איך מנהל השיווק של גוגל העולמית מתגבר על חיים לחוצים

"בגוגל אני האיש הכי פחות חכם בחדר", מעיד על עצמו מנהל השיווק של גוגל העולמית, גופי קלאייל, "וזה מתחוור לי תמיד באופן הכי מיידי ומכאיב. זה לא פרי הדמיון שלי: זאת המציאות. מעודדים אותנו להעסיק אנשים חכמים מאיתנו. אני מרגיש חוסר ביטחון בהיותי האיש הפחות חכם בחדר". אבל קלאייל לא מתמקד במה שהוא תופס כחולשה שלו, הוא פיתח יכולת שאין לרבים אחרים. הוא קם בבוקר, שם פעמיו אל התופת של קריירה לוחצת ויום רווי דילמות והחלטות קשות שצריך לקבל, ובתוך כך הוא מצליח לעקוף את החולשות ולהתמקד בחוזקה: היכולת להיכנס לתחושת שלווה כמעט מוחלטת. לאחרונה הוא פרסם ספר על התמקדות ברוגע בתוך חיים לחוצים, תחת הכותרת 'האדם המאושר' (הוצאת אור-עם). זהו מדריך אישי-ביוגרפי, שבו הוא מתאר איך הגיע מכפר קטן בהודו לתפקיד בכיר בגוגל, ומהנדס את רוח המזרח לתוך הקריירה.

מהו אושר בשבילך?

"להיות מסוגל להתחבר לאני האותנטי שלך, לחמול על עצמך, לבחור לפרש את האירועים בחייך בצורה שתועיל לך. לחיות את העכשיו, ולא לחיות במחשבות על העבר בייסורים, או להיות לחוץ מפני העתיד. אי אפשר להתחבר לעצמך כשאתה חי על ציר זמן פסיכולוגי שלא תואם את ההווה, ואת מה שאתה חווה עכשיו. והכי חשוב: תמצא מטרה שתהיה לך חשובה, ותמלא אותך".

אימצת סוג של אורח חיים שמאפשר בריחה מההצפה.

"אני מאמין בארבעה עקרונות: מדיטציה, פעילות גופנית, תזונה ושינה. זה אמנם נראה הרבה, אבל אם תשקיעי במרשם הזה 10 שעות ביום, עדיין יישארו לך 14 שעות לעשות את שאר הדברים, וזה המון. ההבדל הוא שתעשי אותם בגוף ונפש בריאים - עם הרבה יותר אנרגיה ורוגע".

למה דווקא ארבעת הדברים האלו?

"פעילות גופנית הוכחה כיעילה לנפש ולגוף. אני מקפיד על פעילות אירובית עם משקולות במשך שעה לפחות, שלוש פעמים בשבוע. תזונה היא הבסיס - מה שאנחנו מכניסים לגוף, מה שנותן לנו אנרגיה. אנחנו לא רוצים שהגוף שלנו יהיה פח זבל, וגם חולה, עייף וחסר אנרגיה. יש מחיר לתזונה לקויה. מדיטציה היא כלי שמאפשר לנו לקחת פסק זמן מהעולם המלחיץ, להירגע, להיות כאן ועכשיו, להתחבר לגוף, למחשבות, לנשימות. אני בר מזל שבתרבות שממנה הגעתי, יוגה ומדיטציה הן חלק מהשגרה. זה עוזר להתחבר לתחושה של השמחה ולטפח אותה. אני עושה מדיטציה 20 דקות פעמיים ביום, תוך כדי יום העבודה.

"יש גם את השינה: בעולם המודרני אנחנו נוטים לוותר עליה, למרות נחיצותה לבריאותנו הפיזית והנפשית. אם היינו מודעים עד כמה, לא היינו מוותרים עליה כל כך בקלות כדי לענות לעוד מייל או להכין עוד מצגת. זמן השינה האידיאלי הוא 7-9 שעות. רק ככה הגוף מאתחל את עצמו מכל הלחצים, גם ברמת השרירים וברמה הכימית-נוירונית, וגם בתהליכים רגשיים - מאחר שהמוח עוד עובד, אך עושה עבודה של פתירת בעיות והירגעות.

"מי יכול להיות פתוח לשמחה כשהוא לא ישן, לא אוכל כמו שצריך, לא מתפנה להקדיש מעט זמן שקט עם עצמו, להפעיל את גופו, להתמקד בנשימתו?".

מהם הדברים שהכי חשובים לך?

"שלוות נפש, חופש ואושר. ושלושתם קשורים אלה באלה".

זה נשמע קצת כמו סיסמה.

"כשאני מדבר על חופש - אני מדבר על זה שאדם צריך להיות נאמן לאני האותנטי שלו, ולהרגיש חמלה קודם כל כלפי עצמו ואז כלפי הזולת. אני, לדוגמה, עזבתי את הודו מולדתי על מנת לחפש תעסוקה שאיש לא הבטיח לי שאמצא בארץ זרה. ובמהלך הקריירה עזבתי משרות בטוחות כי לא הרגשתי שלם עם עצמי בהן. נכון, זה מצריך אומץ, וגם להיות מחובר למי שאתה, אבל כשזה קורה זה משחרר אותך משלשלאות פנימיות, וזה הצעד הראשון לדרך לאושר. וגם אני עשיתי טעויות ובטח שאני לא מושלם, אבל למדתי לסלוח לעצמי, וזה משהו שאנשים שכחו. הסליחה משחררת אותך ממטענים שליליים, ממחשבות על העבר ומחרטה, ומאפשרת לך לנשום ולהמשיך הלאה".

לשנות את האנושות

כשאני שואלת את קלאייל מה הוא רוצה שאנשים ייקחו מהניסיון המצטבר שלו כפי שהוא מתאר בספרו, הוא אומר: "אנחנו צריכים להיות מסוגלים לענות על השאלות: מה הם בעצם החיים, מה המטרה, מה נותן כוח? כדי להיות מאושר אתה צריך להיות בעל גמישות גבוהה".

איך אתה הגעת לזה?

"העבודה שלי בגוגל נותנת לי משמעות. היא משנה את האנושות והופכת דברים להרבה יותר קלים, יעילים ונגישים. באופן אישי, מה שמניע אותי ונותן לי כוח ואושר, זה להשתמש בטכנולוגיה בעולם העסקי למטרה נעלה - להזיז אנשים קדימה ולפתור בעיות. אבל ברמה יותר פילוסופית - אני לוקח את חיי כניסוי, ולא כתחרות להשגת דברים".

אנחנו מדברים הרבה על מציאת משמעות וכיוון, כמעט כמו על אושר, אבל זה הרבה יותר מסובך כשאתה מנסה ליישם את זה על עצמך. אתה גם מזכיר את הנרטיב שכל אחד מספר לעצמו על עצמו. מהי, לדעתך, הדרך הנכונה

להתמודד עם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו?

"מה שחשוב זה לא האירועים עצמם, אלא הפרשנות שלך. פגשתי הרבה אנשים שהיו באזורי אסון או חוו דברים קשים, ואם יכולתי לשים את האצבע על ההבדל בין ההתמודדות של אנשים שונים, הייתי מצביע על הדרך שבה אנחנו מספרים לעצמו את הסיפור. כשיש לנו בעיות לא צריך לברוח ולהעמיד פנים שהן לא קיימות, אלא ללכת לקראתן ולהתמודד איתן ראש בראש. וכך אפשר להפוך מה שיכול היה להיות מקור אכזבה למקור של שמחה, התמודדות ודיבור".

איך אפשר למצוא אושר בזמן תהליך של קושי והתמודדות?

"בהתמודדות את מסדרת לעצמך את הסיטואציה ומוצאת בתוכה אושר. תמיד האמנתי שכאשר משבר נופל עליך, אתה יכול לטבוע בתוכו או לנסח אותו מחדש, להציב אותו במסגרת חדשה ולראות הזדמנויות במקום מפולות. דיברתי בכנס בסן פרנסיסקו והוריי בהודו צפו בי. הם גדלו בכפר פשוט ללא מים או חשמל, היו חקלאים ללא השכלה. הם אפילו לא ידעו כיצד להשתמש בטכנולוגיה כדי לצפות בי, והיו צריכים להדריך אותם. אז תארי לעצמך שהם הצליחו לגדל ארבעה ילדים משכילים עם תארים.

"הוריי זכו בחייהם להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת. אבא שלי מאוד התרגש ושלח לי אימייל אחרי ההרצאה. זה היה המייל האחרון ממנו, כי בוקר למחרת הוא קם, חש סחרחורת, נפל ונחבט בראשו. הוא הפך משותק מהצוואר ומטה, וכך, משיא התרגשות במשפחה, הגענו לשיאה של טרגדיה.

"אז עזבתי הכול וטסתי להודו לתמוך באמי, וזו הייתה הליכה לכיוון הסערה. אחותי לא הבינה איך טרגדיה כזו יכולה לקרות לאבי, שהיה אדם כל כך טוב ותמיד דאג לכולנו ולא נעזר בנו. ופתאום זה נותן לנו את האפשרות לטפל בו, כפי שטיפל בנו כתינוקות, אך מאחר שהוא מבוגר זה נתפס כטרגדיה.

"אבל ראיתי שניתנה לנו ההזדמנות לטפל בו בסוף חייו, ולמרות הקושי מצאנו את האושר בזה - חמש שנים טיפלנו בו והוא נפטר בשלווה. אמא שלי התקשרה אליי לאמריקה וביקשה שאבוא רק ליום אחד לראותו. הגעתי בבוקר, פגשתי אותו, הוא היה ער ועירני, ושאל על הנאום שלי במשחקי גביע העולם. הוא היה מאוד גאה בהישגים של ילדיו, ויום למחרת הוא נפטר. אז הדברים הקשים יכולים לפתוח צוהר לאושר".

לא קל להסתכל בצורה כזו על טרגדיה.

"החיפוש אחר אושר הוא חלק מהטבע שלנו, אך אנחנו נוטים לחפש אותו על ידי שינוי עבודה, קניית בית או מכונית. אבל יש משהו טבוע והכרחי בנו כבני אנוש - אנחנו נולדים, גדלים, לומדים, מתחברים אחד לשני, משרתים אחד את השני, לומדים מהאינטראקציה, מחליפים אהבות, תורמים, משתמשים בגופנו, וזה מסכם את החוויה האנושית שלנו. בזמן הקצר שבו אנחנו על כדור הארץ, אנחנו צריכים לחבק את החוויה האנושית על כל גווניה. חקור את העולם, גלה את עצמך והתחבר עם אנשים בעלי ראש דומה. זו הדרך לאושר".

זה לא תהליך ליניארי. "עליך לרקוד לפני המקצב שלך. אני אוהב ליצור מגעים ולהתחבר עם אחרים, ומפעם לפעם לסגת לתקופות של לבדיות. אני אוהב להיות עם עצמי בלי צורך לקיים מגע עם איש, רק לטעון מחדש את האנרגיה שלי. אני מוצא את החיבור שלי עם שאר העולם לא כשאני יושב בבית קפה הומה אדם, אלא כשאני לגמרי לבדי, מודט, מתבונן פנימה, הוגה במקום שלי ביקום. זה פותח מרחבים, משנה זווית ראייה".

החיים הם ניסוי

"כשאני מדבר על אושר, אני מביא משהו מהעולם הפנימי שלי, שמורכב מתרבויות שונות", מסביר קלאייל. "יכולתי להיות בעבודה כל היום, לחוץ ותשוש כמו רבים, אבל בחרתי אחרת, ורציתי לשתף את החוויה הזאת עם עוד אנשים. אני לא גורו של אושר ולא גיליתי את הסוד. פשוט בדקתי את עצמי וסיגלתי אורח חיים והסתכלות שונה, כדי שאוכל לעבוד בעבודה מלחיצה, ליהנות ולהגיע להישגים".

מה השתנה בהסתכלות שלך?

"התפישה שלנו מוטעית. אנחנו מחפשים את האושר בכל מקום חוץ מבעצמנו, ויותר גרוע - מצפים שאחרים ייצרו אותו. זה לא יביא לאושר, כי האדם בוחר להיות מאושר בעצמו. המכונית החדשה, הג'וב הנחשק, המאמר שפרסמת - לא יביא את האושר, אולי רק אושר רגעי".

זמן לא רב לפני שהוא התחיל לעבוד בגוגל, חייו התפרקו לגורמים. בשבוע אחד הקשר הקרוב שלו בא אל קיצו, הוא פוטר מהעבודה ונשאר עומד באוויר, בלי ביטחון, בלי קרקע מוצקה תחת רגליו. "אחרי עשרה ימים טרוטי עיניים, מעורפלי חושים וקהי חשיבה, קראתי את עצמי לסדר. הייתי חייב לעשות משהו כדי להסיר מעליי את זהות הלוזר הזמנית הזו לפני שאאמין בה באמת".

הוא התחיל לנסוע לחברים שרכש בעולם, לצאת למסעות בטבע, לטפס על הרים, גם אם לא הגיע עד לפסגה ממש. "אחר כך היה טריאתלון. זה נראה אפשרי, דרך לבנות את הביטחון העצמי שלי. מבחינתי זו הייתה דרך ליטול את נקמתי, במובן של 'הנקמה הטובה ביותר היא לחיות את החיים במיטבם'. נקמה כלפי מה שהחיים מטילים בדרכך - להפוך את זה על פיו. הייתי תריאתלט כושל, אבל הפכתי לנואם מצליח על כתפי אותו כישלון".

קלאייל חושב על עצמו כעל מיזם. "לא צריך לפחד מהכישלון, להיפך: היכשל בגאווה. כישלון מוביל לאפשרויות חדשות. אתה צריך לעבוד עם הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשותך - השכל שלך, הגוף שלך, הנשימה שלך, ולהקפיד על ארבעת היסודות לבריאות הגוף, הרוח והנפש, כדי להיות פתוח לאפשרויות ולהתרחבות".

איך אתה מצליח לגשר על הפער שבין הלחץ והתובענות לצורך להתחבר לעצמך?

"אני מנסה לקחת הפסקות, לעשות שיעור יוגה, ללכת לחדר ישיבות לרבע שעה כדי לעשות מדיטציה, או לחדר מנוחה ל-20 דקות. אני עושה סיבוב רגלי בקמפוס - יש לי מנהג שאני אוכל את ארוחת הערב שלי לבד עם עיתון בחדר האוכל של גוגל. זה נותן לי פסקי זמן להתחבר לעצמי, לנוח ולקבל אנרגיות חדשות. הייתי בטוקיו בימים עמוסי פגישות. הרגשתי עייף ומותש, ובמקום להסתובב בעיר המסקרנת החלטתי לנוח במלון בסופ"ש. להיות נזיר למחצה. זה היה קסום מבחינתי - אחד הסופ"שים שלא אשכח".

מה הדרך הטובה ביותר למצוא שלוות נפש?

"תישני שנת לילה טובה".

לחזק את החוזקות

אתה מאמין שבעולם הדיגיטלי אנשים יכולים להיות שמחים?

"היחסים עם אותן פלטפורמות דיגיטליות הם שעושים אותנו מאושרים או לא מאושרים. זה כמו אש, שהיא כוח שקיים מיליוני שנה. בשימוש נכון היא יכולה לחמם, אך בשימוש לא נכון יכולה לשרוף עיר שלמה. כך שזו לא האש, אלא היחסים איתה. אנחנו צריכים לתעל את הכוח לדברים טובים".

אתה עובד בחברה שהיא שחקן מוביל של העולם הדיגיטלי, שהמטרה שלה זה בעיקר לא לתת לנו זמן לעצמנו. איך זה מתחבר לחזון שלך?

"העולם הדיגיטלי מלא בהסחות דעת של מיילים, פגישות, פושים. אבל מצד שני, הוא מאפשר לך ללמוד. יש בו משאבים עצומים. כבר לא צריך לטוס לאשראם כדי ללמוד לעשות מדיטציה ולקבל שקט פנימי. זה עולם של מידע, השאלה היא מה אתה עושה איתו".