הנוער הלומד והיוזם: התוכנית שתלמד בני נוער איך מקימים עסק

אחת הטענות המרכזיות המופנות למערכת החינוך ולמוסדות להשכלה גבוהה היא שהם אינם מכינים את הלומדים בהם לשוק העבודה. ציונים גבוהים במבחני הבגרות או תואר אקדמי אינם מספקים כישורים רלוונטיים בעולם העבודה המשתנה ואינם מבטיחים פרנסה.

למעשה, האופציה היחידה לרכוש מקצוע במהלך הלימודים בתיכון היא בבתי הספר המקצועיים, שאליהם מגיעים לרוב התלמידים שלא הצליחו להשתלב בבתי הספר העיוניים. בבתי הספר של משרד העבודה הם ילמדו נגרות או חשמל, ספרות, קוסמטיקה או טבחות. אבל האם הרכישה הטכנית של המיומנויות האלה תספיק להם כדי להתפרנס בבגרותם, בשוק שבו מספר המשרות צפוי לרדת ובו יידרש כל אחד מאיתנו להמציא את עצמו מחדש? התשובה היא: לא בטוח. כיום, כדי להצליח במקצוע, חשוב לדעת לא רק לבשל או להתקין פאנל חשמלי. חשוב גם להבין, לדוגמה, איך מתנהל תזרים מזומנים, איך מגייסים לקוחות ואיך מפרסמים את העסק.

כדי לתת את הערך המוסף הזה לתלמידי החינוך המקצועי, נפתחה לפני שלוש שנים תוכנית "שותפים 2020", פרי שיתוף פעולה של משרד העבודה והרווחה, ג'וינט אשלים ודרור בתי חינוך. לצד לימודים עיוניים, התוכנית מציעה התנסות ומימוש של הקמת עסק מהמסד ועד הטפחות. כיום, משתתפים בתוכנית עשרה בתי ספר מהחינוך המקצועי. שורת הרווח בכל העסקים שהוקמו במסגרת הזאת נעה מ-6,000 שקל עד 15 אלף שקל בחודש. יחד מרוויחים העסקים 250 אלף שקל בשנה.

"מייצרים עסקים שיש להם שוק ואופי"

"ילדים שואלים היום למה לי ללמוד, כאילו מה יוצא לי מזה", אומר ראובן פאטר, מנהל תוכנית שותפים ומנהל התוכניות בדרור בתי חינוך. "התוכנית הזאת נותנת להם סיבה. למשל, חבר'ה שעכשיו בעסקי הצילום משתפים פעולה עם העמותה לקידום התיירות בנצרת, אז יש להם סיבה ללמוד אנגלית, כי הם צריכים לדבר עם התיירים והם צריכים מתמטיקה כדי לעשות את התמחיר. המוטיבציה שלהם להתנהל בעולם וללמוד היא סביב צורך אמיתי.

"הם גם מביאים את ניסיון החיים שלהם כילדים שחלקם מגיעים ממציאות חיים לא פשוטה, וגם מביאים את המוטיבציה מתוך רצון להצליח ולקדם משהו פרקטי, וגם כקבוצה מתמודדים עם אתגרים של עסק, וכך לומדים את המקצוע לא רק ברמה התיאורטית אלא גם בלייב, על כל האתגרים שיש בשוק העבודה. אלה הרבה מאוד מיומנויות שלא לומדים היום בתיאוריה, בסילבוס, כמו איך להתמודד עם התנגדות של לקוח או איך למצוא יתרון תחרותי שנותן ערך ללקוח. אלה דברים שלא נלמדים היום כשאתה לומד רק נגרות או חשמל לפי סילבוס או חשמל. עם ניסיון החיים שלהם והאופי הייחודי שלהם הם מצליחים לייצר עסקים שיש להם שוק ואופי.

"אנחנו לא מסתפקים בלתת לילדים מקצוע וזהו, מתוך רחמים או כברירת מחדל. אנחנו מחויבים להכין את בני הנוער לאתגרים העתידיים ולא רק לשוק העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו, וזה דורש לצאת מהקופסה ולהבין למה יש להם התנגדות למערכת החינוך המקובעת ולחשוב איתם בצורה חדשנים ויזמית על פתרונות אחרים, שנותנים גם מענה אמיתי לצרכים שלהם אבל גם מכשירים אותם וגם נותנים להם מיומנויות להשתלב גם בכל מקום אחר כך".

פתרונות לפרילאנסרים של העתיד

ראיה מנאע, המנהלת העסקית של תוכנית שותפים בבית ספר עמל בנצרת, מספרת על האופן היצירתי שבו פתרה התוכנית את הבעיה למצוא לתלמידי צילום מקום להתמחות בו. אם במגמת הטבחות אין בעיה למצוא התמחות באחד מבתי המלון או באחת המסעדות בעיר, תחום הצילום הוא חדש למדי בחברה הערבית ולתלמידים במגמה אין היכן להתמחות. במסגרת התוכנית הוקם עסק המספק שירותי וידיאו, סטילס ועריכה ללקוחות פרטיים, למשל חתונות, מסיבות וימי הולדת.

"אני מנהלת את העסק, התלמידים עובדים באופן מסודר ומנפיקים להם תלוש משכורת", מספרת מנאע. "לכל שכבה יש שני שיעורים שבועיים, שבהם התלמידים לומדים איך מתמחרים את השירות, איך להנפיק הצעת מחיר, מה החשיבות של חוזה. כמעט כל דבר שקשור לעסק".

זה תחום שקשה להצליח בו.

"זה תחום שהוא צומח בחברה הערבית, אבל נוצר מצב שהרבה אנשים שלא עברו הכשרה נותנים הצעות מחיר נמוכות שקשה להתחרות בהן. אנחנו מאמינים שבצילום, כמו בכל מקצוע אמנותי, יש מקום לאנשים שלמדו. גם מבחינה טכנית אנחנו מאמינים שיהיו לקוחות שהאיכות חשובה להם ויהיו מוכנים לשלם עבור זה.

"התוכנית חשובה, כי הלימודים המקצועיים לא שלמים אם הם לא מספקים תעסוקה. הייחודיות של התוכנית שהיא נותנת פתרונות שמיועדים לפרילאנסרים ואנחנו יודעים שבעתיד הרבה אנשים יעבדו כפרילאנסרים". 

"תקליטנות, זה מה שאני רוצה לעשות בחיים"

עדינה בן אשר, תקוע

בית ספר: בוגרת י"ב בתיכון חושן, ירושלים

מיזמים: אולפני פיוז של בית הספר, אולפן נייד בהזמנה ועסק עצמאי כתקליטנית

לפני שהגיעה לתיכון, עברה עדינה בן אשר חמישה בתי ספר בגוש עציון. "לא אהבתי את הצוות החינוכי בבתי הספר שבהם למדתי והחלטתי לעבור לבית הספר בירושלים", היא מספרת. "כל כיוון לוקח לי 40 דקות עד שעה נסיעה. זה קשה, אבל את זה אני רוצה לעשות בחיים".

בעקבות הפעילות בעסק בבית הספר, היא קנתה בעצמה ציוד הקלטה ועריכת סאונד והתחילה לעבוד גם באופן עצמאי. את ההשקעה בציוד, כ-10,000 שקל, כיסתה לדבריה בפחות מחצי שנה, בלי שהדבר גרע ממעורבותה בעסק המשותף בבית הספר.

הכרת את התחום לפני כן?

"לא ממש, התלבטתי בין סאונד לצילום. האחיות שלי לומדות בבית הספר במגמת קוסמטיקה".

מה למדת שם?

"לומדים תקלוט, ליצור מוזיקה אלקטרונית וגם אולפן הגברות. שנה אחרי שהתחלתי ללמוד הקמתי עסק משלי. בכיתה י"א ראיתי שזה הולך טוב, התחלתי לתקלט בבר מצוות ובת מצוות, קניתי ציוד שאני צריכה והתחלתי לעבוד בזה, לפעמים כמה פעמים בשבוע. את כל הציוד קניתי מהכסף שהרווחתי. זה נותן לך מקצוע לחיים, את מקבלת תעודת מקצוע ואולי תהיה לי עבודה ב'צוללת הצהובה' (מרכז רב תחומי למוזיקה - דב"ג) שמשתף איתנו פעולה".

מה התפקיד של התלמידים באולפני פיוז?

"אנחנו הקמנו את אולפן ההקלטות. צריך לנקות את האולפן, להביא מצרכים, לתפעל פינת קפה. יש לנו חדר חזרות. אנחנו גובים סכום נוח לכל כיס, שגם נערות צעירות ואנשים שאין להם כסף יכולים להרשות לעצמם. יש אחד שאחראי על שיווק, מוציא פליירים ומדבקות, ויום אחד בשבוע אנחנו מחלקים פליירים מחוץ לבית הספר. יש לנו אינסטגרם ופייסבוק. אנחנו מקבלים שכר מינימום לפי שעות ומהשכר גוזרים את התעריף ללקוחות, כדי שגם אנחנו נרוויח וגם האולפן יתפתח". 

 עדינה בן אשר / צילום: איל יצהר

"מוזיקה היא החיים שלי מגיל 3"

ניר אלבאום, אזור השומרון

בית ספר: דב הוז, תל אביב

מיזם: קאסטום אולפן סאונד בבית הספר

ניר אלבאום, תלמיד כיתה י"א, מגיע מדי יום מביתו שבשומרון לבית הספר דב הוז בתל אביב - שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. הוא הגיע לבית הספר בעקבות המלצה של חבר. "מהרגע הראשון היה ברור לי שאני הולך לסאונד, כי מוזיקה היא החיים שלי מגיל 3", הוא אומר. בשנה שעברה, במסגרת תוכנית שותפים, הוקם בבית הספר אולפן ההקלטות "קאסטום אולפן סאונד". אלבאום משמש בו טכנאי ראשי, עבודה שעליה הוא מקבל כסף, ומגייס לקוחות ומחדיר מוטיבציה בתלמידים אחרים. הוא גם אחראי על עמוד האינסטגרם של קאסטום.

"הילד הוא הוריקן!" מתארים אותו בבית הספר. "הוא חי את העסק, יוזם, מקדם, מלא ברעיונות ומסתער על הביצוע, סוחף את החברים, חונך אותם ורואה בכך שליחות. הוא הפך לסופר-מקצועי וגייס כסף כדי לקנות ציוד הקלטה ועריכת סאונד שבו הוא מתנסה בבית".

"אין סיכוי שהייתי עושה את כל הנסיעות האלה לשום בית ספר אחר, אבל בשביל המגמה הזאת אני מוכן", אומר אלבאום. לדבריו, הוא מתכוון לעבוד בזה בעתיד גם באופן עצמאי. 

 ניר אלבאום / צילום: כדיה לוי