השווקים לא התרגשו מהאיום של טראמפ "להרוס את כלכלת טורקיה", ומה חושב על זה ארדואן?

מה קרה?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר אתמול (ג') הטלת עיצומים על טורקיה והעלה את המכס על פלדה שמיובאת ממנה, כשהוא מאיים בעונשים פיננסיים חמורים יותר אם אנקרה תמשיך במתקפה הצבאית שלה בצפון סוריה, שנפתחה בעקבות החלטת טראמפ להסיג את החיילים האמריקאים מהאזור.

"אני מוכן לחלוטין להרוס במהירות את כלכלת טורקיה אם המנהיגים הטורקים ימשיכו בדרכם המסוכנת וההרסנית", אמר טראמפ. "לרוע המזל, טורקיה אינה נראית מוכנה לרכך את האפקט ההומניטרי של הפלישה שלה".

למה דווקא עכשיו?

צעדי הענישה של הממשל נגד טורקיה באים בעקבות המבצע הצבאי שאותו היא מנהלת נגד הכוחות הכורדים בצפון-מזרח סוריה, ועל רקע ביקורת רחבה בקונגרס נגד החלטת טראמפ לנטוש את המורדים הכורדים שסייעו במאבק נגד דאעש ולהותירם לחסדי אנקרה.

שיירות צבאיות סוריות נעו אתמול לערים לאורך הגבול. חיילים סורים הניפו את דגלי הלאום בעין אייסה, עיירה מצפון לראקה - הבירה הלא רשמית של דאעש לשעבר - שבה התאמנו אלפי לוחמים כורדים בתמיכת ארה"ב בבסיס צבאי.

ארה"ב המשיכה ביום שני להסיג את כוחותיה מבסיסים קדמיים בצפון סוריה אחרי שדיפלומטים אמריקאים פונו ממדינה זו שלשום, לפי פקידי ממשל. טראמפ אמר שהחדירה הצבאית הטורקית מאיימת על יציבות האזור, ומאיימת לטרפד את המסע המוצלח נגד המדינה האיסלאמית, תוך העמקת משבר הומניטרי נרחב והכשרת קרקע לפשעי מלחמה אפשריים.

"ארה"ב מצויה בסכנה של היקלעות לעימות רחב יותר", אמר שר ההגנה האמריקאי מארק אספר. "לכן, לפי הנחיית הנשיא, משרד ההגנה מבצע נסיגה מכוונת של החיילים האמריקאים מצפון-מזרח סוריה".

"טורקיה חייבת להפסיק מיד את המתקפה החד-צדדית שלה בצפון-מזרח סוריה, ולחזור לדו-שיח עם ארה"ב על ביטחון", אמר אמש שר החוץ מייק פומפיאו.

מה כוללים העיצומים?

הממשל אותת שארה"ב עשויה להשיק עיצומים שלא יזיקו במיוחד לטורקיה, אך אפשר יהיה להעלותם לדרגה שתשתק את כלכלת טורקיה, כולל ניתוק גישה לשווקים בארה"ב.

העיצומים שהממשל השיק ביום שני כוונו נגד משרדי ההגנה, הפנים והאנרגיה בממשלת טורקיה ונגד גופים שקשורים להם. ארה"ב הזהירה שכל אדם או עסק שיעשו עסקים עם המשרדים הללו עלולים להיכנס לרשימה שחורה, כולל בנקים שיאבדו גישה לשווקים דולריים. טראמפ הודיע גם שארה"ב תעלה את המכס על פלדה מיובאת מטורקיה ל-50%, אחרי ששיעור המכס הזה הופחת במאי. בנוסף הודיע טראמפ כי הוא משהה "מידיית" את השיחות על עסקת סחר פוטנציאלית בשווי 100 מיליארד דולר עם טורקיה.

האוצר האמריקאי מסר שהוא יעניק פטורים כדי להבטיח שהעיצומים לא יפגעו בכל צורכי האנרגיה של טורקיה, ויאפשר לגורמים רשמיים ולקבלנים שעושים עסקים עבור הממשל האמריקאי לעבוד עם פקידים ומשרדים טורקיים.

איומי הממשל להשתמש בנשק היעיל ביותר שעומד לרשותו - חסימת הגישה של בנקים טורקיים לשווקים בארה"ב ולמטבע החשוב ביותר בעולם (הדולר) - עשויים לייצר נזק עמוק בהרבה לכלכלת טורקיה מאשר הצעדים שנקט טראמפ בשני.

ממשלת טורקיה, הבנקים והחברות שלה אינם הגורמים היחידים שמאוימים על ידי העיצומים האמריקאיים. גם בנקים ועסקים זרים בטורקיה, אמריקאיים ואירופיים, עלולים למצוא את עצמם נענשים על ידי הממשל.

איך הגיב הקונגרס?

מחוקקים דמוקרטים ורפובליקאים הודיעו במקביל על זירוז העיצומים שלהם נגד טורקיה, החל מיום שלישי. חברים בקונגרס הודיעו שהם מכינים חקיקה שתחייב את הבית הלבן לכפות עיצומים חריפים יותר, מחשש שטראמפ לא יממש את איומיו.

יו"רית בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מסרה שהיא שוחחה עם הסנאטור הרפובליקאי לינדזי גרהם על גיבוש חבילת עיצומים דו-מפלגתית על ידי שני בתי הקונגרס, שתהיה חזקה יותר מזו שהנשיא מציע. גרהם, בעל ברית קרוב של טראמפ שמתח ביקורת קשה על ההחלטה לפנות את החיילים מצפון סוריה, חזר על הודעת פלוסי וצייץ בטוויטר שהוא יפעל כדי "לנסח עיצומים במהירות".

טראמפ ספג ביקורת קשה ממחוקקים אמריקאים, כולל ממפלגתו שלו, על שדחה את האזהרות שאנקרה תיזום כנראה מלחמה נגד האוכלוסייה הכורדית בצפון-מזרח סוריה אם ארה"ב תפנה את חייליה מהאזור.

גם הכרזותיו הקודמות של טראמפ, שהדיפו ניחוח של אהדה להחלטת ארדואן לפלוש לסוריה, עוררו את חששות המחוקקים בגבעת הקפיטול. מומחים רבים לביטחון לאומי, מבקרים של טראמפ ואחרים חוששים שהמתקפה הטורקית עלולה להניב מספר גבוה שת קורנות אזרחיים והפרות זכויות אדם, להעניק לדאעש מרחב לחידוש פעילותו ולערער שנים של מאמץ אמריקאי לסיים את אחיזת באשר אל-אסד בסוריה.

בציוצי טוויטר בבוקר יום שני, טראמפ הגן על החלטתו לפנות את הכוחות האמריקאים, ובמקביל לא התנגד לכניסתם לזירה הסורית של כוחות גיאופוליטיים אחרים. "כל מי שרוצה לעזור לסוריה בהגנה על הכורדים, מבחינתי זה בסדר גמור, בין שמדובר על רוסיה, סין או נפוליאון בונפארטה. אני מקווה שהם יצליחו, אנחנו במרחק 7,000 מייל (11 אלף ק"מ)", הוא כתב.

איך הגיבו בעולם למתקפה?

ממשלת צרפת הודיעה בסוף השבוע שהיא עוצרת העברת נשק וציוד צבאי שיכול לשמש את המתקפה הטורקית בסוריה, לפי הודעה של משרד ההגנה בפריז. התקשורת בגרמניה הודיעה שגם מדינה זו עשתה את אותו הדבר.

האיחוד האירופי מסר ביום שני שהוא יכונן משטר עיצומים נגד חברות ויחידים שמעורבים ב"קידוחים לא חוקיים של פחמן מימני" בטורקיה, לאחר שטורקיה החלה בקידוחי גז טבעי מול חופי קפריסין מוקדם יותר החודש.

יצרנית הרכב הגרמנית פולקסווגן הודיעה כי היא מעכבת החלטה לבניית מפעל רכב חדש בטורקיה בעלות של 1.4 מיליארד דולר. המפעל, שתוכנן לקום בעיר מאניסה שבמערב טורקיה, אמור היה לסלול את הדרך לתחילת ייצור בטורקיה עבור פולקסווגן. "ההחלטה לבנות מפעל חדש נדחתה על-ידי חברי ההנהלה", מסרה החברה. "אנחנו עוקבים מקרוב אחר המצב ומודאגים מההתפתחויות האחרונות".

איך הגיבו השווקים בטורקיה?

השווקים בטורקיה כנראה נערכו מראש לאפשרות של עיצומים אמריקאיים, או שציפו למכה חזקה יותר בכלכלה הטורקית. הלירה הטורקית, שירדה מול הדולר בכ-2% בשני, כבר התאוששה אמש. בורסת איסטנבול נסחרה בעליות במהלך יום שלישי. 

ואיך ארדואן רואה את המתקפה בסוריה? זה מה שהוא כתב ל"וול סטריט ג'ורנל"

מאז החלה מלחמת האזרחים ב סוריה ב-2011, שום מדינה לא הרגישה את הכאב של המשבר ההומניטרי יותר מאשר טורקיה . קלטנו 3.6 מיליון פליטים סורים, יותר מכל מדינה אחרת, והוצאנו 40 מיליארד דולר כדי להציע להם חינוך, טיפול רפואי ודיור. תרבות האירוח שלנו חייבה אותנו להשתתף בנטל הקליטה של מיליוני קורבנות מלחמה כמעט בלי עזרת הקהילה הבינלאומית.

אבל בנקודה מסוימת, טורקיה הגיעה לקצה גבול יכולתה. הממשל שלי הזהיר פעמים רבות שלא נוכל לעצור את הפליטים מהצפת המערב ללא סיוע כספי בינלאומי. האזהרות הללו נפלו על אוזניים אטומות כאשר ממשלות שהיו להוטות להימנע מנטילת אחריות פירשו כאיום את מה שהיה רק קביעת עובדות.

הממשל שלי הגיע למסקנה שהקהילה הבינלאומית לא מתכוונת לפעול, ולכן פיתחנו תוכנית לצפון סוריה. הצגתי את התוכנית בפני מנהיגי העולם בעצרת הכללית של האו"ם בחודש שעבר. בהתאם לתוכנית השיקה טורקיה בשבוע שעבר את מבצע מעיין השלום כדי לסיים את המשבר ההומניטרי ולטפל באלימות ובאי היציבות שהן סיבות השורש להגירה הבלתי רגילה באזורנו. ללא תוכנית חלופית לטיפול במשבר הפליטים, הקהילה הבינלאומית צריכה לתמוך במאמצינו, או לחילופין לקלוט פליטים.

במסגרת מבצע מעיין השלום, הצבא הטורקי והצבא הלאומי הסורי יסירו את כל האלמנטים הטרוריסטיים בצפון-מזרח סוריה. המיליטנטים הללו מונעים מפליטים סורים, ביניהם כ-300 אלף כורדים, לחזור הביתה. המשימה שלנו היא בו זמנית להילחם במפלגת הפועלים הכורדית, ארגון הטרור הידוע כ-PKK, יחד עם שלוחותיה בסוריה ודאע"ש. לטורקיה אין ויכוח עם קבוצה אתנית או דתית כלשהי. מנקודת המבט שלנו, כל אזרחי הרפובליקה הסורית הערבית - אלו שאינם משתייכים לקבוצות טרור - הם שווים. אנחנו מתנגדים בייחוד להשוואת PKK עם הכורדים הסוריים.

באותה מידה, טורקיה מתנגדת להשוואת דאע"ש, שרצח אלפי חפים מפשע, עם האיסלאם. אנחנו נבטיח שלוחמי דאע"ש לא יעזבו את סוריה. אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם מדינות מקור ועם ארגונים בינלאומיים בשיקום נשים וילדים של לוחמי טרור.

אותן המדינות שמטיפות לטורקיה להיאבק בדאע"ש כעת, לא עצרו את זרם לוחמי הטרור הזרים בשנים 2014 ו-2015. אולי ממשלת מדינה אירופית מסוימת שלא אציין את שמה הייתה רוצה להסביר לעולם איך אחד מאזרחיה יכול היה לעלות על טיסה לאיסטנבול ב-2014 עם תחמושת חיה במזוודותיו שנבדקו. באותו אופן, צרפת עצרה מכירות נשק לטורקיה, אך למה היא התעלמה מאזהרותינו המוקדמות מפני התקפות טרור קרובות?

מדינות הליגה הערבית, שתיארו את המבצע הטורקי בצפון סוריה כפלישה, צריכות להשיב על כמה שאלות. אם הן כה כועסות על מאמצי טורקיה לאחד את הפליטים הסורים חזרה עם מולדתם, כמה קורבנות מלחמה הן קלטו? כמה הן תרמו למאמצים לסיים את המשבר ההומניטרי בסוריה? באילו יוזמות פוליטיות הן תמכו כדי להפסיק את מלחמת האזרחים? הליגה הערבית, שהכרזותיה אינן משקפות את ההשקפות והרגשות האמיתיים של העם הערבי, אינה גוף לגיטימי.

הקהילה הבינלאומית החמיצה הזדמנות למנוע מהמשבר הסורי למשוך אזור שלם אל סערה של אי יציבות. מדינות רבות היו צריכות להתמודד עם השלכות הלוואי השליליות של העימות הזה, כולל הגירה ללא סדר ועלייה בהתקפות טרור. מבצע מעיין השלום מייצג הזדמנות שנייה לסייע לטורקיה לסיים את הלחימה בסוריה ולהחזיר את השלום ואת היציבות לאזור. האיחוד האירופי, והעולם, צריכים לתמוך במה שטורקיה מנסה לעשות. 

הכותב הוא נשיא טורקיה