא הזה נוצרה מלחמת עולם. בעבר התנגדתי לנמל, כי הוא הרס את חופי הקריות, ועשה נזק שאין לתאר. זה נמל שישרת את הסינים, והם צריכים לטפל בחופים שלנו. הרבה מאוד גורמים במשק ובממשלה נמצאים בצד שלי, ולא אוהבים את המצב שנוצר בחיפה. אני מעדיפה שלא לפרט שמות, אבל אני נפגשת ומדברת עם רבים והם אומרים שאני צודקת.

"לא הייתי נותנת לסינים להיות אלה שבונים אותו, אך כיום הוא כבר בנוי, ואני לא אלחם במשהו בנוי. כרגע מה שחשוב לי זה לכל הפחות להציל את שדה התעופה שלנו, שהוא קריטי לכל מדינת ישראל. הוא מחובר גם לאילת, ויכול לתת פתרון מסוים לכל הקצוות הנזרקים הצידה, במיוחד אחרי סגירת שדה דב.

"חוסר החשיבה והתכנון בישראל בתחום התעופה הפנים ארצית הוא מביך ממש. השדה, אם יוארך, יהיה מחובר גם לערים שונות באירופה, וחבל שמשרד התחבורה מנסה להציג אותי כמי שלא מבינה בשדות תעופה. זה לא יכול להיות שדה משלים (כלומר מס‘ 2 במדינה), אלא שדה אזורי קטן, שיהפוך את חיפה לעיר גלובלית יותר, ויוכל להביא תיירות נוצרית לאזורי עכו, נצרת, טבריה וכל הצפון, באמצעות חברות לואו קוסט".

לפני כשנה אמרת שמבחינתך חיפה זו אישה מוכה לכל דבר ועניין. את עדיין חשה כך?

"זה נאמר במהלך הקמפיין, ואני ממשיכה ואומרת את המשפט הזה בכל הזדמנות בוועדות תכנון ובמועצה הארצית. זו עיר שזרקו אליה את כל התשתיות של המדינה, וממשיכים לעשות זאת גם כיום, בלי להסתכל על הפוטנציאל ולהבין שצריך להתייחס לחיפה כאל עיר יפהפייה, יוצאת דופן, מטרופולין שצריך לתת שירות ל-1.5 מיליון תושבים בצפון".

אמנות הלחימה

היא אוהבת לעבוד עד מאוחר, לקרוא חומרים, ולהגיב לפניות, לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה. "כדי לשמור על ריכוז חזרתי בחודשים האחרונים לאימוני אומנויות לחימה בשיטת גוג'ו-ריו. המשמעות של השיטה היא דרך רכה-קשה, וזה יותר מאשר רק ספורט, אלא גם חשיבה אסטרטגית והתמודדות עם אתגרים".

מפגש שריגש אותה השנה היה עם המנטור שלה, הפרופסור שלימד אותה במכון הטכנולוגי של ציריך, שם עשתה את הדוקטורט בתכנון מרחב ציבורי. "מפעם לפעם אני זקוקה לכמה ימים של מנוחה אצלו, לראייה החדה שיש לו על דברים, ולעצות החכמות שלו. הוא אינו ישראלי, ויכול לשפוך אור על נקודות כמי שמתבונן על הדברים מבחוץ. אני בקשר טוב איתו מאז שסיימתי שם את הלימודים, לפני יותר מעשור".