רק הגדלת התחרות תציל את רשתות השיווק בישראל

פתיחת שווקים ליבוא תחרותי, בתמרוקים, במזון ובפירות וירקות, היא המפתח לאיתנות של רשתות השיווק, לצד ההשפעה המבורכת של הורדת יוקר המחיה

יינות ביתן / צילום: תמר מצפי
יינות ביתן / צילום: תמר מצפי

בימים האחרונים התפרסמו מספר ידיעות בעיתונות הכלכלית, אשר קריאה מעמיקה בהן חושפת אתגר משמעותי העומד לפתחה של הממשלה הבאה, לכשזו תקום. על-פי הדיווחים, רשת המזון יינות ביתן החליטה למכור מספר סניפים באזור תל-אביב לרשת פרשמרקט. עסקה זו אמורה להכניס סכום כסף לא קטן לקופתה של יינות ביתן ולעזור לה בהתמודדות עם ספקים המודאגים במידת מה ממצבה הפיננסי של הרשת. לכאורה, מדובר במהלך עסקי מקומי של רשת קמעונאית ישראלית; אולם למעשה, סיפור גדול בהרבה טמון כאן.

יינות ביתן מתמודדת מזה מספר שנים עם הצורך להחזיר הלוואות אותן היא לקחה לטובת רכישת השליטה ברשת מגה, כאשר זו הועמדה למכירה. מכירת מספר סניפים תועיל כמובן לעמידה בהחזרים אלה ולהתמודדות עם ספקי הרשת המעמידים לה אשראי. אלא שבכך אין מספיק, ולקמעונאית המזון יידרשו מהלכים נוספים על-מנת לחזור למעמדה האיתן בשוק המזון הישראלי.

דרך אחת בה יכולה הרשת לנקוט היא העלאת מחירים לטובת הגדלת הרווחים, אך צעד מסוג זה עשוי להבריח קונים, ובכך ייצא שכר המהלך בהפסדו. לפיכך, הפעולה המתבקשת מצדה של הרשת היא הורדת מחירים, אך באופן שלא יפגע ברווחיות שלה. כאן אנו מגיעים בדיוק למקום בו ממשלת ישראל נדרשת לפעול, על-מנת להביא להקטנת עלויות רכישה עבור הרשתות הקמעונאיות, שיגולגלו בוודאי להנחות במחיר הסופי לצרכן, גם אם לא במלואן. במלים אחרות, קיימת אפשרות להוביל מהלך שבמקביל יטיב הן עם הציבור הרחב, והן עם קמעונאיות המתמודדות עם אתגרים שונים בימים אלה.

כבר שנים שהשיח הציבורי בארץ רווי בעיסוק בהגדלת היבוא מחו"ל. רפורמת הקורנפלקס, עידוד יבוא מקביל בשוק הפארם, פתיחת השוק לפירות וירקות מחו"ל - לא חסרים רעיונות והצעות לעידוד התחרות בשווקים שונים בארץ. אך בעוד השיח גועש, הפעילות בפועל מדדה לאיטה. ההסתגרות וההתמקדות בהגנה על הייצור המקומי, וההתעלמות מקיומם של יבואנים בלעדיים חזקים ביותר, היא בעוכריו של המשק הישראלי. נדרשת עתה החלטה אמיצה ואסטרטגית של ממשלת ישראל: כן לפתיחת השוק לייבוא, כן לתחרות וכן לירידות המחירים שיבואו.

כעת עשוי הקורא לשאול, מדוע בכלל צריך להיות לצרכן אכפת משגשוגן של רשתות שיווק הנכנסות לקשיים? ובכן, מעבר לדאגה לעובדים ולכל שרשרת האספקה לחנויות, ישנה חשיבות קריטית בקיומה של תחרות משוכללת ככל הניתן בשוק הקמעונאות הישראלי. בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה של קיטון, או לכל הפחות סטגנציה, ברמת התחרות בשוק זה. ככל שיהיו יותר שחקנים חזקים, הם ייאלצו להיאבק זה בזה בגזרת המחיר והשירות, כדי לכבוש ולהגדיל את נתח השוק שלהם. ככל שאפשר לתרום למטרה זו באופן יעיל - והסרת מכסים, מכסות ושאר מגבלות בהחלט תתרום בכיוון הרצוי - יש לפעול להשגתה ולשיפור מצבם הכלכלי של אזרחי המדינה בו זמנית.

העיסוק הפומבי במצבה של יינות ביתן מהווה אם כן הזדמנות-פז לתת דחיפה רצינית להגדלת התחרות. אם ישכילו קברניטי המשק לאזור את האומץ הדרוש ולקבל את ההחלטות הנכונות, מדינת ישראל תרוויח. בראשונה, בזכות הוזלת מוצרים והקטנת יוקר המחיה. אך כאמור, גלים משניים צפויים לבוא, ואחד החשובים שבהם הוא תמיכה עקיפה בקיומן של רשתות גדולות, שקריסה שלהן, ואפילו רק משבר משמעותי בהן, צפוי להיות הרסני.

בסופו של יום, ובאופן לא מאוד מפתיע, נמצאנו למדים פעם נוספת: כשעושים את המעשה הנכון והחכם, התרומה מתבטאת גם בדרכים נסתרות. כל הנדרש הוא מעט ראייה אסטרטגית ומעט אומץ. 

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במימון באוניברסיטה העברית