תיקי ראש הממשלה צריכים להסתיים בזיכוי או בהרשעה – אין מקום לחנינה נשיאותית

אין הצדקה להעניק לבנימין נתניהו חנינה נשיאותית. לא רק שלא מגיעה לנתניהו חנינה, אלא שאסור ליועץ המשפטי לממשלה להסכים או להציע כל עסקה והסדר טיעון. יש תיקים שצריכים להתברר עד תומם, ו"תיקי האלפים" שראש הממשלה חשוד בהם הם בהחלט תיקים שצריכים להתברר עד תומם.

ראשית, נפתח ברעיון החנינה הנשיאותית. המעשים שנתניהו חשוד בהם נעשו עבור טובתו האישית והפוליטית של נתניהו האיש, ולא עבור העם בישראל. לא ברור למה נתניהו, שהוא ודאי איש עתיר זכויות, זכאי לחנינה בגין מעשים, שאם לא די בכך שלא שירתו את הציבור, אלא שבתיק 4000, על-פי החשד, הם פגעו בציבור ובאינטרס הכלכלי שלו.

אם העובדה שנתניהו הוא אישיות עתירת זכויות כשלעצמה היא עילה לחנינה, רשימת החשודים שיעמדו בקריטריונים תהיה ארוכה למדי. למה נתניהו כן ודרעי לא? למה נתניהו כן וליצמן לא? למה נתניהו כן וחיים כץ לא? חנינה שכזו תשמוט את הקרקע מתחת לעיקרון היסודי של שוויון בפני החוק, רב-טוראי כרב-אלוף, קופאית במכולת כנשיא המדינה ומהנדס או גנן כראש ממשלה ושר ביטחון. מדינה שהעמידה לדין ראש ממשלה (אולמרט), נשיא (קצב), רמטכ"ל (רפול) ורב ראשי לישראל (מצגר), יכולה וצריכה להעמיד לדין גם את נתניהו, אם יש לכך הצדקה משפטית.

אומנם אנחנו נמצאים בפלונטר פוליטי, ואם נתניהו יפרוש, הפלונטר עשוי להיפתר, אך זה לא אמור להיות השיקול המשפטי. המערכת הפוליטית תסתדר כך או אחרת. המשפטנים בישראל גדלו על האתוס שהעולם הפוליטי והעולם הפלילי הם שני קווים מקבילים שאסור שתהיה ביניהם השקה. כאשר היועץ המשפטי לממשלה מעמיד אדם לדין, הוא צריך להיות עיוור לצבעו, לגזעו, למינו ולהשקפתו הפוליטית. אסור לפטור אדם מן הדין רק כי הדבר יסייע למערכת הפוליטית, בדיוק כשם שאסור להעמיד אדם לדין מנימוקים פוליטיים. זו טרפה וזו נבלה.

במקרה של נתניהו, הדברים עוד יותר ברורים. הרי מה המסר שייצא ממהלך של חנינה תמורת פרישה מהחיים הפוליטיים? שהחקירה הייתה כלי שרת פוליטי להזיז את נתניהו מהשלטון, שמדובר היה במסע ציד של רוני ריטמן, רוני אלשיך, שי ניצן וליאת בן-ארי (כפי שטען נתניהו שוב ושוב ושוב) ממניעים פוליטיים, שלא שלטון החוק עניין את המשטרה ומשרד המשפטים אלא שלטון הימין. חנינה שכזו תהווה פגיעה אנושה בתדמית מערכת אכיפת החוק ותחזק מאוד את טענת הקונספירציה.

לפני מספר חודשים חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בפרשת המעונות. נתניהו הודתה בסעיף פלילי לא חמור, הורשעה, ונגזר עליה קנס כספי מינורי. מיד לאחר מכן ראש הממשלה, חברי הליכוד ואף עורך דינה של שרה נתניהו "חגגו" על הסדר הטיעון. נתניהו אמר כי "היום הסתיים מסע ציד הזוי של 4 שנים שעל חמגשיות ואוכל". נתניהו השתלח במערכת אכיפת החוק, כמה רגעים בלבד אחרי ששרה הודתה בסעיף פלילי והורשעה.

ברור לחלוטין שאם רעיון החנינה ייצא לפועל, המתקפה על ההפיכה המשפטית תתעצם בטור הנדסי. במקרה של שחרור משפטי תמורת שחרור פוליטי תהיה לביקורת כר נרחב, מוצק ויציב להניח עליו שתי רגליים.

נתניהו הבטיח לאורך השנים כי "לא היה כלום", וכי כל הטענות יקרסו כמו מגדל קלפים. מצוין, אשמח מאוד בשבילו אם כך אכן יתרחש. נתניהו ריסק את אמון הציבור במשטרה ובפרקליטות וטען למגמתיות שערורייתית ולרדיפה פוליטית. הטענות הללו של נתניהו צריכות להתברר עד תומן. בירור כזה לא יוכל להתרחש בחנינה נשיאותית, בהסדר מותנה או בעסקת טיעון. הבירור צריך להתנקז להרשעה חלוטה או זיכוי חלוט.