ועידת האקלים של האו״ם: הרבה דיבורים על מעשים

60 מנהיגים נאמו בועידת האקלים של האו"ם על הצורך לבלום את משבר האקלים ולממש את יעדי הסכם פריז • נתונים חדשים שהוצגו בועידה מראים כי 2014-2019 הן השנים החמות ביותר מאז תחילת מדידות הטמפרטורה • האקטיביסטית בת ה-16 גרטה טונברג הגישה עם 15 ילדים מרחבי העולם תביעה לארגון על הפרת זכויות הילדים

מפגינה סביבתית נושאת שלט: "הזמן אוזל" / צילום: ומ. גאלשין, רויטרס
מפגינה סביבתית נושאת שלט: "הזמן אוזל" / צילום: ומ. גאלשין, רויטרס

אמש (ב') התקיימה ועידת האקלים של ארגון האו"ם בניו יורק. נוכח האתגרים הגדולים שמציב משבר האקלים, התכנסה הוועידה בכדי לדון בצעדים שנועדו להאט מגמות מסוכנות של שינוי האקלים, ולהגביר את המאמצים להשגת יעדי הסכם פריז להפחתת גזי החממה. ההרס שהותיר אחריו הוריקן דוריאן והשריפות הקשות באמזונס רק בעת האחרונה, ממחישים את הצורך העז לפעול בכדי לבלום את משבר האקלים, לעבור לכלכלה דלת פחמן ולשקם את כיורי הפחמן העולמיים.

בוועידה נאמו שורה ארוכה של 60 מנהיגים מהזירה הפוליטית, העסקית, הפילנטרופית ועוד. בין היתר נשאו דברים קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא דרום קוריאה מון ג'יאה-אין, נשיא הבנק העולמי ונשיאי בנקים שונים, ביל גייטס, הריסון פורד, מייקל בלומברג, ראשי ארגונים בין-לאומיים, מכוני מחקר מובילים וארגוני חברה אזרחית.

נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, הודיע תחילה שלא ייקח חלק בכינוס האקלים וישתתף באותו זמן במושב בנושא חופש דת, אך בסופו של דבר הגיע לדיון ושהה בו למשך כמה דקות. לאחריו, אמר לעיתונאים כי הוא "מאמין גדול באוויר ומים נקיים, וכל מדינה צריכה לעשות עבור עצמה".

נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, אמר כי "הזמן לדיבורים נגמר", והודיע על תכנית להאצת שימוש באנרגיות מתחדשות, אבל לא הבטיח שהטכנולוגיות הירוקות יבואו על חשבון שימוש בפחם. עוד דיבר מודי על היוזמה שלו להפסקת השימוש בכלים החד פעמיים בהודו. בנוסף, מודי אמר שנדרש "שינוי התנהגותי גלובלי". אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, התחייבה כי הממשלה תשקיע 60 מיליארד דולר בעשור הקרוב בהאצת המעבר לאנרגיות ניקיון והתחייבה להפסיק את כריית הפחם במדינתה, אבל רק עד שנת 2038 - יעד רחוק שאכזב את פעילי הסביבה.

אנגלה מרקל / צילום: מייק סגר, רויטרס
 אנגלה מרקל / צילום: מייק סגר, רויטרס

עמנואל מקרון, נשיא צרפת, קרא לאיחוד האירופי להעמיק את החיתוך בפליטות הפחמן, ואמר כי מדינתו לא תחתום על עסקאות סחר עם מדינות שלא חתומות על הסכם פריז. "אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד בלי לפעול, כשהנוער שלנו שובת בכל יום שישי". בריטניה, נורבגיה, קוסטה ריקה ו-12 מדינות נוספות, התחייבו להגיע ל-0 פליטות פחמן עד שנת 2050, וגרמניה, איסלנד, צרפת, אנגליה ומדינות נוספות, התחייבו להכפיל את תרומתן ל-GCF (קרן האקלים הירוקה של האו"ם).

בתוך כך, סין סירבה לנקוט בצעדים חדשים להתמודדות עם משבר האקלים. ארה"ב, שהוציאה את עצמה מהסכם פריז, גם ביטלה תחת טראמפ רגולציה הנוגעת לזיהום כלי רכב, כריית פחם ובארות נפט וגז. במסגרת הדיונים, הודיעה רוסיה, פולטת הפחמן הרביעית בעולם, כי היא מצטרפת להסכם פריז. ממשלת רוסיה בוחנת בימים אלה חוק להסדרת פליטות גזי חממה, יחד עם שתי תכניות לאומיות לפיתוח דל פחמן והסתגלות לשינויי אקלים.

ראש ממשלת פקיסטן, אימרן חאן, דיבר על כך שפקיסטן מתקדמת לעבר שתילת 10 מיליון עצים ב-5 שנים, ואמר: "פקיסטן מייצרת רק 1% מגזי החממה בעולם, אבל מספר 7 במניין המדינות הכי פגיעות לשינויי אקלים. אנחנו לא יכולים לפעול לבד, ואנחנו מקווים שמדינות העולם יתאחדו לטיפול במשבר האקלים. אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, נגיע למצב של קטסטרופה. אני חושש שהעולם לא לוקח את המשבר מספיק ברצינות. יש מדינות שבגלל שמשבר האקלים לא משפיע עליהן באופן מיידי, הן לא מבינות כמה חמור עומד להיות המצב. מדינות עשירות גם הן הולכות להיות מושפעות. לפקיסטן כבר מגיעים פליטי אקלים, והולכים להיות עוד כאלו".

כל באי הוועידה דיברו על הדורות הבאים, כולם הבהירו שהם מבינים את הצורך, כולם התקשטו בנאומים מצוחצחים ומרגשים בהם הם מסבירים כי הם מבינים את גודל השעה ואת המשימה ההיסטורית המונחת על כתפיהם, וגם הביעו את זעזועם מאסון האמזונס. אך התחושה היא שהמעשים מעטים מדי, ונעשים לאט מדי. בפתח המושב נשאה דברים האקטיביסטית השוודית בת ה-16 גרטה טונברג, שהפנתה אצבע מאשימה למנהיגי העולם: "אנחנו משגיחים עליכם. כל זה לא בסדר - אני לא צריכה להיות כאן, אני צריכה להיות בבית הספר בצד השני של האוקיינוס. ועדיין, כולכם באים אליי כדי לשאוב תקווה? איך אתם מעזים?! גנבתם את החלומות שלי ואת הילדות שלי עם המילים הריקות שלכם, ואני עוד אחת מבנות המזל. אנשים סובלים, אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות ואנחנו בתחילת הכחדה המונית וכל מה שאתם יכולים לדבר עליו זה כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית תמידית - איך אתם מעזים?!

"יותר מ-30 שנה שהמדע ברור כשמש. איך אתם מעזים להפנות מבטכם ולומר שאתם עושים מספיק כשהפוליטיקה והפתרונות הנדרשים עדיין לא מיושמים. אתם אומרים שאתם מקשיבים לנו ושאתם מבינים את הדחיפות, אבל לא משנה כמה עצובה וכועסת אני - אני לא רוצה להאמין לזה. אילו אתם באמת מבינים את המצב ועדיין מסרבים לפעול - זה אומר שאתם רשעים, ובזה אני מסרבת להאמין. איך אתם מעזים להעמיד פנים שזה משבר שאפשר לפתור עם 'עסקים כרגיל' וכמה פתרונות טכנולוגיים".

כשדמעות בעיניה, אמרה: "אתם לא בוגרים מספיק כדי לספר את המציאות כפי שהיא. אתם מכשילים אותנו, אבל אנשים צעירים מתחילים להבין שאתם בוגדים בהם. אנחנו לעולם לא נסלח לכם, ולא ניתן לכם לחמוק מאחריות. כאן ועכשיו, אנחנו מייצרים את הגבול". רגע לפני שהבמה עוברת לאפיפיור, חתמה את נאומה: "העולם מתעורר והשינוי בדרך, אם אתם אוהבים את זה או לא".

מייקל בלומברג, שכיהן כראש עיריית ניו יורק אמר בכינוס: "אנחנו צריכים להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. אנחנו במרוץ נגד הזמן וכרגע אנחנו מפסידים במרוץ. גרינלנד והקרחונים נמסים בקצב שיא, שריפות הופכות תדירות יותר והרסניות יותר. האמזונס מדגים את ההרס שאסון האקלים מייצר. יערות הגשם הם הריאות שלנו, והטיפול במשבר האקלים הוא עניין בריאותי. האמזונס הוא מצב חירום בינלאומי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שבירוא יערות ברחבי העולם מייצר זיהום אוויר. בארה"ב ראינו שאפשר לייצר קואליציה. כשטראמפ פרש מההסכם, ארגנו אנחנו אלפי עסקים ומנהיגים שהכריזו שיפעלו למימוש יעדי פריז. עסקים מבינים שזה האינטרס שלהם לפעול. זה לא רק אנשים שפגיעים למשבר האקלים, אלא גם שרשראות האספקה והעסקים".

"חייבים להפנים כי משבר האקלים כבר כאן"

בין המדענים קיים קונצנזוס כי העולם מצוי במסלול התחממות קיצונית, וכעת על המדינות לספק מענה מידי ולבצע מעבר לכלכלה דלת פחמן. טרם פתיחת הפסגה, מדינות וארגונים שקדו על הצעות פעולה וביקשו ממדינות להצטרף ליוזמות שונות בתחומים שונים, כגון יצירת מקומות עבודה ירוקים, אפס פליטות מבניינים, התייעלות במערכות קירור, הפחתת פליטות בספנות, ויצירת כלים פיננסיים חדשים למימון צעדי התמודדות עם שינוי אקלים.

ישראל לא הציגה יוזמה משלה, אבל הצטרפה ביום א' לשלוש יוזמות מתוך עשרות: היוזמה של ספרד ופרו לקדם הלימה בין מדיניות הפחתת זיהום אוויר ובריאות הציבור להפחתת פליטות; היוזמה של יוון לפעול להפחתת השפעות שינוי אקלים על אתרי מורשת טבעיים ותרבותיים; והיוזמה של סין וניו זילנד להתאים ככל הניתן את המדיניות בתחום מגוון ביולוגי למדיניות אקלים - המכונה Nature Based Solutions. יחד עם זאת, מדובר נכון לשעה זו על הצהרה בלבד, ולא ידוע מהם הצעדים האופרטיביים שתנקוט ישראל בהתאם.

לפי גלית כהן, סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה המייצגת את ישראל באירועי שבוע האקלים, "היוזמה הסינית-ניו זילנדית נוגעת בתחום שרחוק ממיצוי ומאד משמעותי להתמודדות עם שינויי האקלים בישראל - כיצד פתרונות המבוססים על הטבע יכולים לשמור על חוסנן של מערכות אקולוגיות והשירותים שהן מעניקות לאדם".

ח"כ מיקי חיימוביץ', שהצטרפה למשלחת הישראלית אומרת: "לא סתם קרא מזכ"ל האו"ם למושב הזה של העצרת הכללית climate action, כי חייבים לעבור למעשים. בזה אחר זה עלו מנהיגי העולם וסיפרו על ההתקדמות בארצם. מול כל זה בולטת חוסר העשייה הישראלית. הייתי שמחה לראות באולם את שר החוץ שלנו מקשיב להם. אנחנו צריכים ויכולים להוביל בחדשנות וטכנולוגיה - לעבור לאנרגיה מתחדשת, להגביל בחקיקה שימוש הפלסטיק חד פעמיים וחייבים להפנים כי משבר האקלים כבר כאן".

שינויי האקלים מכים בכדור הארץ חזק יותר ומהר יותר ממה שהעלו התחזיות

יממה לפני פתיחתה של פסגת האקלים של האו"ם, פרסמו מדעני האקלים של הארגון המטאורולוגי של האו"ם דו"ח המזהיר כי שינויי האקלים מכים בכדור הארץ חזק יותר ומהר יותר ממה שהעלו התחזיות. לפי מחברי הדו"ח, במהלך השנים האחרונות עלה גובה מפלס פני הים, כיסוי הקרחונים פחת, זיהום הפחמן גבר והתחממות כוכב הלכת שלנו נמשכה בקצב מבהיל.

הדו"ח, שהוצג בפני הוועידה האקלימית של האו"ם, מדגיש את הפער המתרחב בין היעדים המוסכמים ומה שהמדינות עושות בכדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, לבין המציאות בשטח, הדורשת מאמצים רבים הרבה יותר. לפי מחברי הדו"ח, 2015-2019 היו השנים החמות ביותר שנרשמו מאז תחילת המדידות, ובשנת 2018 נרשמה עלייה של 2% בפליטות הפחמן. רמות גזי החממה מגיעות לשיא ומגמת ההתחממות נמשכת, כשהיא מסכנת את הדורות הבאים.

הדו"ח מדגיש את הדחיפות של טרנספורמציות סוציו-אקונומיות מהותיות ופעולות לריסון פחמן בסקטורים מרכזיים כמו שימוש בקרקע ואנרגיה כדי למנוע עליית טמפרטורה גלובלית מסוכנת, עם השלכות שעלולות להיות בלתי הפיכות. לדברי מחברי הדו"ח, הדרך היחידה להתמודד עם השינויים המואצים ולממש את יעדי הסכם פריז, היא פעולה מידית כוללת ורב שכבתית, אימוץ מדיניות שאפתנית בכלל הסקטורים, וכן הגנה ושיפור "כיורי הפחמן" (דוגמת יערות גשם ואוקיינוסים הסופחים פליטות פחמן), הגנה על המגוון הביולוגי.

כחלק מאירועי ועידת האקלים, בסוף השבוע פורסם גם דו"ח של ארגון ה-OECD הגורס כי המיסוי על דלקים ופליטות גזי חממה נמוך מכדי לעודד מעבר לחלופות מקיימות. המיסוי ב-40 מדינות מתוך 44 שנבדקו נמוך מהמינימום הנדרש בארגון. מבין המדינות שנבדקו, רק בהודו, דנמרק, נורבגיה ושווייץ נקבע מס פחמן גבוה מהסף הנמוך הנדרש בכדי להיות אפקטיבי. מיסוי הפחם בכל המדינות שנבדקו הוא שולי ביותר, למרות שמדובר במקור משמעותי מאד של פליטת גזי חממה.

הדלקים שעליהם מוטל המס הגבוה ביותר הם בנזין ודיזל, מתוך רצון להפחית את זיהום האוויר שנגרם משימוש בהם לצורכי תחבורה. הדו"ח התמקד בניתוח מיסוי במגזרים הלא-תחבורתיים, המהווים מקור משמעותי של גזי החממה ודו-תחמוצת פחמן. לפי הדו"ח, המסים כיום מכסים רק 18% מפליטות אלה, ו-82% אינם ממוסים כלל.

ג'ון קרי / צילום: דן קאליסטר, רויטרס
 ג'ון קרי / צילום: דן קאליסטר, רויטרס

ג'ון קרי, שכיהן כמזכיר המדינה תחת ברק אובמה, סיפר אמש על היוזמה החדשה שלו - תנועה עולמית בשם 'World War Zero' , שתאגד אקטיביסטים עם מובילי דעה מרחבי העולם, כדי לדחוף לשינוי ולקיחת אחריות בכל מקום, תחת ההבנה שבמלחמה הזו לא ניתן לנצח לבד. לדברי קרי, מנהיגי העולם לא עושים מספיק כדי להתמודד עם המשבר, וכעת יש צורך לייצר תנועה שתוביל ללקיחת אחריות.

"זה נושא של חיים ומוות, וארה"ב חייבת לשבת ליד השולחן", אומר קרי, כשהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי טראמפ שנטש את הסכם פריז. קרי, כזכור, חתם על הסכם פריז כשנכדתו יושבת על ברכיו, בכדי להמחיש לעולם את הדחיפות ואת גודל האחריות המוטלת על כתפי המנהיגים, כשהדורות הבאים הם שישפטו את מעשיהם. "כמזכיר המדינה עבדתי עם הנשיא ברק אובמה כדי להבטיח שארצות הברית תהווה דוגמא ותוביל את היעדים השאפתניים. למרבה הצער, הממשל הנוכחי הבהיר את ההתנגדות שלו. בהיעדר זמני של מנהיגות אמריקנית, אנו זקוקים לגופים אחרים, עד שארצות הברית תהיה מוכנה להצטרף מחדש לקרב".

עוד אומר קרי כי "המכחישים והמעכבים הכריזו ממש מלחמה על אנשים. כיום יש אנשים שמתים בשפכי בוץ, בשריפות, בשיטפונות, חקלאים מאבדים את פרנסתם, והתגובה אינה מספקת. עלינו להפוך את הנושא לאלקטורלי, ולשנות כיוון. ניתן לעשות זאת באופן שייצור מיליוני מקומות עבודה. משקרים ומפחידים אנשים בצורה לא אחראית. אומרים להם שיאבדו את עבודתם ואורח חייהם. זה לא נכון. אורח החיים יהיה בריא יותר, יהיו יותר עבודות שגם יכולות לשלם טוב יותר".

הילדים נגד המזהמים

גרטה טונברג ו-15 בני נוער אקטיביסטים מרחבי העולם הגישו תביעה לאו"ם כנגד 5 מהכלכלות החזקות והמזהמות בעולם, הפוגעות בזכויות האדם שלהם, כשלא השתמשו במשאבים שלהן ופעלו כדי לפתור את משבר האקלים, ולא שיתפו פעולה באופן אפקטיבי כדי להתמודד עם הבעיה. התביעה הוגשה זמן קצר אחרי שטונברג נאמה על במת האו"ם. המדינות שבמוקד המכתב הן גרמניה, צרפת, ברזיל, ארגנטינה וטורקיה, שלפי המכתב לא טיפלו במחויבויות שלהן לאמנת זכויות הילד. לדבריהם, כבר היום חייהם מושפעים ממשבר האקלים, ועתידם יושפע בחומרה רבה. הילדים לא מצפים לפיצוי מוניטרי, ומבקשים שהמדינות יתקנו בהתאם את מטרותיהן ויעבדו יחד כדי להתמודד עם המשבר. הם בחרו דווקא את המדינות הללו, מפני שהן בין 44 המדינות החתומות על אמנה לפיה הן פתוחות לביקורת. ארה"ב וסין, המזהמות העיקריות בעולם, לא נכללות בתביעה, מפני שאינן חתומות על אותה אמנה.

צרו איתנו קשר *5988