מזה כשבוע מתחוללת בצ'ילה מחאת ענק, המשתקת ערים ברחבי המדינה ובמרכזן הבירה סנטיאגו, שבה מתגוררים 7 מיליון בני אדם. הממשלה הכריזה על מצב חירום, ומזה שני לילות מתקיים עוצר צבאי בסנטיאגו ובמספר ערים נוספות. שלשום החל העוצר בשעה 22:00, ואילו אמש (יום א') הוקדם ל-19:00 בערב, והממשלה אף הודיעה כי היא מעניקה סמכויות נוספות למשטרה. עד כה, דווח על מותם של 7 בני אדם, וכן על מעצרם של 1500 אזרחים במהלך ההפגנות.
לאחר ששלשום שותקה העיר ואמש נרשמו בעיות באספקת המים במספר מוקדים, מיעוט קטן של עסקים פתחו אמש את שעריהם, ובמרכולים הבודדים שנפתחו לזמן קצר, השתרכו תורים ארוכים של אזרחים שביקשו לאגור מזון רגע לפני שהמפגינים והצבא חוזרים להתכתש ברחובות.
הפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
המחאה החברתית הצ'יליאנית ניצתה בשל החלטת הממשלה להעלות את מחירי התחבורה הציבורית ב-10%, אותה מכנים המפגינים "הקש האחרון". בתגובה להחלטה, החלו תלמידי תיכון לדלג מעל ברזלי הרכבת מבלי לשלם על כרטיס. השוטרים הגיבו בחריפות והכו את המפגינים, ובכך החליטו להצטרף למחאה הסטודנטים ולהוביל הפגנות ברחבי המדינה.
נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, הודיע אמש כי הממשלה חוזרת בה מן ההחלטה להעלות את מחירי התחבורה הציבורית, וקרא למפגינים לשוב לבתיהם, אך המהומות גברו במהלך היום כשכוחות הצבא עדיין צועדים ברחובות, והזעם הציבורי מסרב לגווע עד אשר יצא הצבא מן העיר והממשלה תתייחס במלוא הרצינות לדרישותיהם.
כוחות צבא ברחובות צ'ילה בעקבות הפגנות / צילום: שני אשכנזי, גלובס
ביום חמישי הוצת בניין השייך לחברת האנרגיה enel, והממשלה הכריזה למחרת על מצב חירום לראשונה מאז שנות השבעים ושלחה לרחובות הבירה את כוחות הצבא רכובים על נגמ"שים. תקנות מצב החירום בצ'ילה הן שאריות הדיקטטורה הצבאית שהייתה נהוגה במדינה, והן מאפשרות לצבא ולמדינה להגביל את חירויות האזרח וחופש התנועה. בכיכר העיר המרכזית, ניצבו החיילים שלשום כשהם מיישרים את קני הנגמ"שים לעבר המפגינים, ומשליכים לעברם מיכלי גז פלפל בכדי לפזרם. המפגינים הרבים גדשו את הרחובות הסמוכים ל"כיכר איטליה" ורובע פרובידנסיה וסירבו להתפנות, כשהם מתופפים על סירים וכלי מתכת וברזל וקוראים לממשלה המכהנת ולנשיא להתפטר. ברחבי העיר עמדו המפגינים והקישו עם אבנים על עמודי ברזל כשהם יוצרים רעש וסופגים במקרים רבים רימוני גז מדמיע וזרנוקי מים של כוחות הצבא, שמסוקיו חגים ללא הרף מעל שמי העיר.
כלי רכב שרוף בהפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
לאורך ימי ההפגנות, ברחובות הבירה נזרע הרס רב: תחנת רכבת הוצתה על הקרון שבה, מספר אוטובוסים הוצתו ונשרפו לחלוטין, תחנות אוטובוס ומספר מבנים הועלו באש, תמרורים ושלטים נעקרו ממקומם וזגוגיות עסקים רבים נותצו. אנשים רבים ששוחחנו עמם מיהרו להבהיר כי מעשי הונדליזם הם נחלתם של קומץ, וכי מרבית הציבור תומך במחאה הלגיטימית המתפשטת ברחבי המדינה. ישנם מפגינים הטוענים כי אנשי המחאה הציתו את האש בסמוך למדרגות החירום של enel, ומאשמים את הרשויות בכך ששרפו את הבניין בעצמן בכדי לתרץ את הכנסת הצבא למרכז העיר. זאת, מפני שמדרגות חירום לפי התקנות אמורות להיות חסינות אש, ועוד הם טוענים שהמפגינים סייעו לכוחות הכיבוי לכלות את השריפה, בעוד השריפה הגדולה החלה בקומה ה-12 כשהמפגינים היו בתחתית הבניין. עוד טוענים המפגינים כי בזמן שיש ירי באש חיה לעברם, ישנו גם ניסיון להפליל אותם במעשי ונדליזם רבים אליהם אין להם קשר, דוגמת שריפת האוטובוסים במרכז העיר. "החדשות מנסות לצייר תמונה לפיה ההפגנות יצאו מכלל שליטה, אך מה שיצא מכלל שליטה זה אי השוויון בצ'ילה", אומרים הסטודנטים. בזמן שבתקשורת ישנם סרטונים רבים ותמונות של תוצאות מעשי ונדליזם, ברשתות החברתיות מופצים סרטונים רבים של אלימות צבאית ומשטרתית קשה, לרבות שימוש בנשק.
מפגין בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
"אנשים מבוגרים נאלצים להתקיים מפנסיה זעומה, לצעירים אין ביטחון כלכלי וחברתי, מצב החינוך רע ולא מושקע בו כסף. הניאו ליברליזם הממשלתי גורם לחוסר שוויון משווע: לאנשים העשירים יש יותר מדי כסף, והעניים עניים מדי. אם תלכו לשכונות העניות תוכלו לראות בעיניים את המצב הקשה שלנו", מספרת ל"גלובס" חבריה מנסס, עובדת סוציאלית. "לנשיא שלנו יש הרבה מאוד כסף. הוא אחד האנשים הכי עשירים בדרום אמריקה, והאנשים בממשלה שלו דומים לו. הם לא מכירים את המציאות שלנו. הם חייבים להתחיל ללמוד אותה ולהבין. הם לא מקשיבים לנו כבר כמעט שנתיים ועכשיו זה מתפוצץ", אומרת מנסס. "השרים בממשלה מנסים להתלוצץ על חשבון העניים. הם אומרים לתושבים שהם מעלים את מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית, וש'אם תתעוררו בבוקר מוקדם יותר ותצאו לעבוד, תוכלו להרוויח יותר כסף'".
כוחות צבא ברחובות של ההפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
מנסס טוענת כי התושבים נדהמו לגלות כי החלטתם למחות, שהיא זכותו הלגיטימית של אזרח במדינה דמוקרטית, הובילה את השלטון לצעד כה דרסטי עד כדי הכנסת צבא למרכז העיר. "הצעירים מעולם לא ראו דבר כזה, וזה מאד מוזר שמשהו כזה מתרחש בסנטיאגו. אנחנו לא נעזוב את הרחובות עד שהממשלה לא תקח מכאן את הצבא. הממשלה פתחה במלחמה נגד העם וכשאתה מבקש מהצבא לתקוף את האזרחים במדינה שלך - הפסדת. כשדבר כזה קורה בדמוקרטיה, הנשיא צריך להתפטר. זה לא קרה מאז שהייתה כאן דיקטטורה - אנחנו לא רגילים לראות חיילים וטנקים ברחובות שלנו, והממשלה צריכה קודם כל לשלוח אותם בחזרה למקום שהם צריכים להיות בו, ואז להציע לנו 'ניו דיל חברתי'. עד ששני הדברים האלו לא יקרו, אנחנו לא נפסיק. אנחנו דורשים בחירות חדשות, ובטוחים שהממשלה הזאת לא תבחר שוב". עובד במלון סמוך שלא היה יכול להצטרף הערב למפגינים, חולק על דבריה של מנסס ומביע חשש מפני תוצאה של ירידת הנשיא מכסאו: "האנשים מתעוררים, ועכשיו זה העם נגד הפוליטיקאים. אבל אם נבקש עכשיו להחליף את הנשיא, נקבל שוב שלטון צבאי וזה יכול להיות מצב מסוכן. הנשיא הנוכחי צריך להיענות לדרישות המפגינים ולשנות את המצב. בנובמבר 2021 יהיו בחירות ואז יכול להיות שהוא יוחלף".
מפגינה ממרפסת ביתה בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
לדברי המפגינים, משכורת של פוליטיקאי צ'יליאני גבוהה לפחות פי 33 ממשכורת המינימום במדינה, העומדת על 400 דולר לחודש ושבוע העבודה על 45 שעות, בעוד השיטה הניאו ליברלית של הממשלה והפרטות השירותים הובילו לירידה ברמת החיים של העם. המפגינים טוענים כי הפנסיה המונהגת במדינה לא מאפשרת קיום בכבוד, וכי צעירים נמצאים בחובות עתק בשל תשלומי לימודיהם. סטודנטים המפגינים עמם שוחחנו, טוענים כי הם נלחמים כעת "עבור צדק לכולם" - כשיש קונפליקט בין העם לממשלה. "מחיר התחבורה הוא רק עניין סמלי, ביטול הייקור הוא לא פתרון לבעיה הגדולה. הסטודנטים נלחמים עכשיו עבור כל העם הצ'יליאני", אמרה לנו סטודנטית בת 20, רגע לפני שהחיילים ריססו את המפגנים שוב בגז מדמיע ונאלצנו לרוץ לרחובות מרוחקים. בזמן שהעוצר הצבאי מאלץ את התושבים להסתגר בבתיהם, המפגינים נותרים בכיכרות גם בשעות הערב, לעיתים מבלי יכולת לשוב על עקבותיהם. גוף תקשורת עצמאי בשם "פינסה פרנסה" כתב בחשבון הטוויטר שלו בתחילת שעת העוצר כי שניים מכתביו לכודים במרכז סנטיאגו, ללא קורת גג כשאינם מצויידים בבגדים חמים או במזרוני שינה, ללא שמיכות חמות וללא מזון, וביקשו את עזרת הציבור הנמצא בסמוך.
רכב שרוף בהפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
פדרו פסקל, כוכב הסדרה 'משחקי הכס' ו'נרקוס' יליד צ'ילה, הביע תמיכה במוחים וצייץ בטוויטר על המחאה שרשור שהפך ויראלי במהירות, בו הוא מטיח שלל טענות כלפי ממשלת צ'ילה. בין היתר, לדבריו, מחיר כרטיס מטרו בסנטיאגו עולה פי 4 ממחיר כרטיס בבואנוס, ויקר מכרטיס מטרו בניו יורק. המשכורת של נשיא צ'ילה פיינרה, היא 42 אלף דולר בחודש, כאשר סנטורים מרוויחים מחצית ממנו.
נשיאים לשעבר זוכים למשכורת קבועה של 30 אלף דולר לחודש - יותר מנשיאי ארה"ב היוצאים. מחירו של חשמל הוא כפול מאשר בכל מדינה אחרת באמריקה הלטינית. "בשנים האחרונות כלכלת צ'ילה צמחה בצורה עקבית", תהה פסקל, "אך עם זאת, התרחב מעגל העוני. מי קיבל את הכסף?". באורגוואי, בוליבלביה, ארגנטינה וקובה - ישנו חוק חינוך חינם וסטודנטים אף הם לא נאלצים לשלם עבור לימודיהם. בצ'ילה, לדברי פסקל, זה תקף "רק לגבי משפחות הפוליטיקאים". עוד טען כי הציבור משלם סכומים רבים על מיסוי תחבורתי, אך לא מקבל שירות עבור מסיו. ביטוח בריאות פרטי בצ'ילה עולה פי 3 מאשר בגרמניה בעוד אי השוויון מתרחב, וריביות הבנקים והחברות הפיננסיות הן מהגבוהות בעולם. "אילו זה היה המצב באירופה, מנהלי החברות הללו היו הולכים לכלא", טוען פסקל, המעלה גם את העיוות החברתי שיוצרות קרנות הפנסיה הצ'יליאניות.
כוחות משטרה ברחובות בשל ההפגנות בצ'ילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
מדינות ברחבי העולם ובהן גם ישראל פרסמו אזהרת מסע וקראו לאזרחיהן לא להגיע לאזור סנטיאגו, ובמקביל הטיסות היוצאות והנכנסות למדינה משובשות מזה יומיים. טיסות רבות עוכבו או בוטלו, כשצוותי האוויר הנמצאים בעיר לא מצליחים להגיע אל שדה התעופה בשל שיתוק התחבורה הציבורית, המחסומים הרבים והמהומות הגוברות. רשת הסופרמרקטים האמריקאית וולמרט הודיעה כי כ-60 סניפים שלה ב-7 ערים שונות הוצתו או נבזזו במהלך המהומות.
הנשיא הנוכחי של צ'ילה, פרופ' סבסטיאן פיניירה, ניצב כעת בפני המשבר הגדול ביותר של כהונתו. פיניירה הוא נוצרי קתולי המייצג את הימין השמרני המובהק. פיניירה מכהן בשלטון מזה שנתיים, וזו כהונתו השנייה. לראשונה נבחר בשנת 2010 וכיהן למשך 4 שנים. השקפתו הכלכלית והמדינית היא ימנית, והוא חלק מרשימה מאוחדת של 4 מפלגות ימין וימין-מרכז. הוא החליף בשלטון את מישל בצ'לט, נשיאה מהצד השמאלי של המפה, בהבעת חוסר שביעות רצון של העם מממשלתה בשל חוסר שביעות הרצון מן הליברליות החברתית שלה ופרשיות שחיתות של חבריה (היא עצמה לא התמודדה לכהונה נוספת בשל מגבלות החוקה). פיניירה ביסס את קמפיין הבחירות שלו על הבטחות לקידום כלכלת המדינה המקרטעת, כשהוא נסמך על הצמיחה הכלכלית שחוותה המדינה בשנות כהונתו הקודמות.
הפגנות בצילה / צילום: שני אשכנזי, גלובס
בראשית שנות ה-70, שלט סלבדור איינדה, נשיא סוציאליסטי במדינה. כהונתו הייתה רצופה משברים אופוזיציוניים, ונרשמה כתקופה של חוסר יציבות. בשנת 72 בתמיכת מפלגות הימין ובסיוע ארה"ב, התרחשה במדינה הפיכה צבאית וממשלתו נפלה. מאז ועד שנת 1990 שלטה בצ'ילה חונטה צבאית בהנהגתו של הרודן אוגוסטו פינושה. כהונתו אופיינה בדיכוי פוליטי ובאלימות כלפי מתנגדים לרבות עינויים ורציחות של אזרחים רבים, הפרת זכויות אדם משמעותית ובאימוץ מודל כלכלי ליברלי. לאחר משאל עם, בשנת 1990, החזיר הצבא את מוסדות השלטון לריבונות האזרחים. הנשיא הנבחר דאז, פטריסיו איילווין, הקים את הוועדה הלאומית לאמת ולפיוס ולחקר שנות הדיקטטורה, וקואליציית מרכז-שמאל שלטה במדינה לאורך מספר שנים.
בשלושת העשורים האחרונים כוננו הסכמים כלכליים והסכמי סחר עם ארה"ב, מדינות אירופה והמזרח הרחוק, וכך הצליחה צילה להשיג צמיחה כלכלית ולפתח את תשתיות המדינה, אך אי השוויון בה העמיק. כלכלת המדינה מבוססת על יצוא, עיקרו של נחושת ומוצרי חקלאות, לצד יין, דגי סלמון ומוצרי עץ. התמ"ג לנפש במדינה עומד על 14,300 תמ"ג לנפש. לפי מכון היצוא, היקף הסחר של ישראל וצ'ילה עמד בשנת 2018 על 286 מיליון דולר, עליה של 13% לעומת השנה הקודמת. יבוא הסחורות מצ'ילה רשם עליה חדה של 37%, והסתכם בכ-178 מיליון דולר. ישראל מייבאת מצ'ילה בעיקר דגים (54%), וכן מוצרי נייר ועץ, זרעים, בשר, פירות ואגוזים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
